הוא שלף את ספין הורדת אחוז החסימה והצליח להרעיד ארבע מפלגות, את החוק הצרפתי הוא יצליח להעביר אם רק ירצה, וגם את תקציב 2019 הוא כבר מקדם. יכולותיו הפוליטיות של בנימין נתניהו שוב באות לידי ביטוי, וראש הממשלה שולט בקואליציה שזזה לצלילי יוזמותיו המשתנות
משחקים מלוכלכים הם חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה. לפעמים זה מצליח יותר, לפעמים פחות, אבל הם בדרך כלל מוגבלים לאדם מסוים או לסיעה מסוימת. לכן נדיר כל כך לראות ספין אחד שמעורר בתוך זמן קצר לא פחות משלושה ראשי מפלגות, וגורם לתסיסה גם במפלגה רביעית, אם כי היא לא מגיבה לספין.
האם היה זה יועץ פוליטי שהציע לראש הממשלה את הרעיון להפריח לאוויר העולם את ספין הורדת אחוז החסימה, או שבנימין נתניהו הגה אותו בעצמו? מבירורים שערכנו עולה כי התשובה השנייה היא הנכונה. הקוסם הפוליטי הפציע שוב, ירה חץ שפגע באופן כל כך מדויק וכואב, ואז שלח את אנשיו לספר ש”מדובר ברעיון תיאורטי בלבד שלא קיבל שום ביטוי מעשי. מובן מאליו שלא יהיה שום שינוי באחוז החסימה ללא הסכמת השותפות הקואליציוניות של הליכוד ובראשן ש”ס”, וכך לעקוץ בפעם השנייה את המפלגה החרדית-ספרדית.
ובמה דברים אמורים? דרעי הביט בסיפור שנחשף בערוץ 2 בעיניים כלות. הוא הבין את הורדת אחוז החסימה בצורה אחת ויחידה: איתות חיובי למפלגת יחד של אלי ישי, שהייתה כזכור על סף הכניסה לכנסת, ולו אחוז החסימה היה עומד על שני אחוזים, כפי שמוצע עכשיו להחזיר את המצב לקדמותו, הייתה היום בכנסת. דרעי וסביבתו השתוללו. חברי כנסת נשלחו להגיב עוד באותו ערב וגם למחרת. הם דיברו על משבר קואליציוני, על “ייהרג ובל יעבור”. בסביבת נתניהו התאפקו שלא לפרוץ בצחוק. זה נכון שלראש הממשלה היה קשר חם עם אלי ישי והוא אף ניסה לבדוק אפשרות לשלבו בליכוד, אבל לא נראה שאפילו נתניהו שיער את עוצמת הלהבות, שגרמה לישי להתעורר בעיצומו של יום השנה לפטירת הרב עובדיה יוסף זצ”ל, ולצאת למתקפה נגד דרעי, ששלח את אנשיו לתקוף בחזרה וחוזר חלילה. גם בתגובת מקורבי נתניהו הוזכרה ש”ס, ולא כדי להתנצל חלילה, אלא כדי להעצים את החשש בקרב ראשיה.
ואז התעורר גם השר יעקב ליצמן. הוא הבין את הסיפור אחרת. הכול נעשה רק כי ח”כ משה גפני קרוב יותר ממנו לנתניהו, והדבר עלול ליצור אפשרות לסיעת דגל התורה לרוץ לבד בבחירות, בנפרד מאגודת ישראל, כפי שכבר קרה בעבר. בכלל לא בטוח שנתניהו כיוון לשם, אבל יועציו הפוליטיים כבר חייכו בשלב הזה חיוך רחב.
וכאילו כל זה לא הספיק, למחרת התעוררו בבית היהודי והבינו את הורדת אחוז החסימה בצורה שונה לגמרי. משיחות שערכנו השבוע עם כמה בכירים במפלגה הצביעו כולם על הקשר הטוב בין נתניהו לשר אורי אריאל, בעבר ובהווה, בוודאי יחסית לקשר שלו עם בנט. “כל זה נעשה כדי לאפשר לאריאל לרוץ עם מפלגת האיחוד הלאומי בנפרד מהבית היהודי. נתניהו, שלא אוהב את בנט ושקד, פשוט מנסה להילחם בדרך בלתי לגיטימית ולפצל את המפלגה”, אמר אחד הגורמים. סביר להניח שבשלב הזה אפילו נתניהו פרץ בצחוק גדול. שלוש מפלגות שונות, שלוש תגובות שונות וספין אחד מוצלח.
יכול להיות שכל הסיבות נכונות, ויכול להיות שאף אחת מהן לא נכונה. אחת הסיבות שנתניהו אוהב את הרעיון הוא כי ניכרת בסקרים ירידה קלה בכוח הרשימה המשותפת, והורדת אחוז החסימה תגרום לפירוקה ולירידה עוד יותר משמעותית בכוח המפלגות הערביות הפחות מתונות בכנסת. כך לפחות להערכת ראש הממשלה.
נתניהו הפריח לאוויר בלון ניסוי. יכול להיות שכמו שהוא אוהב להגיד, מדובר בסך הכול באוויר חם. לא יהיה כלום – כי אין כלום. אבל ההישג הפוליטי הוא שהקואליציה שלו רועדת מפניו ומפני יוזמותיו, גם אם כולם יאמרו אחרת. אין ספק שמדובר בשובו של הקוסם.
מכניסים עיזים
החוק הצרפתי, זה שאמור למנוע חקירת ראש ממשלה מכהן בגין עבירות קלות, יעבור בסופו של דבר את משוכת הקואליציה, אם ראש הממשלה ירצה בכך. נכון לסוף השבוע הזה לא ברור אם נתניהו ישים את יהבו על החוק הזה שאינו מלהיב אותו במיוחד, או יסחר בהסרתו תמורת העלאת חוק אחר.
העימותים הפוליטיים סביב החוק הזה, שבהם נשמע ברמה קולם של יו”ר הקואליציה דוד ביטן, השר משה כחלון ואפילו השרה איילת שקד, הם הצגה יפה. בעוד כחלון תוקף, מתדרך ומאיים, התראיין השבוע בגלי צה”ל השר אלי כהן ואמר כי מפלגתו עשויה להצביע בסופו של דבר בעד החוק הצרפתי. “אם בחוק תהיה הגבלת כהונה והוא לא יופעל רטרואקטיבית, נשקול אותו”, אמר כהן, שרק לפני שבועות ספורים הראה כאן ב’בשבע’ עמדה סותרת לזו של כחלון בעניינים עקרוניים אחרים.
גם ביחס לבית היהודי סביר להניח שאם נתניהו יתעקש הם יסכימו להצעת החוק, בדיוק עם אותן דרישות של כחלון. זה נראה כאילו יו”ר הקואליציה ביטן ויוזם החוק ח”כ דודי אמסלם – שני חברים ותיקים – מכניסים כמה שיותר עיזים לחוק הזה, רק כדי להוציא אותן אחר כך ולאפשר לכל הסיעות להצביע בעד.
ביטן הטיל השבוע עיצומים על הבית היהודי בשל דרישת הסיעה לקיים דיון פנימי בהצעה לפני שהיא קובעת את עמדתה. כך הוא סיכל את העלאת חוק חוות הבודדים בנגב וחוק המשפט העברי, במשחק של ילדים קטנים. “גם אנחנו בליכוד”, אמר ביטן לאנשי הבית היהודי, “רוצים לדון בשתי הצעות החוק שלכם בסיעה ולהחליט אם תומכים בהן אם לאו”. התשובה הייתה הודעה של הבית היהודי נגד החוק הזה.
מאזן האימה ברור. איילת שקד, ללא ספק, לא אוהבת את החוק הזה, והיא מיישרת קו עם היועץ המשפטי לממשלה שתוקף אותו תחת כל עץ רענן וכל מיקרופון פתוח. אגב, לא בטוח שנתניהו עצמו, שהתנגד לחוק דומה בעבר, היה הולך על זה אלמלא היה רוצה להראות את כוחו הפוליטי. להפגין עד כמה הוא שולט בקואליציה שלו. בינתיים, כך נראה, בסיוע המצליף ביטן, זה הולך לא רע.
סוגרים תקציב
בניגוד ליו”ר הקואליציה דוד ביטן, שמסמן בעיקר את החוקים השנויים במחלוקת כרף לעתידה של הקואליציה, ראוי לתת את הדעת דווקא על הרצון של ראש הממשלה ושר האוצר להעביר כבר בקרוב תקציב לשנת 2019, וכך בעצם לבטל את אבן הנגף האחרונה שעלולה למנוע מהממשלה להוציא את ימיה, עניין בכלל לא טריוויאלי במדינת ישראל.
נתניהו וכחלון הלכו כאן למהלך ייחודי שהפתיע לגמרי את צמרת האוצר, ובמיוחד את הפקידוּת, וטוב שכך. הפקידים כבר דואגים לפזר מידע על כמה זה לא אחראי מצד השר שלהם לנהוג בצורה זו, כמובן בלי הזדהות בשמות ובלי לתקוף את כחלון חזיתית, אבל את אבקת הרעל הם מפזרים באופן חופשי. לטענתם, לפי לוחות הזמנים שקבעו נתניהו וכחלון, לא יהיה בידיהם המידע הנדרש כדי לתכנן תקציב וחוק הסדרים ל-2019 עד מיד לאחר פסח.
אם אנחנו עוסקים בכלכלה נטו בסביבה נטולת לחצים ואילוצים, יכול להיות שהפקידות צודקת. אבל לא מדובר כאן במחקר אקדמי, אלא בתקציב המדינה. הפקידות באוצר, שעושה לא מעט בעיות במימוש תוכניות ממשלתיות, תידרש כאן ליישר קו. ולא כי ראש הממשלה רוצה, אלא כי שר האוצר רוצה להיות בטוח שתוכניות שלו, כמו ‘נטו משפחה’, יישארו בתקציב גם בשנת בחירות.
האתגר הזה יהיה לא פשוט, אבל מכיוון ששני האנשים המרכזיים שצריכים להיות מודאגים, ראש הממשלה ושר האוצר, ינהלו את המערכה הזאת יחד, סביר להניח שגם אם האופוזיציה תנסה לטרפד את המהלך, ולא תהיה עסוקה בלנסות להכניס לתקציב עניינים שחשובים לחבריה, הסיכויים שתקציב 2019 יאושר עוד לפני יולי 2018 גבוהים מאוד.
מחכים לעוקפים
800 מיליון שקלים, זה הסכום שביקשה ההתיישבות בשביל כבישים עוקפים, וראש הממשלה אכן הבטיח. הרשויות פעלו בשני ראשים, לאו דווקא מתואמים ויהיה מי שיאמר אפילו מעט מסוכסכים: מועצת יש”ע מחד, וקבוצה של ראשי רשויות בהובלת ראש מועצת שומרון יוסי דגן מאידך. שתי הקבוצות, כל אחת בנפרד כמובן, נפגשו עם ראש לשכתו של נתניהו – יואב הורוביץ, שעושה לא מעט לקידום הנושאים הבוערים למתיישבים.
הדרישה של שתי הקבוצות הייתה זהה: לפעול לשוויון בתקציבים המופנים לתשתיות ולא להפלות את יו”ש. הורוביץ שמע את כולם בשבועות האחרונים יותר מפעם אחת. כולם גם נפגשו עם נתניהו ושטחו בפניו את טענותיהם.
כבר לפני כחודש היו הסכומים ברורים והייתה הבטחה של הורוביץ למצוא את המקור התקציבי ללפחות שני שלישים מהסכום, כשראשי המועצות התבקשו לסייע בהפעלת מכבש לחצים על משרדי הממשלה השונים כדי למצוא לכולם עוד 200 מיליון שקלים. בהתיישבות לא ויתרו והמשיכו ללחוץ.
השבוע, בזמן שדגן איים להקים אוהל מחאה בנושא, הבטיח נתניהו בנוכחותו של הורוביץ לאנשי הקבוצה השנייה – מועצת יש”ע בראשות אבי רואה וזאב (זמביש) חבר – כי הוא יעמוד בראש ועדת שרים שתאשר את העברת הסכום המלא של 800 מיליון שקלים בפריסה לשלוש שנים – כשהסכום הראשון יעבור כבר בשנת 2018 ויעמוד על יותר מ-200 מיליון שקלים. בלשכת ראש הממשלה אין עדיין תוכנית ברורה למימוש ההבטחה, אך לדבריהם היא תגובש בתוך ימים ספורים.
בזמן שראשי מועצת יש”ע יצאו בשבחים לנתניהו על ההבטחה, יוסי דגן בחר בגישה אחרת והחליט לא להמתין לביצוע. הוא לא סומך על הבטחות וממתין למעשים. בתחילת השבוע הוא הקים, יחד עם בני משפחות ששכלו את יקיריהם בפיגועי טרור ועם עוד שני ראשי מועצות, אוהל מחאה מול בית ראש הממשלה בדרישה להקציב את התקציבים בנושא הכבישים העוקפים ומרכיבי הביטחון.
“אנחנו אוהבים את ראש הממשלה אבל לצערי זו לא ההבטחה הראשונה שאנחנו שומעים. אנחנו נישאר כאן עד לאישור בקבינט, ובאם לא יתקבל אישור כזה אנחנו נחריף את המאבק למאבק חסר תקדים שטרם נראה כמותו”, אומר דגן. יכול להיות שהוא לא יצטרך להמתין הרבה, שכן כמה שרים כבר טענו באוזנינו שהנושא יעלה בישיבת הקבינט הקרובה שתתקיים בתחילת השבוע.
האם ההבטחה תמומש? ראוי לציין שתכנון הכבישים העוקפים נעשה בשנתיים האחרונות יחד עם לשכתו של סגן שר הביטחון ח”כ הרב אלי בן דהן, והוא מוכן לביצוע. אם אכן יצא לפועל, אומרים בהתיישבות, מדובר במהלך משנה מציאות. השאלה הגדולה היא אם – ומבחן התוצאה יהיה כבר בקרוב – שכן הכסף יצטרך להופיע בתקציב 2018 כשיאושרר מחדש. בתוך חודשיים לערך נדע אם נתניהו קיים או רק הבטיח אבל לא הבטיח לקיים.