יום חמישי שעבר, תשע בבוקר. ריח העשן מהשריפות המשתוללות בחיפה לא פוסח גם על בית המדרש של הישיבה הגבוהה 'מבשר שלום' בפינת רחוב אידר.
תלמידי הישיבה שוקדים על תלמודם ומשתדלים להתעלם מהרעשים ומריחות הרקע של השריפות, שבשלב זה עוד היו רחוקות מבית המדרש.
שעתיים מאוחר יותר יצא לרגע אחד הבחורים מבית המדרש וגילה לתדהמתו שהעץ הצמוד לבית המדרש בוער כולו. הבחורים והרבנים החלו להיאבק בלהבות בניסיון להציל את בית המדרש, אולם תוך כדי ניסיונות הכיבוי נזכרו שגן הילדים ששוכן מתחת לישיבה מלא בשעה זו בילדים רכים. הבחורים מיהרו לגן וסייעו לגננות, שלא ראו ולא הריחו כלום, להוציא את הילדים מהאזור הבוער. פעולת החילוץ המהירה הצליחה למנוע אסון גדול, אולם בית המדרש החל לעלות בלהבות, על ספרי הקודש שהיו בו.
החילוני שתרם ש"ס
את ראש ישיבת 'מבשר שלום', הרב אבידן חזני, אפשר היה למצוא השבוע בבית הכנסת ברחוב הסמוך לישיבה, שמשמש כעת כבית מדרש זמני עד לשיקום ההריסות. סיור מקדים בבית המדרש השרוף גילה מראות קשים: הרצפה מכוסה בספרי קודש מפוחמים, הקירות אכולים וגג בית המדרש התעקם ונהרס. כדי לכסות את עלויות השיפוץ והשיקום, יצאה הישיבה בקמפיין מימון המונים באתר הדסטארט, שזכה להיענות מרשימה כבר ביומיים הראשונים.
למרות ההבטחות וההצהרות של שרי הממשלה, מתברר שהמדינה לא ממהרת לממן את נזקי השריפה למי שנפגעו ממנה. הרב חזני מסביר שזו הסיבה, בין השאר, לכך שהישיבה בחרה לפנות לעזרת הציבור במימון השיקום: "דבר ראשון, גילינו שחברת הביטוח ומס רכוש מתווכחים ביניהם מי ישלם על הנזק. דבר שני, מס רכוש כבר הודיעו לנו שגם אם ישולם פיצוי, הוא יסתכם אך ורק בקירוי המבנה ולא בתכולת בית המדרש. שלישית, אם רוצים שהישיבה תמשיך להתקיים, אנחנו חייבים לשקם את בית המדרש בהקדם האפשרי. אין לנו אפשרות להמתין לסחבת הביורוקרטית של רשויות המדינה. מצב מגורשי גוש קטיף הוא דוגמה לכך שהפיצוי עלול להתעכב שנים רבות, ובגוש קטיף הייתה חקיקה מפורשת ולממשלה היה אינטרס לשקם את המגורשים כמה שיותר מהר".
ישנן טענות שמדובר בשריפות כתוצאה מפגעי מזג האוויר ויש טענות שמדובר בגל הצתות טרוריסטי. האם לדעתך מדובר בהצתה מכוונת?
"לנו ברור שמדובר בהצתה שכוונה נגד הישיבה", הרב חזני נחרץ, "המשטרה טוענת שמדובר בדליקה שהועברה דרך צמרות העצים ממרחק של כמה רחובות. תיאורטית יכולה לקרות תופעה כזאת, אבל כאן זה בלתי הגיוני. האש פרצה בבת אחת בשני מוקדים רחוקים זה מזה סביב בית המדרש: הציתו את העץ והציתו במקביל את המחסן שצמוד לבית המדרש".
