מבצעי הריסת המנהרות המוצלחים שצה"ל מבצע לאחרונה הם לא מקריים. טכנולוגיה ישראלית חדשה שפותחה בשנים האחרונות יצרה, לפחות לעת עתה, מענה איכותי לאיום המנהרות של חמאס. האלוף (מיל') עמוס ידלין: "אין פתרון הרמטי, אבל המנהרות הן כבר לא איום אסטרטגי"
ביום ראשון האחרון חשף והרס צה"ל מנהרת טרור של חמאס, שיצאה ממחנה הפליטים חאן יונס שברצועת עזה והגיעה סמוך ליישוב נירים במועצה האזורית אשכול שבנגב. זאת הפעם השנייה בתוך חודש וחצי שבה צה"ל משמיד מנהרת טרור, כאשר בפעם הקודמת מי שהיה אחראי על חפירת המנהרה הוא ארגון הג'יהאד האסלאמי. חשיפת המנהרה, שהבהירה לחמאס את יכולותיו של המענה הישראלי לאיום המנהרות, הובילה לגל של ירי רקטות לעבר ישראל שכמוהו לא נראה מאז מבצע צוק איתן.
גילוי המנהרות לא היה מקרי. מי שאחראית לכך היא טכנולוגיה חדשה שפיתח צה"ל בשנים האחרונות במסגרת התוכנית הרב-שנתית "גדעון". מערכת גילוי המנהרות מבוססת על שלושה חלקים: מידע מודיעיני, הטכנולוגיה המדוברת ויכולת מבצעית בשטח. "בשביל למצוא את הפתרון היה צורך בשני דברים: הראשון הוא להבין את חומרת האיום, והשני הוא ההתקדמות הטכנולוגית הנדרשת לשם כך. החלק הראשון קרה רק אחרי צוק איתן, ומאז עובדים על הפתרון", אומר האלוף (מיל') וראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, עמוס ידלין.
למה רק בצוק איתן? הרי גלעד שליט נחטף דרך מנהרה כבר ב‑2006?
"זה לא שלא ידעו שיש לחמאס מנהרות. פשוט לא הבינו את חומרתן עד לצוק איתן", משיב ידלין.
"אין ספק שקו פרשת המים בנושא המנהרות היה צוק איתן", אומר חבר הקבינט השר נפתלי בנט. "בגלל היעדר אלטרנטיבה לטיפול במנהרות נאלצנו להיכנס פנימה. אחרי המלחמה ראינו שהם ממשיכים במלוא המרץ, ואז נפל האסימון שמדובר באיום אסטרטגי". גורמים ביטחוניים מספרים שלמרות מקרה גלעד שליט, נושא המנהרות נתפס בקרב מקבלי ההחלטות לאורך כל השנים הללו כסוגיה טקטית בלבד, לא כזו שצריכה לשנות את סדרי העדיפויות של צה"ל. "זה לא שלא ידעו לפני שנת 2014 לחפור תעלה ולשפוך פנימה בטון", אומר לנו גורם ביטחוני, "אבל אם הייתה לנו את הטכנולוגיה הזאת בימי צוק איתן – לא היה צוק איתן", אומר לנו גורם ביטחוני אחר.
השינוי המהותי שקרה בצוק איתן הוא חשיפתן של כמה מנהרות טרור, שחלקן חדרו עד כ‑700 מטרים לתוך שטח ישראל. כל זה קורה כאשר חמאס יורה רקטות לעבר יישובי הדרום ומבצע שובו אחים נמצא בעיצומו. בישיבת הקבינט באותם ימים תקף השר בנט את שר הביטחון דאז, בוגי יעלון. "בעזה יש עשרות מנהרות שמיועדות לחטיפה, הן לא שם כדי להחליד", אמר אז בנט בישיבה כפי שהתפרסם בתמלילים שחשף עיתון ידיעות אחרונות לפני כשנה.
המנהרות הפכו בשנים האחרונות לנשק האסטרטגי העיקרי של חמאס. הארגון הפנה למערך המנהרות תקציבים רבים, כולל כספי סיוע ממדינות זרות, ובמיוחד אירופיות, שנועדו לסייע לשיקום הומניטרי ברצועה. גילוי המנהרות האחרונות, שנולד בעקבות פיתוח המערכת החדשה של צה"ל, יחד עם המסרים שדובר צה"ל מעביר שוב ושוב על כך שישראל מתקרבת לפתרון האיום, העלו בחמאס את רף הלחץ. זאת גם הסיבה שעוד בטרם הותר לפרסום דבר הריסת המנהרה על ידי צה"ל, הזרוע הצבאית של הארגון פרסמה מסר מאיים שהופנה לעבר ישראל: "על האויב לחשוש ועליו לדעת כי הוא ישלם את מחיר שבירת כללי העימות עם ההתנגדות בעזה. הימים הבאים יוכיחו לאויב את גודל שגיאתו ואת ההערכה השגויה שלו לכוח הרצון של ההתנגדות".
