לחדש שופטינו
צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה. פסיקת בג"ץ האחרונה מצטרפת לצו על הריסת 100% מהבתים בעמונה (למרות שהערבים תובעים בעלות רק על 2% מהבתים); מצטרפת לפסיקה השערורייתית בעניין מתווה הגז ולהתערבותם החוזרת בעניין המסתננים.
התערבות בית המשפט העליון בניהול המדינה רק צוברת תאוצה. כשחבר מביא חבר כל כך הרבה שנים, הרגשת "לשלטון בחרתנו" מתחזקת, ולא פלא שהם מרשים לעצמם להתערב בביטול חוקים ובהחלטות שלטוניות.
קיומם של בית משפט עליון ומערכת משפט חיוני לתפקוד המדינה, ואי אפשר להשאיר אותם במצבם הנוכחי. חברי הכנסת מכל הסיעות חייבים לקחת את העניינים לידיים, שאם לא כן הם חוטאים לתפקידם.
הוועדה למינוי שופטים צריכה למנות כעת ארבעה שופטים לבית המשפט העליון. נבחרי הציבור יכולים לפעול שכל אלה שימונו יהיו ציונים אוהבי ארץ ישראל, אוהבי תורה, שלא יקשרו את הידיים של צה"ל. שופטים שיתחילו לאזן את התמונה העגומה של בית המשפט הנוכחי.
אם בארצות הברית מותר לנשיא הנבחר למנות שופטים לפי הערכים שהוא מאמין בהם, מדוע שרת המשפטים לא יכולה למנות ארבעה שופטים שמאמינים במערכת הערכים שלה ושל הליכוד? צריך לומר לכל השרים וחברי הכנסת: אתם לא יכולים, אתם חייבים. בשביל זה נבחרתם. נבחרתם לתקן ולשנות, וזה חלון הזדמנויות שאסור להחמיץ.
יכול להיות שלפני הפסיקה בעניין הרב קרים עוד חשבנו בטעות שלא כדאי לריב עם התקשורת ואפשר להסתדר ולהתפשר. אבל הפסיקה הזאת צועקת בקולי קולות: אתם חייבים לעשות שינוי דרמטי בבית המשפט הזה. לא להחליף שופט אחד לקישוט. שינוי של כל הארבעה, שינוי שיטביע חותם בבתי המשפט הזה לדורי דורות.
מערכת המשפט חשובה מכדי שנשאיר אותה במצבה הנוכחי מתוך תקווה או הבטחה שהיא תסתדר. ניסיון העבר מוכיח שזה לא יסתדר לבד, גם אם הפעם בית המשפט יוותר, הוא לא ישתנה. רק יעבור הגל והוא ימשיך בדרכו הקלוקלת. אתם חייבים לפעול, כאן ועכשיו ומיד. בהצלחה.
רב של כו-לם
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לא דרש מהמיועד לתפקיד הרב הראשי לצה"ל לחזור בו מפסקי הלכה שכתב.
הדרישה של בית המשפט הייתה להבהיר את משמעות הדברים שנאמרו על ידי הרב קרים או שיוחסו לו. מנוסח הדרישה ניתן להניח כי ההבהרות שהרב קרים מסר לרמטכ"ל יספקו גם את בג"ץ, והוא יוכל להיכנס לתפקיד החשוב והמשמעותי כרב הראשי לצה"ל. בלי ההבהרות המתחייבות, מסופקני אם הרבצ"ר יוכל למלא את תפקידו. לרבצ"ר אין חרב וארנק, אלא בעיקר יכולת להידבר מתוך פתיחות עם כלל המשרתים בצה"ל.
בג"ץ מתערב לעתים במינויים ממלכתיים, בעיקר כאשר מדובר במינוי הנגוע באי סבירות קיצונית. חשוב להבין שהרבצ"ר אינו רב קהילה שנבחר על ידי חברי הקהילה, שמקבלים עליהם את מרותו ההלכתית והרוחנית. בצה"ל משרתים גברים ונשים, דתיים וחילונים, יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, כמו גם בעלי נטיות כאלה ואחרות. הרבנות הצבאית אמורה לתת מענה לכולם. האמירות שיוחסו לרב קרים, כולל בעניין התנהלות בימי מלחמה בעת סערת יצרים, דורשות הבהרה. חשוב לכן שיבהיר את כוונותיו, ואם הדברים המיוחסים לו לא נאמרו – מצוין. הבג"ץ לא בודק את תקפותן ההלכתית של האמירות, אלא אם יש בהן כדי לפגוע ביכולת הרב למלא את תפקידו.