גם את בית הכנסת 'אליהו הנביא' ברחוב סיני ניסו פורעים ערבים להצית. בשעה ארבע אחר הצהריים הגיע הגבאי לבית הכנסת, וראה את העץ בחצר בית הכנסת בוער. הלה מיהר לכבות את העץ במטף, ומטוס כיבוי שעבר במקום הטיל חומרים מעכבי בעירה והשלים את מלאכת הכיבוי.
בחיפה נרשמו ניסיונות הצתה נוספים בקרבת ישיבות ובתי כנסת. רצף האירועים גרם לחלק מהתושבים לטעון שההצתות כוונו למקומות אלה. לשאלת 'בשבע' מסרו בדוברות מרחב חוף של המשטרה שכלל הדליקות נחקרות בשלב זה על ידי המשטרה, והם אינם יכולים להוסיף פרטים על ממצאי החקירה.
מדברים על חיפה כעיר של דו-קיום בין יהודים לערבים. אתה מאמין בזה?
"בגן חיות יש דו-קיום בין הנמר לבין הכבשה. הם יכולים לחיות זה ליד זה בלי שאף אחד פוגע בשני, אבל זה כי כל אחד מוקף בגדרות. יש פה במדינה אשליה של דו-קיום, שכל כמה זמן מתנפצת לנו לנגד העיניים. אבל כמובן שאכן יש גם ערבים שמעוניינים לחיות איתנו בשלום".
מה הדבר הראשון שחשבת כשגילית שבית המדרש נשרף?
"את המבנה של הישיבה אפשר לשרוף, את הקירות ואת הספרים אפשר להצית, אבל את הישיבה אי אפשר לשרוף, כי אהבה אי אפשר לשרוף".
המבט האופטימי של הרב חזני מגלה גם את נקודות האור בתוך אסון השריפה, בהן גילויי העזרה הרבים של תושבי הסביבה לישיבה ההרוסה: "אנחנו מקבלים חיבוק מהרבה מאוד אנשים. השריפה חיברה בין הלבבות של האנשים. ההורים של ילדי הגן מלאי הכרת הטוב ומבקשים לגמול טובה עם הישיבה. אבא של אחד הילדים, חילוני למהדרין, מיהר לתרום ש"ס לטובת בית המדרש. הורים אחרים באים עם דמעות בעיניים ומבקשים לסייע. אמא שבעבר התנגדה מאוד לפעילות שלנו, כתבה צ'ק לשיקום הישיבה. אנשים ונשים מקרוב ומרחוק מגיעים ושואלים כיצד אפשר לתרום ומנסים כמה שיותר לעזור. אפילו ערבי הגיע ואמר: 'בשבילי בית כנסת הוא בדיוק כמו מסגד', והציע לסייע בשיפוץ המבנה בהתנדבות. עם ישראל מחזיר לנו אהבה, ואנחנו מרגישים כעת מחויבות לעלות מדרגה ולהרחיב ולהעמיק את מעגלי האהבה שלנו".
הסטודנט להנדסה שהפך לרב
הרב חזני, שמכהן כיום בתפקיד של ראש ישיבה, התחיל את דרכו במקום שונה לחלוטין. כבחור צעיר, תפקיד הרבנות היה רחוק מאוד מהמסלול המקצועי שבחר. הוא החל את לימודיו כסטודנט להנדסת חשמל בטכניון, בדרך לעתיד מקצועי בתחום. אולם משהו במהלך שנות הלימודים גרם לו להחליט על שינוי כיוון משמעותי, שייקח את מסלול חייו למקום שלא תכנן. "תוך כדי הלימודים בטכניון, התגבשה אצלי ההבנה שעם כל הכבוד להנדסת חשמל – לא לכך נוצרתי. לקראת סיום הלימודים ערכו לנו סיור באינטל חיפה, שם קיבלתי סופית את ההחלטה שאני עושה הסבה מקצועית. עם קבלת התואר עשיתי הסבה מהנדסת חשמל להנדסת אנוש. החלטתי שאני עובר לחינוך".
