החדשות הטובות: חוק ההסדרה עצר צווי הריסה רבים, ולישראל מותר לבנות עשרות אלפי מבנים חדשים ביו"ש. החדשות הרעות: ההריסה תחודש כשבג"ץ יפסול את החוק, ונתניהו לא יאשר בנייה חדשה
כמעט חודשיים לאחר אישורו של חוק ההסדרה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, מתחיל החוק לתת בשטח את אותותיו הראשונים.
ועדת המשנה לפיקוח במנהל האזרחי החליטה בשבוע שעבר לבטל צווי הפסקת העבודה שהוצאו לארבעה מבנים ביישוב פסגות. מדובר במבנים שנבנו לפני חקיקת חוק ההסדרה וחוק ההסדרה חל עליהם, אך הצווים נגדם הוצאו לאחר חקיקת החוק, בניגוד להוראותיו.
ביטול הצווים נעשה במסגרת ההסדר הזמני שגובש בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת, בעקבות העתירות נגד חוק ההסדרה. על פי ההסדר, בשלב הביניים שבו החוק נמצא על שולחן בג"ץ בעקבות שתי העתירות שהוגשו נגדו, ייושם החוק באופן חלקי. החלק שייושם הוא החלק הנוגע לאכיפה. צווי הריסה וצווי הפסקת עבודה חדשים לא יוצאו בתקופה הזאת, וצווים ישנים לא ייאכפו. החלק שיוקפא לעת עתה הוא החלק הנוגע להפקעה. למרות שהחוק מאפשר הפקעת קרקעות פלשתיניות שנבנו עליהן בתים ושכונות ביישובי יו"ש, הליכי ההפקעה לא יתחילו עד לסיום הדיון בעתירות לבג"ץ.
מי שפנה למנהל האזרחי בשם בעל המבנים בפסגות והביא לביטול הצווים הוא עו"ד בועז ארזי, איש עמותת 'רגבים'. "הקפאת הליכי האכיפה נגד בנייה היא הסנונית הראשונה של חוק ההסדרה לאלפי בתים ביהודה ושומרון", מסביר עו"ד ארזי את ההשלכות של ההחלטה התקדימית. "היא מאפשרת למנהל האזרחי להוציא לפועל את הוראות החוק שחוקקה הכנסת, ולהבטיח שמקרים מקוממים כמו הריסת הבתים בעפרה שנעשתה בלי כל תכלית לא יחזרו על עצמם, ומעתה לא יבוצעו הליכי אכיפה נגד בנייה ישנה". בקרוב צפויים להיות מבוטלים צווים דומים שהוצאו למבנים בכוכב יעקב ובמודיעין עילית.
עם זאת, מעל כל הרוח האופטימית סביב תחילת יישום חוק ההסדרה עומדת כוכבית אזהרה גדולה מאוד, בדמותם של שופטי בג"ץ. העתירות נגד החוק נמצאות בשלב המקדמי של פינג-פונג כתבי הטענות, אבל לא ירחק היום והחוק יגיע לשולחנם של שופטי בג"ץ. הסיכוי שהחוק יצלח את מחסום בג"ץ לא גבוה במיוחד, בוודאי לאור עמדת היועץ המשפטי לממשלה התומך בפסילת החוק.
במקביל להתרחשויות בזירת חוק ההסדרה, הולך ומתברר כי גם עידן טראמפ לא יביא בכנפיו אור ירוק חופשי לבנייה בהתיישבות ביו"ש ובמזרח ירושלים. ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני ביום חמישי האחרון הסתיימה בכותרת על אישור בניית היישוב החדש למפוני עמונה, בגבעת גאולת ציון שבגוש שילה. אולם ככל שחלפו הימים התברר שלצד החדשות הטובות היו גם חדשות רעות – ובשפע.
כבר למחרת פורסם הנוסח החצי-רשמי של הגבלות הבנייה ביו"ש שישראל קיבלה על עצמה. הנוסח עצמו, יש להדגיש, הוא שיפור עצום לעומת עמדת ממשל אובמה. לפי הנוסח שהוצג רשאית ישראל לבנות באופן כמעט חופשי בתוך קו הבנייה הקיים ביישובים ביו"ש, וגם בנוגע לבנייה מחוץ לקו לא חל איסור מוחלט. אלא שבהמשך טופטפו מתוך הישיבה עוד ועוד נתונים, שהפכו את התמונה לפחות אופטימית. נתניהו, כך מתברר, הבהיר למשתתפים שטראמפ נחוש לנסות להביא הסדר, וכי הוא, נתניהו, מאמין שאסור לישראל להיות הסרבנית. לצורך כך תגבש ישראל שורת מחוות כלפי הפלשתינים, ובכל מקרה לא צפויה תנופת בנייה ביהודה ושומרון ואפילו לא בירושלים, זאת למרות שרשמית הגבלות הבנייה אינן חלות שם. דוגמה אחת לדרך שבה תרוסן הבנייה ביו"ש היא החלטת ראש הממשלה לפיה מועצת התכנון העליונה, הגוף המוסמך לאשר תוכניות בנייה ביו"ש, תתכנס מעתה רק כל שלושה חודשים. משמעות ההחלטה היא האטה גדולה מאוד בעבודת המועצה.
