פתיחת אזורי כשרות? הפרטה כוללת והשארת הרבנות הראשית כרגולטור? ואולי רק יצירת כללים אחידים? כולם מסכימים שמצב מערך הכשרות בישראל זקוק לתיקון, השאלה היא רק כיצד הדבר צריך להיעשות
"נעשה בכשרות מה שעשינו בתחום הנישואין, צריך לשבור את המונופול", הצהיר לאחרונה יו"ר ארגון רבני צהר הרב דוד סתיו בכנס של התאחדות המלונות. הרב סתיו טען כי הגיעה העת לבצע רפורמה מקיפה במערך הכשרות הממלכתי, והציע בכנס שתי דרכים לייעול המערכת: "האחת, פתיחת אזורי הכשרות, דהיינו מלון שנמצא במקום מסוים יוכל לקבל כשרות מרבנות מקומית אחרת שהוא יבחר. הדבר יביא לידי תחרות, וממילא שכולם יעשו הכול כדי לשפר את השירות שהם מעניקים כיום". הרב סתיו אמר כי ישנה דרך נוספת שהארגון מציע, והיא פתיחת תאגידי כשרות. הרבנות הראשית תשמש כרגולטור, והענף ינוהל באמצעות תאגידי כשרות פרטיים. הרב סתיו חשף כי ארגונו שוקל לפתוח תאגיד כשרות כזה, בתנאי שהחוק יתיר זאת.
הרב רפי פוירשטיין, יו"ר עמית בארגון צהר, מבקש להבהיר את עמדת הארגון ומסביר שאין פה רצון להחליש את הרבנות הראשית: "אנחנו לא חבורה של ליברלים. אנחנו רוצים להחמיר את נוהלי הפיקוח. נוהלי הפיקוח היום נוראיים. משגיח יכול להגיע פעמיים בשבוע, זה לא פיקוח. יש הרבה מקומות כאלה. אנחנו רוצים להגביר את השקיפות.
"כיום, כשאני נכנס למסעדה, אני לא אוכל מיד. אני פונה לבעל העסק ומתחיל לתחקר אותו ומתקשר למשגיח, כי לצערי אין לי אמון בתעודה, ואני כמובן לא היחיד. אנחנו מאוד מוטרדים מרמת הפיקוח. אנחנו מכבדים את הרבנות הראשית ורוצים בהצלחתה כתלמידי הרב קוק. אנחנו רוצים שהרבנות הראשית תהיה הרגולטור, שהיא תקבע את הקריטריונים ותפקח על תאגידי הכשרות", אומר הרב פוירשטיין. "זו הצעה שהיא יותר ביורוקרטית מאשר הלכתית. המנגנון הזה התנפח ולצערנו הסתבך. הרבנות הראשית בעצמה הקימה ועדה, זאת אומרת שהיא בעצמה מודעת לבעיה".
מי שהתנגד נחרצות להצעה של צהר הוא רב העיר רמת גן, הרב יעקב אריאל, ששימש עד לא מכבר כנשיא ארגון רבני צהר. ל'בשבע' אומר הרב אריאל כי הצעת ארגון צהר היא לא פחות מאשר אסון לכשרות ואסון לעם ישראל. "אני חושש מאנרכיה. כל אחד ייתן כשרות, כל אחד יקבע מה כשר ומה לא כשר", אומר הרב אריאל. "במשחטה שלי יושב וטרינר ליד משגיח כשרות. האם כל אחד יציע שירותי וטרינריה, או רק מי שמשרד הבריאות מינה אותו? הרבנות הראשית מקבילה למשרד הבריאות. רק רב עיר מוסמך יכול להעסיק משגיחי כשרות, שגם הם צריכים לעבור קורס. אני לא אומר שאין בעיות. בוודאי יש בעיות וצריך לפתור אותן, אבל על ידי הפרטה? אי אפשר שכל אחד ייתן כשרות. כל רב, רבאיי, רבה ובור ועם הארץ ייתנו כשרות. יהיה רק יותר גרוע".
גם לפי ההצעה של צהר יהיו קריטריונים של הרבנות הראשית לישראל.
"ומי יקבע אותם? אתה תיאלץ לפרוץ את התחום לחלוטין, ואם תפסול גוף מסוים יגישו נגדך בג"ץ. רוצים קריטריונים אחידים? גם היום יש קריטריונים של הרבנות הראשית. תנו לרבנות הראשית את הכלים לשפר את מערך הכשרות".