"אין אף פתרון שהוא 'סילבר בולט', כלומר פתרון הרמטי", אומר ידלין, "האתגר היה למצוא פתרון שמשלב מספיק מימדים, שכשהם מופעלים באופן משולב הם יעשו לאיום המנהרות את מה שכיפת ברזל עשתה לאיום הרקטות. הפתרון הזה הפך את איום המנהרות מאיום אסטרטגי לאיום טקטי. תמיד תהיה מנהרה או שתיים שלא נמצא אותן, כמו שתמיד יהיו פה ושם רקטות שייפלו בשטח ישראל, אבל זה כבר לא איום אסטרטגי".
"אנחנו בתחילת הסוף של איום המנהרות", אומר השר בנט, "אבל ייקח זמן להכריע אותן באופן סופי. בתקופה הזאת חמאס יהיה בלבטים קשים האם להפעיל את המנהרות ולפתוח במלחמה שהוא לא רוצה בה, או לאבד את המנהרות שבהן הוא השקיע כל כך הרבה משאבים".
טקטי או אסטרטגי
פיתוח מערכת גילוי המנהרות מעמיד את ישראל במקום מתקדם יותר מאשר שאר מדינות העולם. מלבד ישראל, ישנן מדינות נוספות שמתמודדות עם בעיית מנהרות, כשבראשן עומדת דרום קוריאה, שסובלת מאיום חמור מצד השכנה מצפון. המנהרות של צפון קוריאה, אגב, עצומות הרבה יותר ונועדו להעביר דרכן צבא שלם, ולא צוותים בודדים כמו במנהרות החמאס. "צריך להבין שאיום המנהרות הוא לא דבר חדש בעולם. אנחנו עוד מכירים אותו מימי מלחמת וייטנאם", מציין ידלין, "גם הם נאלצים להתמודד עם הבעיה והם עושים את זה באותה דרך, החל ממודיעין דרך ניסיונות איתור טכנולוגיים וכלה בפעולה מבצעית". יחד עם זה מדגישים אלופים לשעבר שהפתרון הישראלי מתקדם בהרבה משאר הפתרונות הקיימים בשוק. "אין אף מערכת עם יכולות כמו המערכת שלנו", אומר האלוף (מיל') יעקב עמידרור.
המערכת החדשה עלתה, כך על פי ההערכות, מיליארדי שקלים. היתרון שלה על פני כל הפתרונות הקודמים הוא אמינות אותות האזהרה מפני חפירות. אל המערכת הזאת מתווסף קיר הבטון האינדיקטיבי, או הקב"א כפי שהוא מכונה בצבא, שנבנה בימים אלה מסביב לרצועה. בלי להרחיב מעבר למה שכבר הותר לפרסום, הקב"א היא למעשה מערכת שפועלת באותם שלושה שלבים שהמערכת הטכנולוגית בנויה עליהם: חסימה פיזית של מנהרה באמצעות קיר בטון עבה בעומק של עשרות מטרים מתחת לאדמה, זיהוי החפירה בעודה באיבה בבטן האדמה באמצעות חיישנים שבתוך הקיר, והשמדה של מנהרה קיימת או עתידית באמצעות הזרמת בטון נוזלי לחללים התת-קרקעיים שהמערכת זיהתה. עומקו של הקיר נותן מענה לבעיה שהדירה שינה מעיניהם של רבים במערכת הביטחון: חפירת מנהרה עמוקה במיוחד. בניית הקב"א מוערכת בכארבעה מיליארד שקלים.
"אין ספק, העלות של המערכת שבעזרתה גילו את המנהרה השבוע היא גבוהה, וזו גם אחת הסיבות שהנושא לא טופל בעבר", אומר ידלין. "כשאתה מנהל מערכת בניין כוח אתה תמיד צריך לחלק את המשאבים המוגבלים בין מערכות שונות – התקפיות, הגנתיות, מודיעיניות וכל הקשור בזה. צה"ל לאורך כל השנים העדיף מערכות התקפיות על פני מערכות הגנתיות, שהן תמיד מאוד יקרות ותמיד יכולות להיפרץ ואפשר לעקוף אותן. בנושא המנהרות, כמו בנושא הרקטות, הפתרון הטוב יותר שנמצא הוא פתרון הגנתי, אבל צריך להבין שהוא יקר יותר", מסביר ידלין.
"ברגע שמשהו מוגדר כאיום קיומי, שאלת העלות לא יכולה בכלל לעלות על השולחן. אין מחיר לפתרון של בעיה אסטרטגית", אומר עמידרור, שכיהן שראש המל"ל בין השנים 2011‑2013, "לעומת זאת, אם האיום הוא טקטי, כמו שאני סובר בנושא המנהרות, צריך לבדוק על חשבון מה הוא מגיע. ברור לכולם שאם אתה משקיע כסף רב במשהו מסוים זה מגיע על חשבון משהו אחר. בעיניי איום המנהרות הוא בעיה טקטית שההיסטריה הציבורית הפכה אותו לבעיה אסטרטגית".
