הכלבת בצפון הארץ הפכה בחודשים האחרונים מתופעה מטרידה למגיפה של ממש. תושבי היישובים באזור הנגוע חוששים לצאת מהבית ולהמשיך בשגרת יומם, במשרד הבריאות מעריכים שמקרי מוות של בני אדם הם רק שאלה של זמן, והרשויות מתקשות להתגבר על המגיפה המתפשטת
"התעוררתי בבוקר יום שישי, השעה הייתה שש ועשרה ומבעד לוויטרינת הזכוכית ראיתי תן בודד בחצר. לא ממש התרגשתי, אנחנו חיים איתם בשכנות מאז ומתמיד. הם בהחלט קרובים, וכשהם בריאים הם ממש לא מסוכנים", כך תיאר לפני כמה ימים קובי גולדברג מקיבוץ בית השיטה בפני חברי ועדת הכלכלה של הכנסת את האירוע שעבר.
"צעדתי לעבר ויטרינת הזכוכית כדי לצעוק לו להסתלק", המשיך גולדברג והסביר: "התנים פוחדים מאיתנו, ורק מהצל של בן אנוש הם נמלטים כל עוד נפשם בם. אך לא התן הזה. הוא התקדם במהירות לעבר הוויטרינה ומיד הבנתי שמדובר במחלת הכלבת שרצה אליי, מחלה שראיתי לראשונה בשיאה וזה היה מפחיד עד כדי שיתוק. התן רץ אל הוויטרינה, הסתכל עליי והחל לנגוע בוויטרינה בפראות ובשיניים חשופות. עיניו היו רצחניות ואדומות, פיו היה מוצף ונוזליו ניגרו ונמרחו על כל הוויטרינה. הוא רץ הלוך ושוב בניסיונו לחדור מבעד לוויטרינה אליי ואל הכלבה שהתעוררה. התן לא נסוג, הלך לאחור ונגח שוב, חזור ושוב. לאחר כמה דקות שנראו כנצח התן שב על עקבותיו והמשיך להשתולל בקיבוץ. מחזה כזה עוד לא ראיתי, רק בסרטי אימה".
סיפורו של גולדברג איננו מקרה בודד, אלא חלק מהתפרצות של ממש. עשרות מקרים של כלבת התגלו בצפון בתקופה האחרונה. כתוצאה מכך אזרחים רבים מפחדים לצאת מהבית והנחיות חירום נשלחו לתושבים מטעם הרשויות. אפילו סיטואציות טבעיות של יומיום הופכות למסובכות. "במשך שבוע הפסקנו את הטיולים בגן", אומרת רותי אוחיון, מנהלת גן ילדים במושבה יקנעם. "בתקופה האחרונה היינו מאוד דרוכות, הפסקנו גם את הטיולים של הילדים הגדולים בקיבוץ הזורע, שם גם היו נשיכות של תנים. כל שבוע מגלים כאן תן שנגוע בכלבת".
מאז העלייה החדה במקרי הכלבת באזור הצפון בחודשים האחרונים, הושמו רפתות ודירים רבים בהסגר, לאחר שפרות וכבשים ננשכו על ידי תנים נגועים בכלבת. "כל פעם הודעות זהירות אחרות: תן מסתובב באזור המושבה, תן נשך פרה ברפת או כלבים שהיו קשורים. יצא לי אפילו לראות תן בקרבת גן הילדים", מספרת אוחיון. בימים האחרונים המצב ביקנעם השתפר עקב האכיפה המוגברת של הפקחים, ועדיין התושבים מעט חוששים. "זרקו פיתיונות נגד כלבת בכל האזור, ועכשיו המצב מאוד רגוע. חזרנו לטייל בחוץ עם הילדים, ועדיין תשומת הלב מוגברת. לא שחררנו את הסטרס".
