תנאי העסקה קשים לצד שכר נמוך גורמים למחסור במטפלות במעונות היום לילדים עד גיל שלוש בכל הארץ. התוצאה היא שמעונות חדשים לא נפתחים, מעונות ישנים נסגרים, והורים נותרים בלי פתרון לילדיהם הקטנים. כעת מאיימים בארגוני המעונות שלא לפתוח את שנת הלימודים
לפני ארבעה חודשים ילדה יפעת (44) את בתה השלישית. יפעת היא דוקטור ומרצה במוסדות להשכלה גבוהה המתגוררת ביישוב מעלה מכמש שבמועצה האזורית בנימין. "בסוף הקיץ אני צריכה לחזור לעבודה ואין מסגרת לילדה שלי. יש ביישוב 17 אימהות כמוני שתקועות בלי פתרון לשנה הבאה, ומתוכן יש כאלו ששוקלות אפילו להקפיא לימודים או לקחת חל"ת לשנה. אם אני אקח חל"ת לשנה לא תהיה לי עבודה לחזור אליה". הפתרון שיפעת מצאה חלקי, היא נעזרת במטפלת פרטית ובבני משפחה. "אני לא יודעת מה לעשות, אני עם דמעות בעיניים. בעלי אומר לי שנעבור דירה לירושלים, אבל בירושלים המצב לא יהיה יותר טוב".
לפני 90 שנה ארגון אימהות עובדות החל בצעד קטן לקראת מהפיכה שכבר מזמן מובנת מאליה: הוא הקים שמרטפייה לתינוקות כדי שנשים תוכלנה לצאת לעבוד. השמרטפייה עברה מאז שינויים, והפכה למערך של מאות מעונות יום מפוקחים הנותנים מעטפת חינוכית מגוונת עם תזונה, משחקים, סדר יום וחיבוק חם לכל ילד עד גיל שלוש.
אלא שבשנים האחרונות המעונות נתונים במצוקה ממשית. כיתות ומעונות נסגרים, והורים מתמודדים עם חיפוש אחר מסגרת מתאימה לתינוקם. במקרה הטוב הם פונים למטפלות פרטיות שאינן מפוקחות, ויקרות יותר, ובמקרה הפחות טוב האם אינה יוצאת לשוק העבודה ונשארת בבית. המצב הקשה במעונות קיים בכל הארץ ואצל כל שכבות האוכלוסייה, ונעוץ בתנאי ההעסקה של המטפלות.
התקינה הקיימת בארץ היא של מטפלת אחת לשישה ילדים, לעומת מטפלת לארבעה במדינות ה‑OECD, אבל זוהי לא הסיבה היחידה. תנאי ההעסקה של מטפלת כוללים תשע שעות עבודה ביום, כמעט בלי ימי חופשה ומחלה ומשכורת מינימום. נוסיף לכך את העבודה מול ילדים רכים והורים עם דרישות וקיבלנו קוקטייל למשרה זמנית ולא נחשקת. התוצאה היא שאין מקומות לילדים, ובכל הארץ נסגרות קבוצות מפאת מחסור חמור בכוח אדם.
בנוסף להורים, מי שנאלץ להתמודד עם מצוקת המטפלות הוא גם מנהלות המעון. "לפני חודש הודעתי להורים שאין מטפלות ושקבוצות נסגרות. היום יש לי 25 משפחות ברשימת המתנה", מספרת שלומית אורן, מנהלת מעון בבית חורון, אשר מתוסכלת לנוכח המצב. "אני נמצאת במצב נפשי לא פשוט, העבודה שוחקת וכל היום אני בטלפונים כדי למצוא מענה ופתרון. לצערי הידיים שלי כבולות. המטפלות מקבלות שכר רעב, ואני לא יכולה לתת להן תנאים יותר טובים ולהעלות משכורות".
בנוסף לכך מספרת אורן שכשמגיעות מטפלות לריאיון עבודה לא תמיד הן מתאימות. "יש מרואיינות שמדברות רק על השכר והתנאים, ולא על הילדים. לפני הכול זו לא עבודה משרדית, אלא עבודה עם ילדים. חשוב לי להעסיק מטפלות שאכפת להן ושיש להן יחס מכבד לילדים". אורן מוסיפה שאומנם יש תנאי סף למטפלות, אך אין פיקוח ואכיפה. "אני יכולה להכניס כל אחת לריאיון ולומר לה למחרת 'בואי תעבדי'. אני לא עושה את זה, אבל כשאני במשבר וחסרות לי ארבע מטפלות, זה מתסכל".
המדינה מתעלמת
"כשמציעים לי היום מעון חדש, אני לא בודקת אם יש לי מספיק ילדים באזור, אני קודם בודקת אם אני אוכל להביא לשם מטפלות", אומרת גליה וולוך, יו"ר נעמ"ת המחזיקה ברשת מעונות. מתברר כי ישנם מקומות רבים שבהם בונים מבנים חדשים למעונות, אך אלו נותרים שוממים כי אין מי שיפעיל אותם. כך נותרים ילדים רבים בלי מסגרת ולצידם מבנים ריקים. וולוך מספרת כי לפני שנתיים סגרה נעמ"ת 12 מעונות יום כדי לנייד עובדות קיימות לתוך מעונות אחרים. "זה פתרון רע מאוד, ועדיין המצוקה הולכת ומחריפה ומטפלות ממשיכות לפרוש". וולוך אומרת כי בכל סוף שנה ישנן עוד ועוד מטפלות ותיקות שנפרדים מהן עקב הגעתן לגיל פרישה, כשמולן רק מעט מאוד מטפלות חדשות מצטרפות. "הן רואות את תלוש המשכורת או את העבודה הקשה, תלוי מה בא קודם, ועוזבות תוך שבוע-שבועיים".
