למרות הסכם ממשלתי חתום להעברת תקציב לבניית בית כנסת חלופי, מתפללי בית הכנסת 'איילת השחר' בגבעת זאב, שנהרס בצו בג"ץ לפני כשנתיים, עדיין מתפללים באוהל | הם אינם היחידים: ההסכמים וההתחייבויות של ממשלת נתניהו בשנים האחרונות למתיישבים שבתיהם נהרסו אינם מקוימים באופן שיטתי, כך עולה מהתקדימים במגרון, בית אל, עמונה ועפרה | במשרד הביטחון אומרים: הדרג המדיני אישר, הבעיה היא בביורוקרטיה
"הרסו לנו את בית הכנסת, הבטיחו לנו בית כנסת חדש ועד היום לא העבירו את הכסף כדי לבנות אותו. עושים מאיתנו צחוק. אנחנו מתפללים היום באוהל, בושה וחרפה", מספר ל'בשבע' אריה בנימין, גבאי בית הכנסת 'איילת השחר' בגבעת זאב שנהרס לפני יותר משנתיים בהוראת בג"ץ. בפגישה שהתקיימה במשרד ראש הממשלה ימים ספורים לפני הפינוי, התחייבה הממשלה כי "משרד האוצר יעמיד סכום של 5.2 מיליון ש"ח לצורך בית כנסת חלופי", לשון החוזה. "שיביאו לנו את הכסף במקום לספר סיפורים", דורש בנימין, "כל פעם יש תירוץ אחר: משרד הדתות מעכב, משרד אחר מעכב. יש הסכם, אבל הם לא עומדים בו. הבטיחו יותר מחמישה מיליון שקלים ושום דבר מזה לא קרה עד היום". את האצבע המאשימה הוא מפנה כלפי משרד ראש הממשלה: "תעמדו במה שאתם אומרים, אין לכם מילה".
"עצוב מאוד, המצב קשה. קהילה של מאתיים משפחות התפצלה", מוסיף גם שלום חיים, מגבאי בית הכנסת, "היום יש פחות משפחות, הקהילה התפצלה לשלוש, הכולל שהיה בבית הכנסת עזב כי לא היה מקום, ואין מקום להתפלל. מאוד רוצים לבנות, עשינו אפילו תכנון לבית הכנסת החדש, אבל הכול הבטחות על הקרח. יש לי את המסמך שעליו חתום היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שהכסף יועבר אלינו. אמרו תוך חצי שנה, מאז עברו כבר כמה שנים".
סיפורו של בית הכנסת בגבעת זאב איננו מקרה בודד. שורה של הסכמים חתומים והחלטות ממשלה שהתקבלו אגב מעשי הרס בהתיישבות ביהודה ושומרון בתקופת שלטון נתניהו לא מומשו. הממשלה טרם כיבדה והשלימה את ההתחייבויות שנתנה בין היתר בהרס מגרון, גבעת האולפנה, בתי דריינוף, עמונה ותשעת הבתים בעפרה.
המקרה הראשון בשרשרת היה במגרון. תחילה נחתם הסכם בין תושבי מגרון לבין הממשלה, אך לבסוף החליטו תושבי היישוב לחזור בהם מההסכם. "למרות שלא חתמנו על ההסכם ולא היינו מוכנים לקחת חלק בפשע הזה, ערב הפינוי התקבלה החלטת ממשלה לגבי הסדרת שכונה חדשה ליד גבעת היקב", אומר צבי הראל, חבר מזכירות היישוב מגרון. "נקבע שהיכן שאנחנו נמצאים כיום תהיה תב"ע זמנית לשנתיים באישור שר ביטחון, עם אופציה לעוד שנתיים. היה ברור שתוך שנתיים עד ארבע שנים יפתרו את הבעיות, בפועל הדבר נמשך ונמשך". בחודשים האחרונים חלה התקדמות משמעותית בעניין מגרון. "אחרי הרבה לחץ שלנו וחמש שנות מאבק, אושרה התב"ע לפני שלושה חודשים", מספר הראל, אך מציין כי למרות זאת, בפועל עדיין הבנייה מתעכבת.