ריבוי הדיווחים הגביר את הערנות. במקומות רבים בארץ שבהם נראו תנים, כמו בית שמש וחיפה, דיווחו התושבים לרשויות על חששם מפני הכלבת. במשרד החקלאות מבהירים כי נכון לעכשיו לא אובחנה הכלבת במקומות נוספים מלבד הצפון.
להתייחס כמו לטרור
מתברר שלא רק תנים נגועים במחלה. מקרים רבים מאלו שטופלו מעידים על מספר לא מבוטל של בעלי חיים נוספים שנדבקו בשנה החולפת במחלה. על פי הנתונים מדובר ב‑14 ראשי בקר, עשרה כלבים, וכן כמה ראשי צאן וחתולים. על פי הערכות החוקרים, התופעה החלה מתנים נגועים במחלה שחצו את הגבול מירדן לישראל. תחילה התגלתה המחלה בבית שאן, ולאחר מכן נדדה לגלבוע, לעמק יזרעאל ולמגידו. המקום המערבי ביותר שבו התגלתה המחלה הוא המושבה בת שלמה שבוואדי ערה. גם צפונה משם בגליל המערבי דווחו בחודשים האחרונים מקרים לא מעטים של המחלה.
בשנת 2017 שזה עתה הסתיימה טופלו 74 מקרי כלבת. עד סוף ספטמבר התגלו 19 מקרים והשאר מהתקופה האחרונה, עלייה של מאות אחוזים לעומת שנת 2016. רק ביום שלישי השבוע התגלו חמישה מקרי כלבת, נתון הממחיש שגם בתחילת 2018 הגל עוד רחוק מלדעוך. מלבד המקרים שהתגלו, קיימת הערכה כי יש עוד עשרות מקרים שלא התגלו, מה שמגביר את החשש מהמשך התפשטותה של המחלה.
בנאום שנשאה בכנסת ח"כ אורלי לוי אבקסיס, תושבת בקעת בית שאן, היא התריעה מפני סכנה ממשית לחיי אדם. לטענתה, ההתייחסות הלא מספקת לבעיה היא "בגלל שמדובר בפריפריה הצפונית של מדינת ישראל הרחוקה מהעין". לטענתה, אילו היו מתייחסים לכך כפי שמתייחסים ל"אירועי טרור במרכז הארץ, למדינה ולממשלה היו כבר תשובות ופתרונות".
התפשטותה של הכלבת מדירה שינה מעיניהם של אנשי משרד הבריאות, שם יש מי שחושש שמוות של בני אדם בישראל מהמחלה הקשה הוא רק עניין של זמן. לראשונה מזה יותר מעשור מתכנן המשרד צעד חריג של חיסון חלק מהתושבים בצפון טרם חשיפתם למחלה. כמו כן הרחיב המשרד את ההנחיה למתן חיסון אחרי חשיפה. החשש המרכזי הוא מפני חיות בית כמו כלבים וחתולים הנגועים במחלה, שיבואו במגע עם בני אדם וידביקו אותם. המחשה לכך אפשר לראות באירוע שקרה השבוע, שבו 18 חיילים מבסיס ברמת הגולן פונו לבית החולים לקבלת טיפול רפואי, לאחר שאימצו כלב שהתגלה כחולה כלבת. ממשרד הבריאות נמסר כי כל מי שהוא או בעלי החיים שברשותו באו במגע עם בעל חיים נגוע או משוטט, מתבקש לפנות בדחיפות ללשכת הבריאות הקרובה למקום מגוריו.
