בריאיון ל'בשבע' מותחת שרת המשפטים איילת שקד ביקורת חריפה על החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, אך לא חוששת מהשלכותיה המעשיות | היא מסבירה מדוע משרדה תומך בקידום הסדרת ההתיישבות באמצעים מנהליים ולאו דווקא בחקיקה, ומציעה לא להיחפז בקידום חוק ההסדרה | שקד מפרטת כיצד מתקדמת העבודה על יישום המתווה שעליו חתמו תושבי עמונה, אך לא שוללת את האפשרות שהוא לא ייצא אל הפועל
שרת המשפטים איילת שקד מותחת ביקורת חריפה על החלטת מועצת הביטחון נגד ההתנחלויות, ומגדירה אותה כלא פחות מ"אקט אנטישמי".
"זה דבר רע מאוד לישראל", אומרת שקד בריאיון ל'בשבע'. "אין ספק שממשל אובמה החליט להפקיר את מדינת ישראל בשלהי כהונתו וזה דבר שבוודאי לא היה צריך לעשות. אני ממליצה למי שלא ראה, להסתכל כמה זמן לקח כל האירוע באו"ם. בתוך חצי שעה הכול הסתיים, בלי דיון אמיתי במועצת הביטחון. מביאים החלטה, מצביעים כמעט פה אחד ומוחאים כפיים. כשראיתי את זה בטלוויזיה זה היה נראה לי אקט אנטישמי".
אבל לא הופתעת מזה.
"בהחלטה הזאת אין שום חידוש, כי היא קובעת שההתנחלויות בלתי חוקיות, כשרבים בקהילה הבינלאומית ממילא חושבים כך. זו בעצם הייתה החלטה של גוף פוליטי, שמבטאת את הרעיון הזה. אנחנו חושבים שהשטח, גם מבחינת המשפט הבינלאומי, הוא שטח שנוי במחלוקת ובוודאות ההתנהלות שלנו היא חוקית".
לדברי שקד, "מדובר בחוסר הבנה מוחלט בנעשה במזרח התיכון, גם לשיטת מי שתומך בהקמת מדינה פלשתינית. כי ברור למי שתומך בכך, שההחלטה רק מקשיחה את העמדות של הצד השני. אין לאף אחד תועלת מההחלטה והיא נועדה רק כדי לפגוע במדינת ישראל. זה לא דבר חדש בהיסטוריה, מה שחדש הוא שאנחנו חזקים בזירה ונדע להתמודד גם עם הגזירה הזאת".
יש הכנות של משרד המשפטים להתמודדות עם ההשלכות המשפטיות של ההחלטה?
"חשוב לציין שזו רק המלצה. אין להחלטה משמעות אופרטיבית, אבל יש לה שני אספקטים בעייתיים: אחד הוא שההמלצה יכולה להיות מאומצת על ידי חלק מהמדינות – וזה אגב הנרטיב האירופי כיום – להפריד בין יהודה ושומרון ושאר חלקי ישראל ולתת פתח ל‑BDS. גם ביומיום אנחנו פועלים נגד המגמה הזאת ויש חשש שכעת היא תתגבר. האספקט השני הוא בית הדין הבינלאומי בהאג, שמולו אנחנו טוענים ממילא שאין להם סמכות ביחס למדינת ישראל וכך זה יישאר".
ההחלטה – בלי קשר להסדרה
אחת הטענות המרכזיות שהועלו היא שהטריגר להחלטה באו"ם היה חוק ההסדרה וקידומו על ידי הקואליציה. שקד מבטלת את הטענה. "אין שום קשר. אתה רואה את זה מדברי האמריקנים וגם ממה שאנחנו יודעים. הם עובדים על זה תקופה ארוכה. חלקם משתמשים בזה כתירוץ, אבל גם אם החוק היה עולה וגם אם לא – זו הייתה החלטה של הממשל האמריקני וזה מה שהם עשו. אפשר רק להצטער על כך".
מה עמדתך בנוגע לחוק ההסדרה? נראה שבמשרד המשפטים לא מתלהבים ממנו במיוחד.
"אני עובדת כבר שנה כמעט כדי להגיע להסדרה באמצעים מנהליים. חלוקות הדעות אם הדבר הנכון הוא שימוש באמצעים מנהליים או חקיקה, כשבמשרד המשפטים מתנגדים לחקיקה. אני לא מתנגדת אליה וחושבת שהחוק טוב, רק שיש סיכוי לא מבוטל שהוא לא יעבור בבג"ץ. אני חושבת שלחוקק חוק שבסופו של דבר ייפסל ולא ייצא ממנו כלום, זה דבר מיותר ולא נכון. לכן, אם אנחנו מחוקקים את החוק, ובמקביל מחליטים את ההחלטות המנהליות שמסדירות את ההתיישבות – אז אני רגועה ותומכת, וזה מה שאנחנו עושים".
