"אם היא רק הייתה יותר רגישה כלפיי, פחות ביקורתית, פחות שיפוטית". מחשבות מעין אלו עוברות לרבות מאיתנו בראש, כלה וחמות כאחת. לכל אחת מאיתנו ישנו התסריט של הכלה או החמות האידיאלית, ואנו נוטות לחשוב כי אם זו שמולנו הייתה משנה דרכיה המציאות הייתה אחרת, קלה ונעימה יותר.
לא אחת אנו פוגשות נשים שחוות קושי במערכת היחסים שבין כלה וחמותה. שני הצדדים מגיעים אל הקשר הזה עם תקוות וציפיות. פעמים רבות ציפיות אלו נובעות מהרגלים ותפיסות שפגשנו במשפחות המוצא שלנו, התנהגויות שהיו בשבילנו מודל להתנהלות האידיאלית, כפי שנכון ומתאים שתהיה. פעם סיפרה לנו אישה כי בבית הוריה, כשמגיעים לביקור מתקבלים בחיבוק, נשיקה והבעת הערכה על המאמץ שעשו כדי להגיע. ואילו בבית הורי בעלה הגעתם לשבת מתקבלת בקרירות, באמירת "שלום" בזמן שההורים עסוקים בהכנות לשבת, וכל אחד פונה לעיסוקיו.
לכאורה זהו תיאור אובייקטיבי של המתרחש, ואכן החוויה בבית הורי האיש אינה נעימה. אפשר להתייחס לנקודות רבות סביב סוגיה זו, אך נתמקד בהשפעת משפחת המוצא על המערך המשפחתי המורחב. אם נהיה מודעים לאופן השונה שבו מתנהלות משפחות המוצא של כל אחד מבני הזוג, נוכל לקבל נקודת מבט נוספת על המציאות, כזו שתשפיע גם על הרגשות והתחושות.
ובהקשר למקרה שהזכרנו: יש משפחות שבהן המגע, הנשיקה, החיבוק, הם חלק יומיומי מההתנהלות הביתית ומהווים ביטוי לאהבה וקשר בסיסי. לעומת זאת יש משפחות שבהן ביטויי האהבה לובשים פנים אחרות, לעיתים מעשיות יותר, כגון הכנת מאכלים אהובים, הצעת המיטות לזוג טרם בואם, הענקת מתנות או כסף ועוד.
בספר 'משפחה – מסע אל עמק השווה' מדגישים הפסיכולוגים כהן וברגמן, כי להרגלים מבית ילדותנו ישנה משמעות רגשית עמוקה בעבורנו. כל מה שחווינו כילדים נחווה כלמידה ראשונית, ולכן הדברים טבועים בנו עמוק ואנו מתקשים לראות התנהלות אחרת כלגיטימית ואפשרית. עם התבגרותנו חשוב להרחיב את המבט שלנו ולהבין כי בכל משפחה הדברים מתנהלים ומתבטאים באופן הייחודי והנכון לה, גם אם הוא שונה ממה שהורגלנו והכרנו עד כה.
הקושי כמובן קיים גם מצד החמות שמתקשה לעיתים לקבל את התנהלות כלתה, כמו החמות שסיפרה על הקושי שלה להכיל את בחירתה של כלתה לצמצם את עבודתה כדי להוציא את ילדיה מוקדם ממסגרות החינוך. החמות חוותה זאת כפגיעה בקריירה המתפתחת של הכלה וכבחירה מוטעית לטווח הרחוק. אם הייתה מתבוננת באופן שבו הכלה גדלה – אצל אמא שהציבה את הבית והילדים מעל הכול, או אולי דווקא אצל אמא קרייריסטית במיוחד – הייתה יכולה להבין מה מניע את כלתה לבחור באורח חיים זה ואף לכבד זאת.
וכעצה כללית לחמות, כדאי ללכת בעקבות המשפט המוכר "היה חכם ואל תהיה צודק". עדיף לכלכל את צעדייך בתבונה וברגישות, ומדי פעם להיזכר בעצמך ככלה צעירה וטרייה.
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", זו הנחיית התורה. כיצד אנו עוזבים אך גם לוקחים איתנו עיזבון, ירושה? כיצד אנו נפתחים לקבל סגנונות חיים שונים ולומדים לכבד אותם? שלב זה שבו המשפחה מרחיבה את גבולותיה ומשנה את פניה דורש התבוננות ולמידה, משני הצדדים. כדי שנוכל לשמוח בטוב ובמיוחד הקיים אצל כל אדם, לשים את הדגש על החיובי, ולשמור על היחד המשפחתי החשוב כל כך.