ביקורו של נתניהו בבודפשט מסוגל לסייע לבניית ציר תמיכה בישראל במזרח אירופה, בניגוד לעמדות האיחוד האירופי | גם אם הקמפיין התקשורתי סביב פרשת הצוללות יוביל למסקנות חמורות, הצוללות עצמן חיוניות לביטחון ישראל | בסוריה כמו באיראן – הפסיביות של ישראל הביאה עלינו הסכם מדאיג ומסוכן
למרות השם אונגר, הקשר הרופף היחיד ביני לבין הונגריה הוא שאבותיי בגליציה היו פעם נתיני האימפריה האוסטרו-הונגרית, תחת הקיסר ירום הודו. לכן הסנגוריה שאכתוב להלן על החלטתו של נתניהו לקיים את ביקורו בהונגריה איננה מושפעת מחיבור כלשהו למדינה זו.
ביקורו של נתניהו בבודפשט זכה לביקורת בגלל עיתויו. הוא נערך סמוך לדברי השבח שהרעיף ראש הממשלה המארח, ויקטור אורבן, על האדמירל מיקלוש הורטי, שהיה בעל בריתו של היטלר בתקופת השואה, ולקמפיין שאורבן מנהל נגד ג'ורג' סורוס, מיליארדר ואיש שמאל יהודי-אמריקני, שיש הטוענים שהוא נגוע באנטישמיות.
אחד הפרדוקסים ההיסטוריים בתקופת השואה הוא שהיהודים שרדו זמן רב יותר דווקא במשטרים ששימשו כבעלי ברית של גרמניה הנאצית, משום שהמדינה חצצה בין תושביה היהודים למכונת ההשמדה הגרמנית. מלבד פינלנד, אותן בעלות ברית של גרמניה גם חוקקו חוקים אנטישמיים. כל עוד המשטרים היו עצמאיים למחצה, הם היו מסוגלים להגן על חיי היהודים. רק כאשר הפכו למשטרים בחסות הנאצים, כמו באיטליה והונגריה לאחר 1944, החלה שואת היהודים במלוא המובן.
האדמירל הורטי איבד את כוחו בהונגריה כאשר ניסה להגיע להסכם נפרד עם בעלות הברית, והגרמנים שהיו ערים למגעים פלשו להונגריה. ממשלת הונגריה בשנות ה‑30 נקטה עמדה פרו-בריטית, ורק לאחר שהבריטים והצרפתים נטשו את צ'כיה בהסכם מינכן, הם החליפו צד. הם ראו שגרמניה היא הכוח היחיד בסביבתם, ומיהרו לעשות את העסקה הטובה ביותר מבחינתם.
בימי ממשל בוש הבן, שר ההגנה דונלד ראמספלד עשה הבחנה בין אירופה הוותיקה לזו החדשה, כאשר הכוונה הייתה למדינות שזה עתה השתחררו מהשעבוד הקומוניסטי. בניגוד לאירופה המערבית השבעה, שהתעניינה רק ברווחה כלכלית, אזרחי מדינות מזרח אירופה היו יותר להוטים לשמר את חירותם הלאומית ומורשתם הדתית. מדינות מזרח אירופה ראו גם את צרפת וגרמניה, המנהיגות של מערב אירופה, כמי שהיו מוכנות להפקיר אותן בידי ברית המועצות, העיקר לסלק מעליהן את סכנת המלחמה ולהבטיח יחסי סחר טובים עם ברית המועצות.
כיום מדינות מזרח אירופה מהוות את ציר ההתנגדות העיקרי לגישות השולטות בבריסל בכל הקשור לרב תרבותיות, החלשת מדינת הלאום ומגמות של חילון. מדינות מזרח אירופה, ובמיוחד ראש ממשלת הונגריה, התנגדו בתוקף למדיניות שהוכתבה על ידי מערב אירופה לקליטת פליטים, בעיקר מוסלמים, לתוך שטחן.
הממשלה הנוכחית בישראל בהחלט מסוגלת להזדהות עם רוב התפיסות הרווחות במזרח אירופה, והן יוצרות בסיס לבניית ציר פרו-ישראלי שיאזן מגמות עוינות בבריסל.
לכאורה הביקורים בפריז ובבודפשט יצרו איזון בין אירופה הישנה והחדשה. עמנואל מקרון נתפס כמעין מושיע באיחוד האירופי, למרות שהחיבוק החם שהעניק לדונלד טראמפ ביום הבסטיליה והצהרותיו הכלכליות עשויים להעיד על קו עצמאי. בכל מקרה, בינתיים מקרון נחשב לכוכב עולה, וחשוב היה לנתניהו להתארח במחיצתו. אם כי גם בצרפת ישנם דברים שאינם לרוחנו, במיוחד הניסיון לטייח את רציחתה של ד"ר שרה חלימי בידי מוסלמי, והסירוב לקרוא לילד בשמו ולכנות את האירוע פשע שנאה.