הרב חזני ורעייתו עברו להתגורר בבית הילד בירושלים. "בבת אחת נעשינו משפחה ברוכת ילדים, וקיבלנו 12 ילדים ממשפחות הרוסות כדי לקדם ולהעצים. עם חלק מאותם ילדים אשתי ואני בקשר עד היום". לאחר שנתיים עברה המשפחה לשכונת אחוזה בחיפה, שם החל הרב חזני לעבוד כמחנך וכמורה לפיזיקה בתיכון דתי בחיפה.
משפחת חזני הייתה עוף מוזר בנוף החיפאי של אז, בעידן טרום הגרעינים התורניים, מה שהצריך התמודדות לא פשוטה. הרב חזני ממחיש עד כמה היו חריגים ביחס לסביבתם: "היום ב"ה יש לנו תשעה ילדים, אבל כשהיינו משפחה עם ארבעה ילדים, אדם מסוים חיפש את הבית שלי כדי להתייעץ. כשהוא במרחק של מאות מטרים מהבית שלי, הוא שאל אדם שנקרה בדרכו: סליחה, אתה יודע אולי היכן גרה משפחת חזני? אותו אדם ענה לו: כן, בטח, המשפחה עם הרבה ילדים? והראה לו את הדרך.
"בהתחלה היינו מאוד חריגים בנוף, אבל במהלך השנים צעירים רבים התחזקו, חלקם בחרו להישאר בחיפה וחלק מהצעירים באו לגור כאן כשליחות על מנת לחזק את הגרעין התורני". כיום משמש הרב חזני כרב הגרעין התורני 'מבשר שלום' בחיפה, שיש לו מאפיינים ייחודיים בשל האוכלוסייה השונה שאליו הוא פונה. "הרבה גרעינים מתמקמים בשכונות מצוקה ומתחברים לאנשים דרך פעילויות רווחה וכדומה. אנחנו התמקמנו בשכונה מבוססת, והדרך לקרב את הציבור הזה לאביהם שבשמיים שונה", מסביר הרב חזני. "אך בסופו של דבר, לכולם יש נשמה שמעוניינת בקדושה ובקרבת אלוקים. אנחנו משתדלים דרך האהבה וההכלה לקרב אותם, וברוך ה' רואים ברכה בעמלנו".
בנוסף להיותו רב הגרעין התורני וראש הישיבה, משמש הרב חזני כרבן של שתי קהילות בחיפה. הקהילות הללו נבנו גם הן כחלק מהעשייה התורנית שלו בעיר, כשההתחלה הייתה קומץ מתפללים שאפילו לא זכה למבנה בית כנסת משלו. "כשהגענו לחיפה, בכל אזור הכרמל לא היה אפילו בית כנסת ספרדי אחד", הוא נזכר, "רק בשבת התקיים מניין ספרדי מצומצם באחת הכיתות של מוסד חינוכי שהסכים לארח אותם. רבים התקרבו במרוצת השנים וביקשו להצטרף לקהילה הספרדית. מהמניין המצומצם בשבתות, הקמנו שלוש קהילות ושלושה בתי כנסת. אני משמש כרב של שתיים מתוכן. אחד מרבני הישיבה כיהן במשך תקופה כרב הקהילה השלישית, עד שחברי הקהילה מצאו רב שהסכים לכהן בקביעות".
מה סיפור ההצלחה של הקהילות הללו?
"במנטליות הספרדית ניתן דגש על חום ואהבה. מקבלים את האדם כפי שהוא בלי לשפוט אותו, ונותנים לו את התחושה שהוא אהוב ורצוי לפני ה'. היום פנה אליי אדם שחיפש בית כנסת לומר קדיש, ואמר לי: 'אני חילוני למהדרין. אני מחפש מקום שיקבל אותי כמו שאני'. רבים התחילו אצלנו כך, אפילו היו שליחי ציבור בשבת ואחר כך נסעו הביתה או לים. תוך זמן לא רב, רבים מהם התחילו לשמור שבת כהלכתה".