הראל קובל גם הוא על הסחבת הממשלתית, שאינה מגובה בשום קושי ביורוקרטי של ממש: "מה שמטריף בסיפור הזה הוא שאין פה בעיות אובייקטיביות, האישורים יכולים להתקבל מחר בבוקר והיו יכולים להתקבל לפני חודשיים. אנחנו מצפים מהממשלה שתבנה פה ותקים יישוב קבע למגרון. אלה לא תהליכים שצריכים לקחת הרבה זמן, זה דורש אישור שתלוי נטו בממשלה".
כמה זמן לוקח להכין חוברת מכרז?
חודשים אחדים לאחר ההרס במגרון נחתם הסכם נוסף, הפעם על הבתים בגבעת האולפנה בבית אל. שם נאמר שבתמורה לפינוי שקט תקבל המועצה 300 יחידות דיור. "התפנינו בשקט וההתחייבות נשארה באוויר", אומרת יעל בן ישר, דוברת המועצה האזורית בית אל. הבנייה של אותן 300 יחידות הדיור הובטחה פעם נוספת בעקבות הרס שני מבנים במערב בית אל, שזכו לכינוי "בתי דריינוף". במקרה הזה מדובר היה בהבטחה ולא בהסכם, אך גם אז לא הסאגה נגמרה, "הבתים פונו ולא עזר שום מאבק, ושוב לא קרה שום דבר, כך במשך כשנתיים". לפני ארבעה חודשים, אחרי מאבק ארוך שנים שלא צלח, הקימו תושבי היישוב אוהל מחאה מול משרדי הממשלה בדרישה להוציא לפועל את בניית יחידות הדיור המובטחות. "כל השרים הגיעו לאוהל המחאה ואמרו שחייבים לכבד את ההסכם וצריך לסיים את הסאגה".
בשלב הזה הבטיח ראש הממשלה באופן אישי לסיים את העניין, ומכרז לשיווק הקרקע לבניית 300 יחידות הדיור פורסם כביכול. בפועל המכרז לא יצא לדרך, הפעם בטענה של סיבות ביורוקרטיות. "ההישג הוא שאישרו את השיווק", מספרת בן ישר, "חשבנו שזה אמור להיות השלב האחרון, עכשיו אומרים לנו שצריכים להוציא חוברת מכרז. למה לוקח למדינה חודשים להוציא אותה? הם טוענים שזה ביורוקרטיה, אבל חוברת מכרז זה מהיום למחר. בעבר אמרו שאובמה מפריע, עכשיו אין אובמה. לנו אין מושג מדוע זה מתעכב כל כך הרבה זמן. יכול להיות שבגלל כל המלחמות של ראש המועצה שי אלון בראש הממשלה בנושא זה, הוא עושה לו דווקא".
למרות אי קיומם של ההסכמים וההתחייבויות הקודמות, המשיכה הממשלה באותה שיטה. בשנה שעברה פונה היישוב עמונה לאחר סאגה משפטית ממושכת. פסק הדין של בית המשפט והמצב החוקי שלא הוסדר יצר קושי בהכשרת היישוב. נתוני הפתיחה הללו הובילו את הנהגת היישוב עמונה לנסות למצוא דרך להסדיר את המקום. הפתרון הראשון שהוצע הוא חוק ההסדרה, שלאחר מאבק ציבורי אושר, אלא שבדקה האחרונה עמונה נגרעה מהחוק. אז הוציאו אנשי עמונה מהמגירה את פתרון נכסי נפקדים. "הסיכום שהגענו אליו עם ראש הממשלה הוא שתושבי עמונה נשארים לגור בהר עמונה על חלקות אחרות שנחשבות נכסי נפקדים, אבל היישוב והאנשים נשארים באותו השטח. היועמ"ש אישר את המתווה נגד כל הסיכויים", אומר אביחי בוארון, יו"ר מטה המאבק של עמונה, "ידענו שבג"ץ יכול לעצור את הפתרון הזה שהתחיל לרוץ, ולכן הכנסנו סעיף שהוא כיסא מפלט – הקמת היישוב החדש. מטרת ההסכם לא הייתה הקמת יישוב חדש, אלא מימוש המנגנון של נכסי נפקדים. אך נקבע שאם יבוא בית משפט ויבטל את המתווה, כפי שאכן קרה, אז ישנו המתווה של הקמת עמיחי".
