להיזהר מהכללות
ד"ר מרדכי קידר – מזרחן, אוניברסיטת בר-אילן
למקרא העבירות המיוחסות לחבר הכנסת (!) באסל גטאס, הנטייה המיידית היא לומר: "כל הערבים הם סכנה ביטחונית, כל הערבים תומכים בטרור", ועוד ביטויים חמורים אף יותר, שהמסקנה מהם היא שצריך להעיף את הח"כים הערבים מהכנסת, אלא אם כן הם שרים התקווה בכוונה עילאית ובעיניים עצומות.
אז אני מרגיע את כולם. לא כל הערבים תומכים בטרור. להפך, רובם הגדול הם אזרחים נורמטיביים שמשתתפים במעש הכלכלי והציבורי באופן לגיטימי, מסודר ומכובד. הם שומרי חוק, ומדינת ישראל היא המדינה היחידה שלהם. אין להם ארץ אחרת, והם לא הולכים לשום מקום.
נכון, יש בהם כמה פושעים, תומכי טרור, משת"פי צוררים וסייעני מחבלים, וייתכן שח"כ באסל גטאס הוא אחד מהם, אבל אי אפשר, ואסור, לגזור ממנו גזירה שווה על מישהו אחר רק בגלל ששניהם ערבים. זה בדיוק כמו לגזור גזירה שווה בין שני יהודים, האחד צדיק והשני רשע, רק בגלל שהם יהודים.
בשביל לדעת מי אזרח נורמטיבי ומי סייען טרור יש משטרה ושב"כ, והדבר איננו נתון לכל מי שקורא בעיתון שפלוני חשוד שהבריח טלפונים סלולריים לאסירים. לכל אדם, גם אם הוא ערבי, עומדת חזקת החפות, וזו היא ציפור נפשה של האזרחות והשוויון.
מי שדמותה הדמוקרטית של מדינת ישראל חשובה לו חייב להתרחק ת"ק על ת"ק פרסה מלהכליל את כל הערבים בפשעיו של אחד מהם, גם אם הוא חבר כנסת. מי שמכליל ציבורים שלמים יכול לעשות כך גם לחרדים, לדתיים, למתנחלים, ליהודים, לנשים, לגברים, לג'ינג'ים או לקירחים. כל הכללה חוטאת למציאות ופוגעת בהגינות.
ואם באסל גטאס פשע אז שיישב בכלא עם חבריו, כמו כל פושע, ערבי או יהודי.
יש שופטים בירושלים
עֹמר בר-לב – חבר כנסת (המחנה הציוני), חבר בוועדת החוץ והביטחון
מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית המושתתת על שלוש רשויות – המבצעת, המחוקקת והשופטת.
עיקרון עצמאותה של כל אחת מהרשויות וההפרדה ביניהן הם אבני היסוד בדמוקרטיה שלנו. במידה רבה, הרשות השופטת היא שומר הסף של הדמוקרטיה ואחריותה בין היתר לסמן ולתחום את מרחב הפעולה של הרשות המבצעת ולמנוע סתירה בין חוקי היסוד שחוקקה הכנסת.
לחברי הכנסת ישנה חסינות פרלמנטרית שכל מטרתה לאפשר להם בכל מצב להגיע למשכן הכנסת ולבצע את תפקידם – לחוקק. ליזום הצעות חוק, לעסוק בחקיקה בוועדות ולהצביע בעד ונגד הצעות המוגשות להצבעה. למעט הנ"ל, החסינות הפרלמנטרית אינה מקנה לחברי הכנסת כל זכות לעבור כל עבירה שהיא. אם חבר כנסת ביצע עבירה, קטנה כגדולה, הוא ייחקר ככל אזרח ואם יוגש נגדו כתב אישום – יישפט ובית המשפט יחליט האם מקומו "בכנסת או בבית הסוהר".
ההצעה שאנו חברי הכנסת נשפוט (כאשר איננו שופטים, כי אם נבחרי ציבור) ונפסול חבר כנסת מלכהן בכנסת, היא כפירה באבן היסוד של הדמוקרטיה שלנו ותגרום לעירוב בין סמכויות הרשויות השונות. אנו חברי הכנסת נבחרים על ידי הציבור ומודחים על ידו בבחירות כלליות, ואל לנו להקנות זכות זו לעצמנו. לקיחת הסמכות מהציבור והענקתה לנבחריו משויכת למשטרים אפלים שאיננו רוצים לראות עצמנו כמותם.
במהלך כהונתו של חבר הכנסת באסל גאטס הוא צוטט לא פעם באמירות חמורות נגד זכות קיומה של מדינת ישראל, הצטרף למשט שניסה לפרוץ את הסגר על רצועת עזה ובא יחד עם כמה מחברי מפלגתו לנחם משפחת מחבל שרצח ישראלים ונהרג. האמירות והמעשים המקוממים הללו ראויים לכל גינוי, אך פשעים פליליים צריכים להיות מטופלים בידי רשויות החוק. עד כמה שאני מתנגד, סולד ומוקיע את מעשיו של ח"כ גאטס, לא מצאה בזמנו משטרת ישראל בסיס לזמנו לחקירה ולכן גם לא הועמד לדין. החשדות הנוכחיים המיוחסים לחבר הכנסת גאטס הם חמורים ביותר, ולכן על משטרת ישראל לחקור אותו ללא שהות ובמידת הצורך להעמידו לדין.
