'מוטלים בספק' הוא סרט שבהחלט מעורר עניין וגורם למחשבה, מצד שני זה לא סרט שכיף לצפות בו. הבחירה לעבוד עם בני נוער לא מוכרים היא אמיצה, אך העגמומיות שבו משרה דיכאון שקשה להשתחרר ממנו
למה אתם מצפים כשאתם הולכים לקולנוע? להנאה? לשחרור? ללמוד משהו חדש? להכיר עולמות? ואולי סתם לנקות את הראש ולקחת פסק זמן מכל מה שמסביב?
אם אתם רוצים סרט מעניין ומעורר מחשבה, 'מוטלים בספק' בהחלט יספק לכם את הסחורה. מדובר בסרט עם קצב מהיר, מעניין, לא צפוי, מרגש במידה ונועז. הבחירה לעבוד עם שחקנים לא מוכרים, בני נוער שנראה עליהם שהשתחלו לתפקיד בקלות כי הם בתפקיד עצמם, היא בחירה שבהחלט יש בה אומץ. רק רן דנקר (בליהוק מצוין) מספק את הדמות המוכרת שתככב בעיתונים, אבל כל שאר השחקנים, ספק אם מישהו הכיר אותם לפני התפקיד הנוכחי, למעט משפחה וחברים קרובים. הליהוק הטבעי משכנע לאורך כל הדרך. דווקא חוסר הליטוש גורם לצופה להתקרב קצת יותר לדמויות האגרסיביות משהו, אלו ששייכות לבלוקים של עמידר איפשהו בשיכון ה'.
אבל עם כל הכבוד לטבעיות ולאמינות השופעות מכל פינה, קשה לומר שכיף לצפות בסרט הזה. האפלוליות, העגמימות, הטחב והמחנק שמלווים את הסרט לכל אורכו משרים אווירה מדכאת מאוד. כבר בסצנת הפתיחה כשרואים את אסי (רן דנקר) יורד במדרגות של בניין נטוש ועבש – מבינים שיש כאן עסק עם המקומות האפלים יותר של החברה הישראלית, אלו שכואב להכיר בהם וקל להסיע אותם מהלב. אסי הוא מורה לקולנוע מתל אביב שנשלח לעשות שירות למען הציבור במקלט שיש בו עבריינים ועברייניות צעירים. בני הנוער הנושרים הם לא בדיוק כוס התה שלו בבוקר, והניגוד שבין התל-אביבי הרגיש-פלספן-מתוחכם ובין הבוטות-חוצפה-דוגריות של הנערים שמולו הוא ניגוד מעניין. איך הוא ישרוד מולם? מה קורה כשמפגישים מודרניות שבעה עם עולם מיושן שכמה למעט הצלחה?
אבל העוני והעליבות מזה והאלימות הבוטה מזה לא מרתיעים את אסי. בדרך לא דרך הוא מצליח לעורר את הילדים המשועממים והמיואשים על ידי משימה קלה אך מאתגרת: לצלם את עצמם ולספר משהו על חייהם. הסיפורים מעניינים מאוד והאותנטיות מורגשת בכל אחד מהטייקים הביתיים והבלתי מהוקצעים.
בין חבורת העבריינים המשתקמים בולט עדן, שהופך להיות הדמות המרכזית בעולמו של אסי. החיבור בין השניים מתחיל (כמה מפתיע) כשאסי מגלה בתחנת הרכבת שנגנבו לו הארנק והפלאפון. החשדות מובילים לעדן ומשם מתפתחת מערכת יחסים שיש בה הכול מהכול – חברות, אשמה, כעס וגאולה הדדית. אסי ועדן לא באמת משלימים זה את זה, אבל שניהם מוצאים זה בזה את הזרוּת הנחוצה לחייהם: אסי מוצא בעדן כוחות פראיים ועדן מוצא במורה שלו את העולם המסודר, התקני, זה שמסעדות ופאבים הם לא מותרות מנקרי עיניים בשבילו.
'מוטלים בספק' הוא סרט שבאמת ספק גדול אם כדאי לראות אותו. אין ספק שמדובר בסרט חזק, עוצמתי, כזה שלא מפחד לרדת למרתפים היותר אפלים של הקיום שלנו, שאפילו חשוב לראות אותו כדי לצאת מהבועה ולו רק מול המסך המרצד ואפילו עם פופקורן ליד. מצד שני, העגמומיות שבו והאפרוריות משרים דיכאון ופסימיות שקשה להשתחרר מהם, וגם השפה לא תמיד נקייה.
אז הכול מתנקז לשאלה הפותחת: מה אתם מבקשים מסרט? עומק ועניין יש כאן. הנאה וניקוי ראש – ממש לא.