תיבת הדואר מתמלאת במכתבי שנור, הטלפון לא מפסיק לצלצל וגם הרדיו והעיתון מלאים בבקשות לתרומות. לצד ההערכה הגדולה לעושי החסד, כמה טיפים על אמצעי שכנוע שעושים בדיוק את ההפך ממה שהמתרימים רוצים
אני לא יודעת איך אחרי כל התכנונים והרשימות, הגיחות התכופות למכולת ושעות הבישול האינסופיות, כל מיני דברים נגמרו לנו במפתיע במהלך החג. החלב נגמר כבר בבוקר הראשון, אחרי שהחבורה העליזה שהשתלטה על הבית בערב החג חיסלה בלי אזהרה את שלוש השקיות שהיו במקרר. לקראת שבת גם מלאי הטישיו כמעט אזל, ולסעודת השאריות שתכננתי לסעודה השלישית נשארתי בלי תוספות. ממש לא ישנתי בלילה בגלל זה, באמת. מה שכן, המחסור הוליד אצלנו יצירתיות: התברר שתפוצ'יפס זה אחלה תוספת, מפיות שולחן תפקדו כממחטות לקינוח אפים, ואפילו חשבתי להכין חלב שקדים מחמאת שקדים מהולה במים. מזל שהסתדרנו בלי.
וצדקה
לקראת הימים הנוראים, תיבת הדואר שלנו מתמלאת במכתבי שנור לרוב והטלפון לא מפסיק לצלצל. ישיבות, מרכזי החזרה בתשובה, עזרה ליתומים, תמיכה בחולים, סלי אוכל לעניים, מפעלי התיישבות, הכנסת כלה והכנסה קלה – אכן, בלי שום ציניות, צורכי עמך ישראל מרובים. זה הזמן לפתוח את הלב והיד, לתת למי שאפשר ולהרוויח עוד כמה נקודות זכות לפני חתימת הדין. אני באמת מלאת הערכה לגופים שעושים חסדים בלי סוף, לו יהא חלקי עמהם. ושתמיד נזכה להיות בין התורמים ולא בין הנתרמים.
אך כמי שנמצא בעמדת ספיגה מתמדת של בקשות להוראות קבע, הרשו לי לספר לכם, מתרימים יקרים, על כמה אמצעי שכנוע שגורמים לי בדיוק את ההפך ממה שאתם רוצים. אולי זאת רק אני, אולי לא. לשיקולכם.
א. בקבוקי שמן מבורך, יין ישועות וכדומה. כל העניינים האלה מריחים לי כמו שילוב בין עבודה זרה לשוחד.
ב. באותו עניין – אם אני כבר תורמת לכם, אני מוותרת על השי הקטן לחג שאתם מתאמצים להמציא כל שנה מחדש. לא שזה לא נחמד לקבל פיצ'פקעס, והכרת הטוב זו תכונה מצוינת, אבל לא חבל על הכסף? קחו את כל מה שאתם משקיעים במגנטים, מחזיקי מפתחות או לוחות שנה קטנים, וקנו לכם מזגן חדש או משהו. מכתב תודה זה מספק בהחלט.
ג. בקשות רדיופוניות קורעות לב. אני לא יודעת למה, אבל ככל שהקריין נשמע יותר מתבכיין ומתאר את המקרה בצבעים יותר דרמטיים ומזעזעים, זה פחות עושה לי חשק לתרום. אולי אני כן יודעת למה – זה פשוט נשמע לי לא אמין.
ד. מתרימים לוחצים בטלפון. אני יודעת שיש לטלפנים פרוטוקול שהם עובדים על פיו – ותודה על הפעם האחרונה שתרמת לנו – אבל מעבר לזה, יש כאלה שמנסים ללחוץ בכוח. כמו שאני אומרת לילדים שלי: אם בקשתם פעם ופעמיים ולא הסכמתי, תפסיקו בבקשה לנדנד. אם אמרתי שאני יכולה לתרום סכום, לגיטימי לנסות פעם אחת לסחוט קצת יותר, אבל אם אני מסרבת בנימוס, בבקשה אל תחפרו. טוב, גם מול הילדים שלי העניין הזה לא עובד.
