שאלה: אם אשתי לא הספיקה להדליק נרות שבת בזמן הדלקת הנרות, מה הזמן הכי מאוחר שבו אפשר בדיעבד להדליק?
תשובה: אם מחשבים את הזמנים על פי הלוח והשעון, אפשר להדליק בדיעבד עד כחמש דקות לפני השקיעה. זמן הדלקת הנרות המופיע בלוחות ברוב הארץ הוא עשרים דקות לפני השקיעה, דהיינו שבדיעבד אפשר להדליק עד חמש עשרה דקות לאחר זמן ההדלקה המופיע בלוח. במקומות מסוימים נוהגים להקדים את זמן הדלקת הנרות, כך שהמרווח בין זמן ההדלקה המופיע בלוח ובין השקיעה ארוך יותר.
אם רואים את השמש ממש, אפשר להדליק גם מעט קרוב יותר לשקיעה, כל עוד בטוחים שיספיקו לסיים את ההדלקה זמן מה לפני שהשמש תשקע.
אם האישה נוהגת להדליק נרות רבים, והדבר עלול לגרום להתמשכות ההדלקה זמן רב, תדליק במקרה כזה רק נר אחד או שניים ולא יותר.
הרחבה ומקורות:
מזמן שקיעת השמש אסור בוודאי להדליק נרות שבת, שכן אז כבר נכנסת השבת עצמה (עיין במשנה שבת ב, ז; שולחן ערוך רסא, א). אולם ישנו גם דין של תוספת שבת, דהיינו שיש להקדים ולקבל את השבת זמן מה לפני כניסתה.
לגבי זמן זה של תוספת שבת, יש שהגדירו אותו בשיעור של כעשר דקות (עיין במשנה ברורה רסא, כב; ביאור הלכה שם ד"ה "איזה זמן"). אולם מדבריהם של פוסקים רבים עולה שבשעת הדחק השיעור יכול להיות גם קטן יותר, ובלבד שיפסיקו לעשות מלאכה זמן מה לפני השקיעה (עיין בלשון השולחן ערוך רסא, ב; משנה ברורה שם, ס"ק כג; פסקי תשובות שם אות ו; שמירת שבת כהלכתה מו, ד; ילקוט יוסף רסא-רסג סעיפים מה, מח והערה סו שם).
למעשה, אם מחשבים את הזמנים על פי הלוח והשעון, יש לקחת טווח ביטחון מסוים, מכיוון שלעתים הלוחות אינם מדויקים לגמרי וכן השעון לא תמיד מדויק. אולם במקום שרואים את השמש בעיניים, אפשר כמובן לדעת בוודאות שעדיין לא שקעה החמה, ולפיכך ניתן גם להדליק בסמוך לשקיעה, כל עוד בטוחים שיסיימו את ההדלקה זמן מה לפני שהשמש תשקע.
לגבי חישוב זמן השקיעה על פי הלוח: ברוב המקומות בארץ השקיעה היא עשרים דקות אחרי זמן ההדלקה הרשום בלוחות. במקומות מסוימים נוהגים להדליק מוקדם יותר, כגון בירושלים, שבה זמן הדלקת הנרות המופיע בלוחות הוא ארבעים דקות לפני השקיעה. יש לברר את המנהג המקומי, ועל פי זה לחשב את הזמן שנותר עד השקיעה.