גם הפיצוי הכספי תקוע
בשטח עברו חודשים ארוכים עד שהקמת עמיחי יצאה לדרך, זאת למרות ההתחייבות החתומה שקיבלו התושבים לתחילת עבודות בתוך שלושה חודשים. "לוקח זמן והתהליכים קרו לאחר הפינוי", מספר בוארון, "היינו צריכים לדחוק בראש הממשלה כדי שיממש את ההסכם. אנחנו נדע שההסכם מתקיים ביום שנקבע מזוזה בבתים החדשים שלנו. מה שנראה עכשיו שזה הולך ונבנה, אבל נברך על המוגמר כשזה יהיה מוגמר. כל שלב בדרך הוא קשה, הפקידות המשפטית במינהל האזרחי מקשה על כל צעד ושעל. אני לא אומר שאין פקידים שמתגייסים לאירוע, כמו לשכת התכנון במינהל האזרחי, אבל הפקידים עושים את המוות ומערימים כל קושי כדי לעכב את החיים היהודיים ביו"ש, ובכלל זה את בניית עמיחי.
"האמירה שלנו היא לדרג המדיני: אין תחושה שאחזתם את השור בקרניו ושאתם מיישרים את כל הפקידים הסוררים שמונעים את מימוש המדיניות שלשמה נבחרתם. משרד ראש הממשלה יכול להביא להחלפתם ולהציב עוזר ראש ממשלה לענייני התיישבות שיתמודד איתם. כולנו נתינים ובני ערובה של אייל טולדנו, יועמ"ש איו"ש, שאפילו ליועץ המשפטי לממשלה הוא לא מכפיף את עצמו. מדינה בתוך מדינה. מי שמאפשר לזה לקרות הוא המתאם יואב (פולי) מרדכי, ומי שמאפשר למרדכי לעשות זאת הוא לשכת ראש הממשלה".
בשיחות שקיימנו עם מפוני היישוב נשמע תסכול רב לא רק כלפי הממשלה, אלא גם כלפי דרכי המאבק וההסכמים. "כשיש לך אימהות עם ילדים מפוחדים בבית, אדרנלין מטורף באוויר ומאבק שלא מנוהל בצורה נכונה, זו התוצאה", אומר אחד התושבים, "אנחנו עדיין לא גרים בשום בית". חלקם עדיין גרים במדרשה ביישוב עפרה, ולטענתם צפויה עוד תקופה ממושכת עד שייבנו הבתים בעמיחי.
צד נוסף שמביע אכזבה מההסכמים בעמונה הם אלפי בני הנוער שפקדו את המקום. "ההסכמים גרמו לאלפי בני נוער לעזוב ורוח המאבק ירדה. בפינוי היו הרבה פחות אנשים ובעיקר ירד הכוח והרבאק", אומר י', תלמיד ישיבה שהתגורר במקום חודשים אחדים טרם הפינוי. "הציבור נשבר. צריך להבין שאלפי בני הנוער שהגיעו ומסרו את עצמם בקור ובתנאים קשים, הם שהביאו את הלחץ הציבורי שהוביל להסכמים, ואתם משחקים איתם. ההסכם שבר אותנו, אנשים מוסרים את הנפש לא בגלל עסק נדל"ן. לעבוד על הציבור זה לא תקין. אם מישהו רוצה לעשות הסכמים – צריך שתהיה שקיפות ולא אי ודאות, לא סתם לייצר אווירה של מאבק ושכאן לא מוותרים".
גם בפינוי תשעת הבתים בעפרה התחייבה הממשלה, הפעם לפיצוי כספי שגם הוא טרם בוצע. "לא התקיים כלום, היינו אמורים לקבל את הכסף", אומר סמי קרסנטי, מזכיר היישוב עפרה, "יש החלטת ממשלה והסיפור לא נגמר. הפיצוי הכספי בתשעת הבתים הוא לפי ערך השמאות של תשעת הבתים, וההחלטה תקועה במשרד ראש הממשלה בבדיקות ותבחינים כמו הסיפור של עמונה".
