מה אפשר לעשות מול ילד מתבגר שלא מפסיק לשקר?
נושא השקר מעסיק הורים רבים, וניתן להבחין כי כבר מגיל צעיר ילדים משקרים. מהו שקר? שקר הוא התנהגות מכוונת לטעת באדם אחר אמונה או הבנה שאיננה נכונה. כלומר, האדם הנעזר בשקר עושה זאת מתוך בחירה וכוונה תחילה. ילדים בגילאים צעירים מתקשים ליצור הבחנה בין דמיון למציאות, ולעיתים החברה מפרשת את בלבולם כשקר. ילדים זקוקים להכוונה ולכן כאשר ההורים שמים לב לאי דיוקים עליהם לעזור בדיוק המציאות ולעולם לא להדביק לילד תווית של שקרן.
למרות שילדים בכל הגילאים נוטים לשקר, בגיל הנעורים הם נוטים לשקר יותר, מאחר והמשימה העיקרית בגיל ההתבגרות היא לייצר זהות נפרדת מההורים. סקרים שנערכו העלו כי 98% מבני הנוער משקרים. המתבגרים זקוקים למרחב שבו יוכלו להתנסות, להיכשל ועל ידי כך יוכלו לאסוף כמה שיותר חוויות מחזקות. הורים מחמירים ושתלטנים מספקים שפע של גירויים לשקר. במקרים כאלה אי אמירת האמת היא בפשטות דרך הגנה של המתבגר.
כמובן שעל ההורים לחנך את ילדיהם לאמירת אמת, אך הדבר לא יושג על ידי עונשים, גערות ואיומים. אז מה ניתן לעשות? על ההורים לבחון תחילה מדוע המתבגר בחר לשקר. אם הוא משקר על מנת להימלט מעונש, זאת למעשה תוצאה ישירה לדרכי החינוך בבית. על ההורה לקבל זאת כמשוב ולשנות את דרכי החינוך. סיבה נוספת הינה קבלת תשומת לב, בעיקר כדי להרשים את בני גילם. בהתנהגות זו באה לידי ביטוי תחושת הערך והביטחון המעורערים של המתבגר, על ההורה לעזור בשיקום הערך בעזרת עידוד נכון ויחס של הערכה וכבוד.
המתבגרים משתמשים בשקרים בעיקר כדי לא לאכזב ולהדאיג את ההורים. רמת הציפיות הגבוהה מצד ההורים, לצד הדרישות והלחץ היומיומי, מובילים לתחושה של תסכול ואכזבה. המתבגרים לא רוצים להדאיג, אך אם ישנו סיכוי שההורים ילחצו או ייבהלו, יעדיפו המתבגרים לשקר ולהסתיר מידע. כאשר ההורים "תופסים" את המתבגר בשקר, אסור להתעלם. יש ליצור שיח מכבד ללא עימות. רצוי להיות עניינים, לשמור על קור רוח, לא להגיב בצורה רגשית ולציין את העובדות באופן רגוע. בנוסף, חשוב לייצר בבית תקשורת פתוחה. רק על ידי שיח מקרב והקשבה הדדית יוכלו ההורים להשפיע ולהביע את דעתם. בגיל ההתבגרות המתבגרים זקוקים יותר מתמיד להורים סמכותיים. זהו שילוב בין הקשבה להצבת דרישות. כשיש תקשורת פתוחה, אמון וכבוד בבית, אין צורך להסתתר מאחורי שקרים.