במשטרה ממשיכים בחקירות ובמעצרים בעקבות גל הדליקות של השבוע שעבר, שבחלקו כבר הוכר כאירוע על רקע לאומני.
אתמול (רביעי) נעצר חשוד נוסף בהצתת האש ביישוב נטף. עד כה ישנם עשרות עצורים בחשד לביצוע ההצתות בכל רחבי הארץ.
1,773 דליקות פרצו במהלך הגל, זהו הנתון הרשמי של מכבי האש. מתוכן עד כה הוכרו דליקות בתשעה יישובים כנזקי מלחמה או פעולות איבה בשל היותן הצתות מכוונות. המקומות שבהם הוכרו הדליקות כאירוע לאומני הם חיפה, זכרון יעקב, מושב טל-אל והיישובים דולב, טלמון, נווה צוף, נטף, גילון ונירית.
לגבי יתר אתרי השריפה, הבדיקה של רשות המיסים מול גורמי הביטחון וכיבוי אש טרם הסתיימה או שברשות עדיין לא קיבלו מידע על נזקים. "ככל שיתקבלו בהמשך ממצאים חדשים אשר מצביעים על פעולת איבה ולנזקים שנגרמו לרכוש, הרשות תעדכן רשימה זו", נמסר.
על פי ההערכות, כ‑800 משפחות איבדו את בתיהן או שהבתים ניזוקו קשות בדליקות השונות, ולמרביתם עדיין אין פתרון ברור מהמדינה.
"נשארנו בלי כלום"
ביתם של יואב ואיריס דיליאון מנווה צוף, שהיה בית עץ, נשרף כולו עד היסוד. דיליאון מספר ל'בשבע' כי לפי שעה הוא מתגורר בבית אחותו, ובקרוב ישכור דירה עד שייבנה הבית מחדש.
"אצלנו נשרפו 18 בתים עד היסוד ויותר מ‑20 בתים זקוקים לשיפוץ גדול. לנו אמרו שייקח שנה או שנתיים עד שיהיה בית חדש. בינתיים אין פתרונות. אני עוד לא צועק כל כך, כי בסך הכול עברו רק ימים אחדים מהאירוע ויש להם עוד מאות בתים שצריך לטפל בהם. אנחנו מחכים לראות מה יהיה. הביאו ליישוב שישה קרוואנים, אבל זו טיפה בים", הוא אומר.
הציעו לכם בינתיים פתרונות?
"זה בלגן רציני. פרוצדורות מול משרדי הממשלה, מס רכוש, השמאים וחברות הביטוח. תהיה לנו בעיה כי השמאי עובד לפי בית עץ שהערך שלו נמוך, אז מעריכים אותו בחמישים אחוז מהערך שלו, ואנחנו כבר היינו עם הצעה רצינית לרכישת הבית במחיר מלא. יש בלגן נוסף: יש לנו ביטוח מבנה והחברה אומרת – זה פיגוע איבה אז שהמדינה תשלם. אנחנו נמצאים בינתיים בתווך".
דיליאון תיאר את רגעי האימה בביתו. "זה התחיל ביום שישי בלילה. בסביבות רבע לאחת עשרה ישבתי ועברתי על עיתוני ועלוני השבת והבת שלי הייתה בעונג שבת באולם השמחות. ואז נשמעו דפיקות חזקות בדלת. חששתי שקרה משהו לבת שלי, אז טסתי במדרגות למטה וראיתי שני בחורים צעירים מהנוער של היישוב ואחד מהם אומר: 'יואב – הדליקו'. השני התנשף ואמר: 'יש שריפה'".
"אני מסתכל מאחוריהם ורואה במרחק של 30 מטרים להבות בגובה של עשרה מטרים. זה היה מפחיד. הורו לנו לקחת את המכוניות ולחכות מאחורי השער של היישוב. אספנו את הבת שלי ועזבנו. תוך רבע שעה כל היישוב עמד באופן מסודר במכוניות מחוץ ליישוב. אחרי כמה דקות הסבירו לנו לאן להתפזר".
חזרת לשם השבוע. מה הרגשת כשהגעת למקום שבו היה הבית?
"הייתי שם ביום ראשון, לא נשאר כלום. נותר אפר. נשארנו בלי כלום. ממש כלום. אין טלית, אין תפילין. נשרפו גם התפילין של אבא שלי שנפטר לפני שמונה שנים והיה להם ערך רגשי רב בשבילי. כואב הלב. ראיתי את התמונה הזאת ועלו לי בראש המילים מ'ונתנה תוקף' – 'מי במים ומי באש'. כאן עם ישראל התגלה בגדולתו. תרמו הכול. אבל גם אם אני רוצה לקחת, אין לי איפה לשים את זה".