שקד מוסיפה: "אנחנו בבית היהודי סימנו לעצמנו כיעד אסטרטגי בארבע שנות הממשלה להסדיר את ההתיישבות ביהודה ושומרון. כשנכנסתי למשרד המשפטים התחלתי הליך ארוך בנושא. חוק ההסדרה הוא דבר טוב וחשוב, אבל בלי ההחלטות המנהליות זה לא משמעותי כי קיים חשש שהוא ייפסל בבג"ץ, בטח לאור התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה".
באילו החלטות מנהליות מדובר?
"תקנת השוק והמודל הקפריסאי, בהובלת היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, הם חלק מזה. יש כמה וכמה דברים מנהליים שאפשר לעשות, ויובילו להסדרה כמעט מלאה של ההתיישבות".
לפי שעה החוק אינו מקודם בכנסת, והקואליציה ממתינה עד ל‑20 בינואר, אז ייכנס בשערי הבית הלבן דונלד טראמפ. גורמים בבית היהודי שנשאלו מדוע לא להכניס לחוק את סעיף 7 המסדיר גם את עמונה, אומרים כי אם הסעיף היה נכרך בהצעה, בג"ץ היה פוסל אותה על הסף. לדבריהם, מצב כזה היה דורש לחוקק את ההסדרה עוד לפני ה‑25 בדצמבר והיה עלול להביא להחלטות מדיניות קשות יותר נגד ישראל.
החלטת האו"ם היא כבר עובדה. מדוע להמשיך ולהשהות את הליכי החקיקה של חוק ההסדרה?
"ראשית, בינואר תהיה ועידה בצרפת ויכולים להיות עוד צעדים אמריקניים. יש עוד הרבה מהלכים מדיניים רגישים שיקרו עד ה‑20 בינואר. לכן אין שום טעם לרוץ ולעשות עכשיו דברים אם אפשר לחכות".
את מאמינה שהפתרון המוצע לתושבי עמונה יאושר בסופו של דבר?
"התושבים חתמו מול המדינה על מתווה מאוד ברור ומסודר. במתווה הזה המדינה צריכה לבדוק את כל החלקות שנמצאות בסביבת היישוב, ולראות באילו חלקות ניתן לעשות פירוק-שיתוף. כבר עכשיו יש ארבע חלקות, ובימים אלה סיימו להכין את הצו ואנחנו לקראת פרסומו. אני מאוד מקווה שיימצאו עוד חלקות. זה תלוי בהשגות של הערבים ואם יהיה בג"ץ בנושא, אבל אפשר לקוות שנסיים את ההליך הזה ונוכל להעביר כמות נכבדת של משפחות. יכול להיות שחלק יצטרכו לעבור לעפרה, אבל אני בהחלט מקווה שיהיה פתרון לרוב המשפחות על אדמות נכסי הנפקדים".
ואם זה לא יסתדר?
"גם אם יהיו אילוצים והשגות נוספות, התושבים התחייבו שהם יתפנו בדרכי שלום. במצב כזה הפתרון יהיה זמני בעפרה, ופתרון קבע ביישוב אחר".
השרה מציינת כי "תושבי עמונה הם אנשים נפלאים, וצריך להגיד שגם בזכות המאבק שלהם יכולנו לגייס את כל הכוחות, לקבל את הרוח הגבית בממשלה ולהביא להסדרה".
רוב לאג'נדה השמרנית
סוגיה חשובה נוספת שעל הפרק היא המחלוקות בוועדה למינוי שופטים, ובעיקר האם הפשרות שיושגו בה יאפשרו לשנות את פניו של בית המשפט.
בסופו של דבר, אם שני שופטים יהיו פנים חדשות ושניים אחרים יבואו מצד שופטי העליון כדי לאזן – אז איפה ההישג?
"בחודשים הקרובים ימונו ארבעה שופטים ובשנה הבאה עוד שופט אחד – בסך הכול חמישה שופטים מתוך חמישה עשר. מדובר בשליש מהרכב בית המשפט. גם אם ימונו שניים שמרנים ושניים לא, זה משמעותי. כי הם יצטרפו לכוחות שקיימים כבר בבית המשפט, בטח כשאנחנו מדברים גם על שופט חמישי. חמישה שופטים זה המון, ובוועדה לבחירת שופטים יש רוב לאג'נדה השמרנית גם מצד הפוליטיקאים וגם מצד לשכת עורכי הדין. אני חושבת שיכולה להיות לזה השפעה רבה".
ישנו זעם מצד חברי הכנסת בוועדה למינוי שופטים, בשל העובדה שנשיאת העליון אינה מאפשרת להם פגישות אישיות עם המועמדים.
"היום הפוליטיקאים פוגשים את המועמדים לשפיטה רק דרך ועדת המשנה, ורוברט (ח"כ אילטוב, יו"ר סיעת ישראל ביתנו וחבר הוועדה, נ"ק) רצה פגישה אישית. אני כשרת משפטים פוגשת את המועמדים לפגישה אישית, ואני חושב ששאר הפוליטיקאים חברי הוועדה אם הם רוצים אין שום מניעה שייפגשו איתם בפגישה אישית. זה דיון שעוד יימשך בוועדה", היא מסכמת.