ה. והכי חשוב – תדאגו שהמוסדות שלכם יתנהלו כמו שצריך. אני רוצה להיות תמימה, אבל אני לא נאיבית. לצערי, יש מי שמנצל את טוב הלב ורגשות החסד של הציבור כדי לעשות לביתו. אם תתנהלו בשקיפות, ונוכל לראות שהמנכ"ל שלכם לא מרוויח הון עתק, זה יעזור לי לבטוח בכם. ואם גוף משפריץ הון עתק על קמפיינים, אני אחשוד שמישהו עושה שם קופה על חשבוני.
צ'מעו סיפור
כשהגדולים שלי היו קטנים, לא הייתה לנו טלוויזיה, במחשב לא היה אינטרנט, וכדי להעסיק את הטף נהגנו להשמיע להם סיפורים מקלטות שמע. קלטות של 'שרה ולאה' החרדיות, סדרת 'חבורת מצוות', וגם העז ושבעת הגדיים – כל אלו ועוד היו פס הקול של ילדותם. עד היום הם יודעים חלק נבחרים בעל פה, וגם אני. חבורת מצוות, לשמור ולעשות!
גם היום אין לנו טלוויזיה, אך המחשב משמש תחליף נאות מדי. המדיה החזותית התגנבה לביתנו, ואסי וטוביה, מערכונים ביוטיוב וסתם סרטים שנראים לי לא מזיקים ממלאים חלק לא מבוטל משעות הפנאי. אז כשיחצנית הציעה לי להתנסות באפליקציית ספרי השמע של אייקסט (icast) לא הייתי בטוחה עד כמה זה יהיה יעיל לצעירי דור המסכים. האם הם מסוגלים בכלל לשבת ולהקשיב לסיפור בלי לראות את הקולות?
ובכן, התשובה היא כן, לגמרי כן. הפעלתי להם את הספר של אתי אלבוים 'אמא קסומה', ובמשך שעות החבר'ה ישבו מרותקים על הספה, והאזינו. ושלא תחשבו שמדובר בתסכית רווי אפקטים ומוזיקת מתח. אתי פשוט מקריאה את הספר, ומתברר שזה מספיק. גם מבוגרים יכולים ליהנות: לשים לעצמם בנהיגה איזו יצירה ספרותית, או לשמוע אותה תוך כדי ריצת בוקר או גיהוץ.
אז הקונספט עובד, אבל מה עם התכנים? 1,200 ספרים מוקלטים באייקסט – ספרי מתח ועיון, ספרות מקור, ספרות מתורגמת וזוכי פרס ספיר, ספרות נוער והרבה ספרי ילדים. נכון לעכשיו מדובר בספרים שתמצאו בספריות כלליות: גרוסמן, שלו, יוכי ברנדס. בספרי הילדים תמצאו את 'הרפתקאות דוד אריה' ו'הסיפור המושלם', רונית לוינשטיין מלץ והרבה סיפורת לא רעה לגיל הרך. ספרים חדשים נוספים כל הזמן, אבל לי, אישית, היו חסרים חומרים שמתאימים לקהל דתי ותורני. אז לא התעצלתי והרמתי טלפון. נתבשרתי שהנושא בטיפול, כולל דיונים עם סופרים כמו חיים ולדר ומנוחה פוקס. באופן עקרוני, מפעילי האתר בהחלט מעוניינים לפנות לכל הקהלים, אבל זה ייקח קצת זמן. בינתיים אתם מוזמנים לעלעל ברשימות המופיעות באתר ולבדוק אם זה מתאים לכם. בכל מקרה, אוטוטו סוכות, וזה אחלה פתרון לנסיעות שקטות.
לתגובות: eramati@gmail.com