אני סבור כי מי שעבר על החוק וביצע עברות, מקומו לא במשכן הכנסת. ועל כן, כאדם שמאמין אמונה אדוקה בדמוקרטיה הישראלית, אשאיר את מלאכת חריצת הדין לרשות האמונה על כך – הרשות השופטת.
האם פסילה תועיל?
פרופ' עמיחי כהן – מנהל התוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש אמנון ליפקין שחק במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה למשפטים בקריה האקדמית אונו
חוק יסוד הכנסת קובע כמה עילות שבגינן ניתן למנוע התמודדותן של רשימות, ואף מועמדים יחידים, בבחירות לכנסת, ביניהן תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. ההחלטה בדבר מניעת ההשתתפות של רשימה מסורה לוועדת הבחירות המרכזית, גוף פוליטי בעיקרו. עם זאת, ההחלטה הסופית מסורה בידיו של בית המשפט העליון.
בעבר, עמד בית המשפט על המתח בין עקרונות סותרים בפסילת רשימות מהתמודדות. מחד, האופי הדמוקרטי של המדינה מחייב כי מגוון גדול מאוד של דעות יוכלו לעמוד בפני הבוחר המבקש לממש את הזכות הבסיסית ביותר בדמוקרטיה. מאידך, על דמוקרטיה להגן על עצמה מפני כוחות המאיימים על אופייה, ובוודאי כאלו התומכים באויביה באופן בלתי חוקי.
בית המשפט העלה שיקול נוסף נגד פסילת רשימות: פסילה של מפלגה פוליטית, מכל צד שהוא, הזוכה לתמיכה ציבורית, עלולה להביא אותה ואת תומכיה להקצין את פעילותם נגד המדינה.
עד היום פירש בית המשפט העליון את סמכות הפסילה של רשימות או בודדים בצורה מצמצמת, וקבע שיש צורך בראיות חד משמעיות ומשכנעות כי הרשימה או המועמד פועלים באופן אקטיבי למימוש המטרה הפסולה, וכי זו פעילות דומיננטית במסגרת פעילותם הכוללת. מבחנים מחמירים אלו הביאו את בית המשפט העליון לאשר בשנים האחרונות את מועמדותו של ברוך מרזל על אף שהיה חבר בעבר בתנועת 'כך'. למעשה, עד היום נפסלו רק שתי רשימות מהתמודדות בבחירות: רשימת הסוציאליסטים הערבית בשנות השישים, ורשימת 'כך' בשנות השמונים.
אם ח"כ גטאס יורשע, מקומו אינו בכנסת. אולם לפסילה של רשימה שלמה מהשתתפות בבחירות עלולות להיות השפעות דרמטיות על הדמוקרטיה הישראלית ועל הלגיטימיות שלה, ולפיכך יש לנקוט בה רק במקרים קיצוניים ומובהקים. פעולה לא זהירה עלולה להזיק יותר משתועיל. ראוי גם לקחת בחשבון כי הגמשת הכללים לפסילה עלולה לשמש חרב פיפיות בידי אלו שיבקשו לפסול רשימות אחרות בעתיד.
תשובות הגולשים
לא מייצגים
ללא ספק שצריך לפסול את המפלגה. כבר מזמן המפלגה הזאת חצתה את הקווים האדומים, כשחנין זועבי וזאחלקה וגטאס נפגשו עם משפחות מחבלים, וכשזועבי השתתפה במשט, וגטאס שמעז לחתור תחת ביטחון המדינה שהוא מכהן בה כח"כ. בנוסף לכך, ראינו כיצד גם עודה סירב לגנות את גל השרפות והחרים ביחד עם מפלגתו את הלוויה של שמעון פרס. אין ספק שזו מפלגה שלא מייצגת את הציבור הערבי, שרובו מסתייג מהייצוג שלהם בכנסת.
יוסף כהן, טבריה
דרוש: אומץ
למדינת ישראל אין אומץ לפסול מפלגה ערבית. מה שלא נכון לגבי מפלגה יהודית, ע"ע מפלגת 'כך'. וגם לו הייתה כוונה כזו, בג"ץ היה פוסל זאת על הסף. מה שנדרש לעשות הוא להחמיר את הבקרה על חברי כנסת שמסיתים נגד המדינה, או מנהלים מגעים עם אויביה, או תומכים בגלוי או בסתר במבקשי רעתה, ולהרחיקם מהכנסת ולנשלם מזכויותיהם כח"כים.
אריק קרמר, ירושלים