למה לא מדובר בבעיה אסטרטגית?
"כי המנהרות לא יכולות לשנות את המאזן הטקטי בין ישראל לחמאס. במקרה הגרוע ביותר הם יצליחו לחדור לאיזה מקום ויהרגו שם עשרה בני אדם. זה לא מאיים על שלמותה וקיומה של מדינת ישראל. המנהרות יגרמו לכל היותר להצלחות נקודתיות של חמאס, כמו שהיה בצוק איתן שהם הצליחו להרוג שלושה חיילים".
ואם הם ייכנסו ליישוב?
"אז הם יהרגו עשרה אזרחים. זה לא הופך את זה לאיום קיומי. צריך גם לזכור שאף מנהרה לא הגיעה לתוך יישוב".
זאת גם הסיבה שלקח הרבה זמן לפתח טכנולוגיה מתאימה לפתרון בעיית המנהרות?
"לא. זה קרה בגלל שלא היה לישראל שום ידע קודם בתחום התת-קרקע. למדינת ישראל אין מסורת של חיפושי נפט או של כריית מחצבים. ישראל נאלצה ללמוד את הנושא מההתחלה, וזה מה שלקח זמן".
האלוף ידלין מסכים גם הוא לטענה שלא מדובר באיום בסדר גודל קיומי, אך מנגד איננו מקל בו ראש: "איום המנהרות הוא לא האיום המסוכן ביותר על ישראל. הטילים הכבדים והמדויקים של חיזבאללה והאיום הגרעיני האיראני הם הרבה יותר חמורים. אבל גם איום המנהרות הוא איום שגבה מישראל מחיר".
לא רק בדרום
מי שעשויים ללטוש עין לנעשה בדרום הם תושבי הצפון, שבעבר פורסם כי גם הם חוששים ממנהרות של ארגוני טרור. "בשום מקום האיומים הם לא אותם איומים ולא באותו סדר גודל כמו בדרום, וזה בעיקר בגלל אופי הקרקע במקום", אומר עמידרור. "באזור עזה מאוד נוח לחפור מנהרות כי הקרקע רכה יותר. אם תשווה את זה לאזורים אחרים, סלעיים, תבין ששם הרבה יותר קשה לחפור מנהרות. גם המרחקים באזור עזה הם הרבה יותר קטנים והופכים את המנהרות ליותר נוחות לביצוע. השילוב של שני הדברים הוא זה שהוביל לכך שהאיום העיקרי הוא בעזה". ידלין מנגד לא שולל שימוש במערכת במקומות נוספים. "אין לי ספק שאם הפתרון יימצא יעיל בעזה הוא ייכנס לשימוש גם בזירות אחרות שבהן יש בעיות דומות. הכול עניין של סדרי עדיפויות מבצעיים ותקציביים".
בינתיים ההערכה של הגורמים הביטחוניים היא שחמאס יעבור לפתח נשק אסטרטגי חדש בעקבות האיבוד המתקרב של פרויקט המנהרות, וכרגע כל האופציות עולות על השולחן. "חמאס כל הזמן יחפש דרכים חדשות לפגוע בנו, בין אם זה יהיה בעזרת רקטות משוכללות יותר או פעילויות אחרות במישור האווירי, הימי והיבשתי", אומר הגורם הביטחוני.
"צריך להבין שככה העולם פועל", אומר עמידרור, "כל החיים שלנו בארץ ישראל פועלים בצורה שאנחנו מוצאים פתרון לאיום קיים והצד השני מייצר איום חדש. אין שום סיבה להאמין שהפעם זה הולך להיות אחרת".
בינתיים נראה שבעזה בחרו לשוב לירי הרקטות לעבר אשקלון ויישובי האזור, אך לצד זאת מתחזק בישראל גם החשש מהתגברות מאמציו של חמאס להוציא פיגועים מתוך יהודה ושומרון. "היתרון שיש לצה"ל ביהודה ושומרון הוא אדיר. יש לנו מודיעין הרבה יותר מדויק, והחלק הכי חשוב – חופש פעולה מלא. אנחנו יכולים לנטרל איומים בשטח באופן מיידי", אומר עמידרור. "ישראל מפעילה ביו"ש מדיניות של מכסחת דשא – כל מה שצומח שם, מיד מורידים אותו".
"חמאס נמצא כל הזמן ביו"ש, גם בלי קשר לגילוי המנהרות. הרצון של חמאס להוציא פיגועים משם הוא תמידי. יחד עם זה הנוכחות של צה"ל בשטח היא זאת שמונעת מהם להוציא פיגועים", מסכם השר בנט.