מפת אוצר

החזית הדרומית מושכת את תשומת הלב, אבל לטענת מומחי ביטחון האיום הכי מוחשי שיש היום על מדינת ישראל מגיע מגבול הצפון, שבו חיזבאללה שולט למעשה בלבנון, מחזיק מאגרי טילים שיכולים להגיע כמעט לכל מקום בישראל, ואפילו בטילי קרקע-ים שיכולים לפגוע באסדות הגז

עמדת התצפית של חיזבאללה שנחשפה ביום שני האחרון היא השישית במספר בשנתיים האחרונות. העמדה, שהוסוותה כעמדה של ארגון איכות הסביבה 'ירוק ללא גבולות', היא הסמוכה ביותר לגדר שאותרה עד היום – קילומטר אחד בלבד מהגבול הלבנוני. כל העמדות הללו מהוות הפרה של החלטת מועצת הביטחון של האו"ם שהובילה לסיום מלחמת לבנון השנייה, אך האו"ם לא מרבה לאכוף אותה.

עמדת התצפית הייתה נורת האזהרה השנייה השבוע, והפחות מטרידה יש לומר, במעקב אחרי המתרחש בזירה הביטחונית בצפון הארץ. בשבת שעברה פרסמה רשת פוקס ניוז האמריקנית כי משלוח של טילים מדויקים וחלקי טילים נשלח על ידי איראן ללבנון והגיע לידי חיזבאללה. בשנים האחרונות משלוחים כאלה סוכלו על ידי תקיפות ישראליות, אך אלה הופסקו לאחר הפלת המטוס הרוסי בחודש שעבר.

"חיזבאללה הוא האיום הכי מוחשי שיש על ישראל היום", אומר האלוף (מיל') איתן דנגוט. "מדובר בארגון מאוד מחושב ומאוד חכם. הם הצליחו להפוך לגורם המשמעותי ביותר בלבנון, כזה ששום החלטה לא מתקבלת בלעדיו, וזה בלי להסתבך עם לנהל בפועל את המדינה. הם הצליחו להתחמק מכל נושא שהיה מערער להם את הלגיטימציה שם, וזה סייע להם להגדיל את העוצמה הצבאית שלהם, לתפוס את השלטון באזורים ובתחומים שחשובים להם כמו דרום לבנון, ביירות והחלקים השיעיים. בכך חיזבאללה בנה לעצמו שכפ"ץ אזרחי והגנתי בדרום לבנון, במטרה לפגוע בישראל. תוסיף לזה את מערך הרקטות המפותח שלו, שכולל שלוש שכבות של רקטות לטווחים שונים, ותקבל את הכוח הצבאי החזק ביותר שניצב על גבולותיה של המדינה ורוצה לפגוע בה".

ב-12 השנים האחרונות התפתח מערך הרקטות של חיזבאללה באופן ניכר. אם במלחמת לבנון השנייה נורו לעבר ישראל פחות מ‑4,000 רקטות שגבו את חייהם של 44 אזרחים ו‑12 חיילים, כיום לרשות הארגון עומדים יותר מ‑130 אלף רקטות. בנוסף לכך, טווח הטילים המרבי שעמד אז על 40 קילומטרים, מכסה כיום את רוב שטח מדינת ישראל, ובמקום טילים לא מדויקים טילי חיזבאללה כיום הם בעלי יכולות דיוק למטרים ספורים.

"זה ארגון שלומד מהטעויות שלו ויש לו זמן להתפתח", אומר דנגוט, "הוא יודע מה נקודות התורפה שלו אל מול ישראל, והוא מתקדם שלב שלב. הם התחילו בלחימת גרילה מול חיילי צה"ל בזמן שהצבא היה בלבנון. אחרי שצה"ל עזב הם התבססו בדרום לבנון, וכמעט נמנעו מלתקוף את ישראל כי לא הייתה להם יכולת לעמוד מולנו. רק אחרי שהצליחו לייצר איום רקטי לטווח קצר הם תקפו ויצאו למלחמת לבנון השנייה. אחרי המלחמה חיזבאללה החל בתהליך של למידת הטעויות ובנייה מחודשת של לבנון מנזקי המלחמה, וגם של היכולות הצבאיות בדמות הרקטות ארוכות הטווח והמדויקות שלהם".

