דו"ח שהוציא ארגון ליב"ה מגלה כי ארגון הכשרות 'השגחה פרטית' נתמך על ידי קרנות זרות שמממנות גופים רפורמיים ולהט"ביים, וכי חברים בארגון ההשגחה מחזיקים בדעות פלורליסטיות בנושאי דת ומדינה. על פי הנתונים בשטח, למרות האהדה התקשורתית רק בתי עסק מעטים מחזיקים בתעודת כשרות של הארגון
40 מסעדות ובתי קפה ברחבי ישראל, רובם באזור תל אביב וירושלים, מופיעים באתר של ארגון 'השגחה פרטית' כעסקים שבחרו באותה מעין השגחה כשרותית של הארגון העצמאי. אתר האינטרנט מתאר את אופי פעולתו של הארגון כ"עמותה שהציבה לעצמה מטרה ברורה: להחזיר את הכשרות בישראל לידי הציבור", אמירה שעשויה להיתפס כלגיטימית בעיניו של האדם הדתי-לאומי הממוצע.
אולם כעת דו"ח של מרכז ליב"ה חושף מידע ששופך אור אחר על פעילותה של 'השגחה פרטית'. כך למשל מציג הדו"ח מכתב החתום על ידי מייסד העמותה, הרב אהרן ליבוביץ', שנשלח לרשם העמותות, וממנו עולה כי העמותה חותרת לשינויים נוספים בתחום הדת במדינה. "העמותה עוסקת בפלורליזם דתי ובין היתר תעסוק בשנתיים הראשונות בפעולות הבאות: מתן תעודת כשרות אלטרנטיבית לבעלי עסקים, עריכת טקסי מעגל חיים – לרבות נישואין". בנוסף לכך, לפני חצי שנה קרא הרב ליבוביץ' בדף הפייסבוק שלו להחזיר את היהדות ל"ידיים שפויות" בשלל תחומים: "בואו, תצטרפו לאלה שמקדמים שינוי בשטח ומחזירים את היהדות לידיים שפויות. בתחום הכשרות, בשבת, במקוואות, בנישואים, בגיור". וכך נכתב גם באתר 'פנים – איגוד ארגוני יהדות ישראלית' ש'השגחה פרטית' חבר בו.
דבריו של הרב ליבוביץ' מתחברים לנתון נוסף העולה ממסמכי 'השגחה פרטית', לפיהם העמותה נרשמה בתחילה תחת השם "השגחה פרטית לקידום יהדות פלורליסטית" בינואר 2016, אך חיש מהר שינתה את שמה והשמיטה את המילה "פלורליסטית". לטענת הארגון, המילה נמחקה כאשר אנשי הארגון גילו שבישראל יהדות פלורליסטית הוא שם קוד לתנועה הרפורמית.
סוגיית המימון של 'השגחה פרטית' משכה אף היא את תשומת ליבם של אנשי ליב"ה. שלוש קרנות זרות מממנות את השגחה פרטית – קרן שוסטרמן, קרן לישטאג והפדרציה של ניו-יורק. קרנות אלה מזרימות סכומים לא מבוטלים לגופים רפורמיים, פלורליסטיים ולהט"ביים. כך לדוגמה, קרן שוסטרמן תורמת לבית הפתוח לגאווה ולסובלנות בירושלים, למרכז החינוך וההסברה של קהילת הלהט"ב בישראל, ולמכון למדעי היהדות של התנועה הרפורמית בירושלים. קרן לישטאג מקליפורניה מעבירה כספים לקרן החדשה לישראל, תרמה כספים לעמותת 'ישראל חופשית' שפועלת להפריד דת ומדינה, ולגופים פלורליסטיים נוספים. גם הפדרציה של ניו-יורק תורמת לארגונים רפורמיים כדוגמת הישיבה החילונית בירושלים של ארגון בינ"ה.
לאחרונה הצטרף ל'השגחה פרטית' הרב אורן דובדבני, מומחה לכשרות שכיהן כרב במקסיקו ועבד במשך תקופה קצרה כאחראי על הכשרות ברבנות גבעתיים, עד שעזב את הרבנות לטובת 'השגחה פרטית'. לטענת הרב דובדבני, הוא רצה לתקן את הרבנות מבפנים, אך כאשר ראה שלא מאפשרים לו זאת, נאלץ לבחור לחזק את הכשרות דרך 'השגחה פרטית'. הרב דובדבני עצמו אף הבהיר שמי שרואה את 'השגחה פרטית' כמי שנלחמים ברבנות, אינו אלא טועה.
אלא שלמרות נוכחותו של אדם רציני כמו הרב דובדבני, מצביעים בליב"ה על כך שלצידו פועלים אנשים כמו חיה גלבוע, אחת מחברות ועד העמותה שיחד עם הרב ליבוביץ' ייסדה והובילה את הארגון. גלבוע פרסמה בעבר כי היא רוצה להשפיע "על שבירת מונופול הרבנות הראשית בנושאי נישואים, גיור וכשרות". בריאיון שנתנה לעיתון 'כל העיר' לפני שלושה חודשים אמרה גלבוע כי בנוסף לפעילותה ב'השגחה פרטית', היא עוזרת לזוגות שרוצים להתחתן באופן שוויוני ולא דרך הרבנות, ומבקרת את מוסד הנישואין ברבנות שבו רק הגבר מקדש את האישה. כאשר נשאלה מה היא שונאת בירושלים ענתה שהיא שונאת את מצעד הדגלים ביום ירושלים. "אני שונאת את הצעדות שמתעקשות לעבור במזרח העיר וברובע המוסלמי והקריאות שירושלים היא רק בירתו של העם היהודי".
דמות נוספת שמעלה תהיות באשר למטרות הארגון היא אדם פרנק, שמכהן כרב קהילה קונסרבטיבית, ונמנה על חברי העמותה שמציגה את עצמה כגוף אורתודוקסי לחלוטין.
ב'השגחה פרטית' דוחים בשיחה עם 'בשבע' את הטענות על השקפות חברי העמותה, וטוענים כי יש להם תפקיד מינהלי בלבד, ואין להם כל נגיעה בעבודת השטח ובקביעת הסטנדרטים ההלכתיים שבבסיס הפעילות, שעליהם מופקד הרב אורן דובדבני.
בעלי העסקים חוזרים לרבנות
במרכז ליב"ה מודאגים מהמגמה שעולה מן המסרים הללו, ומתריעים שמהפכת הכשרות היא צעד ראשון בדרך לנתק את הדת מהמדינה גם בתחומים שמשפיעים על כלל האזרחים, כגון נישואין וגיור. אולם דו"ח ליב"ה עוסק לא רק במטרות ובאנשים שמאחורי 'השגחה פרטית', אלא גם בנוהל העבודה של הארגון. כך למשל נטען בדו"ח כי 'השגחה פרטית' מנהלים מערכה תקשורתית שבה הם מדגישים את נאמנות בעל העסק על הכשרות, לעומת השגחת הרבנות שנשענת על עבודת המשגיחים. "המודל נבנה עבור עסקים קטנים ושכונתיים: הוא שולל את מושג ה'השגחה' כגורם חיצוני מפקח, ומבקש לבנות תחתיו מערכת אמון בין העסק ובין הלקוחות", כך אמרה בריאיון לעיתון 'הארץ' משנת 2014 רכזת הכשרות הראשית של הארגון, אביבית רביע. אולם לאחרונה כתב הרב ליבוביץ' שמדובר בטעות במסרים, ותמיד היו אצלם משגיחים כמו בכל גוף כשרות הלכתי אחר.
יהודה ולד ממרכז ליב"ה אומר ל'בשבע' ביחס לדברים כי "ייתכן שהרב ליבוביץ' צודק ומדובר בטעות תמימה במסרים, אבל קשה שלא להרגיש שיש כאן מסע יחסי ציבור שנועד לפגוע במערך הכשרות של הרבנות, ולא ניסיון ליצור שינוי אמיתי במערך הכשרות, שבכל אופן יהיה חייב להתבסס על משגיחים חיצוניים".