"אנחנו מטבענו טיפוסים אופטימיים. נכון זה קשה, אבל אין טעם להיכנס למרה שחורה. צריך להמשיך הלאה", מסכם דיליאון.
בית מאיר: "חוסכים על הגב שלנו?"
ביתה של משפחת הלפרין מבית מאיר נפגע גם הוא קשה בדליקה שפרצה ביישוב בשבוע שעבר. "הגג והקומה העליונה אצלנו נשרפו וכמובן מערכות התשתית נפגעו", מספר אוהד הלפרין, "דאגו לנו לדירה חלופית במושב ואנחנו מתחילים לתקן את כל מה שאפשר. ברוך השם. אלה ניסיונות של הקדוש ברוך הוא ואנחנו מקבלים אותם".
הלפרין עומד בראש עמותה שמפעילה תלמוד תורה שנמצא סמוך למבנה שהיה בו גג אזבסט גדול שנשרף. "לא הופרך החשש שיכול להיגרם נזק לילדים מהאזבסט השרוף שהתפזר. כל הילדים האלה יושבים בבית וההורים עומדים על זה שלא יחזרו לשם, אפילו אם ייאלצו להילחם על כך עם משרד החינוך".
יש לכם מבנה חלופי?
"יש לנו מבנה ששכרנו במבשרת והיה סביבו בלגן וראש המועצה לא אישר אותו. היום, לאור הנסיבות, ראש המועצה מאשר את השימוש, אבל אגף הרישום והלשכה המשפטית במשרד החינוך מערימים קשיים ביורוקרטיים שהיה אפשר להימנע מהם. אנחנו מקווים שמישהו מהם יקרא את הדברים ויתעשת כדי שהילדים יוכלו לחזור וללמוד, למרות השריפה".
הדליקה במושב בית מאיר לא הוכרה כפעולת איבה, למרות שעל פי הממצאים היא ניצתה כתוצאה מפצצת תאורה שנורתה לעבר ערבים שנחשדו בכוונה להצית אש.
"אישית, מאחר שיש לי ביטוח למבנה ולתכולה, אז ברמה הזאת באופן טכני זה יותר טוב מאשר הגדרת נפגעי איבה. אבל לחברים אחרים שאין להם ביטוח מכל מיני סיבות – מדובר בהפסדים גדולים מאוד. זה דבר שכואב ואני לא מבין: אם היה מדובר בשריפת יער סתמית, מילא. אבל מדובר בשוטרים של מג"ב שירו פצצת תאורה, שרדפו אחרי בני מיעוטים החשודים בהצתה. זה לא נחשב פעולת איבה?", תוהה הלפרין.
"מה זה משנה שפעולת האיבה לא התממשה? תכל'ס, המדינה אחראית לזה. מה הם רוצים, שיתבעו את המשטרה? יש התמרמרות מאוד קשה ביישוב. יש עשרה אנשים שנפגעו – והמדינה רוצה לחסוך עליהם? הרי זה קטן ליד 700 או 800 בתים בחיפה. זה יביא לחיסכון? זה בטל בשישים. כך מאבדים את אמון הציבור", הוא מוסיף.
אחד הפתרונות שתציע המדינה ככל הנראה במקרה כמו זה של בית מאיר, יגיע מועדת העזבונות במשרד המשפטים. הוועדה אישרה את המלצתה של שרת המשפטים איילת שקד להקצות כספים לנפגעי גל השריפות האחרון מתקציב 2017 של הוועדה. היוזמה של שקד הגיעה לאחר שהתברר שבין נפגעי השריפות עשויים להימצא אלו שלא יזכו לסיוע מהמדינה, אף אם נגרם נזק גדול לרכושם. הרצון הוא לתקצב באופן מיוחד נפגעים שנותרו בלי פיצוי כלל, היות שהם אינם מבוטחים ובתיהם לא הוצתו באופן מכוון.
במשטרה עדיין מתנסחים בזהירות
השבוע האריכה המשטרה את מעצרם של חשודים רבים שנחקרו בחשד לביצוע הצתות מכוונות, גם על רקע לאומני. במשטרה סירבו לומר האם במהלך החקירות נעשה שימוש באמצעים מיוחדים, כפי שנעשה עם נחקרים יהודים שהיו חשודים בעבירות הצתה על רקע לאומני. הפנינו למשטרה כמה שאלות ובהן תהייה האם הארכות המעצר של החשודים לימים ספורים בלבד נעשו בשל העובדה שהם הודו במהירות במעשים המיוחסים להם.
