400 אלף יהודים עובדים מדי שבת, ו-92 אלף מתוכם עובדים שבעה ימים בשבוע | הציונות הדתית נמנעה מלהשמיע את קולה בסוגיית חוק המרכולים, והשאירה את הוויכוח לחרדים ולחילונים, אולם כעת עולות טענות שהגיע הזמן להציג משנה סדורה באשר לדמותה של השבת במדינת ישראל
החרדים ניסו לדחוף אותו בכל הכוח, ומנגד מפלגות השמאל וישראל ביתנו זעקו נגדו מרה, אבל בלהט הוויכוח הפוליטי על חוק המרכולים שנכנס בשבוע שעבר לספר החוקים של מדינת ישראל, נאלם באורח מפתיע דווקא קולה של הציונות הדתית. מפלגת הבית היהודי מילאה את פיה מים, כאילו הנושא אינו נוגע לה.
בישיבות הסיעה ובפורומים נוספים ניסו הח"כים אורי אריאל, בצלאל סמוטריץ' ומוטי יוגב לשכנע את יו"ר המפלגה בנט שהבית היהודי תיקח חלק פעיל בעיצוב דמותה של השבת בתחומים השונים, אולם דבריהם נפלו על אוזניים אטומות. באחת מישיבות הסיעה אמר בנט בחיוך: "אני חסיד של האדמו"ר מגור, מה שהוא אומר אני אעשה". בשיחות סגורות הוא אומר שכל עוד הוא בקואליציית ימין-חרדים, הוא מעדיף להתמקד בסוגיות אחרות ולהשאיר את העיסוק בנושאי דת ומדינה למפלגות החרדיות. "כל עוד החרדים בקואליציה, גם ככה לא יהיה שום שינוי, לכן אין טעם שהמפלגה תכניס את עצמה לסוגיות שנויות במחלוקת שמרחיקות מאיתנו קהלים חדשים", נימק בנט.
רק לאחר שחוק המרכולים עבר בקריאה ראשונה בכנסת, הכריזו בבית היהודי על "הקמת ועדה פנימית לבחינת נושא השבת במרחב הציבורי בכלל, וחוק המרכולים בפרט". ועדה זו, שבה חברים שרת המשפטים שקד ושר החקלאות אריאל, לא התכנסה עד כה אפילו פעם אחת.
בארגון נאמני תורה ועבודה, לעומת זאת, לא מוכנים לשבת על הגדר ודוחפים להסדרת השבת ברוח אמנת גביזון-מדן. "נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדברים בעד עצמם", אומר ל'בשבע' תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בארגון. "לא פחות מ‑400,000 יהודים עובדים כל שבת. 92,000 אזרחים עובדים שבעה ימים בשבוע, המספרים רק הולכים ותופחים והאכיפה כמעט לא קיימת", מתריע פרנק.
מה הפתרון?
"קודם כול צריך להפנים שהסטטוס-קוו מת. הוא נשחק במסחר, בבתי קפה, באתרי בילוי ופנאי ועוד. צריך גם להבין שהצורה שבה הציבור הדתי מפרש את הסטטוס-קוו שונה מהצורה שבה הציבור החילוני מפרש את הסטטוס-קוו. אנחנו רגילים לפרש אותו כשימור מדויק של המצב בקום המדינה, אבל ראשי רשויות חילוניים מפרשים אותו כאישור של המצב בעשר השנים האחרונות, שבו עסקים נפתחים בשבת והמדינה מצד אחד לא מתירה זאת רשמית ומצד שני לא אוכפת את החוק".
לכאורה חוק המרכולים סותם את הפרצה הזאת. אם כן, מה הבעיה?
"הפוך. תוך כדי הליך חקיקת החוק, יותר מעשר רשויות מקומיות הספיקו לחוקק חוק עזר עירוני שמתיר פתיחת מכולות בשבת והחוק של דרעי לא יחול עליהן. חוץ משנאה וסלידה, החוק לא השיג דבר. דרעי גם הבהיר שהוא לא מתכוון לאכוף את החוק, אז מה הייתה התועלת בלכפות חוק דתי על אוכלוסייה חילונית ואחר כך להצהיר שאינך מתכוון לאכוף אותו? דרעי נגרר להעביר את החוק שהוא בכלל לא האמין בו עקב לחץ וביקורת עליו בתקשורת החרדית".