הקיבוצניקים רוצים שיעורים
לאחר שנים ארוכות בהוראה וחינוך בחיפה, החליט הרב חזני להקים את הישיבה הגבוהה 'מבשר שלום'. המוטיבציה להקמת הישיבה נולדה לאחר שהרב חזני גילה שאין מענה לבחורים שרצו ללמוד אך התקשו להתמודד עם המסגרת של ישיבה רגילה. גם השילוב בין הגוון הספרדי לחסידי היה חסר לו. "בארץ ישנן הרבה מאוד ישיבות בעלות גוונים שונים. יש ישיבות שהן העתק של הישיבות הליטאיות, יש ישיבות חסידיות, יש ישיבות של בעלי המוסר. ראיתי שיש מחסור בישיבה שתשלב את עבודת השם החסידית יחד עם החמימות והעממיות הספרדית.
"כמו כן, כל שנה נפלטו בחורים מישיבות שהתקשו לפרוח במסגרות הקיימות, וחלקם בחרו מטעם זה כלל לא ללמוד בישיבה. ב'מבשר שלום' התלמידים מקבלים יחס אישי מצוות הרבנים. אנחנו משתדלים להצמיח את כוחות הנפש שיש בכל תלמיד ותלמיד, משתדלים להדריך אותו בעבודת השם שמתאימה לו אישית. יש הרבה דרכים לעבוד את השם, וכל אדם צריך לכוון את עצמו לדרך שנכונה לו. זו העבודה שלנו, לסייע לתלמידים למצוא את הדרך שנכונה להם, להצמיח את כוחות הנפש שטמונים בהם. כל מה שנדרש הוא הכוונה והרבה אמונה ביכולת של האדם להצמיח ולפתח אותם".
הפעילות החינוכית לא נעצרת רק בבחורים. אשתו של הרב, הרבנית גילה חזני, עומדת בראש מדרשה לבנות חוזרות בתשובה ובתהליכי התחזקות. למדרשה מגיעות בשעות הערב סטודנטיות או נשים עובדות, ושומעות שיעורים והרצאות. הבנות גם מקבלות ליווי ממשפחות הקהילה, כולל סעודות שבת ואף סיוע בתהליך השידוכים. חלק מהן בוחרות להמשיך לגור בסמיכות למדרשה גם לאחר החתונה.
תחום נוסף שפיתחה משפחת חזני, כחלק מהעשייה של הגרעין התורני, הוא נושא המשפחה. הרעיון נולד לפני 15 שנה, כאשר הרבנית גילה חזני חזרה מיום עיון של מכון 'בניין שלם'. "היא שאלה את עצמה: למה שלא יתקיימו פעילויות וקורסים בנושאי המשפחה גם בצפון הארץ? החלטנו להקים את המכון, וראינו שיש ביקוש מאוד גדול לשיעורים והרצאות בנושא העצמת המשפחה, טהרת המשפחה, זוגיות וחינוך ילדים ועוד". פעילות המכון נותנת מענה בחיפה, בעכו, בנהריה ובמקומות נוספים ברחבי הצפון. במהלך השנים הכשיר המכון מאות מדריכות כלות, חלקן עובדות מטעם המכון וחלקן מדריכות באופן עצמאי.
הקורסים בתחום המשפחה מתקיימים אמנם בעיקר מול משתתפים מקהל דתי ומסורתי, אולם הרב חזני מספר גם על כמה בקשות מפתיעות שהתקבלו אצלם: "להפתעתנו קיבלנו בקשות מקיבוצים חילוניים מוצהרים להרצאות וסדנאות בענייני זוגיות וחינוך ילדים ברוח היהדות. מספיק להסתכל ימינה ושמאלה ולראות עד כמה המצב המשפחתי כיום רגיש ומחייב כלים על מנת להתגבר על האתגרים שעומדים בפני המשפחה במציאות שלנו. גם חילונים רבים מודעים לכך, והם מצביעים ברגליים".
אבישי גרינצייג
צילום: יהודה שפסל