על הגבלות הבנייה החדשות אפשר להסתכל בשתי דרכים. הדרך הראשונה, הפרקטית, היא דווקא אופטימית. בתוך "קווי הבנייה" ביו"ש ניתן לבנות עוד אלפים ורבבות של דירות. הדברים נכונים במיוחד בישובים העירוניים והעירוניים למחצה, בהם ניתן לבנות לגובה. בכלל, הבניה לגובה תהפוך בשנים הבאות יותר ויותר לנורמה ביו"ש. במקום להתרחב ההתיישבות תתחיל לצמוח לגובה.
הדרך השנייה להביט על המגבלות היא הדרך העקרונית, וכאן המצב בהחלט לא אופטימי. ההגבלות מבטאות התפרקות של ישראל מהעיקרון לפיו היא לבדה מוסמכת לקבוע את מדיניותה ביו"ש. ההגבלות מקבעות את העיקרון לפיו שליטתה של ישראל ביו"ש היא על תנאי, ובכך צועדות בדיוק בכיוון ההפוך לכיוון החלת הריבונות.
בשורה התחתונה אם נתניהו ירצה ההתיישבות תוכל לגדול במידה ניכרת. הדברים תלויים בעיקר בו.
כלום בהרבה מילים
תנועה ציבורית חדשה באה לעולם – 'פנימה'. היוזמה, כדרכן של יוזמות מסוג זה, התחילה בגבב מילים בלתי נגמר על "אחדות", "איחוי שסעים" ויתר מנטרות מסוג זה. התנועה החדשה הושקה השבוע במסיבת עיתונאים חגיגית בעיר לוד, ובסיומה פורסמה כנהוג הודעה לעיתונות שכללה ציטוטים מדבריהם של הדוברים המרכזיים וכמה מילים על התנועה. ציטוט קצר מתוך תיאור התנועה החדשה יבהיר היטב את הנקודה: "תנועת 'פנימה' היא תנועה ציבורית, החברים בה אנשים ונשים מכל חלקי החברה הישראלית שייפגשו וידברו יחד, כדי לקדם סולידריות חברתית וסדר יום חדש לחברה הישראלית המושתת על זהות משותפת, סולידריות ואמון בין חילוניים, דתיים וחרדים, יהודים וערבים, בני עדות שונות, המהווים מדגם מייצג של החברה בישראל".
את הכיוון הכללי הבנתם, אני מניח. השאלה הגדולה, שעד כה טרם קיבלה מענה, היא מה מחפשים בתנועה אישים בעלי שאיפות פוליטיות לא ממש מוסתרות. שני אישים כאלה הם הרמטכ"לים לשעבר בני גנץ וגבי אשכנזי, אשר חברים בתנועה ואף השתתפו במסיבת העיתונאים. בתנועה עצמה שללו השבוע בתוקף את האפשרות שמדובר בפלטפורמה פוליטית בהתהוות, וההרכב הנוכחי של חברי התנועה מעיד על כך שבגרסה הנוכחית לא מדובר במפלגה בדרך. עם זאת, בהחלט ייתכן שמדובר במקפצה ציבורית לעבר הפוליטיקה, לפחות בשביל חלק מהחברים.
טוב שנתניהו יזיע
השר לשעבר גדעון סער עשה השבוע את הצעד, חצה את המחסום הפסיכולוגי והודיע רשמית כי הוא חוזר לעשייה פוליטית. הנפגעת הראשונה מהמהלך תהיה, סביר להניח, רעייתו, מגישת הטלוויזיה גאולה אבן-סער, שלא תוכל להגיש את המהדורה המרכזית בתאגיד הישן, החדש או המחודש. נפגעים נוספים יהיו אולי יריביו של סער בתוך הליכוד, בתוכם השר ישראל כץ, השר גלעד ארדן ואחרים. אולם עצם חזרתו של סער לפוליטיקה במסגרת תנועת הליכוד היא בשורה טובה לליכוד, לימין הישראלי ולפוליטיקה הישראלית כולה.
בניגוד לפורשים אחרים, כדוגמת כחלון ויעלון בשנים האחרונות ומרידור ומילוא בתקופות קדומות יותר, סער מסיים את פסק הזמן בתנועתו מימים ימימה, בחזרה לשורות הליכוד. בכך נמנע סער מלחזק את מגמות התפוררותה של המערכת הפוליטית בכלל, והימין בפרט.
