המפלגות היחידות שנפסלו על ידי בית המשפט העליון מהתמודדות לכנסת על בסיס החוק היו כך וכהנא חי, ומאז חקיקתו לא נפסל מעולם מועמד ערבי או מפלגה ערבית. נקיטת צעדים לפסילת מועמדתו של מיכאל בן ארי מגבירה את תחושת האיפה ואיפה ופוגעת באמון הציבור בבית המשפט
ב-5 ביוני 2000, שבועיים לאחר נסיגתו החפוזה של צה"ל מדרום לבנון, הקהל באולמי 'אל אניס' באום אל-פחם שמע את עזמי בשארה נואם בכנס שתנועת בל"ד ארגנה לציון 33 שנים למלחמת ששת הימים. וכך אמר בשארה: "החיזבאללה ניצח, ולראשונה מאז שנת 1967 טעמנו את טעמו של הניצחון. זכותו של החיזבאללה להתגאות בהישגו ולהשפיל את ישראל". עזמי בשארה היה אז חבר כנסת ישראלי, כאשר דיבר על ניצחונו של חיזבאללה ארגון הטרור כהישג וכניצחון שלו. בהזמנה לכנס אף צוין כי הוא מתקיים "באווירת ניצחון ההתנגדות הלבנונית ושחרור דרום לבנון".
שנה לאחר מכן, בכנס שנערך בסוריה בנוכחות אחמד ג'יבריל, מנהיג החזית העממית לשחרור פלשתין, ומנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, בשארה נאם והסביר שלאחר הצלחת "ההתנגדות הלבנונית" יש צורך בעמדה מדינית ערבית מאוחדת ואפקטיבית בזירה הבינלאומית, שתאפשר את המשך ההתנגדות לישראל גם בלי מלחמה כוללת.
התמיכה בחיזבאללה ובארגוני טרור אחרים הובילה להסרת חסינותו של בשארה ולהעמדתו לדין פלילי בגין תמיכה בטרור. אבל לבית המשפט העליון זה לא הספיק בשביל לראות את דבריו כעילה לפסילה שלו ושל מפלגתו בל"ד מהתמודדות לכנסת. נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, יחד עם השופט ריבלין קבעו שהאמירות הללו נמצאות בתוך "מתחם הסיכון הטבעי" של נבחר ציבור, וההכרעה הזאת נומקה על ידם כנובעת מתפיסה ערכית ביחס לאופן ההתמודדות הראוי של חברה דמוקרטית בכלל ושל החברה הישראלית בפרט עם אמירות מהסוג שהשמיע בשארה.
הנשיאה הנוכחית של בית המשפט, אז השופטת אסתר חיות, התנגדה וקבעה שההתבטאויות הללו חוצות את הקו האדום ואינן כלולות בחסינותו של חבר הכנסת. אבל חיות נותרה במיעוט, הסרת החסינות של בשארה וכתב האישום שהוגש נגדו בוטלו, וזמן קצר לאחר מכן הוא גם נכנס לבית המחוקקים לקדנציה נוספת.
איך זה נגמר, כדברי השיר, בסוף כולם יודעים. את הקדנציה ההיא סיים בשארה כשהוא מנצל את חסינותו כחבר כנסת ונמלט מחקירה בנוגע לקשר חשאי עם חיזבאללה והעברת מידע על מתקנים אסטרטגיים. בית המשפט העליון ומערכות ההגנה של הדמוקרטיה הישראלית כשלו, והכישלון הזה התרחש עקב התעלמותם המוחלטת של שופטי בג"ץ מהוראות החוק. חוק יסוד הכנסת נחקק, תוקן ושוב תוקן, כדי למנוע את התחזקות מגמות ההקצנה בחברה הערבית שהובילו אנשי בל"ד ודומיהם.
במקום זאת, המפלגות היחידות שנפסלו על ידי בית המשפט העליון מהתמודדות לכנסת על בסיס החוק היו מפלגות כך וכהנא חי. מאז חקיקת החוק, למרות ההקצנה בציבור הערבי ותוצאותיה, לא נפסל מעולם מועמד ערבי או מפלגה ערבית.
כדי להגיע לתוצאה הזאת, בית המשפט בחר בכמה טקטיקות משפטיות. החוק קובע במפורש שמי שיש במטרותיו או במעשיו במפורש או במשתמע אחד מאלה, פסול מהתמודדות לכנסת: 1. שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. 2. הסתה לגזענות. 3. תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל.
שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ותמיכה במאבק מזוין נגד ישראל הם מושגים די ברורים, והחלתם באופן פשוט על חלק מהמפלגות הערביות הייתה מובילה לפסילתן, ולכן בית המשפט העליון קרא אל תוך החוק תנאים נוספים, שלעולם לא יתממשו: רק "מסה ראייתית קריטית" המוכחת ב"ראיות חותכות וחד משמעיות", לפיה מדובר במטרה דומיננטית ומרכזית של המועמד או המפלגה. וכך פעם אחר פעם, למרות ראיות ברורות וחד משמעיות שהוצגו לו, קבע בית המשפט העליון שבשארה, זועבי, טיבי ואחרים "התקרבו קרבה מסוכנת" אל הקו האדום המאפשר את פסילתם, אך לא חצו אותו.
כדי להציב קושי וחסם נוסף על החוק, אימץ אהרן ברק את העמדה שלא די בכך שמטרותיה של המפלגה ברורות, אלא שיש צורך בכך שיהיה לה סיכוי סביר לממש אותן. כך באופן אבסורדי, ככל שמטרותיה של המפלגה רדיקליות יותר וקיצוניות יותר, כך קטן הסיכוי שתיפסל. מה שנותר לאחר אימוץ מבחנים אמורפיים אלה, שהמחוקק התכוון במפורש לשלול אך בית המשפט רצה, הוא שבאופן מפתיע היחידים שהצליחו לחצות את הקו האדום המצדיק את פסילתם היו מפלגות כך וכהנא חי ומפלגתו של כהנא.
שיקול הדעת המקצועי של יישום החוק התחלף בניסיון של בית המשפט לחזות מה הסיכוי שאידיאולוגיה פלונית או אלמונית תתממש. תחושת הקיפוח וההשתקה שבית המשפט חושש מפניה כשמדובר בציבור הערבי, לא גורמות לשופטיו להימנע מלסתום את אפיק הפעולה הדמוקרטי והלגיטימי כשמדובר בעמדותיהם של מיכאל בן ארי ואיתמר בן גביר.
הפתרון לבעיה הזאת פשוט. אם מדובר בהכרעה ערכית בנוגע לגבולות הסובלנות של הציבור הישראלי, יש להעביר את ההכרעה לנציגי הציבור הישראלי. אם מדובר בהכרעה משפטית בנוגע לעבירות פליליות, יש לקבוע שרק מי שהורשע בהליך פלילי ייפסל. השעטנז שיצר בית המשפט העליון בין הפוליטי למשפטי, בתחום זה כמו בתחומים אחרים, פוגע אנושות באמון הציבור בבית המשפט ובטוהר הל יך הבחירות. היועץ המשפטי לממשלה שמנסה פעם אחר פעם לקלוע לטעמם של שופטי העליון, במקום להציג עמדה המבוססת על החוק, רק מעמיק את האבסורד ואת תחושת האפליה.
הכותב הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה