דו"ח נציב קבילות החיילים חושף מציאות עגומה של מוטיבציה ירודה ורמה מקצועית נחותה בגדודים המעורבים | במקום באמצעות לוחמות, את מצוקת כוח האדם בצה"ל יש לפתור על ידי ביטול קיצור השירות של הלוחמים
1. דו"ח נציב קבילות החיילים שהוגש השבוע מפוצץ ברעש גדול את הבלון המנופח של תהילת הגדודים המעורבים בצה"ל. בפרק בן עשרה עמודים שהוקדש לנושא, מוצגת באופן מפורט למדיי מציאות עגומה שצה"ל מסתיר מעיני הציבור כבר זמן רב. בשנה-שנתיים האחרונות הגדודים המעורבים עם הלוחמות שלהם הפכו לחומר הכי מצולם והכי מיוחצן בצה"ל. אבל מהדו"ח עולה שמאחורי הפרצופים המחויכים של חיילים וחיילות צבועים בצבעי הסוואה מסתתרים הרבה תסכול, עוגמת נפש וחוסר מוטיבציה.
יש להקדים ולהדגיש שנציב הקבילות, האלוף במיל' יצחק בריק, לא מבקש להרוס או לקעקע. הפעם מי שמצביע על הבעיות החמורות בגדודים המעורבים זה לא הרב יגאל לוינשטיין, שמתנגד לעצם קיומם מסיבות דתיות. את עובדת קיומם של הגדודים המעורבים האלוף בריק מקבל כהנחת יסוד שאינה עומדת לדיון. הוא אף מדגיש את הצורך בחיילות הקרביות למילוי המחסור בכוח אדם ביחידות הלוחמות, שנוצר בעקבות החלטת הממשלה הקודמת לקצר את שירות החיילים בארבעה חודשים. דווקא משום כך, הממצאים שלו מחייבים חשבון נפש מעמיק מצד צמרת צה"ל. הם גם מלמדים אותנו איך נכון להתייחס לאינפורמציה מגמתית שמערכת יח"צ ממלכתית משומנת מלעיטה אותנו בה. כבר זמן רב מוכרים לנו, בהצלחה שיווקית מסחררת, את הגדודים המעורבים כסיפור הצלחה סוחף. הדו"ח של נציב קבילות החיילים מוכיח שהמציאות בשטח הפוכה לחלוטין.
2. בסגל הפיקוד של הגדודים המעורבים מצא נציב הקבילות בעיה חמורה של חוסר מוטיבציה. המפקדים, ששירתו קודם לכן בגדודים של יחידות חי"ר ברמה מקצועית גבוהה, מגיעים אל הגדודים המעורבים, הירודים ברמתם המבצעית, מתוך אילוץ ולא מתוך בחירה. "משיחותיי עם המפקדים הזוטרים", כותב האלוף בריק, "עלה כי מרביתם נקלטו כמפקדים בגדודי חי"ר קל גבולות (כינוי לגדודים המעורבים, ע"ש) 'כברירת מחדל' או כאיום 'שתישלל מהם היכולת לפקד'". המפקדים שובצו בגדודים המעורבים בעל כורחם, והמוטיבציה שלהם בהתאם.
כדי להבין איך מגיעים מפקדים לגדודים המעורבים בעל כורחם, אפשר לקחת כדוגמא את המקרה של אותו סגן-אלוף בוגר מכינת עלי, שעליו הוטל לאחרונה התפקיד להקים ולפקד על גדוד מעורב חדש. מדובר בקצין מצטיין ומבטיח, שהגיע עד לתפקיד סמג"ד בגדוד 202 של הצנחנים ויועד להמשך קידום בחטיבה. בהמשך המסלול היה צפוי לו תפקיד של מפקד גדוד צנחנים, אך הקצין הצעיר הכשיל את עצמו במעשה משובה גובל בהתעללות שעשה באירוע הפרידה שלו מסגל המפקדים של הגדוד. הכתם הזה בלם את קידומו לתפקיד מג"ד בצנחנים, אבל בשביל לפקד על גדוד מעורב הוא עדיין נחשב ראוי. השיבוץ שלו כמג"ד של גדוד מעורב משמש כיום את צמרת צה"ל כדי להוכיח שהציבור הדתי לא מאוחד בהתנגדותו לגדודים המעורבים. ואולי לאחר שיעניק את השירות הזה למערכת עוונו ימורק והוא יוחזר לפיקוד קרבי רציני יותר.
3. ולא רק המפקדים שהוסבו לשם מיחידות לוחמות, גם החיילים שהוצבו בגדודים המעורבים כבר מתחילת דרכם הצבאית התגלו לנציב הקבילות כחסרי מוטיבציה.
הבעיה מתחילה כבר בשלב השיבוץ. מדובר בחיילים שביקשו לשרת ביחידות קרביות יותר שאינן מעורבות, והם מתוסכלים מעצם העובדה שהופנו לגדודים המעורבים. התסכול הזה רק מתעצם בהמשך, משום שהטירונות וההכשרה שלהם מתקיימת באותם בסיסים שבהם מתקיימת ההכשרה של יחידות לוחמות כמו גולני וגבעתי. השכנות הזאת גורמת להשוואה מתבקשת של הישגים, רמה מבצעית וסוג המשימות שאליהן נקראות היחידות, והתוצאות הלא מחמיאות לא מוסיפות למוטיבציה. בעת חירום, חיילי ההכשרות של גולני וגבעתי מוזעקים למשימות מבצעיות. חיילי הגדודים המעורבים נשארים לשמור על הבסיס. פלא שהם מרגישים חיילים סוג ב'?
אגב, לתסכול הזה יש כבר פתרון בדרך. בעתיד הקרוב יועברו חיילי הגדודים המעורבים להכשרה בבסיס ייעודי משלהם. הם ימשיכו אמנם להיות נחותים ברמתם המבצעית, אבל לפחות לא יהיו לצדם חיילים מיחידות מעולות שבעצם נוכחותם יזכירו להם את זה יום יום.
4. כל זה פחות מפתיע. מפתיע יותר הגילוי של האלוף בריק שגם המוטיבציה של החיילות המשרתות בגדודים המעורבים ירודה למדיי: "למדתי כי השחיקה במוטיבציה ניכרת גם בקרב החיילות המשרתות ביחידות החי"ר קל גבולות".
בניגוד לחיילים שהגיעו כאמור לגדודים בעל כורחם, כאן מדובר במתגייסות מלאות מוטיבציה, שמתנדבות לשרת כלוחמות ואף חותמות לשם כך על הארכת תקופת השירות שלהן. אבל מסתבר שמהר מאוד פוגשות רבות מהן פער גדול בין החלום הנוצץ ואפוף התהילה התקשורתית לבין המציאות, שאפרוריותה מוכרת לכל מי שהיה פעם חייל קרבי.
בין השאר גורם לשחיקה הזאת השירות המשותף עם לוחמים בנים שכאמור, מגיעים לשרת ביחידות המעורבות כשהם חסרי מוטיבציה. בנוסף, גם הלוחמות בגדודים המעורבים ערות לנחיתות של גדודים אלו לעומת גדודי חטיבות החי"ר שמתאמנים באותו בסיס. עוד גורם שמציין נציב הקבילות הוא "היעדר לכידות יחידתית כבר בשלבי ההכשרה". כל מי ששירת ביחידה קרבית יודע את חשיבות הגיבוש החברתי וגאוות היחידה.
התוצאה של המוטיבציה הירידה היא נשירה משמעותית מאוד של לוחמים ולוחמות בגדודים המעורבים כבר בשלב ההכשרה. ללוחמות יש חלון זמן שבו הן יכולות לחזור בהן מהתנדבותן לשירות ארוך יותר ביחידה לוחמת. שיעור הניצול הגבוה של האפשרות הזאת הוא ביטוי מובהק של רוח נמוכה ומוטיבציה ירודה. איפה הממצאים האלה ואיפה הסיפורים הנוצצים שמספרים לנו יום יום על חיילות קרביות שאינן נופלות בכישוריהן מחיילים, ועל גדודים מעורבים שבמבצע הצבאי הבא יוכלו להיכנס לסג'עיה, ממש כמו גולני.