למרות הקשיים, בעפרה ממשיכים לפעול לקבלת הפיצוי ולא מאבדים תקווה. "אנחנו מקווים שזה ייפתר. אמנה והמועצה נתנו למשפחות את הפיצויים מקופתן, בתקווה שביום מן הימים הממשלה תיתן את הכסף. אנחנו פועלים מול משרדי הממשלה ואנחנו באותה חבילה מבחינתם כמו עמונה". רוב ככל המשפחות המפונות עדיין ממשיכות להתגורר בעפרה. "שש משפחות כבר קנו בית ששוריין להם בפרויקט 'בנה ביתך' ביישוב, שתי משפחות נוספות בונות עכשיו בשכונה חדשה ומשפחה נוספת עברה לחדרה", מסכם קרסנטי את גורל המשפחות שבתיהן נהרסו.
משרד הביטחון: ההבטחות מתקיימות
לאורך חמישים שנותיה ידעה ההתיישבות הסכמים רבים. חלקם צלחו והוקמו בזכותם יישובים חדשים, וחלקם התגלו כתרמית של אנשי הממשלה. מתנגדי ההסכמים מרבים להזכיר את ההסכם שנחתם בינואר 2006 בין ועד היישוב היהודי בחברון ובין מי שהיה אז מפקד אוגדת איו"ש, תא"ל יאיר גולן, על פינוי השוק הסיטונאי. על פי הסכם זה, התפנו המשפחות היהודיות מבתיהן ללא עימות, מתוך הבנה שמדובר ב"יציאה לצורך חזרה", על פי מה שכונה באותם ימים "מתווה נאמן". המגמה הכללית הייתה לכאורה להשיב את המקום לידי התובעת "במהירות האפשרית". לבסוף, בלי שום התראה מוקדמת, בוצע פינוי של המבנים בשוק תוך גרימת נזק רב לציוד בעל ערך, ציוד שהושאר במקום בהתאם להסכם כתוב וחתום עם מפקד האוגדה. גם המצדדים בהסכמים מרבים להזכיר בשיחות שקיימנו איתם כי מדובר לכאורה בשלטון ימין, לכן התמיהה על אי העמידה של הממשלה בהתחייבויותיה בתקופת נתניהו חמורה שבעתיים.
"המדינה לא מפרה הסכם, היא פשוט לא מתכוונת לקיים אותו", אומר ח"כ לשעבר מיכאל בן ארי, "אלה שהולכים על הסכמים אומרים: 'בואו נרוויח את המעט שאפשר'. בסופו של דבר מהמקרים הללו אנחנו רואים שאתה יוצא קירח מכאן ומכאן, שאתה מוותר על העקרונות שלך. המסר שלי למי שרוצים לעשות הסכמים: לא פרגמטי להיות פרגמטי".
במשרד הביטחון טוענים שהמדינה דווקא עומדת בכל הסיכומים. "יש החלטת ממשלה על פיצוי לעמונה ועפרה, שכוללת בתוכה גם את הפיצוי לנתיב האבות", אומר ל'בשבע' גורם בכיר במשרד הביטחון. לגבי 300 הבתים בבית אל הוא טוען: "כבר נגמרו הפרוצדורות, היחידות לא תקועות באישור שיווק, זה בשיווק ויוצא לפועל. חלק ראשון 114 יחידות, ושאר הבתים בפעימה הבאה כנראה". גם לגבי מגרון הוא טוען כי "מדובר עוד פעם רק בפרוצדורות ביורוקרטיות אשר לא קשורות למה שאישר הדרג מדיני. מגרון קיבלה תוקף וישנו נוהל של הקצאת קרקע שנצלח אותו בזמן הקרוב. הם לא מחכים לשום חותמת ממשלה, יש עכשיו נוהל של הקצאת ואומדן הקרקע וצריך לזכות אותם, מדובר בפרוצדורה ביורוקרטית נורמלית במדינה".