אם הם הצליחו כל כך לשקם את לבנון והעצימו את יכולותיהם הצבאיות, מה מונע מהם לפתוח נגדנו במערכה, שאין ספק שהם מתכוננים אליה?

"הארגון הבין שאם במלחמה ישראל תחריב את לבנון כמדינה בגלל חיזבאללה, הוא יאבד את הלגיטימציה שלו בתוך לבנון. הזהות הזאת שנוצרה בתוך לבנון בין חיזבאללה למדינה משרתת אותו, וגם מגבילה אותו. זאת גם הסיבה שבמלחמה הבאה אסור לעשות את הטעות שאולמרט עשה כשהגביל את צה"ל מפגיעה בתשתיות לבנוניות. להפך, זו חייבת להפוך לתוכנית הבסיסית של ישראל אל מול חיזבאללה".

"צריך להבין שהצורה שבה פועל חיזבאללה מורכבת במיוחד", אומר האלוף (מיל') עוזי דיין, יו"ר פורום מבטח"י. "מצד אחד הוא ארגון טריטוריאלי, ואולי אפילו כדאי לכנות אותו ארגון טרור מדינתי. לבנון היא הבית שלו, שם הוא מרגיש בנוח, משם הוא פועל ויש לו המון השפעה על המדינה. מצד שני אין לו שליטה מוחלטת על לבנון. זה מאפשר לו לפעול נגד ישראל בלי באמת לקבל אחריות מלאה על כך. אבל זה לא סותר את העובדה שהזיקה שלו ללבנון כל כך גדולה, כך שאם הוא יגורש משם יש סבירות שהוא יתפרק".

לחסל את נסראללה

הדיסוננס שבין שליטה מעשית על לבנון ובין התנהלות רשמית נבדלת, מוליד קושי של ישראל להתמודד עם הארגון. כל חדירה של ישראל לתוך שטחי לבנון במטרה לתקוף את חיזבאללה, זוכה לגינוי חריף של ממשלת לבנון על כך שישראל מפרה את ריבונותה של המדינה, כאשר מצד שני הארגון משתמש בנמל התעופה הבינלאומי בביירות כמחסן טילים, בלי שמישהו באמת מפריע לו.

"המצב הזה דורש לפעול בשני מישורים, מכיוון שלא בטוח שרק אחד מהמישורים מספיק", אומר דיין. "מישור אחד הוא פגיעה בלבנון עצמה. בצעד הזה ישראל למעשה מייצרת פגיעה אפקטיבית בשני אופנים. גם מבחינה תודעתית היא אומרת שחיזבאללה ולבנון חד הם ולא מדובר בשני גופים שונים, וגם מהבחינה הפנים-לבנונית, שהאזרח הפשוט עשוי לדרוש מחיזבאללה ביום שאחרי המלחמה לעזוב את המדינה בגלל החורבן שהוא המיט עליה. המישור השני הוא פגיעה בראשי הארגון, ובמיוחד בנסראללה. חיסול של נסראללה זה לא עוד מנהיג שהולך. נכון שיקום מישהו אחריו, אבל זה לא יהיה אותו דבר. ההשפעה שלו היא עצומה".

מה מיוחד בו?

"הציבור בישראל מאמין למה שהוא אומר. הוא מבין את נפש האדם בישראל. הוא מעורה בפוליטיקה הישראלית ויודע לאפיין בצורה מעמיקה במיוחד את זרמי העומק בחברה הישראלית. מעבר לזה, יש לו הבנה עמוקה מאוד בתקשורת המערבית והוא יודע איך להפעיל אותה. אפילו דברים הזויים, כמו נאום קורי העכביש, תופסים אחיזה בשיח הישראלי. לכן פגיעה בו היא מעבר לעוד חיסול וזה צריך להיות יעד ראשון במעלה".

