כמה כיף היה בסוכות. כל רשות מקומית יצרה לעצמה פסטיבל קטן, ואם לא פסטיבל אז מקבץ הופעות מוזיקה, או תיאטרון רחוב, או מסיבות רחוב, ואם לא זה ולא זה אז משהו אחר, שייראה טוב טוב ברחוב. קודם כול במודעות ענק, אחר כך במקומונים, ונו טוב, גם בפייסבוק.
אח, היה נחמד. שטף התרבות הזה איפשר למשפחות שארנקן עדיין לא התאושש מהחור הגדול שיצרו בו יולי-אוגוסט והחגים הצמודים, לעשות אותו בכיף ובזול. מה זה זול? בחינם. היו רשויות מקומיות שהגדילו לעשות והקדישו מופעים לכל מגזר ולכל גיל. העיקר שכולם יצאו מרוצים. כולם, כלומר כל מי שיש לו זכות להטיל שתי מעטפות לתוך הקלפי בעוד כמה שבועות.
כן, הבחירות לרשויות המקומיות הגיעו גם לאירועי סוכות ולהקפות השניות והסמיכות הזאת ניפחה אותם לבלי הכר. אז נכון, כל תקופת בחירות מביאה איתה כלכלת בחירות, וסוכות הוא לא האירוע היחיד שבו צ'ופרו האזרחים שנבחריהם ביקשו לעשות עליהם רושם. אבל נדמה שהפעם זה היה בוטה במיוחד. אז נהנינו בחג, והרגשנו שחסכנו כסף. אבל את המינוס הציבורי, כך נראה, נרגיש כולנו אחרי החג הבא עלינו לטובה, חג הדמוקרטיה הישראלי של הרשויות המקומיות. כי גם הכסף של העיריות והמועצות, מתברר, מגיע מבור שיש לו תחתית.