5. באופן לא מפתיע, גם בעיות הצניעות האופייניות לגדודים המעורבים מופיעות בדו"ח נציב הקבילות. האלוף בריק מזכיר מקרים של חיילות שבהיעדר תשתית מתאימה נאלצות להשתמש במקלחות ובשירותים של הבנים. בעיה נוספת שאופיינית לגדודים המעורבים היא "כניסת מפקדים בנים למגורי בנות כדי לערוך מסדרי בוקר, להדריך או לשוחח שיחות אישיות, ללא התראה מוקדמת, תוך פגיעה בפרטיות החיילות". את כל זה אמרנו מזמן, וצה"ל הגיב בהכחשה ובלעג. עכשיו זה כתוב בדו"ח רשמי בחתימת אלוף במיל', נציב קבילות החיילים.
6. אם יימשך המסע לעבר הגשמת החלום השוויוני הפמיניסטי בצה"ל, בעתיד צפויות חיילות להשתתף במערכות ישראל כמו חיילים. מכיוון שמלחמות הן עניין מאוד לא סימפטי, צפויות לנו חלילה נופלות במערכות ישראל, וכמובן גם פצועות שיעברו כמו הפצועים תהליכי שיקום ארוכים. חלקן יסבלו לאורך זמן מנכות, מהלם קרב, מתפקוד קוגניטיבי לקוי, מכוויות מותירות צלקות עמוקות, ומעוד הרבה מאוד מצוקות שהיום הנשים בישראל פטורות מהן.
מוראות שדה הקרב נחשבו עד לא מכבר כמנת חלקם של הגברים, כשם שייסורי חדר הלידה יישארו כנראה לנצח נחלתן הבלעדית של הנשים. הפמיניסטיות הרדיקליות, אלו שבמפקדת יוהל"ם ואלו שמשפיעות עליהן מבחוץ, טוענות שבמאבקן לשלב חיילות בתפקידי לוחמה הן פועלות לטובת הנשים. אבל כשהמציאות הקשה של מוראות שדה הקרב והצלקות שהוא מותיר תחליף את הצהלה הפמיניסטית למראה חיילות בנשק ואפוד, הן יצטרכו לתת לאחיותיהן דין וחשבון על ההסללה הזאת, שסחפה אלפי נשים לפעול בניגוד לטובתן מתוך שילוב מוזר של פמיניזם ומיליטריזם. הנפגעות ידרשו דין וחשבון ממי שהכניסו להן לראש שהדרך אל השוויון ואל הצמרת עוברת דווקא דרך החילות הקרביים. כאילו לא כיהנו כאן נשים בתפקידים הכי בכירים בממשלה, במערכת המשפט ובמשק בלי לשרת יום אחד ביחידה קרבית.
7. נציב הקבילות מתייחס אל שירות הלוחמות כאל מציאות בלתי נמנעת, ומציע דרכים לתקן את הקלקולים שהעלה בדו"ח שלו. אבל את מה שלו אסור להגיד, לנו מותר. מדובר בפתרון עקום לבעיה שיצרנו במו ידינו. הקואליציה הזאת תיקנה לא מעט עיוותים שיצרה הקואליציה הקודמת. גם את קיצור שירות החיילים בארבעה חודשים צריך לבטל. מדובר אכן בצעד לא פופולארי, ולכן מומלץ לרככו בכך שבחודשים הנוספים משכורתם תהיה גבוהה יותר. אבל זה הפתרון האמיתי לכל הבעיות שבדו"ח: לוותר על הלוחמות ולהביא במקומן לוחמים. אחרי הרבה זמן של הכחשה והליכה לכיוון ההפוך, הגיע הזמן שצה"ל יודה בכך.