ערוצים מסחריים שנמצאים בבעיות כלכליות, גוף חדשות אחד שרק חיזק את השליטה שלו, ובלי סוף תוכניות ריאליטי שמציפות את המסך. שנה אחרי הרפורמה שפיצלה את ערוץ 2 לערוצים 12 ו-13, מצב שוק הטלוויזיה בישראל רק התדרדר
שנה חלפה מאז המהלך שפיצל את ערוץ 2 לשני ערוצים והכניס את שוק הטלוויזיה לסחרור. תוך חצי שנה, מפתיחת התאגיד הציבורי 'כאן' ועד לפיצול, שוק הטלוויזיה הפתוחה (ערוצי הברודקאסט – א"מ) השתנה מן הקצה אל הקצה. שלושה ערוצים חדשים נפתחו, במקום השניים שהיו קיימים קודם לכן, והרביעי עבר דירה לאפיק 14. ההבטחות שליוו אותנו בימי הפיצול דיברו על עושר נרחב בתכנים, הגברת התחרות וציבור שירוויח מעוד ערוצים.
בכתבה שפורסמה ב'אתנחתא' לפני כשנה עם איש הטלוויזיה משה כץ, הוא הסביר בלהיטות כי לוח השידורים של קשת יהיה מורכב מסל תרבותי מגוון, ולא רק מריאליטי. הוא הבטיח לנו כי "יהיה עוד ריאליטי, אבל לא חמישה ימים בשבוע". ברשת הבטיחו לנו בשלל פרומואים כי הפורמטים הגדולים בעולם יעשו את דרכם לערוץ 13 החדש. בעשר הבטיחו לנו איכות, גם בתאגיד.
אבל המציאות הוכיחה אחרת. שנה אחרי, וכיום ברור לכולם שהפיצול נכשל כישלון חרוץ. "יצאנו אליו עם שני ערוצים מסחריים שאפילו הצליחו להרוויח, ואנחנו מסיימים אותו עם שני ערוצים בכאוס כלכלי מוחלט", אומר ח"כ נחמן שי, שבגלגולו המקצועי הקודם כיהן כמנכ"ל הראשון של הרשות השנייה וכיו"ר הראשון של חברת החדשות של ערוץ 2.
למה יצאו לפיצול?
"יש תפיסה קלוקלת בישראל שאומרת שאנחנו צריכים לעשות כמה שיותר רפורמות. המחשבה היא ששר שעושה יותר רפורמות הוא שר שעושה טוב. אף אחד לא עוצר לרגע אחד לשאול האם צריך בכלל לעשות רפורמה, ואם כן, האם זאת הרפורמה שצריך לעשות. במקרה שלנו ברור לכולם היום שלא זאת הרפורמה שהיה צריך לעשות. כשאני הייתי מנכ"ל הרשות יצאנו עם שלוש זכייניות שהפעילו ערוץ אחד בלבד. כל אחת מהן הייתה זכיינית רזה שתפעלה יומיים או שלושה בשבוע. אמרו לי שאני משוגע שאני הולך על הפורמט הזה, אבל תכל'ס, כל השלוש היו רווחיות. היום כל אחת רושמת הפסדים של עשרות מיליונים".
הכתובת לכישלון הפיצול הייתה על הקיר. רובם המוחלט של אנשי תעשיית הטלוויזיה בישראל התריעו על כך מבעוד מועד. מעל דפי העיתון הזה, יממה לאחר הפיצול, אמר מנכ"ל הרשות השנייה ורשות השידור לשעבר, מוטי שקלאר, כי "אין שום סיכוי ששלושה ערוצים ישרדו. כשהשוק לא מספיק גדול בשביל להחזיק כל כך הרבה גופי שידור, נקבל את התוכן הכי נמוך שיש". והוא לא טעה. מי שיציץ בערוצי הטלוויזיה בשבוע החולף יגלה שקשת משדרת שישה ימי ריאליטי בשבוע, רשת משדרת ארבעה ימי ריאליטי, וערוץ עשר משדר כבר זמן רב שידורים חוזרים ברוב ימות השבוע.
"הבעיה המרכזית היא שאף אחד לא עצר לרגע והבין שאין שום סיכוי לשלושה ערוצים מסחריים בישראל", אומר העיתונאי דוד ורטהיים, לשעבר עורך וואלה ברנז'ה. "השוק פשוט לא מספיק גדול. אין מספיק צופים, ואין מספיק כסף מפרסום שיחזיק כל כך הרבה ערוצים".
אז יצאו למהלך של פיצול בידיעה מוחלטת שהוא ייכשל?
"בגדול כן. שוק הטלוויזיה היה צריך לעבור רפורמה, כי הרגולציה עליו נותרה הרחק מאחור לעומת המציאות בשטח, וגם היה מונופול של ערוץ 2 שרצו לשבור. אבל לא זה השינוי שהיה אמור להתרחש. היינו אמורים לראות הפחתה ברגולציה, הפחתה של ההתחייבויות, אבל לא לפצל לשלושה ערוצים מסחריים. לכולם היה ברור שצריך להתכנס לשני ערוצים, והשאלה היא רק באיזה פורמט. אבל אז משרד התקשורת החליף ידיים, ולנתניהו, שהיה שר התקשורת, לא באמת הייתה מוטיבציה גדולה להוציא רפורמה שבאמת תעבוד".
