יומני היקר, כאן דונלד. אני יודע שלא כתבתי לך הרבה זמן, אבל זה בגלל שאני עסוק בלהיות נשיא ארצות הברית, וכשאתה נשיא אין לך זמן לכתוב יומן. אתה צריך להיות כל הזמן בטוויטר. בכל מקרה, כעת אני על המטוס בדרך חזרה מישראל. אתה זוכר את ישראל, נכון יומני היקר? דיברתי עליה המון בזמן הבחירות וגם הבטחתי להעביר את השגרירות שלנו לירושלים, אבל אחרי שנבחרתי ביבי אמר לי שעכשיו זה לא הזמן להעביר את השגרירות, וכששאלתי אותו מתי יהיה הזמן אז הוא חייך ואמר "כשמכבי חיפה תצליח לחבר שני ניצחונות". שזה כנראה סלנג ישראלי ל"ממש תכף".
כולם בארצות הברית מכנים את ישראל "הידידה הטובה ביותר שלנו", אבל אני לא יכול להגיד משפט כזה יומני היקר, כי מלאניה אומרת שאם היא תשמע על עוד ידידה אחת שלי היא תעזוב את הבית. אז בשבילי ישראל היא שותפה.
בקבלת הפנים בנתב"ג המון אנשים ניגשו ללחוץ לי את היד. אחד מהם ביקש ממני "להכיר בירושלים המאוחדת", אבל ביבי סימן לי שזה החפרפרת האיראנית חולת הנפש עם הריח הרע מהפה שהוא סיפר לי עליה, אז הנהנתי ואמרתי לבנט הזה ש"זה רעיון" וברחתי משם מהר. ביבי חבר אמיתי.
בחורצ'יק ממושקף אחד ניגש ואחז לי את היד בחוזקה וביקש סלפי בטענה שהוא "טראמפ הישראלי". יומני היקר, אפילו אני יודע שזו לא מחמאה. חוץ מזה שכדי להיות טראמפ צריך היסטוריה מפוקפקת בתחום ההימורים והנשים, ואילו הבחור הזה הוא בכלל חבר כנסת, אז אני לא מבין מה הקשר.
התקשורת פה ממש מזכירה את שלנו, יש פה אפילו ערוץ ציבורי שנסגר בהחלטה דרמטית, ואז במקומו פתחו אחד עם שם אחר אבל עם אותם אנשים בדיוק, ואם זה לא פייק ניוז אז אני לא יודע מה כן.
הביקור בכותל היה מרגש במיוחד. איוונקה סיפרה לי על משמעותו ביהדות, ואמרה שנהוג לכתוב פתק ולהכניס אותו בין אבניו. כשניגשתי לכתוב את הפתק לא היה לי כל כך מה לבקש אז במקום זה כתבתי בפתק שם של מרגל ישראלי בדאעש, שזה משהו שככה יוצא לי באוטומט כל פעם שיש שקט מביך או סיטואציה לא נעימה. לא תאמין מכמה ברוֹכים זה הציל אותי.
הלכנו אני ומלאניה לבית הנשיא, והזוג המקסים ריבלין עשו לנו סיור מרתק. בחצר הבית יש פסלים של כל הנשיאים הישראלים בעבר. סיפרו לי שויצמן היה ידוע בהערות השוביניסטיות שלו ושקצב יושב בכלא על אונס. מה אני אגיד לך יומני היקר, מזעזע כמה רחוק יכולים להגיע נבחרי ציבור שלא מתייחסים לנשים בכבוד.
ריבלין הוא טיפוס מרתק. מצד אחד כולם אומרים שהוא מצחיקול ו"עמך", אבל מצד שני אף אחד לא באמת מרוצה ממנו. ימנים אומרים שהוא שמאלני מדי ושמאלנים… נו טוב, שמאלנים בישראל לא מרוצים פה מכלום.
ריבלין עצמו טרח כל דקה וחצי לעדכן אותי שהוא מתלמידי ז'בוטינסקי, גם כשסתם שאלתי אותו מה השעה או איפה השירותים. הוא סיפר לי שהוא וביבי חברים טובים כמו "זהבה גלאון והצל", שזה כנראה סלנג ישראלי שמבטא קרבה גדולה.
ביום השני של הביקור פגשתי את הפלשתינים, שזה כמו האינדיאנים שלנו אם האינדיאנים שלנו היו במקור בכלל ירדנים ומצרים. מה אני אגיד לך יומני האהוב, יחסית לאיך שאנחנו טיפלנו באינדיאנים שלנו, הפלשתינים חיים במלון חמישה כוכבים. אבל הסבירו לי שהפוקהונטס שלהם, חנין זועבי, בכל זאת מעודדת טרור. יש אנשים שאף פעם לא מרוצים.
אם לסכם את הביקור יומני היקר, אני חייב להגיד שהתרשמתי מאוד מישראל. מי היה מאמין שיכולה להיות מדינה קטנה כל כך עם כבישים פנויים כל כך באמצע היום. מדהים. באשר לאנשים עצמם, הם באמת נחמדים ומקסימים, אבל לכולם יש כל כך הרבה דרישות ממני. זה רוצה שגרירות, זה רוצה בנייה, זה רוצה שיחות שלום, מתי הם יקלטו שלא ממש אכפת לי? שיפסיקו לשאול ויעשו מה שבא להם. הם אמורים להיות חצופים, לא?