בת 53, אם לשלושה, תושבת ירושלים. ראשת 'אפרתה' – בית ספר לחינוך ולהוראה
התחלה/ לפני 53 שנים. נולדה וגדלה בשכונת יד אליהו בתל אביב. בת בכורה מבין ארבעה ילדים למשפחת בטש.
אבא/ ד"ר אברהם בטש. ניהל את התיכון הדתי המקיף באור יהודה, וכחצי יובל עמד בראש מכללת גבעת וושינגטון והיה מנכ"ל הקמפוס. כיום בגמלאות. "בשבילי אבא הוא מודל ומורה דרך. הרבה פעמים אני מרגישה שאני חושבת כמוהו, מאוד מושפעת ממנו בגישות בחינוך ובהובלת תהליכים".
אמא/ חנה, מורה וספרנית בגמלאות. לאחר שנים כמורה עשתה הסבה לספרנות והייתה ספרנית בגבעת וושינגטון. "אמא אישה חרוצה, שעושה הכול למען המשפחה במסירות ובגאווה. תמיד נמצאת שם בשבילי. אנחנו משוחחות כמעט כל בוקר".
עיר ללא הפסקה/ עד גיל 13 גדלה בתל אביב. "ילדות כיפית בשכונה מעורבת של דתיים וחילונים". הייתה חניכה בבני עקיבא סניף יד אליהו. לאחר שנת לימודים אחת בתיכון צייטלין עברה עם משפחתה דרומה לגבעת וושינגטון, בעקבות מינויו של אביה לתפקיד ראש המכללה.
המעבר/ את המעבר היא מגדירה כאחת החוויות הטובות שהיו לה בחיים. היא החלה ללמוד בתיכון הדתי בקיבוץ יבנה, בית ספר של הקיבוץ הדתי. "אהבתי את החבר'ה שם. אנחנו בקשר עד היום".
בלי תנועת נוער/ בקמפוס בגבעת וושינגטון לא הייתה תנועת נוער, אז נרשמו כמה וכמה ניסיונות להקמת סניף אלטרנטיבי. "עשיתי הדרכות והפעלות לילדים הקטנים של משפחות הצוות".
נוער שוליים/ התגייסה לצבא במסגרת חיל חינוך ושימשה כמדריכת חבורות רחוב בדרום. "זאת הייתה עבודה עם נוער שוליים, כאלה שקיבלו צו ראשון ולא טרחו להגיע, עם תיקים במשטרה ומיואשים מעצמם. המטרה הייתה לשכנע אותם להתגייס".
הצלחות/ "החבר'ה היו במצבים לא פשוטים בכלל. היו כאלה שלא ידעו אפילו קרוא וכתוב. לשמחתי היו סיפורים עם סוף טוב, כאלו שהתגייסו בסוף לגולני ונכנסו למסלול. בטקס ההשבעה הרגשתי כמו אמא גאה. והיו כאלו שלצערי זה לא הלך ואפילו הגיעו לכלא. אבל בסך הכול, היו הצלחות מרגשות".
לגולה/ עם תום שירותה נסעה בעקבות הוריה שיצאו לשליחות בצרפת. "היה לי קשה עם זה. הייתי אידיאליסטית כזאת ולא ידעתי מה אני אעשה שם. לא ידעתי מילה בצרפתית". בשלב ראשון החליטה ללמוד צרפתית.
שפה קשה/ "למדתי צרפתית במוסד קתולי. צרפתית היא שפה יפה וקשה. מי שאוהב דקדוק זה טוב לו ואני אוהבת דקדוק. תוך כדי, לימדתי עברית בבית המורה לגננות יהודיות שרצו לעלות לארץ".
מחשבים/ לאחר שרכשה את השפה הצרפתית על בוריה פנתה ללימודי תכנות מחשבים. "חשבתי שאני לא רוצה להיות מורה כמו אבא ואמא שלי. הלימודים היו מאוד אינטנסיביים אבל מאוד נהניתי". סיימה את לימודיה בהצלחה עם תעודת מתכנתת ומנתחת מערכות.
