מי לא רוצה לשוב? לשוב אל האוצרות שלו, אל המקום של האמת והשמחה. כולנו מבקשים את הדרך אל השורש שהוא מקור כוחנו, אל המעיין שיפכּה בתוכנו רעננות וחיות חדשה. בזמן הראשית של השנה אנחנו מוזמנים להתחבר אל מקום של מנוחה נפשית, שמכוחה כל הליכותינו ומעשינו בשנה הבאה עלינו לטובה יהיו חדורים בביטחון ובהשראה. כך נדרש בחסידות רצף הפרשיות הראשונות, בראשית, נח ולך לך: בראשית הֱיֵה מונח במקום הנכון, ואז תוכל ללכת באופן שהכי מותאם לך.
אז איך שבים אל המקום שבו הנפש מונחת על מקומה הנכון? המפתח למסע השיבה נמצא במילה תשובה. תשובה אינה רק תנועה של חזרה ושיבה למקום, אלא היא גם מענה לשאלה. בלי שאלה התשובה מוטלת ריקה מחשיבות וממשות. שאלה טובה היא המפתח לתשובה טובה. ומהי שאלה? שאלה היא בקשה שנולדת מתוך חיפוש וחיסרון.
רק כאשר יש שאילה פנימית, בקשה לאור ולמזור, יכולה להיות גם תשובה. דוד המלך רמז לכך בתהלים במלים "ואציע שאול – הנך". ההתגלות של מציאות ה' והמפגש עמו הם תשובה שמגיעה מתוך השאול, השאלה.
כדי לשוב אל ה' ולחדש את המפגש עמו, יש לבקש אותו מעומק החיסרון. כשנוגעים בנקודת החיסרון, ומשם מבקשים את ה', ההיענות שמגיעה היא התשובה. "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת".
ימי הראשית של השנה מספקים לנו שאלות לרוב: איננו יודעים מה יהיה ואם תצלח דרכנו, איננו יודעים האם וכיצד יתמלאו משאלות ליבנו. שאלות רבות עומדות בחלל האוויר ומנכיחות את אי הוודאות והשבירות הקיומית שלנו. דווקא מתוך המקום הזה נסללת הדרך אל התשובה. השאלות מעוררות את הלב לתפילה בעומק ובדביקות. רגע החיבור שנוצר מעומק התפילה, הוא התשובה.
הדברים האמורים נכונים לתפילה באשר היא, גם ביתר ימות השנה. אנחנו עלולים לחשוב שתפילה משמעותית היא נחלתם של אנשים מוארים, ושהאדם הממוצע, הטרוד בענייני הקיום והעולם, לא יכול באמת להתפנות לתפילה פנימית ומשמעותית. אבל האמת היא ממש הפוכה: כדי להגיע לדבקות ולהתעלות הנפש, אנחנו צריכים דווקא שאלה וחיסרון. לכל אחד יש נקודה של חושך וצורך, והם המפתח שלנו לדבקות ולקשר פנימי אמיתי. אנחנו נמצאים בעולם מלא אי ודאות ושאלה, מכיוון שרק מתוכם נמצא את התשובה.
בחסידות קוראים לנקודת השאלה נקודת השפלות. כשאדם נוגע בנקודה הנמוכה ביותר שלו וממנה מבקש את ה', הוא זוכה לתשובה ישירה, בהארת רחמי ה' עליו. כמו תינוק קטן ופגיע שמתרפק בבטחה, "כגמול עלי אמו כגמול עליי נפשי". המענה העמוק ביותר שהנפש מבקשת הוא הייחוד והחיבור עם ה'. משם מגיעים השקט, הביטחון והשמחה, ושם מתגלה הנקודה הכי עצמית של הנפש.
מפורסמת היא עצתו של רבי נחמן מברסלב, להתבודד בכל יום. מטרתה האמיתית של ההתבודדות היא למצוא את כל השאלות העמוקות ביותר של הנפש, ומתוך כך להתחבר לתפילה שתנבע מעומק הלב, תייחד את הנפש עם בוראה ותביא בכנפיה את התשובה.