עם פתיחת זמן אלול בישיבות, מסלול ההסדר נמצא אומנם בצמיחה, אבל אוכלוסיית התלמידים עוברת שינוי | ראש מטה איגוד ישיבות ההסדר, מולי יסלזון, מספר על ההתמודדות עם הפקודות החדשות בצה"ל, עונה לשאלה האם יש יותר מדי ישיבות הסדר ודוחה את הטענה שהישיבות לא גידלו מספיק תלמידי חכמים
זמן אלול שהחל בשבוע שעבר פגש את ישיבות ההסדר כשמספר התלמידים הרכונים בבתי המדרש על הסטנדר נמצא במגמת עלייה. "השנה התחילו את שיעור א' 2,094 תלמידים, שפרוסים ב‑70 ישיבות הסדר", מספר ראש מטה איגוד ישיבות ההסדר, שמואל (מולי) יסלזון, בריאיון שהוא מעניק לראשונה מאז כניסתו לתפקיד, לפני שלוש שנים. תשע שנים אחורה, הוא מציין, עמד מספר התלמידים שהחלו את שיעור א' על 1,336. "מדובר בגידול של יותר מ‑160 אחוזים תוך פחות מעשור", הוא מציין בסיפוק.
האם הגידול הזה יבוא לידי ביטוי גם בהעמדת גדולי תורה רבים יותר מעולם הישיבות הציוניות-דתיות? יסלזון מכיר את הטענות שישיבות ההסדר אינן מגדלות מספיק תלמידי חכמים, אבל הוא לא מתרגש. "זאת טענה מוכרת", הוא משיב, "אני לא יודע לקבוע מי תלמיד חכם ומי לא, אבל הטענה הזאת לא נכונה. לפני 40 שנה יעקב דרורי, איש הקיבוץ הדתי, נסע לחזון אי"ש ונפגש איתו פעמיים כדי שהוא יביא ראש ישיבה לבוגרי כפר הרואה. אז ביקשנו מהציבור החרדי שילווה לנו רבנים. היום כל ראשי הישיבות בציבור הדתי, החל מהישיבות התיכוניות ועד לישיבות הגבוהות, גדלו בתוך עולם התורה הדתי-לאומי. תמיד יש במה להשתפר, אבל להגיד שנכשלנו במטרה של גידול תלמידי חכמים – זאת טעות. צריך לזכור איפה התחלנו ולאן הגענו".
יסלזון (49) נולד בחיפה. הוא בוגר ישיבת הר עציון ומכללת הרצוג, בעל תואר שני בהיסטוריה ומינהל עסקים. כיום הוא מתגורר ביישוב ראש צורים, נשוי למוריה ואב לעשרה. תפקידו הקודם היה מנהל אגף הגיור במשרד ראש הממשלה. את הגידול במספר התלמידים, הוא מודה, יש לייחס לא רק לגידול הטבעי באוכלוסייה אלא גם לשינוי במסלולים המקובלים בישיבות ההסדר.
"כמובן שגם הגידול של האוכלוסייה משפיע, אבל לא רק. הגידול במספר התלמידים הוא הרבה יותר גדול מהגידול הטבעי. הנתונים של ניצני החמ"ד (בוגרי החמ"ד) בשנים האחרונות מראים שמתוך כ‑7,500 בנים שמסיימים את החמ"ד, 44 אחוזים מתגייסים ישירות לצבא, 28 אחוזים הולכים לישיבות הסדר, 22 אחוזים למכינות ו‑6 אחוזים לישיבות גבוהות. לפני כן המצב היה שונה".
מה השתנה?
"נפתחו עוד מסלולים כמו מסלול 'שילובים', שפונים לקהלים שפעם לא היו מגיעים לישיבות. 'שילובים' למשל פונה בעיקר לבוגרי תיכונים דתיים, שהם נערים שלא הגיעו לישיבות בעבר".
הגידול במספר התלמידים אומנם מרשים, אך הוא מסתיר בתוכו נתון פחות מעודד, בלשון המעטה. "יותר משליש, למעשה כמעט 40 אחוזים, מהתלמידים שמתחילים בישיבות ההסדר לא מסיימים את המסלול". במילים פשוטות, על אף הגידול הניכר במספר התלמידים שמתחילים את לימודיהם בישיבה, מספר המסיימים את מסלול ההסדר נותר כמו שהיה לפני עשור או שניים.
איך אתה מסביר את הנשירה הגדולה הזאת?
"כמה סיבות, ובראשן העובדה שכמעט 25 אחוזים מהתלמידים שמתחילים שיעור א' בישיבות ההסדר הגיעו מראש במטרה להיות שם שנתיים ואחרי זה ללכת לשלוש שנות שירות צבאי. הם כאילו עושים מכינה, רק בתוך ישיבת הסדר. למעשה, זאת חלק מהסיבה לכך שיש היום יותר תלמידים. בעבר גם הם, לפחות חלקם, היו הולכים ישירות לצבא. תוסיף את אלה שנושרים באמצע, ותגיע למספרים סביב ה‑40 אחוזים".
מדובר בשינוי משמעותי בדנ"א של מסלול ההסדר.
