פגות או לידה מוקדמת ידועה כמגבירת סיכון למחלות שונות. ככל שהלידה מתרחשת לפני תום 38 שבועות ההיריון, יש יותר מחלות במערכת הנשימה, במערכת העצבים, במערכת העיכול, במערכת החיסונית ועוד. בהתאם לכך, גם תמותת תינוקות עולה באופן ישיר ככל שההיריון נגמר מוקדם יותר.
עד לאחרונה היה מקובל לחשוב שפגים שעברו את השנים הראשונות לחייהם והם בריאים ללא כל שריד למחלה כלשהי, הדביקו את הפער ובגיל ארבע-חמש הם זהים לילדים שנולדו בתום היריון מלא. אולם בשנים האחרונות בוצעו מחקרים רבים שעקבו אחר פגים במשך שנים, עד הגיעם לגיל 18. התברר שאצל פגים-לשעבר נמצאו מקרים רבים יותר של ירידה בתפקודים מוטוריים, בתפיסה המרחבית, בזיכרון החזותי ובתפקודי השפה. מחקרים נוספים הצביעו על שכיחות יתר של קשיים רגשיים וקוגניטיביים. מחקר אחד מצא שאחוז גבוה יותר של פגים לשעבר נזקקו לעזרה בלימודים או נשארו כיתה.
אך מה לגבי זיהומים, המחלה השכיחה ביותר אצל ילדים? המחקר הגדול ביותר שנעשה עד כה נערך באוסטרליה על ידי פרופ' דיוויד בורגנר. הוא עקב אחר נתוני התיקים הרפואיים של כ‑700 אלף ילדים ומצא כי הסיכוי לאשפוז עקב מחלה זיהומית גדול בצורה משמעותית ככל שההיריון היה קצר יותר. בנתונים סטטיסטיים נעשה חישוב, שכל שבוע לידה לפני 39 הגדיל את הסיכון לאשפוז ב‑12%, וכל חמש מאות גרם פחות מ‑3 ק"ג במשקל הלידה הגדיל את הסיכון ב‑19%. שנת החיים הראשונה הייתה המשמעותית ביותר, אך הנטייה לעלייה בזיהומים שהצריכו אשפוז נמשכה עד לגיל 18.
אולי יש כאן מסר לאימהות, שבסוף ההיריון כבר קצרה רוחן. כל יום שעובר על התינוק ברחם (עד שלב מסוים בלבד, כמובן) מוסיף לשלמותו ולחוסנו. אז שיהיה בשעה טובה, בעתו ובזמנו!
ד"ר בת שבע הרשקוביץ, רופאת משפחה
עריכה: שפרה ריפקין