בנוסף לכך עשויה חזרתו של סער לייצר באזז פנימי בליכוד, ולהביא חיים לתנועה שקצת נרדמה תחת הנהגתו הבלתי מעורערת של בנימין נתניהו. יצירת מרכז כוח אלטרנטיבי לנתניהו בתוך הליכוד תהיה בשורה טובה. נכון, סער נמנע מלאתגר כרגע את מנהיגותו של נתניהו, וייתכן שבצדק. כדי לחזור לעשייה פוליטית מלאה הוא צריך קודם כול לשוב לכנסת. אולם אין ספק שכשם שפרישתו של סער הייתה קשורה במידה רבה ליחסיו עם נתניהו וליריבות ביניהם, חזרתו מייצרת אתגר לנתניהו. גם אם סער איננו מסוגל להדיח רגע את נתניהו – עצם קיומו בסיעה יחייב את נתניהו להתאמץ יותר ולהיות זחות פחות.
הפינה הכלכלית: מיהו העשיר
עשירים זה דבר מסקרן. מי לא חולם לגעת לרגע אחד בעושר? מי שכנראה חולמים גם הם על מגע כזה הם חוקרי משרד האוצר, שפרסמו השבוע סקירה מעניינת מאוד על 400 הישראלים העשירים ביותר.
רף הכניסה למועדון 400 עשירי ישראל לא גבוה מאוד. כדי להשתייך למועדון האקסקלוסיבי של 400 ה"מגה-עשירים" בישראל, מספיקה הכנסה שנתית של 10.5 מיליון שקלים. לשם השוואה, כדי להיכנס למועדון האקסקלוסיבי של 400 האנשים העשירים בארצות הברית תצטרכו להגיע להכנסה שנתית של 482 מיליון שקלים, פי 46 מהרף הישראלי. גם ההכנסה הממוצעת של המגה-עשירים בישראל נמוכה מההכנסה של מקביליהם בארצות הברית -36.8 מיליון שקלים לעומת 1.2 מיליארד שקלים, פער של פי 33.
בהשוואה המקומית מגה-עשיר ישראלי משתכר פי 290 מהממוצע בארץ – 36.8 מיליון שקלים בשנה לעומת ממוצע של 127 אלף שקלים לכלל האוכלוסייה. ההבדל בין המגה-עשיר לישראלי הממוצע לא נוגע רק לגובה ההכנסה. בעוד שאצל אדם ממוצע ההכנסות מעבודה ופנסיה מהוות כ‑93.2 אחוזים מסך ההכנסה, משקל ההכנסות הללו אצל מגה-עשיר עומד על 8.2 אחוזים בלבד מכלל ההכנסה. החלק הארי של הכנסת המגה-עשיר הוא מה שנהוג לכנות "הכנסה פסיבית", כלומר כסף שמייצר כסף: רווחי הון, ריבית ודיבידנדים שחולקו.
המגה-עשירים מרוויחים יותר מכולם, אבל גם משלמים מיסים יותר מכולם. מגה-עשיר משלם בממוצע 10.2 מיליון שקלים מיסים ישירים בשנה, פי 400 מישראלי ממוצע, והם נושאים לבדם בכארבעה אחוזים מכלל המיסים הישירים המוטלים על תושבי ישראל. מגה-עשירים בישראל משלמים, בממוצע, שיעור מס הכנסה של 27.5 אחוזים, בעוד עמיתיהם בארצות הברית משלמים בממוצע שיעור מס הכנסה פדרלי של 24 אחוזים. עם זאת, בארצות הברית ישנו גם מס הכנסה מקומי, ואם מתחשבים בו התמונה מתאזנת ונעשית דומה לזו שבישראל.
מי שעדיין זקוק לראיה לכך שגם בשנת 2017 שוויון של ממש בין גברים לנשים הוא חלום רחוק, יוכל לקבל אותה כאן. 89 אחוזים מהמגה-עשירים הם גברים, לעומת 11 אחוזים בלבד שהן נשים. גם כשמביטים על גובה ההכנסה קיים פער בין גברים לנשים, אפילו אצל מגה-עשירים. נשים מגה-עשירות משתכרות פחות מגברים מגה-עשירים, בפער של 12 אחוזים, כ‑33 מיליון שקלים לעומת 37 מיליון שקלים. באופן כללי ניתן לומר על חברים במועדון 400 המגה-עשירים בישראל שהם גברים, תל אביבים, שגילם הממוצע הוא 56. 53 אחוזים מהמגה-עשירים גרים במחוז תל אביב, ורק חמישה אחוזים מהם גרים בפריפריה הצפונית והדרומית.
לתגובות: pyuter@gmail.com