מזכר שהפיץ לאחרונה המשנה ליועמ"ש אבי ליכט לכלל משרדי הממשלה, מעלה כי על פי הנוהל החדש ליועמ"ש ולכל אחד ממשניו תהיה אפשרות לעצור כל הצעת חוק ממשלתית | במשרדו של ארדן טוענים: "ביורוקרטיה מיותרת ופגיעה בעצמאותם של השרים"
תכתובת שהגיעה לידי 'בשבע' מעלה כי המשנה ליועמ"ש אבי ליכט, שלח לאחרונה לכל משרדי הממשלה טיוטת נוהל טיפול בהצעות חוק ממשלתיות שהיועמ"ש מנדלבליט מעוניין להעביר.
לפי המסמך שנחשף לראשונה ב'בשבע', ליועמ"ש ולמשניו תישמר הזכות להטיל וטו על קידום הצעות חוק אשר קיימת בעניינם מניעה משפטית: "הודיע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי קיימת מניעה משפטית להגשת טיוטת החוק, אין להגישה לוועדת השרים לענייני חקיקה, ועל היועץ המשפטי של המשרד היוזם לתקן את הטיוטה, כך שהמניעה המשפטית תוסר".
עוד נקבע במסמך כי יש צורך לקבל את אישור הממונה על התקציבים במשרד האוצר לטיוטת החוק, גם כאשר לא קיים כלל היבט תקציבי להצעה. טיוטת הצעת החוק תישלח לראש היחידה להבניית החקיקה במשרד המשפטים לשם ניסוח הצעת החוק והוספת דברי הסבר להצעה, כל זאת טרם הגשת ההצעה לדיון בוועדת השרים לחקיקה.
מי שתקף את ההצעה היה השר לביטחון הפנים גלעד ארדן ששלח מכתב תגובה למנדלבליט, בו הוא טען כי "מדרג האישורים יוצר ביורוקרטיה מיותרת, מסרבל את עבודתם של משרדי הממשלה, ובעיקר – פוגע בעצמאותם של שרי הממשלה וביכולתם לפעול לקידום מדיניות שבתחום אחריותם וסמכותם".
ארדן מציין כי הבירוקרטיה החדשה מצטרפת לדרישות בירוקרטיות קיימות כמו ציון השלכת החוק המוצע על חוקי יסוד, מעמד האישה, זכויות ילדים והדין הבינלאומי. השר לביטחון פנים עוקץ את היועצים המשפטיים, ומציין כי כבר כיום הוא נתקל בעיכובים רבים בקידום הצעות חוק בנושאי ליבה של משרדו, כאשר כל משפטן ממשרד המשפטים רואה צורך להותיר את חותמו על הצעת החוק, לעכב את קידומה ולהעיר הערות שונות, כולל הערות שאינן קשורות כלל למעמד החוקתי של ההצעה. לדברי ארדן הצעת חוק ממשלתית צריכה להתדיין בממשלה תוך שמיעת עמדת היועמ"ש על קשיים משפטים שכרוכים בהצעת החוק, אך אין לאפשר מציאות שבה עצם הדיון על הצעת החוק יטורפד עקב קשיים משפטיים.
לביקורת הצטרף עו"ד יואל הדר המשמש כיועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים. הדר טוען שהנוסח המוצע מרוקן מתוכן את יכולתו של היועץ המשפטי של המשרד הממשלתי להכריע בסוגיות משפטיות ופוגע בעצמאותו. בניגוד לעמדת ארדן, הדר מקבל את דרישת מנדלבליט לקבל זכות וטו לפסול הצעות חוק שמנוגדות לדעתו לחוקי יסוד, אך מדגיש כי הזכות צריכה להינתן ליועמ"ש עצמו בלבד ולא למשניו או למשפטנים מובילים העומדים תחתיו. הדר גם מציין כי בעקבות אישור חוק ההסדרה בניגוד לעמדתו המוצהרת של היועמ"ש, ייתכן שעמדתו כבר איננה ישימה.