אז מה כן הפתרון?
"אנחנו ניסינו לקדם הצעת חוק שתקדם את אמנת גביזון-מדן לפיה המסחר יהיה סגור לגמרי בשבת, אך מקומות בילוי יהיו פתוחים וכן תחבורה ציבורית מצומצמת. החרדים התנגדו ולכן ההצעה נפלה".
הסכמה מימין ומשמאל
לפני כשנה קידמו חברי הכנסת מיקי זוהר (הליכוד), רחל עזריה (כולנו), אלעזר שטרן (יש עתיד) וח"כ לשעבר מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) הצעת חוק שמעוניינת ליישם את אמנת גביזון-מדן, אך עם שינוי משמעותי שנבע מלחץ של חברי מרכז הליכוד: בתי מסחר לא יהיו סגורים כל השבת אלא ייפתחו החל משעות אחר הצהריים של יום השבת. הרב יעקב מדן התנגד בתקיפות להצעת החוק ואמר שהיא מנוגדת לאמנה, שבה הוא הלך עד הקצה האפשרי.
למרות התנגדותו של הרב מדן, נאמני תורה ועבודה תומכים בהצעת החוק. "הרב מדן מסתייג מסעיף מסוים בחוק, ולולא זאת מסתבר שהיה תומך בהצעה. הרב מדן הוא איש רוח ואיש אמת, אך אנחנו אנשים פרקטיים שמבינים שהרכבת כבר יצאה מהתחנה, ואין סיכוי סביר שאחרי שנים שבתי מסחר נפתחו פתאום יחול שינוי של 180 מעלות. היום גם בליכוד לא מוכנים לזה. אנחנו נתאמץ כדי שהאמנה תיושם במלואה, אך גם אם לא נצליח לשנות את הסעיף הבעייתי נתמוך בהצעת החוק, כי לדעתנו במצב הנוכחי היא הרע במיעוטו".
גם הרב חיים נבון תומך בהחלפת הסטטוס-קוו בחוק שיישם את אמנת גביזון-מדן. הוא מביע אהדה כלפי הצעת החוק שמקדמים מיקי זוהר וחבריו, אך סבור כי יש להתעקש שבתי המסחר יהיו סגורים לכל אורך השבת וכי במקרה שתתעורר מחלוקת בנוגע לחוק, הגורם שיכריע יהיה גוף בורר מוסכם ולא שופטי בג"ץ, שעלולים לעקר את כל המימד הדתי של החוק. "אני לא מכיר אף אדם דתי או חרדי שמעוניין לכפות שמירת שבת כהלכתה על החילונים. כל העיסוק הוא אך ורק בצביון הציבורי של השבת במדינה. המציאות מוכיחה שאי אפשר לכפות צביון דתי על שכונה חילונית, זה פשוט לא עובד", אומר הרב נבון. "דווקא בנושא של השבת קיימת הסכמה רחבה מימין ומשמאל, מהקואליציה ומהאופוזיציה, שצריך להסדיר את מעמד השבת, והאמנה זוכה לתמיכה רחבה. אני חושב שהאמנה תעשה טוב גם לציבור הדתי וגם לציבור החילוני".
כיצד?
"הרווח לציבור הדתי ברור. החוק יצמצם את מגמת חילול השבת וימנע את חילול השבת המסחרי שהולך ומתעצם. החוק ייצור קונצנזוס רחב שיאפשר לרשויות לאכוף ברצינות את החוק, בניגוד למצב כיום. אבל גם הציבור החילוני ירוויח, כי הדמוגרפיה מראה שבעוד 30 שנים או יותר הדתיים יהיו הרוב במדינה, לכן כדאי גם לחילונים להסדיר את צביון השבת הציבורי באמצעות חקיקה. זה כמובן לא פתרון מושלם, אבל הוא עדיף על פני המריבות הנוכחיות שבוודאי לא תורמות כלום למעמד השבת".
נוסף לכך הרב נבון סבור כי יש לתת יותר סמכויות לרשויות המקומיות לקבוע את צביון השבת בתחומן. לדבריו, בניגוד לעבר, כיום המגזר הדתי מזניח את הפוליטיקה המוניציפלית ומייחס לה חשיבות שולית, שלא בצדק. "מצד אחד צריך לאפשר לשלטון המקומי לקבוע את הצביון שלו, כי מטבע הדברים הוא יותר מחובר לציבור שלו. אך מצד שני צריך לקבוע לכך גבולות. את העקרונות צריך לקבוע חוק ממלכתי. גם אם קיבוץ שפיים ירצה לפתוח את המסחר אצלו בשבת, המדינה צריכה לאסור זאת, כי אזור המסחר של שפיים משפיע על כל אזור המרכז".