אסור לוותר על הזרוע הימית
פרשת הצוללות מגרמניה הפכה למנוף נוסף בקמפיין שמטרתו להדיח את ראש הממשלה. הקריאות בסגנון "מושחתים הביתה" התגברו בעקבות החלטת אחד הכוכבים בפרשה להפוך לעד מדינה. אינני חולק על העמדה שמדובר בפרשה חמורה, אולי החמורה ביותר מאז פרשת רמי דותן בחיל האוויר בשנות ה‑90, שבעקבותיה הורד דותן מדרגת תת אלוף לטוראי ונדון ל‑13 שנות מאסר. דותן הורשע בלקיחת שוחד, כחוטא שהחטיא גם אחרים, וכן בגרימת נזק ליחסים בין ארצות הברית לישראל לאחר ששיתף פעולה עם חברת ג'נרל אלקטריק כדי להונות את ממשלת ארצות הברית. אבל כל עוד לא הוכח הקשר בין נתניהו לפרשת הצוללות, האש אינה אוחזת בפוליטיקאים "המושחתים" אלא דווקא במשרתי ציבור, אלה שהתקשורת נוהגת להעניק להם חזקת ניקיון כפיים. לכן זירוז חקירת הפרשה עשוי רק להועיל לנתניהו.
מה שאסור שיקרה הוא פיצוץ העסקה כולה על רקע החשדות לשוחד. הצוללות שישראל רוכשת לא נועדו להטביע ספינות, או להנחית כוחות קומנדו בחופי האויב. הצוללות נועדו לחזק את כוח ההרתעה הישראלי, ולנצל את הים כעומק אסטרטגי למדינה שחסר לה עומק שכזה, בהתאם לתפיסה שפיתח השר יובל שטייניץ, בעת שכיהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון. יחד עם מטוסי חיל האוויר וטילי קרקע-קרקע, הצוללות מהוות צלע במשולש האסטרטגי הישראלי, ונועדו להבטיח את שרידותו של אותו כוח במקרה של מתקפת פתע.
לגיטימי להתווכח על צורתו של אותו משולש, האם הוא צריך להיות משולש שווה צלעות, או שיש להעניק עדיפות לצלע אחת מבין השלוש. אבל כל עוד הוחלט שהצוללות חיוניות לחיזוק המשולש האסטרטגי, יש להתקדם עם העסקה (גם אם יוחלט שאפשר לוותר על אחת הצוללות), כשם שחשיפת פרשת דותן לא השפיעה בסופו של דבר על תוכניות הרכש של חיל האוויר.
מאוחר מדי לאיים
אחד מטיעוני המחץ של מחנה השלום הישראלי הוא שאם אנחנו לא נוביל בעצמנו את תהליך השלום, גורמי חוץ יכתיבו לנו תנאים גרועים יותר. בינתיים הטיעון הזה לא התממש, אבל בעקבות המתיחות מול סוריה מתעוררת שאלה מעניינת: האם אפשר לטעון גם שאם לא ניזום מהלכים צבאיים יכתיבו לנו תנאים גרועים?
ישראל התנהגה בזהירות גדולה ביחס לסוריה, כדי שלא להיסחף לתוך המערבולת. האיראנים התנהגו הפוך, וזה השתלם להם בגדול: עיראק הפכה למדינת חסות איראנית, ובסוריה ההשפעה האיראנית בנסיקה. פתאום התעוררנו לעובדה שהסכם הפסקת האש שגובש בין רוסיה לארצות הברית מסוכן לישראל, והתחלנו לשגר אזהרות. הרוסים והאמריקנים הגיבו בדברי הרגעה, אבל ההרגעה הזאת מזכירה את איום הגרעין – גם בנושא הזה שיגרנו איומים, וקיבלנו את ההסכם הנלוז בין המעצמות לאיראן, וכמובן דברי הרגעה למכביר.
הדברים קשורים: ההחלטה הישראלית, שהושפעה מהלחץ שהפעיל הממסד הביטחוני על הדרג המדיני, הסתיימה בירידת ההרתעה הישראלית בעיני וושינגטון ומוסקבה. גם עכשיו הביטחוניסטים שלנו יהיו מוכנים לשחק את משחק ה"תחזיקו אותי לפני שאני עושה משהו", אבל לא יותר מזה.