כמה תובנות בעקבות המינוי והביקורת עליו. רבני ישראל, כולל רבנים ראשיים, רבני ערים ורבנים צבאיים, חייבים לעבור בדחיפות קורס מזורז בתקשורת. העולם השתנה ואיתו גם התקשורת. כאשר כל מכשיר סלולרי הוא מכשיר הקלטה וצילום, אין יותר דברים שנאמרים בחדר סגור לתלמידים. רבנים חכמים חייבים להיות זהירים מאוד בדבריהם. לזכור שכבוד האדם, האוטונומיה של הפרט וזכויות יסוד חוקתיות מהווים נדבך מרכזי ביכולת לחיות יחדיו בחברה מורכבת כמו החברה הישראלית.
הזדמנות לתיקון
דרישת בג"ץ מהרב קרים להבהיר את עמדתו צריכה להתקבל כהזדמנות בשבילו להיפטר מהמחלוקת הרודפת אותו, ובוודאי לא כ"סתימת פיות" כדברי השר אורי אריאל.
כמי שמכירה במעט את הכתיבה התורנית, ואת הלכת "אשת יפת תואר", אין לי ספק כי הרב קרים לא סבר שהתורה התירה לאנוס נשים בכלל, ונשים לא יהודיות בפרט. לא בעבר ולא בהווה, לא בשעת מלחמה ולא בכלל. אדרבה, אם היה צל צלה של מחשבת אונס בשעת מלחמה, הרי כבר אמרו חז"ל בדיוק על אשת יפת תואר: "לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע".
הרב קרים אינו איש פרטי והוא עומד להתמנות למשרה ציבורית בעלת השפעה רחבה. החברה הישראלית אינה יכולה לסבול שמי שיעמוד בראש מוסד הרבנות הצבאית ידבק בו רבב בנושא זה. עמדתו של הרב קרים השוללת אונס צריכה להיות נחרצת, הן כפוסק הלכה והן כנושא משרה ציבורית. וחבל שלא נאמרה באופן פומבי וברור, טרם החלטת בג"ץ מיום שני האחרון.
אסור שרבנים יתחבאו מאחורי אמירות הלכתיות, משל היו מדע תיאורטי, ויסברו שאין להן השלכות על המציאות. התורה היא תורת חיים וחיוניותה של פסיקת ההלכה היא היותה מבוססת על שיקולים רחבים, הנגזרים בין השאר מהנסיבות ומהמציאות. לפיכך, כל אמירה תורנית ובוודאי פסיקת ההלכה, צריכה להיות מדודה, שקולה וברורה.
אחריותו של פוסק ההלכה הנושא משרה ציבורית, ובוודאי רב צבאי, אינה רק על שמירת הלכות שבת וכשרות, אלא בעיקר על שמירת הנורמות החברתיות, ערכי היהדות והדמוקרטיה הבאים לביטוי בסוגיות כבוד האדם וחירותו. בנסיבות הללו הדרישה של בג"ץ מהרב קרים מתחייבת, ואני מקווה שעם הבהרת עמדתו ההלכתית גם תסתיים הפרשייה האומללה הזאת.
תשובות הגולשים
פגיעה ברמטכ"ל
זו התערבות בוטה בלי כל סמכות. מדובר בפגיעה חמורה בסמכות הרמטכ"ל, בחוסר אמון בו ובשר הביטחון שאישרו את המינוי לאחר שבדקו אותו היטב. הגיע העת שהכנסת תקצץ את כנפי בית המשפט העליון, אשר מתיר לעצמו כל רסן ופוגע באושיות הדמוקרטיה.
עזרא, קריית עקרון
הפרצוף האמיתי של בג"ץ
כדאי שבג"ץ, שבטוח שהוא המבוגר האחראי של אזרחי ישראל, הכנסת ועכשיו גם הצבא והתורה – ינסה לפחות לשמור על חזות של צדק וילמד אותי, האזרחית הקטנה והנבערת, למה הוא לא נזף ודרש תשובות והבהרות גם מסגן הרמטכ"ל יאיר גולן, כשהאחרון השווה בין המצב במדינת ישראל למצב בגרמניה של היטלר. זה אומר שהסכים עם ההשוואה, רחמנא ליצלן? אין ספק שבג"ץ איבד את הבלמים, חושף בבוטות את פרצופו הפוליטי וכורה לעצמו את קברו (מטאפורית). כאזרחית אכפתית אני יכולה רק להצטער על כך.
שרה דולב, קרני שומרון