מנהרות גם בצפון

האיום מחיזבאללה לא מסתכם בטילים שמכסים את כל מדינת ישראל. "חיזבאללה מחזיק היום בטילי יבשה-ים שלא נתפסים כנשק אסטרטגי בעולם, אבל בהקשר של ישראל הם נשק מאוד אסטרטגי. זה נשק שאפשר לתקוף בעזרתו את אסדות הגז של ישראל", אומר דיין.

בנוסף לכך פועל חיזבאללה להשיג אמצעי נשק נוספים לקראת מערכה מול ישראל. "אסור להיות נאיביים לרגע אחד. חיזבאללה מכין לעצמו גם מערך מנהרות. הם מחפשים אחר אמצעי לחימה שייצרו תמונות ניצחון משמעותיות, ואין תמונה חזקה יותר מדגל של חיזבאללה שיונף באחד מקיבוצי הגדר, אפילו לשעות ספורות בלבד. לא סתם חמאס פיתח את מערך המנהרות שלו ביתר שאת בשנים האחרונות. שני הארגונים עובדים זה עם זה באופן צמוד בנושאים האלה", אומר דנגוט.

בדרום ישראל מקימה מכשול תת קרקעי, יש משהו דומה בצפון?

"בצפון ישראל מחזקת את הגדר שמעל לקרקע, כי משם חדרו לשטחנו במלחמת לבנון השנייה. מנהרות עוד לא מצאנו עד היום בצפון, אבל אסור לנו לחשוב לרגע שהן לא קיימות, וצריך לתת על כך את הדעת. ההערכות שלנו צריכות להתבסס על המציאות שאנחנו רואים בשטח, לצד איומים שסביר להניח שהם מתרחשים. זה שיש קשר עמוק בין חיזבאללה לחמאס זה דבר ידוע, חלק ניכר מהשיטות שלהם זהה, ולכן צריך לקחת בחשבון שיש מנהרות מלבנון לעבר ישראל. עוד דבר שאנחנו צריכים לחשוש ממנו הוא שחיזבאללה מחזיק גם בנשק כימי. ההערכות היום הן שהוא לא מחזיק בנשק כזה, אבל במציאות שבה נשק רב עובר מסוריה בלי שאנחנו יודעים עליו, צריך לקחת בחשבון שגם נשק כימי עבר מידי אסד והאירנים לחיזבאללה".

"צריך להסתכל על האיום של חיזבאללה כחלק, מרכזי מאוד יש לומר, מתוך תוכנית רב-שנתית של איראן להשמיד את ישראל", אומר האלוף (מיל') עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה. כחלק מהחסות האיראנית שמקבל חיזבאללה, בשנים האחרונות לחם הארגון בסוריה. המלחמה גבתה מחיר כבד בדמות כוח אדם שנפגע, אך יחד עם זה הארגון צבר ניסיון קרבי רב במערכות קרקעיות.

את שש השנים הללו, שאותן ישראל יכולה הייתה לנצל כדי לתקוף את מאגרי הטילים בלבנון, היא בזבזה. התוצאה הסופית היא כוח צבאי מיומן מאוד ומחומש מאוד שמגיע עד לגדר הגבול, בניגוד להחלטות האו"ם בנושא, שבהוראה של איראן יפתח במערכה נגד ישראל ויוביל לנזקים בחיי אדם וברכוש הרבה יותר ממלחמת לבנון השנייה. "אין ספק שישראל צריכה לתקוף, וגם הייתה צריכה לתקוף, את מאגרי הטילים. רק שצריך לזכור את המחיר שנשלם בחזרה, והוא עשוי להיות גבוה מדי. מלחמה לא מתנהלת רק בצד אחד, וכאן נכנסים השיקולים של מה נכון לעשות. בדיעבד תמיד אפשר להצטער על מה שלא עשית", אומר גלעד.