הקושי והמחסור בכוח אדם בכל הארץ אינו מתבטא רק בסוף שנת לימודים, אלא גם במשך כל ימות השנה. "לא פעם בשש בבוקר אנחנו מקבלים הודעה שעובדת חולה ולא מגיעה לעבודה. כשזה קורה בכמה מעונות במקביל, אנחנו נמצאות בדילמה אם לפתוח או לא לפתוח את המעון. כמה אפשר להתנהל ככה? להורים יש דרישות צודקות למספר מינימלי של מטפלות כי הם נותנים לנו את הדבר היקר להם בעולם בכל בוקר, ואנחנו מסיעות עובדות על חשבוננו במוניות ממעון למעון. זה לא פשוט, זה קשה. אנחנו ענף בקריסה".
בעקבות הקושי הגובר במעונות היום, התכוונו העובדים בשנה שעברה לצאת לשביתה בל"ג בעומר, אך השר חיים כץ, שר העבודה והרווחה הממונה על מעונות היום, ביקש שלא ישבתו, והבטיח שהמשרד יעשה ככל יכולתו להסדיר את המשבר. לפני שבועיים נפגשו ראשי מפעילי המעונות עם השר, אך נאמר להם שלמרות צדקת טענותיהם לא הושג תקצוב שיוכל לעזור.
"אנחנו מגדלים את דור העתיד של ישראל והמדינה מתעלמת", מתרעמת וולוך, "החינוך בישראל מתחיל מגיל שלוש, והפערים כבר עצומים. המדינה רואה את אזרחיה מגיל שלוש והיא צריכה לשים את נושא הגיל הרך בתעדוף גבוה וחשוב יותר".
לבד מהצורך בהכרה של המדינה בילדים מתחת לגיל שלוש, מעונות היום המפוקחים מעניקים שוויון ואחידות. כולם מקבלים את אותם השירותים, בפריפריה או במרכז הארץ. "לצערי הרב המדינה לא מבינה שאנחנו ארגונים חברתיים הפועלים שלא למטרות רווח. לא נוכל להמשיך לשאת בנטל הזה כלכלית, בטח לא עם מצוקת כוח האדם שקיימת", מסכמת וולוך.
בנעמ"ת הבינו שהם אינם היחידים וחברו לעוד ארגונים, ביניהם ויצו, אמונה, נשי חרות ונאות מרגלית. בשבוע שעבר הם התכנסו לכנס חירום בנושא, ובו פרסמו את תוצאות הסקר שעשו בין מפעילי מעונות היום המפוקחים.
לשאלה האם הם חווים קשיים בגיוס כוח עבודה טיפולי וחינוכי 98 אחוזים השיבו בחיוב. בנוסף לכך, 89 אחוזים מהמפעילים ענו כי התקינה הקיימת של שלוש מטפלות לכיתה אינה מאפשרת טיפול וחינוך הולמים. לשאלה האם ישנו קושי במציאת מחליפה בגין מחלה או חופשה, 100 אחוזים הראו שכולם חווים בדיוק את אותו הקושי.
מפעילי המעונות שקדו על הצעת פתרונות נרחבים לטווח הקצר והארוך כדי לשקם את מעונות היום. בין הפתרונות המוצעים נכללים יותר מטפלות, מענקי עידוד למטפלות מתמידות, הכללת ההיעדרויות בסל התשומות, תוספת מטפלות לגיל שלושה עד שישה חודשים, הכרה בעבודה מועדפת במעונות היום ועוד.
וולוך מזכירה כי במסגרת רפורמה של משרד החינוך, נוספה לגני הילדים מגיל שלוש סייעת שנייה. "אם הגיעו למסקנה שמגיל שלוש ומעלה צריך עוד סייעת, אז על אחת כמה וכמה היה צריך להחיל את הרפורמה על הגילים הצעירים יותר. אנחנו מבקשים אופק חדש לגיל הרך". בסוף הכנס החליטו מפעילי המעונות לצאת לשביתה, ולא לפתוח את שנת הלימודים עד שלא יימצא פתרון. בינתיים נראה ששנת הלימודים לא מחכה לאף אחד ותיפתח שלא כסדרה.
משרד הרווחה: מודע למצוקה
ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה כי "משרד העבודה והרווחה מודע למצוקת המטפלות, אולם פתרון לעניין השכר והתקינה תלוי בתוספת תקציבית מהאוצר. החל מינואר 2017 ניתנה תוספת תקציבית שאפשרה את העלאת שכרן של המטפלות בכ‑400 שקלים נוספים מדי חודש לשכרן. בשנתיים האחרונות המשרד משקיע מאמצים רבים להרחבת היצע מעונות היום, הן בגיוס תקציבים של למעלה ממיליארד שקלים והן בהאצת הרשויות המקומיות לניצול תקציבים שקיבלו לטובת בינוי מעונות יום. פעולות אלה הביאו להוספת למעלה מ‑300 מעונות חדשים עבור 22,500 פעוטות שהצטרפו למערך המפוקח והמסובסד של המדינה".