"בהחלט. ואפילו יותר מזה, הישיבות היום הרבה יותר משמעותיות מהמסלול עצמו. התלמידים לא מגיעים לישיבות בגלל המסלול, אלא בגלל שהם רוצים ללמוד בישיבה – או במותג שנקרא ישיבה או בישיבה ספציפית. לכן היום לרוב המוחלט של הישיבות יש גם מסלול של 'תורתו אומנותו', שנותן לתלמידים יכולת לבחור לאיזה מסלול הם רוצים להיכנס: הסדר, גבוהה או דמוי מכינה. ככה יותר תלמידים מוצאים את מקומם בתוך הישיבות. בזמני זה לא היה ככה".
הזכרת שיש כ‑70 ישיבות הסדר וכ‑2,100 תלמידים בשיעור א'. מדובר במספר לא כל כך פרופורציונלי. מה ההצדקה לכל כך הרבה ישיבות?
"יש כאלה שלקחו את הרב נריה שאמר 'ישיבות נקים בכל מקום' יותר מדי ברצינות", הוא אומר בחצי חיוך. "אבל ברצינות: מספר הישיבות הגדול, אולי אפילו המעט לא פרופורציונלי, הוא אחד הגורמים לגידול במספר התלמידים. כמות הישיבות והגיוון שלהן נותנים מענה לתלמידים שפעם נפלו בין הכיסאות".
"רואים בנו איום"
אחת המטרות המוצהרות של הקמת מסלול ההסדר, מזכיר יסלזון, הייתה יצירת מסגרת מותאמת לחייל הדתי בשירותו הצבאי. דומה כי בשנים האחרונות מימושה של מטרה זו מתערער, לאור היתקלויות חוזרות ונשנות בין צמרת צה"ל ומשרד הביטחון לחובשי הכיפות הסרוגות – החל בפקודת גילוח הזקנים והשתתפות בטקסים הכוללים שירת נשים, וכלה בפקודת השירות המשותף, שהייתה השנה שיאה של התהום שנפערת בין הצדדים.
"אין ספק שזה אתגר לא פשוט", מודה יסלזון, "צריך להבין, הכוח שמתנגד לנו עושה זאת בגלל שהוא מבין כמה אנחנו חזקים. לכן צריך לקחת את הכול בפרופורציה ולא לראות את זה כחולשה, אנחנו במצב טוב בהרבה ממה שהיה לפני 40 שנה. יש היום הרבה כוחות שמבינים שיש כאן מפעל אמוני וערכי, שנכון שיש לו משברים וחולשות, אבל בסופו של דבר הוא חזק ומתמיד. הם רואים בזה איום, ולכן הם נלחמים נגדנו בהרבה מאוד שדרות, ואחת מהן היא הצבא. זה מסוכן מאוד. השימוש בצבא כאזור מלחמה פנים-חברתית יכול להיות הרסני לצה"ל, שצריך להיות גורם מאחד ולא מפלג".
אז איך מגינים על החייל הפשוט, שבסופו של דבר הוא זה שנפגע במלחמות האלה?
"זאת אחת המשימות המרכזיות שלנו בשנים האחרונות. היא מתחילה בהבנה שאנחנו קודם כול בחורי ישיבה, שבנוסף לכך משרתים בצבא. אנחנו לא חיילים שגם לומדים קצת תורה. בנוגע לתפיסה הזאת אנחנו עובדים, בייחוד בזמן השירות בפועל, אז הקשר עם הישיבה מתרופף. אנחנו מבינים שעלינו לדאוג שהחייל הדתי לא ירגיש שהוא לבד במערכה, אחרת הוא יקרוס. בשנתיים האחרונות ראשי ישיבות מגיעים לעשות שבתות יחד עם החיילים שלהם בבסיסים. בנוסף לכך יש לנו רכז שעוסק ביצירת מסגרות לימוד לחיילים בזמן השירות, ובמיוחד לאלה שלא נמצאים בקבוצה גדולה של דתיים, כמו חיילים עורפיים שלרוב לא נמצאים עם חבר'ה של ההסדר. אנחנו מנסים ליצור מעטפת שתסייע לחייל כמה שרק אפשר, כי בסופו של דבר הוא זה שנפגע ישירות מהמלחמות הללו".
זה האתגר הכי גדול שעומד בפני מסלול ההסדר?
"אפשר לומר. בנוסף לזה, היום יש מגזרים נוספים שהחלו להתגייס לצבא, ואנחנו לא יכולים שלא להסתכל עליהם. הם בחרו בדרך של התבדלות והסתגרות, וזה מציב בפנינו שאלה גדולה. עד כמה אנחנו רוצים להיות שותפים מלאים עם הציבור החילוני ואיפה אנחנו אומרים 'עד כאן, מכאן והלאה דרכינו נפרדות', כמו שאמר הרב סולובייצ'יק בחמש דרשות".
מה המטרות הבאות של ישיבות ההסדר?
"אחד הנושאים שהכי חשובים לנו הוא הקשר עם יהדות התפוצות. יש היום בישיבות ההסדר יותר מ‑300 תלמידים מחו"ל, מתוכם כ‑50 שעושים מסלול מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) שדורשים מאיתנו היערכות מיוחדת להם ולצרכים המיוחדים שלהם, כמו העובדה שהם חיילים בודדים. חוץ מזה הציונות הדתית לא מודעת כל כך ליהדות התפוצות ולמציאות המיוחדת שבה היא חיה. בעבר הציונות הדתית הייתה חזקה מאוד בתפוצות, אבל אנחנו נטשנו את הזירה הזאת בשנים האחרונות".