שנים ארוכות עסק ארז צדוק בקרנות השקעה והרגיש ריקנות, עד שהגה את הרעיון להקים קרן השקעות שתפעל לא רק על פי קריטריונים עסקיים אלא תבחן גם התנהלות הוגנת. כיום הוא יודע לומר שהשקעה בחברות הוגנות, כמו סודה סטרים למשל, היא גם משתלמת
ההלם שבו התקבלה בקהילת התעשיינים ואנשי שוק ההון מכירתה של 'סודה סטרים' לענקית המשקאות 'פפסיקו' בסכום של 3.2 מיליארד שקלים, היה רק הגל ראשון. ההפתעה האמיתית הגיעה עם הידיעה על הבונוס הנדיב שחולק לכל העובדים של החברה, מעובד הייצור הפשוט ועד לסמנכ"ל. אבל היה אחד, ארז צדוק, שכלל לא הופתע. הרבה לפני כן הוא סימן את 'סודה סטרים' כחברה הוגנת כלפי עובדיה ולקוחותיה, ומשכך השקיע בה את כספי לקוחותיו. התשואות הגבוהות שהשיגה הקרן שלו בעקבות המהלך, הוכיחו שוב את טענתו מקדמת דנא: ההוגנות משתלמת.
"זה הכי הגיוני בעולם שחברה הוגנת גם תהיה חברה רווחית, לאורך זמן", מסביר ארז צדוק את תפיסת העולם שלו כמשקיע בשוק ההון. "בחברה שמתנהלת בחוסר הוגנות כלפי עובדיה, ומשלמת להם קצת פחות מהממוצע, מתעלמת משעות נוספות ועוד התנהלויות מקוממות שאנחנו מכירים, העובדים ייתנו פחות עבודה תמורת כל שקל שיקבלו, והחברה תפסיד תפוקה. בהמשך העובדים יחפשו מקום אחר, ואז החברה תיאלץ להשקיע משאבים בלחפש ולהכשיר עובדים חדשים. לעומת זאת, אם היא תשלם להם כמו שצריך, ואפילו קצת יותר מהממוצע, היא תקבל יותר תפוקה לאורך זמן ותרוויח יותר".
תפיסת העולם הזאת היא שהובילה את צדוק להקים קרן השקעות שאחד הפרמטרים המרכזיים שלה להשקעה הוא פרמטר ההוגנות. אחרי עשרים שנים שבהן ניהל קרנות השקעה בחברות שונות, חש צדוק תחושת מיצוי וריקנות. עשיית כסף מכסף, בלי להרגיש שיצרת דבר חדש בעולם, והעובדה שעסק בכלל בהשקעות גלובליות, שלחו אותו לחפש אפיקים חדשים. לפני שש שנים הוא הגה את הרעיון של הקמת קרן השקעות שתמדוד את החברות על פי פרמטרים של הצלחה עסקית יחד עם הוגנות ומוסריות. בנוסף לכך, צדוק החליט שההשקעות יהיו ארוכות טווח ובחברות מהארץ, כך שגם ציונות יש כאן באותה חבילה.
התקופה הייתה תקופה של "תספורות" ורמאויות לרוב בשוק ההון, מה שנתן דחיפה גדולה יותר לצדוק להתקדם בכיוון שבו הלך. הוא התחיל לדבר עם אנשים על השקעות מוסריות, אבל נתקל בחוסר עניין. הוגנות ומוסריות זה יפה, הם אמרו, אבל אנחנו רוצים תשואה.
"כשראיתי שזו הגישה של אנשים", הוא משחזר, "התחלתי להסביר להם שהוגנות משתלמת לאורך זמן, ומי שמשקיע בחברות הוגנות מרוויח. קשה לאנשים לתפוס את האמירה זאת, למרות שהיא מגובה במחקרים. וזה לא רק כלפי העובדים, גם ספקים שהחברה תתנהל כלפיהם בהוגנות, ייתנו לחברה סחורה טובה יותר. לקוחות לא יישארו אצלך אם ירגישו מרומים, אי אפשר לעבוד עליהם לאורך זמן. מחקר שנעשה בארצות הברית מראה שבמרכזי קניות זהים לחלוטין, חוץ מהעובדה שאחד מהם ירוק יותר מהשני, הלקוחות העדיפו את הירוק יותר. אנשים מעדיפים את הטוב וההוגן יותר, וזה משתלם לאורך זמן. וזה בלי שדיברנו על תביעות משפטיות שעלולות למוטט חברות לא הוגנות כמו 'שיכון ובינוי', שבדיוק בגלל זה נמנענו מלהשקיע בהן".
השבת עוזרת?
שנה אחרי שהרעיון צץ במוחו של צדוק, הוא קרם עור וגידים. 'אביב ניהול קרנות' בבעלותו של ארז צדוק התחילה לגייס משקיעים, כשהיא מצהירה על כך שתשקיע רק בחברות הוגנות. בחמש השנים שעברו מאז, ההוגנות הוכחה כמשתלמת – ההשקעות של הקרן הניבו תשואה של 63 אחוזים, לעומת 31.5 אחוזים בשאר השוק. הכתבה ירדה לדפוס עוד בטרם הגיעו נתוני חודש אוגוסט, שאמורים לכלול את הרווחים בעקבות מכירת 'סודה סטרים', שבה הקרן מושקעת.
איך אתם מודדים הוגנות של חברות, וגם מוודאים שהן אכן עומדות בפרמטרים?