צהר מציעים מודל שיעודד תחרות בין הרבנויות השונות.
"התוצאה תהיה שכל אחד יציע מחיר זול יותר, פחות פיקוח, וממילא פחות הידורים. איך מלון יבחר רב? רב שנוח לו יותר, מקל יותר, זול יותר, לא שואל שאלות ולא משגיח. המלון יעדיף את הרב שפחות אכפת לו. הציבור יהיה מבולבל ולא יידע אם אפשר לאכול שם או לא".
אבל גם כיום הציבור מתקשה לסמוך על הכשרויות.
"אני חולק עליך. אני אוכל בכל מקום שיש השגחה מסודרת של הרבנות הראשית. אני סומך על הרבנות. אני לא מקבל את האמירה שהרבנות מאכילה את האנשים אוכל לא כשר".
שלוש רמות כשרות
הרב אריאל יוצא נגד חברי הכנסת שתוקפים את הרבנות הראשית, אך לא מאפשרים לה לתפקד: "הפתרון הוא שייתנו לרבנות הראשית כלים לשפר את מערך הכשרות. בכנסת הזאת רצו לחוקק חוק שיסייע, ולא נתנו לחוק לעבור. אותם אלה שדורשים את ההפרטה, לא נותנים לרבנות את הכלים לשפר. צריך לקבוע נהלים אחידים לכל הרבנויות המקומיות. אין לרבנות כלים. כל הרבנות הראשית מורכבת מהרבנים הראשיים ועוד כמה פקידים. התקציב של הרבנות הראשית אפסי".
בצהר לא מתעלמים מהחששות שמעלה הרב אריאל. "החשש של הרב אריאל הוא חשש נכון, ואני מאוד חושש ממנו בעצמי", אומר הרב פוירשטיין. "אם בג"ץ יוכל להתערב – אני גם אתנגד לשינוי. צריך לדרוש שהמונופול של הרבנות הראשית יישמר, אך לא בהשגחה עצמה אלא בפיקוח על תאגידי הכשרות".
עם זאת, הוא עדיין מאמין שכדי לשפר את מצב מערך הכשרות בארץ חייבים לאמץ מודל של הפרטה, באחת משתי הגישות שהציעו בצהר. "בכל העולם המערבי למדו שברגע שיש תחרות, מתחילה התייעלות. גם מדינת ישראל הבינה זאת והפריטה את רוב שירותי הרווחה. משרד הבריאות הפריט את בתי החולים. משרד הבריאות אחראי לקבוע קריטריונים ולפקח. אם יש בעיה בבית אבות סיעודי, הוא יכול לסגור אותו. אנחנו מציעים שכך תעשה גם הרבנות הראשית. אנחנו לא רוצים חלילה שכל אחד ייקח איזה משגיח שהוא רוצה וימציא לעצמו קריטריונים". הרב פוירשטיין מקווה שהרבנות הראשית תקבע שלוש רמות שונות של הקפדה על כשרות, ובכך תעודד את הציבור המסורתי לאכול אוכל כשר לפחות ברמה הבסיסית.
בינתיים על שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ' שעוסקת אף היא בנושא הכשרות. הצעת החוק החדשה תשים סוף למצב הקיים, שבו כל רבנות מקומית רשאית לקבוע לעצמה את רמת הכשרות הנדרשת ואת איכות האכיפה והפיקוח. הצעתו של סמוטריץ', שזכתה לגיבוי הרבנים הראשיים לישראל, מציעה כי מועצת הרבנות הראשית תקבע את הקריטריונים המחולקים לשלוש רמות כשרות, והרבנות המקומית תהיה כפופה לקריטריונים שיפורסמו לציבור הרחב.
"בצורה כזו תהיה שקיפות ויהיו נהלים אחידים שיקלו על רשתות מזון או מלונות", מסביר ח"כ סמוטריץ'. "כל בעל עסק יידע מה מותר לדרוש ממנו ומה אסור. אם הרב המקומי לא יפעל על פי הנהלים, ועדה של מועצת הרבנות הראשית רשאית לבטל את הסמכתו. והצרכן יוכל לעקוב באמצעות סריקה של הבר-קוד שמודפס על תעודת הכשרות מה רמת הכשרות לפרטי פרטים".
אבל הרבנות הראשית עדיין תישאר מונופול.