גם במשרד החקלאות פועלים לשינוי המצב, והחליטו לתגבר את הפעילות נגד המחלה. "כמות המקרים יותר גדולה, לכן הכפלנו את כמות הפיתיונות באזור ההתפרצות, הגדלנו משמעותית את מספר החיסונים, ואנחנו פועלים באופן כללי לדילול התנים", מתאר שר החקלאות אורי אריאל את פעילות המשרד, שלפי ההערכות דילל כבר מאות תנים בחודש האחרון בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים. "אנחנו מקווים שעד סוף ינואר נבלום את התופעה. כרגע מתמקדים בעיקר בחיסונים לחיות בית ומשק בהיקפים מאוד גדולים. יש אפילו מקומות שקיבלו חיסון נוסף, מעבר לחיסון שניתן עד כה, שנועד להעלות את יעילות החיסון. פרט לכך מתקיימות באזור הצפון פעולות הדרכה והסברה להתגוננות מפני הידבקות במחלה ובעיקר להימנעות ממגע עם בעלי חיים משוטטים".
כחלק מהמאבק בונה המשרד בימים אלו תוכנית הדרגתית לשימוש ברעל נגד החיות הנגועות בנגיף, כדי להבטיח את בריאות הציבור והחיות הנוספות המתגוררות באזורים המוגדרים כאזורים בסיכון. תוכנית זו מעוררת התנגדות מכיוונים רבים, שהמרכזי שבהם הוא רשות הטבע והגנים, ועדיין לא ברור מה יעלה בגורלה.
אל תפסיקו לטייל
למרות פעולות האכיפה, ברשות הטבע והגנים מבהירים שהתופעה עוד רחוקה מלהסתיים. "מקרי הכלבת ממשיכים ואין שום סימן של רגיעה", אומר ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים. "כל יום יש עוד מקרים. חצינו את ה‑50 מקרי כלבת בתקופה האחרונה". לטענתם גם הפתרונות שמקדם משרד החקלאות לא מספיקים כדי לעצור את התופעה. "נכון שהחיסון מוריד את היקף התופעה, אבל החיסון הוא לא מאה אחוז. מפזרים אותו מהאוויר, וההנחה היא שעשרות אחוזים מהתנים יאכלו את החיסון. לרוב לוקח להם פרק זמן של שבועיים עד שהחיסון משפיע, ומה עם אותם עשרות אחוזים שלא התחסנו? הם יכולים להעביר את המחלה. המצב הוא שאנחנו עדיין חווים את הכלבת בשטח".
ממחקרים שעשתה רשות הטבע והגנים עולה כי הפתרון למחלה הוא צמצום מקורות המזון. "אוכל הוא חומר הבעירה של התופעה הזאת. ככל שיש אוכל, היכולת לתחזק את אוכלוסיית התנים עולה. במקומות בגליל שצמצמנו את האוכל, שועלים ותנים עזבו את המושבים בעשרות אחוזים וסיימו את דרכם באופן טבעי. פחים ומכולות אשפה פתוחים, מתקני גידול כמו רפתות, דירים ובריכות דגים שלא חסומים הרמטית, גורמים לכך שיש לתנים אוכל זמין. כמה שלא נפעל בדילול, יישארו הרבה מאוד חיות. זה נשמע לחלק מהציבור כפתרון רק לטווח הארוך, אבל זו טעות לחשוב כך, האוכל הוא מקור הבעיה. כמו שבמחלה קשה לא מטפלים בפלסטר, כך גם כאן נדרש טיפול שורש שמצמצם בצורה דרסטית את מקור הקיום ומקטין את צפיפות האוכלוסייה".
עם זאת, ברשות הטבע והגנים קוראים לציבור להמשיך ולטייל בכל מרחבי הארץ. "אפשר להמשיך לטייל, לראות וליהנות. רוב החיות לא מסוכנות. אולם זהירות היא הדבר הכי חשוב. אם אתה רואה חיה שמאיימת עליך, נא להתרחק ולא להתקרב. אם חס וחלילה היא תקפה ונשכה אותך, מאוד חשוב לשטוף היטב במים זורמים וסבון, לחטא בחומרי חיטוי ולגשת מיד להתחסן ולדווח בצורה הכי מהירה. הפקחים של הרשות מגיעים במהירות האפשרית. כמעט כל החיות שזוהו כנגועות הן חיות שדווחו על ידי הציבור".
dvir794@gmail.com