"הוגנות משמעה חברה שמתנהלת כלפי העובדים והלקוחות בצורה אנושית, שיש לה ממשל תאגידי תקין, ושדואגת לא לפגוע באיכות הסביבה. בעולם זה נקרא אחריות תאגידית. אני בחרתי שלא לקרוא לזה ככה אלא הוגנות, כי כל אחד מבין מה המשמעות של להיות הוגן", אומר צדוק.
התהליך מתחיל בבדיקה חיצונית של החברה עוד לפני שהיא יודעת על כך. אנשי הקרן אוספים מודיעין על החברה, כמו דו"חות כספיים, דו"חות אחריות תאגידית אם יש, רמת השקיפות באתר האינטרנט, חיפוש בגוגל אחר פסקי דין וידיעות חדשותיות על החברה. אחרי שמאתרים חברה שכדאית מבחינה כלכלית ונראית הוגנת, מגיע השלב הגלוי מול הנהלת החברה. הקרן קובעת פגישה עם הנהלת החברה, שמתבקשת למלא שאלון הוגנות. לאחר מכן יוצאים אנשי ההנהלה והקרן יחד לסיור במפעל, כשבקרן מקפידים לבדוק את רמת חדר האוכל של העובדים, היחס שלהם אל הבוס שנכנס לחלל העבודה, והאופן שבו הוא משוחח עם עובדיו. אחרי שקלול כל הנתונים מתקבלת ההחלטה על השקעה או אי השקעה בחברה.
הפרמטרים של הוגנות ומוסריות הם אנושיים בלבד, או שיש גם יחס לשמירה על ערכים של תורה ומצוות?
"על פניו, בקרן כפי שהיא היום, התשובה היא לא. אבל מבחינתי מצוות שבין אדם לחברו הן עניין בבסיס היהדות, אז אני רואה בזה משהו שהוא הלכתי. עם זאת, התכנון שלי כרגע הוא להקים קרן נוספת, שתשקיע בחברות שהן גם הוגנות על פי הפרמטרים שהיו עד עכשיו, אך בנוסף גם מאושרות על פי מכון כת"ר לתורה וכלכלה. מכון כת"ר סימן חברות שומרות שבת ובעלות היתר עסקא, ונתן להן מין כשרות. בקרן החדשה שאקים, ההשקעה תהיה רק בחברות שמאחדות את שני הפרמטרים, ואז היא תהיה כשרה למהדרין".
צדוק מתעקש שגם למהלך הזה יש היתכנות כלכלית. על פי בדיקה שערך, 80 אחוזים מהחברות שהקרן כבר מושקעת בהן, הן כאלה שמאושרות על ידי מכון כת"ר. "התשואה תהיה די דומה למה שקיים עכשיו. הבעיה היחידה שלי היא שאם עד היום הייתי יכול להסביר רציונלית לכל אדם מדוע ההוגנות משתלמת, להסביר כיצד השבת עוזרת לרווחים זה כבר יהיה יותר קשה", הוא מתבדח.
פסק הלכה נגד בתי הזיקוק
ומהמיקרו אל המאקרו. הפעילות של צדוק לא מסתכמת רק בהשקעות ובדיקת הוגנות של חברות פרטיות, צדוק הוא גם פעיל ציבורי לכלכלה הוגנת ול"קפיטליזם חומל", כמו שהוא מכנה את זה. "כציבור דתי-לאומי אנחנו חייבים לצאת מהדבר הנורא צר הזה של שבת וכשרות. הלכה זה עוד המון דברים אחרים. בתקופה האחרונה אני משדל רבנים להוציא פסק הלכה נגד בתי הזיקוק בחיפה. הם מזהמים את אזור מפרץ חיפה וחורגים מההיתרים שהמדינה נותנת להם, אנשים חולים ומתים מזה. זאת גמרא מפורשת על מי שזורה את התבואה, שצריך להרחיק מהעיר כדי לא לפגוע בתושבים, זה הלכה. אני יודע שפסק הלכה לא ישנה הרבה, אבל יש בו הצהרתיות: אנחנו לא עוסקים רק בשבת וכשרות אלא גם בבריאות האזרחים. חלק מהקיטוב בעם נובע מכך שהחילונים לא מתחברים להלכה, וזה בגלל שהיא נשארה במקום המצומצם. צריך לצאת משם ולהראות להם שההלכה היא הרבה יותר מזה".
התחנה הבאה שאליה מכוון צדוק היא הפוליטיקה. הוא כבר החל את הקמפיין שלו לקראת הפריימריז בבית היהודי, כשדגל הכלכלה וההוגנות הוא הדגל המרכזי במצע שלו. "יש לי שאיפה להוביל אג'נדה כלכלית במפלגה", הוא מצהיר, "אני דוגל בקפיטליזם הוגן וחומל. אני איש שוק ההון וקפיטליזם כשיטה לצמיחה ושגשוג מצד אחד, אבל אני סבור שזו גם הזכות לכל פרט לבעלות על הון, לא רק של העשירון העליון. כדי לממש את זה צריך הוגנות, וזה גם טוב לעסקים כמו שהוכחתי. אין קפיטליזם בלי הוגנות, זה פירוש מקובל היום אך לא נכון. ובנוסף לכך, אני מאמין בחמלה, בלדעת כן לעזור לחלשים שלא יכולים לדאוג לעצמם. זו השיטה ויש לי שאיפה לטפל בנושא".