רוצה הביתה/ לאחר כמה שנים בצרפת הייתה נחושה לחזור ארצה. "רציתי ללמוד לשון באוניברסיטה". אחיה יקי חזר יחד איתה לארץ ללימודי עתודה בצבא. "ההורים נשארו לעוד שנה אז גרנו אצל דודים לא דתיים, שהכשירו את כל הבית לכבודנו. בשבתות התפנקנו אצל סבתא".
תואר לנשמה/ סיימה תואר ראשון ותעודת הוראה בלשון עברית וחינוך בלתי פורמלי באוניברסיטת בר-אילן. "חשבתי שבכלל אעסוק במחשבים. לשון למדתי בשביל הנשמה".
הוראה כשליחות/ "מדובר באחד המקצועות החשובים ביותר בחיי כל אדם. אין מי שלא מושפע ממורה אחד לפחות במהלך חייו. לכן אני רואה חשיבות גדולה במקצוע הזה. מורה טוב מעצב את דמותו של התלמיד ואת הערכים שלו, כמובן בנוסף לעיצוב מבית, ולכן האחריות על המורה רבה. אנחנו במכללה משתדלים להעניק למורות לעתיד את הכלים כדי שהן תצלחנה במשימה".
גם וגם/ באוניברסיטת בר-אילן שבה למדה שימשה מרצה ביחידה להבעה עברית ובחוג ללשון. בנוסף לכך עבדה שם במחקר במכון למילונאות. "תוך כדי שאני סטודנטית לתואר ראשון התחלתי ללמד. הגעתי למבחנים פעם בתור סטודנטית ופעם בתור מרצה. כל השנים למדתי ועבדתי במקביל".
החצי השני/ חגי רוזמרין ז"ל. "חגי חזר בתשובה כמה שנים לפני שהכרנו. הוא היה הנדסאי אלקטרוניקה, ובהמשך – ספרן. איש ספר, אנציקלופדיה מהלכת. עבד בספרייה הלאומית והיה ממקימי ספריית הרטמן. היה מתקין מפתחות אינדקס לספרים בעיקר במחשבת ישראל, אבל גם בספרות כללית".
געגוע/ בעלה הלך לעולמו לפני שנתיים באופן לא צפוי. "פתאום הוא נחלש ורזה מאוד. עשו לו המון בדיקות ולא הצליחו להבין מה קורה. הרופאים היו חסרי אונים, לא ידעו להסביר ממה זה נובע. זה היה מאוד מתסכל ומדאיג. בחג הסוכות לפני שנתיים הלך לעולמו. הוא כל כך חסר ואנחנו מתגעגעים אליו מאוד".
הנחת/ שלושה: חן, אלעד ונתנאל-אברהם. "אוצרות. הם חברים טובים, וכל אחד מהם עם הייחוד שלו. אני גאה בהם מאוד".
שלישייה/ "זכינו לשלישייה. שני בנים ובת. כיום בני 21". השלישייה נולדה כשהייתה בת 31, לאחר היריון קשה. "הייתי בשמירה, עברתי ניתוח תוך כדי היריון, והייתי בין חיים למוות במשך שבועיים. ברוך השם הכול עבר בשלום והם נולדו בשבוע 36, חמודים ממש".
מנצלת את הזמן/ "בהיריון עם השלישייה במשך תקופת האשפוז בבית החולים סיימתי את ה‑.M.A שלי בלשון על יצירה של עמוס עוז. בחנתי את הסגנון הלשוני שלו. הגשתי את התזה ביום שישי וביום ראשון ילדתי".
עמוס עוז/ "במחקר שלי אין לי שום אמירה על הדעות של הסופר עמוס עוז ועל התוכן בספרים שלו. התמקדתי בשפה. מדובר במחקר לשוני טהור, שבעיניי הוא מרתק ומעשיר".