נוהל בעייתי נוסף העולה מן הדו"ח הוא מקרים שבהם הארגון הסכים להעניק כשרות לבית עסק, גם אם הארגון אינו מפקח על כלל פעילות בית העסק וכלל המוצרים. בבדיקה אקראית עלה כי באתר של השגחה פרטית נכתב שהם משגיחים על 'חוות קיימא', כאשר באתר של החווה נכתב במקום צדדי כי ההשגחה היא רק על הפירות והירקות, ולא על שאר המוצרים הנלווים.
לצד החששות אפשר לראות בדו"ח של ליב"ה גם צפירת הרגעה באשר להצלחתה של 'השגחה פרטית'. הארגון אומנם זוכה ליחסי ציבור רבים ולכתבות אוהדות רבות בכלי התקשורת, אך בשטח הפעילות לא צוברת תאוצה, ולא באמת מאיימת על מערך כשרות הממלכתי. בדיקה מדוקדקת של מספר העסקים המושגחים על ידי השגחה פרטית מעלה חוסר יציבות. שלושה מתוך שמונת העסקים שהושגחו על ידי הארגון ב‑2014, כבר לא הושגחו על ידו ב‑2016. מגמת הפרישה המשיכה הלאה, ושליש מתוך 25 בתי העסק שהושגחו ב‑2016 אינם מושגחים על ידו כיום.
כך לדוגמה 'עזורה' במחנה יהודה עזב את השגחה פרטית ועבר לתעודת כשרות של הרבנות. ל'בשבע' הסביר הבעלים כי המניע להחלטתו הוא שהקונים מעוניינים לראות תעודת כשרות של הרבנות, ואינם מסתפקים בתעודה שקובעת שהמקום מושגח על ידי רב כזה או אחר. בסך הכול כיום על פי אתר העמותה עומדים 40 בתי עסק בפיקוח של 'השגחה פרטית'. למרות העלייה במספר העסקים, אין כל פרופורציה בהיקף הפעילות מול מערך הכשרות הממלכתית שעומד על 15,000 בתי עסק. עושה רושם אם כן שהציבור מצביע ברגליו ומדיר את פיו ובטנו ממסעדות שמושגחות על ידי 'השגחה פרטית'.
תגובת ארגון 'השגחה פרטית': "בהתחלה התעלמו מאיתנו, אחר כך לעגו לנו, עכשיו נלחמים בנו, ועוד מעט – ננצח. בחודשים האחרונים אנחנו עדים לדיווחים שמקורם בכל מיני גופים וארגונים, חלקם הזויים וסהרוריים, שמבקשים לרכב על ההצלחה של 'השגחה פרטית', ולעשות לעצמם שם וכותרות בכדי לגייס תרומות ולהמשיך לממן לעצמם את המשכורות.
"מכון רציני שמבקש לקדם את האמת, לא מפרסם מידע מכפיש ומבוסס שמועות מבלי לפנות קודם למושא ה'תחקיר'. ארגון 'השגחה פרטית' הביא לישראל בשורה של כשרות הלכתית איכותית, ברמה מקצועית ובסטנדרטים הגבוהים ביותר, ומעידים על כך עשרות רבני צהר ובית הלל, לצד עשרות אלפי לקוחות ותומכים. ישנם עשרות עסקים המחכים לקבל מאיתנו שירות, ולכן אנחנו בעיצומו של קורס משגיחות כשרות מטעמנו שנועד לאפשר לנו להרחיב את הפעילות ולהתחיל לענות על הביקוש הגובר.
"אין פלא שיש מי שרואים בדאגה את ההצלחה שלנו בשוק הכשרות, ופועלים לשמר בכל מחיר את מוקדי הכוח בידיהם הכושלות והמכשילות של מי ששולטים היום בתחום. כשרות הלכתית ואיכותית לאורך זמן אפשרית רק בתנאי תחרות. עצוב לראות איך דווקא מי שמצהירים על עצמם שבאו לקדם את התורה וערכי היהדות, בוחרים שוב ושוב לפעול במחשכים ולעסוק בהכפשה נגד ארגון 'השגחה פרטית', שחרת על דגלו את ההקפדה על ההלכה ועל שקיפות מלאה. מי שנלחם נגד 'השגחה פרטית' נלחם נגד הכשרות בישראל, ופוגע בסיכוי לקדם שירותי דת ראויים במדינה".