אם לא היה בבית הספר שלנו פרויקט השאלת ספרים, אני משער שהייתי שורף את ספרי הלימוד שלי. במקום זה השארתי אותם במזכירות, כמו כולם.
כמה כיף שאני לא זקוק יותר לספר חשבון, ושאפשר להיפטר מכל החוברות באנגלית.
גם את התעודה הייתי מחביא, אם לא הייתי צריך להראות אותה להורים. כבר מפסח אני סופר ספירת הגומר, ועכשיו שהחופש הגיע אין מאושר ממני. חודשיים בלי בית ספר בעיניי זה גן עדן. יהודה, אחי הגדול, סיים את תקופת השירות הצבאי לא מזמן, וסוף סוף אוכל לשחק איתו במגרש וללכת יחד לבריכה.
את כל ההקדמה הזאת סיפרתי רק כדי שתבינו כמה מאוכזב הייתי כשפרצתי לחדרו בשאגות של חופש, וגיליתי אותו יושב וקורא בחוברת הלימוד של שיעור מדעים. חוברת כמו זו שהחזרתי למזכירות לפני יומיים. על שולחן הכתיבה שלו זיהיתי גם ספר חשבון, מילון עבה באנגלית ואת הכרכים הכבדים של חמשת חומשי התורה.
"זה מה שאתה מתכוון לעשות עם החופש שלך?" שאלתי מאוכזב.
יהודה הרים את מבטו מהספר. הוא היה נראה מבולבל, כאילו הפרעתי לו באמצע הריכוז. לקח לו רגע להבין מה שאלתי, ובמקום לענות הוא הראה לי את התמונה בספר שקרא. זו הייתה תמונה של פרה. לא הבנתי מה מעניין בפרה, אבל יהודה התחיל לספר בהתלהבות ובעיניים נוצצות: "ידעת שלפני מאות שנים השתוללה בעולם מגיפה נוראית?! כמעט חצי מהאוכלוסייה באירופה נמחקה בעקבות המחלה. לא ידעו מה גרם לה, ולא איך לעצור אותה. נראה היה שסוף העולם הגיע. אבל רופא אחד שם לב למשהו מוזר. המגיפה פגעה בעיקר במי שגר בעיר. אנשי הכפר חלו פחות, והעיקר – מהכפריים מתו הרבה פחות אנשים. הוא בדק האם אנשי הכפר נדבקים פחות במחלות, וגילה שרבים מהם דווקא נדבקו במחלה של פרות. מחלה שמאוד דמתה לזו שהרגה את יושבי הערים, אך כנראה שהייתה פחות קטלנית ומי שחלה בה לא מת, וגם לא נפגע מהקדחת המסוכנת. ואז הרופא הזה עשה מעשה נורא. הוא לקח ילד שהיה מטופל שלו, ובלי לגלות את כוונותיו – מרח עליו מוגלה מפרה חולה. כצפוי הילד נדבק בקדחת הפרות, וכעבור זמן גם הבריא. אבל אז הרופא עשה דבר יותר גרוע. הוא הדביק אותו בכוונה במחלה הקטלנית שמי שחלה בה באותה תקופה – היה ברור שצפוי לו מוות מייסר. הילד הרגיש מעט לא טוב, אבל הבריא. כך גילה הרופא ההוא את החיסון".
הסתכלתי על יהודה. הבטתי בספר, וביקשתי שיספר לי עוד. יהודה צחק. "אתה יודע, בגילך שנאתי ללכת לבית הספר. רק עכשיו אני מבין כמה דברים מעניינים הפסדתי. בחופש הזה אני רוצה לגלות איך פועלת מכונית, אולי אפילו לנסות לבנות אחת. אני רוצה לדעת אנגלית כמו שצריך, כדי שאוכל לנהל שיחה נורמלית עם דודה סנדרה. אני רוצה לדעת לחשב את המשכורת שלי, ולהבין כמה ממנה אני מוציא בכל חודש וכמה אני יכול לחסוך. העולם סביבנו כל כך מעניין ומורכב, כיף לי לגלות קצת מכל זה. בצבא גיליתי שמי שידע גיאוגרפיה הצליח בניווטים, ומי שהבין שפות יכול היה לתקשר עם יותר אנשים. ידע הוא באמת כוח".
יהודה המשיך לדבר ולהסביר לי כמה חשוב ללמוד, אבל לא הצלחתי להתרכז במה שהוא אמר, כי בפרק הבא בספר היה כתוב על איך בתקופה של המסעות הימיים וגילוי היבשות התגלו בטעות גם הוויטמינים… נראה לי שאשאל ממנו את הספר.