דוקטורט/ "בתואר השני עסקתי בספר אחד של עמוס עוז וראיינתי אותו סביב ההיבט הלשוני בכתיבה שלו. בתואר השלישי בדקתי את סגנון הכתיבה שלו לאורך יובל שנים. יש השפעות שונות על סופר ועל הכתיבה שלו, בדקתי מה השתנה בסגנון, בשפה, ומהם הדברים האופייניים לו לאורך כל התקופה".
הספר/ "בחנתי חמישים שנות כתיבה. צריך לקחת בחשבון שהשפה העברית לפני חמישים שנה הייתה לא מבוססת עדיין, ולכן הכול היה עמוס בתיאורים ומנוסח בשפה מליצית. עם השנים אנחנו קוראים לזה 'מגמת הפישוט' – השפה הפכה מלוטשת ומדויקת יותר". עוז, שקיבל לידיו את הדוקטורט, אהב את התוצאה ועודד את הוצאתו לאור כספר, מה שאכן קרה.
חוקרת שפה/ כחמש שנים עבדה באקדמיה ללשון העברית בפרויקט המילון ההיסטורי, במחלקה של הספרות העברית החדשה. "בודקים וחוקרים מילה מילה. עבודה מרתקת בלשון. מאוד אהבתי את העבודה שם".
אפרתה/ במהלך השנים לימדה גם במכללות נוספות, וכן בתיכון בויאר בירושלים. "כבר עשרים שנה שאני במכללת אפרתה – מרצה בכירה בחוג ללשון, מרכזת ועורכת את הפרסומים האקדמיים של המכללה, רכזת ההדרכה הפדגוגית".
ראשת/ לפני שנה וחצי מונתה לכהן כראשת בית הספר לחינוך ולהוראה אפרתה. "זאת אחריות גדולה ועיסוק בהרבה מאוד תחומים במקרו ובמיקרו. אני רואה זכות גדולה לקחת חלק בהכשרת מורי העתיד".
אם זה לא היה המסלול/ "היום, אחרי כל מה שעברתי, הייתי הולכת ללמוד רפואה. לצערי החיים הובילו אותי הרבה לבתי חולים ונחשפתי לעולם מדהים ומרתק".
במגרש הביתי
על הבוקר/ משכימה קום בשש ועשרים בביתה שבגבעת משואה הירושלמית. מתארגנת, בודקת אם יש הודעות דחופות לטיפול, ויאללה לעבודה. בדרך, מדי בוקר מקפידה לשוחח עם אמא ולדרוש בשלומה. "יום העבודה שלי כולל הוראה, ישיבות, פגישות אישיות, תכנון ויישום של תוכניות ודאגה לפעילות האקדמית הענפה של המכללה". במעט זמנה הפנוי אוהבת לבשל, לקרוא ולעיתים לעסוק בצורה חובבנית באומנות.
דיסק ברכב/ שירי ארץ ישראל הישנה והטובה.
שבת/ בעיקר שבת ביתית ומשפחתית. "נהנית לארח בני משפחה וחברים. יום שישי מוקדש לבית. הבישול והאפייה לכבוד שבת משרים עליי הרגשה טובה". במיוחד נהנית לבשל מאכלים שהילדים אוהבים.
משאלה/ "שקט ושלווה והמון אהבת חינם".
מפחיד אותי/ שנאת חינם.
דמות מופת/ משתדלת ללמוד מכל אדם. "במהלך חיי דמויות רבות גרמו לי לרצות להיות כמותן. המשותף לכולן הוא עשייה מבורכת ומקצועית בצניעות, בשמחה ובאהבה".
כשתהיי גדולה/ החלומות רבים וביניהם ללמוד גרפיקה, להקדיש זמן למחקר ולכתוב ספר.