מירה קדר היא אחת הסופרות העמוקות והמוכשרות שנמצאות בסביבה, אבל 'חותמו אמת ודגלו אהבה' הוא ספר למיטיבי לכת, למי שיש לו סבלנות לעבור מסע עם הגיבורים וגם לקצת התפלספות
מירה קדר שוזרת עלילה מתמי ובני, אח ואחות שביניהם שוכן סוד. פעם היו אחים מאוד קרובים, עם תחביבים משותפים וכנות גדולה. לאורך השנים הייתה להם אויבת משותפת, לילי (שם שאולי מרמז ללילית, הדמות הדמונית ממדרשי חז”ל). בספרה החדש של קדר, ‘חותמו אמת ודגלו אהבה’, לילי היא האחות החמסנית, השקרנית, שפגעה בכל מי שרק יכולה הייתה ובמיוחד בתמי. בני היה המגונן. אבל יום אחד קרה משהו שקרע את השניים זה מזו. עם השנים התגבהה החומה והלכה, ורק עכשיו, כמעט שני עשורים אחר כך, ילך הסבך ויותר, בין השאר בגלל כל האנשים שבדרך, שאוהבים את שניהם וכרוכים אחריהם.
מערכות היחסים הבינאישיות אצל מירה קדר מאוד הדוקות. הדמויות מציגות זוגיות חזקה, כנה, פתוחה. החברוֹת חברות אמת, החברים נאמנים זה לזה ובני המשפחה כמו נצרפו באש. כך הם תמי וארז, בני ושני, דורית וניסים, דרור ותרון, ארבעת הזוגות הנמצאים במרכז הספר. מנגדים אותם שני זוגות אחרים, שבהם האישה היא נצלנית. בזוג הראשון זה המצב בוודאות, מעל הזוג השני ההתנהלות הזאת היא השערה. כמה קרובים יכולים להיות בני אדם? כמה אוהבים וכנים וכמה בקלות נוצרים המתחים?
פרט לציר העלילה הזה, קדר מניחה על השולחן סוגיות אידיאולוגיות עכשוויות. בליבן נמצא הדיון על הפוליטיקלי קורקט ועל אמת אחת או אמיתות הרבה. קדר חוזרת ומצהירה שאמת יש רק אחת, מה שמשליך גם על הסיפור המשפחתי וגם על הדיונים הערכיים-פילוסופיים שהיא מעלה תוך כדי העלילה. כי גיבוריה, כתמיד, אינם אנשים ריקים. הם מלומדים, לומדים, אוהבי דעת. חלק מעמודי הספר הם שיעור ממש. קדר לא רק נוגעת, היא פותחת דיון על תפקיד המצוות ופרטי ההלכות לעומת אהבת האלוקים, לוקחת את המציאות עצמה ומטביעה אותה פנימה ויוצרת דמות בהשראת יואב שורק, איש עפרה. היא מביאה אל הספר את פרויקט ‘לב תל’, פרויקט תאום ל’המקום’ של בתה רעות דורפמן וחתנה אריאל. קדר דנה גם בפמיניזם הדתי, בתביעותיו. בתחילה שוללת אותו מכול וכול, אחר כך מוצאת בו היגיון מה.
קדר לא חדלה ומעלה לדיון גם את תפקידה של הספרות ומצבה בעולם המערבי-חומרני-פי-סי כמו שלנו. לכל אלה מתלווה הסגנון היפה המיוחד של קדר, עם התיאורים המוחשיים הנוגעים והעמוקים.
קדר היא אחת הסופרות העמוקות והמוכשרות שנמצאות בסביבה. אבל הספר הזה הוא למיטיבי לכת, למי שיש לו סבלנות לקמט מצח, לעבור מסע גם עם הגיבורים וגם להתפזר בין מגוון נושאים. היא לא מסתפקת בציר עלילה אחד, אלא מתפרשת והולכת לרוחב וזה חבל. גם התיאורים המלווים כל דיאלוג, כל מבט, הופכים ממדייקים למכבידים.
האהבה שלי לקדר גרמה לי להתאמץ ולצלוח את הספר. הוא נכנס לי לחדרי הלב ועורר מחשבות על אהבת ה’, על מערכות יחסים, על אמת ושקר. הרווח היה שלי, אבל השאלה היא האם ספר אמור לדרוש מאמץ מקוראיו ועד כמה.