זכינו לתשובה הלקונית הבאה: "משטרת ישראל פועלת באופן נחוש ומקצועי בכל האמצעים העומדים לרשותה ובכפוף לסמכות המוקנית לה בדין במישור המודיעיני, החקירתי, הטכנולוגי והמבצעי הן למיצוי חקירת אירועי ההצתה והן למניעת הישנותם. ההחלטה על הגשת כתבי אישום בעבירת הצתה הינה בסמכות הפרקליטות ומטבע הדברים ככל שמסתיימת חקירה ומבוססים חשדות לעבירה מסוג זה, התיק מועבר לבחינת הפרקליטות הנוגעת ולהחלטתה".
זמן קצר אחרי התגובה לפנייתנו פורסמה תגובה נרחבת יותר לכל כלי התקשורת: "על מנת להפריך שמועות ולהימנע ממתן נתונים שאינם מבוססים וחלקם אף מטעה את הציבור, ברצוננו להבהיר כי נכון לעת הזאת ישנן מספר רב של חקירות פתוחות בנושא הצתת שריפות. נדגיש כי עצם קיומה של חקירה אינו אינדיקציה לקיומה של עבירת הצתה. חקירות מבוצעות גם מול עבירות של רשלנות לכאורה.
"במשטרת ישראל הוקם צוות חקירה מיוחד שיתכלל את החקירות שמתבצעות בנושא ההצתות בגזרת מחוזות המשטרה. כן, הוקצו כלל המשאבים הארגוניים על מנת לחקור את האירועים ולשים את ידנו על המבצעים ולהביאם לדין. משטרת ישראל חקרה עד כה עשרות מעורבים ומרבית החקירות שעניינן חשד להצתה במזיד, עדיין נמצאות בעיצומן. אנו מבקשים להבהיר כי אין להתייחס להודעות על מעצרים או דיווחים על טיפולים חקירתיים כאל הודעות על מסקנה חקירתית", לשון ההודעה.
גורם במשטרה רמז לנו כי רוב החשודים בהצתות על רקע לאומני מודים במהירות במעשים המיוחסים להם, גם בשל העובדה שהמעצרים נעשים על בסיס מידע מוצק מאוד. גם בפרקליטות יש כוונה להגיש כתבי אישום בהליך מזורז נגד המציתים כדי להבהיר שישנה מדיניות של יד קשה בנושא הזה.
כיבוי שריפות בינלאומי
בגל הדליקות הנוכחי הייתה התגייסות יוצאת דופן של מדינות האזור לסייע לישראל, בין היתר כפועל יוצא מהסכמים בינלאומיים שנעשו אחרי אסון הכרמל. במהלך ימי הדליקה פעלו ברחבי הארץ מטוסי כיבוי מקפריסין, יוון, איטליה, רוסיה, טורקיה, צרפת, אוקראינה, אזרבייג'אן, ספרד ומצרים. אליהם הצטרפו גם כבאים שנשלחו מחלק מהמדינות וגם מארצות הברית.
משלחת קטנה של כבאים הגיעה גם מהרשות הפלשתינית, והמהלך ספג ביקורת. "אי אפשר היה לסרב למשלחת כזו, למרות שיש מי שיראה בזה טעם לפגם", אומר לנו גורם מדיני. "הפשלתינים הציעו לסייע ולתשובה שלילית יכולה להיות השלכה בינלאומית. כמו שקיבלנו כל סיוע בברכה, גם את הסיוע הקטן הזה לקחנו".
ויש מי שבונה על שיתוף הפעולה שהיה בשריפה גם לעתיד. ראש הממשלה בנימין נתניהו סיפר השבוע כי הוא יוזם "הקמת כוח כיבוי רב לאומי שיהיה מתואם לא רק בפעילות במקרה אסון, אלא גם ברכש המטוסים ובחלוקת רכש סוגי המטוסים כדי שנשיג על ידי כך יעילות רב לאומית ולא רק יעילות לאומית בטיפול בשריפות ענק". ראוי לציין שברמה האזורית, יש התעניינות רבה ברעיון, שכן אם בישראל אחת לשנים ספורות יש דליקות בהיקף גדול מאוד – ישנן מדינות אחרות שסובלות מהתופעה בצורה חמורה יותר.
ניצן קידר
"הבית החדש ייבנה רק בעוד שנתיים". השריפה בנווה צוף. צילום: דובר כיבוי האש איו"ש