"אחד המרכיבים הכי בסיסיים של מונופול הוא שאותו גוף גם קובע את הנורמה וגם אוכף אותה. על פי ההצעה שלי, מי שיקבע את הנורמה יהיה הרבנות הראשית, ומי שיאכוף אותה יהיה הרבנויות המקומיות. מדובר בשתי מערכות משפטיות מנותקות לחלוטין זו מזו", עונה ח"כ סמוטריץ'. "אחרי שעות של דיאלוגים עם האוצר אני יכול לומר לך שההתנגדות של האוצר נובעת מכך שהם לא רוצים לשפר את מערך הכשרות. יש להם עניין שהמערכת תהיה כמה שיותר גרועה ומסואבת, כך שתהיה לגיטימציה לסגור את הרבנות הראשית או לפתוח אותה לתחרות. הרי הם מודים שההצעה שלי תשדרג את המצב הקיים, אז למה הם מעדיפים לשמר אותו?".
מתעניינים דווקא ברבנות
במקביל מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק נוספת בנושא, אותה הגישה ח"כ רחל עזריה (כולנו), יו"ר ועדת הרפורמות. עזריה רוצה להפריט את מערך הכשרות כך שהרבנות הראשית תהיה רק הרגולטור. "הכשרות היא דבר מאוד פשוט ולא מורכב, ובפרט בישראל", אומר עזריה, "לכן אי אפשר להשלים עם המצב שאנחנו משלמים הרבה מאוד כסף על הכשרות, ובחלק מן המקרים אנחנו בסופו של דבר בכלל לא אוכלים כשר". עזריה מעבירה ביקורת על המצב הקיים, שבו רבנויות מקומיות מחייבות את בעלי העסקים לקנות מוצרים מכשרות מסוימת, ולעתים מתעוררות בעיות קשות של ניגודי עניינים.
החשש הוא שאם הכשרות תופרט בעלי העסקים ייקחו את ההשגחה הכי פחות קפדנית.
"זה טיעון לא מוכח. כמו שתאמר שהמסעדות מציעות את האוכל הכי לא בריא כי הוא הכי זול. זה לא עובד ככה, כי בסופו של דבר יש צרכנים שלא מוכנים שיאכילו אותם אוכל לא בריא. פתיחת השוק לתחרות לא חייבת בהכרח להוריד את הרמה לרצפה".
מדוע את מתנגדת להצעת החוק של חבר הכנסת סמוטריץ'?
"ההצעה שלו רוצה לקבוע נהלים אחידים, וזה יפה. אבל השאלה היא מי יקבע את רף המינימום, ומי יצטרך ליישר קו. האם גדרה תתיישר לפי הנורמות של בני ברק, או שבני ברק תתיישר עם רף המינימום של גדרה? ברור שרף המינימום יעלה מאוד. בהצעת החוק שלי, הרבנות הראשית תקבע אילו גופי כשרות לגיטימיים ותישאר המפקחת, אך כל גוף כשרות יקבע את רמת הכשרות שלו".
מי שעוד קורא להפריט את מערך הכשרות הממלכתי הוא מנכ"ל התאחדות המלונות בועז בר ניר. בר ניר מודה כי הסיקור התקשורתי ביחס למונופול של הרבנות הראשית לא הוגן, בוודאי אם משווים את הרבנות למכבי האש או למשרד הבריאות למשל. לדבריו, התאחדות המלונות מקיימת כנסים בשלל נושאים המקשים על תפעול המלונות, אך התקשורת מתעניינת רק בנעשה בתחום הכשרות. "אני פועל להקל את הרגולציה של כלל הגופים הממשלתיים שמקשים על בעלי המלונות. הענף עומד בפני סכנת קריסה ולא מצליח להתחרות עם המלונות באירופה, ואחד הגורמים לכך הוא העלות הגבוהה של הכשרות, שמהווה 4‑5 אחוזים ממחיר עלות המלון. אנחנו רוצים כשרות אורתודוקסית, אבל לא במחיר הזה".
למה אתם קוראים להפריט את הרבנות הראשית ולא את יתר הגופים הממשלתיים?
"כשגוף ממשלתי פוגע בנו אנחנו יכולים לפנות לסעד של בית המשפט. אם יש לנו ביקורת על החלטת של הרבנות הראשית אנחנו לא יכולים לפנות לבית המשפט, כי מדובר בנושא הלכתי שבית המשפט לא מתערב בו".
gravishai@gmail.com