המתנגדים לאמנת גביזון-מדן סבורים שאסור למדינה להתיר חילול שבת, גם אם החוק יגרום לכך שחילול השבת יצטמצם. הרב נבון חולק על הגישה הזאת. "בחוק לא יהיה כתוב שמותר לנסוע לים בשבת, פשוט לא יהיה כתוב שאסור. כמו שלא כתוב בחוק שאסור לאכול חזיר או שחייבים למול את הבן".
בין כנען לסדום
בין המתנגדים לאמנת גביזון-מדן נמצא ח"כ בצלאל סמוטריץ'. סמוטריץ' טוען שהסכמת חלקים בציונות הדתית לפתוח את הסטטוס-קוו למשא ומתן נובעת מלחץ בלתי פוסק של מיעוט קטנטן של ארגונים אנטי דתיים, שמפחדים מהיום שבו הציבור הדתי יהיה הרוב במדינה. "השמאל הסכים לקבל את הסטטוס-קוו בשנת 48', כשאחוז הדתיים והחרדים היה קטן פי כמה מהיום. אז דווקא היום, כשיש חזרה בתשובה כל כך חזקה וכמעט 40 אחוזים לא נוסעים בשבת, צריך להתפשר ולהתיר מה שפעם השמאל החילוני לא דרש? זו סתם פאניקה". סמוטריץ' משווה את הרצון להתפשר על השבת למכירה נדל"נית. "מי שמכר בית לפני עשר שנים מצטער, כי הערך של הנדל"ן זינק בעשור האחרון. ככה גם בצביון היהודי של המדינה. אני לא אמכור את השבת בזול, כאשר הדמוגרפיה מלמדת שאחוז הדתיים והחרדים רק הולך ומתעצם ותהליכי ההתקרבות והחזרה בתשובה הם במימדים מדהימים, והשבת תהיה 'שווה' הרבה יותר בעשורים הבאים".
זו אמירה פרקטית, אך אתה מתנגד לאמנה גם מבחינה אידיאולוגית.
"הרב דב ליאור רגיל לומר בשם בעל העקדה שההבדל בין סדום לארץ כנען וארץ מצרים היה החוק. גם שם וגם שם היו אנשים חוטאים ורשעים, אבל בסדום הפכו את היצר הרע לחוק. במדינת ישראל יש כיום הרבה חילולי שבת של אנשים פרטיים שעוברים על החוק, אך המדינה כמדינה שומרת שבת ואוסרת מסחר ותחבורה ציבורית. האמירה הנורמטיבית של המדינה היא שמי שמחלל שבת הוא עבריין. בחוק של מיקי זוהר יהיה כתוב בפירוש שמותר להפעיל תחבורה ציבורית ומקומות בילוי, ואני לא יכול לחתום על דבר כזה בשום פנים ואופן".
אבל אי אפשר לכפות צביון על אוכלוסייה חילונית.
סמוטריץ' דוחה את הטענה הזאת מכול וכול. "כופים עלינו את הערכים הנאורים, במירכאות כפולות ומכופלות, של אי הפרדה בין גברים ונשים וערכים להט"ביים. אוי ואבוי לבעל דפוס שיסרב להדפיס אצלו הזמנות להשתתפות במצעד הגאווה, אוי ואבוי לבעלים של אולם חתונות שיסרב להשכיר את המקום לזוג חד מיני. את זה אפשר לכפות, אבל את הערך הכל כך יסודי של השבת אי אפשר לכפות? אני ממש לא רוצה לכפות על האדם הפרטי מה לעשות בביתו ובחייו האישיים, אבל את הזהות והצביון הציבורי בהחלט מותר גם לכפות. זו המשמעות של מדינה וציבוריות. היחיד כפוף ומחויב לציבור בפרהסיה. לא צריך להתנצל על השבת ולא צריך להיכנע לישראל חופשית".
לאחר שחוק המרכולים עבר בכנסת, השר דרעי הבהיר שאין לו כוונה לאכוף את החוק בניגוד לרצון העיריות, ואילו ח"כ גפני צוטט כאומר שיגויסו מאתיים פקחים חדשים כדי לתגבר את האכיפה. ח"כ סמוטריץ' מנסה ללכת בין הטיפות. "ברור שיש כאן רגישות וצריך להיזהר לא להמאיס את השבת על הציבור. אני חושב שעצם חקיקת החוק היא חשובה כשלעצמה, גם ברמה האידיאולוגית וגם ברמה הפרקטית. כשהחוק קובע שפתיחת מרכולים מנוגדת לחוק, פחות מרכולים ייפתחו כי החוק מקבע צביון ומציאות גם אם הוא לא נאכף כראוי. ברור גם שככל שתהיה פחות לגיטימציה לפתיחת מרכולים, תהיה יותר לגיטימציה לאכיפה מתבקשת של החוק על עבריינים שמפרים אותו ברגל גסה. זו דינמיקה שתיווצר באופן טבעי".
ח"כ רחל עזריה טענה שאין בעיה עם חוק המרכולים אך אכיפתו תפגע בסטטוס-קוו.
"זו צביעות. האם היא תאמר את אותו הדבר על פינוי מאחזים? מה זו האכיפה הסלקטיבית הזאת של החוק?! חוק שאוהבים אוכפים, וחוק שלא אוהבים לא אוכפים?!".
אבל לא הצעת פתרון מעשי להיקף חילול השבת שהולך וגובר.
"הפתרון שהשר אורי אריאל ואני מאמינים בו הוא הפיכת יום ראשון ליום שבתון נוסף, מלבד יום השבת. זה הפתרון האידיאלי. בקרוב נגבש את הפתרון כהצעת חוק ונבקש את תמיכת הבית היהודי למהלך שיש לו מטבע הדברים הרבה מתנגדים. בינתיים צריך להוסיף אהבת ישראל, להרבות בהסברה על חשיבות השבת כערך דתי וסוציאלי ולחזק את כל הגורמים כדוגמת הגרעינים התורניים, רבני הקהילות, ארגוני הזהות היהודית ועוד, שעושים עבודת קודש בתחום".
חיזוק כלכלי
גם במרכז ליב"ה סבורים שאין מקום לפשרות על השבת ומתנגדים לרעיון של יישום האמנה. "היום ברור לכולם שאין מקום לפשרות על ארץ ישראל. אף אחד לא יגיד שבשביל חיזוק גוש עציון כדאי לוותר על יצהר", אומר פעיל ליב"ה יהודה ולד, ומזכיר שהשבת חשובה לא פחות מארץ ישראל. "לצערנו יש נציגי ציבור שהחליטו להרים רק את הדגל של ארץ ישראל ולהזניח את הדגל של השבת. זו לא דרכה של הציונות הדתית. השבת היא לא עניין מגזרי של דתיים בלבד, אלא אינטרס לאומי".
הרב יעקב מדן עצמו מעדיף לא להתראיין, אך לדברי ולד מפגישה שקיימו עם הרב עלה כי הוא אינו שבע רצון מהצעות שונות ברוח האמנה, המתפשרות כל אחת על חלק אחר של צביון השבת.
ולד סבור שכעת צריך לחזק את שמירת השבת באמצעות קמפיינים שמעודדים אנשים לקנות רק במקומות ששומרים שבת. "הציבור הדתי צריך לחזק כלכלית את מי שעומד בניסיון ומשאיר את העסק סגור בשבת. זו יוזמה שגם הרב מדן תמך בה. עם ישראל רוצה שמירת שבת במרחב הציבורי ויוזמה כזו תשמיע את הקול הזה".
במרכז ליב"ה החלו ליישם את הרעיון, והם מעניקים תעודות לעסקים שלא מחללים שבת. "התעודה מונפת בגאווה בכניסה לחנויות, וזה כשלעצמו קידוש השם ומחזק את הצביון היהודי. זה גם יעודד שומרי שבת לקנות רק במקומות ששומרים שבת, וכך בעלי עסקים נוספים ישתכנעו שעדיף להם להשאיר את העסק סגור בשבת", אומר ולד.
מרכז ליב"ה ייצא בקרוב בפעולות הסברה נרחבות לטובת המיזם, והם מקווים שכל מי שהשבת חשובה לו יצטרף לחיזוק ועידוד בעלי העסקים לשמור שבת.