עו"ד שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה מבקר גם הוא את המהלך שמוביל מנדלבליט. "שינוי שכזה ייתן ליועצים המשפטיים סמכות עדיפה על שרים בתחום החקיקה. שיקול הדעת בקידום חקיקה ממשלתית אמור להיות של השר שמשרדו יוזם את ההצעה וכן של ועדת השרים לחקיקה והממשלה כולה", אומר רוטמן. "חשוב לזכור שאין כל תועלת בהגבלת התערבותו של היועץ למקרים שבהם קיימת 'מניעה משפטית'. הביטוי 'מניעה משפטית' הוא כחומר ביד היוצר, ופעמים רבות קרה בעבר שפעולות ממשלתיות, ואף הצעות חוק שאושרו, נחקקו ועמדו במבחן בג"ץ, נתקלו בדרך בטענה של היועץ המשפטי או אחד ממשניו שקיימת 'מניעה משפטית' בעניינן".
רוטמן דוחק בחברי הכנסת שמרבים לדבר על היעדר המשילות לדאוג שהצעתו של מנדלבליט לא תאושר: "כאשר נבחרי הציבור שלנו מתרעמים על היעדר משילות, עליהם לעמוד כחומה בצורה כנגד ניסיונות של גורמים לא נבחרים ליטול מהם את היכולת להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטות, בייחוד כשמדובר באפשרות ליזום חקיקה".
שקד וסמוטריץ' דווקא תומכים
מי שבאופן מפתיע מצדד במהלך של מנדלבליט הוא ח"כ בצלאל סמוטריץ', שרק לאחרונה הוביל יחד עם חבריו לקואליציה את חוק ההסדרה על אפו וחמתו של היועמ"ש. יותר מכך, בימים אלה סמוטריץ אף מקדם הצעת חוק שלא תאפשר ליועץ להציג בבית המשפט עמדה הנוגדת את עמדת הממשלה. עם זאת, לדברי סמוטריץ' "באופן שבו המזכר מנוסח היועץ צודק, והשינוי בטרמינולוגיה מבורך. בעבר היועמ"שים בלמו הצעות חוק בשל טענות של אי סבירות. כל מה שלא היה נראה להם פשוט היה נבלם. היועמ"ש הנוכחי חלוק על גישה זו, וסבור שיש בכוחו לבלום מהלכים של הדרג המדיני רק אם ישנה 'מניעה משפטית' לקידומם". אומר סמוטריץ', אך מסייג: "הכול ייבחן במבחן המציאות, האם ייבלמו חוקים כאשר קיימת מניעה משפטית אמיתית או שמא שכל הצעת חוק שלא תמצא חן בעיני פקידי משרד המשפטים תיבלם בשל מניעה משפטית כביכול".
בלשכת שרת המשפטים איילת שקד מסרבים להיבהל מן הביקורת של המשרד לביטחון פנים, ורואים בנוסח המוצע שיפור מן המצב הקיים. מלשכתה של שקד נמסר כי "הפרקטיקה הנוהגת עד היום בכל הנוגע לחוקים ממשלתיים הייתה כי הייעוץ המשפטי לממשלה היה צריך לסמוך את ידיו על הצעת החוק. ללא סמיכה זו לא הייתה עולה ההצעה לוועדת השרים כלל. שרת המשפטים הנהיגה שמעתה לא תהיה רלוונטיות לעמדת היועץ בכל הנוגע לשאלת העלתה של ההצעה לוועדת השרים לחקיקה, אלא אם כן מדובר בהצעה לא חוקתית, דבר הקורה בנסיבות חריגות ביותר. יש לציין שמעבר לשינוי זה הובילה השרה לשינויים חיוביים נוספים בכל הנוגע למערכת היחסים שבין הייעוץ המשפטי לממשלה והממשלה, ובניהם לדוגמה הצורך להתייחס בכל הצעת חוק ממשלתית למשפט העברי".