"התפיסה שהונהגה על ידי הממשלה היא שעדיף לה ערוצים ומערכות חדשות מדממות, כי אז הם יהיו פחות נושכים. אבל זאת טעות מוחלטת", אומר נחמן שי, "אם הערוצים נאלצים להתחרות על כל שבב רייטינג, אז הם ינשכו יותר ויתקפו יותר את הממשלה כי זה מביא רייטינג".
החליפו עיוות בעיוות
מי שמחפש רמזים עד כמה שוק התקשורת השתגע, יכול למצוא אותם בכך שהתאגיד, שרק הוקם, הפך להיות ערוץ הברודקאסט הוותיק בארץ, וזאת עוד לפני שהוא הספיק להתייצב. גם העובדה שכמה חודשים לאחר הפיצול ניתן רישיון החדשות לערוץ 20, נסגרה החינוכית ונפתחה במתכונת חדשה בתוך התאגיד, ונפתח ערוץ הכנסת החדש לאחר שורה של עתירות, הוסיפו לכאוס שנוצר בתחום.
היה נכון ללכת למהלך כל כך רציני בשוק מיד אחרי הזעזוע של הקמת התאגיד?
"כל הצורה שבה השוק מתנהל היא טלאי על טלאי", אומר ורטהיים, "לא הגיוני לטלטל כך את השוק. אין אסדרה של השוק. יש את תאגיד השידור מצד אחד, את הרשות השנייה מצד שני, ואת מועצת הכבלים והלוויין מצד שלישי. אין גוף אחד שמכוון את המערכת כולה. כבר שנים מדברים על הקמת גוף אחד שירכז תחתיו את כל תחום הטלוויזיה, אבל עד היום זה לא נעשה וגם לא באופק".
הבעייתיות בפיצול איננה מסתכמת בחוסר ההיתכנות של שלושה ערוצים, או בעיתוי שבו יצאו למהלך. גם נושא שידורי החדשות טופל בצורה לקויה ביותר. "את המודל שבו שני גופי שידור משדרים בתדר אחד היו חייבים להפסיק", אומר מנשה סמירה, מנכ"ל הרשות השנייה לשעבר. "זה יצור כלאיים די מעוות. זה נוגד את כל ההיגיון של תחרות הוגנת מצידו של ערוץ עשר. זה כמו שיש שני מתמודדים בריצת מרתון, האחד רץ את כל 42 הקילומטרים והשני מתחלף אחרי 20. אבל פתרו בעיה אחת על ידי יצירת בעיה אחרת. הרי השארת את חברת החדשות שתשדר בשני ערוצים למשך שלוש שנים, ובכך יצרת עיוות חדש. במדינה כמו ישראל לשידורי חדשות יש תרומה גבוהה מאוד לרייטינג, והתהליך העקום של הפיצול יצר שוב אי שוויון ופגע קשות ביכולת של ערוץ עשר להתחרות בשני הערוצים האחרים".
את הטענה שסמירה מעלה טענו אנשי חדשות עשר מהרגע הראשון. מנכ"ל הערוץ, יוסי ורשבסקי, אף פנה לרשות להגבלים עסקיים על מנת למנוע את השידור הכפול. "מתן האפשרות לחדשות 2 לספק בדרך כלשהי חדשות לשני ערוצים של בעלי רישיון תהפוך אותה למונופול עיתונאי בעוצמה שלא הייתה כמוה בישראל", כתב ורשבסקי. הוא כמובן צדק, והנתונים מראים שחברת החדשות רק הגדילה את נתח הצפייה שלה מאז הפיצול, כשכל השחקנים האחרים נפגעים מכך קשות.
הולכים למיזוג
את הקריסה של ערוץ עשר אי אפשר לתלות אך ורק בפיצול ובדרך הפגומה שבה הוא בוצע. במשך שנים הערוץ צבר הספדים עצומים, והגיע פעם אחר פעם לסף פשיטת רגל והחשכת מסך. הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, אף הגדירה אותו כ"פירמה כושלת". את הדברים האלה אמרה הממונה במהלך הדיונים על אישור המיזוג בין רשת לעשר, כך שאלה יהפכו לערוץ אחד. זאת גם הייתה הסיבה שבגינה הלפרין אישרה את הצעת המיזוג של שני הערוצים.
למרות שרבים בתעשיית הטלוויזיה חששו שהלפרין תמנע את המיזוג, מי שהכניסה מקלות בגלגלים היא דווקא מנכ"לית הרשות השנייה הנוכחית, יוליה שמאלוב ברקוביץ'. שמאלוב ברקוביץ' העלתה כמה חששות, שלפי דעתה יובילו לכך שבמקום שהמיזוג יציל את השוק המדמם, הוא רק יזיק לרשת ולעשר. החשש המרכזי הוא אופיים המנוגד של שני הערוצים. כל אחד מהערוצים פונה לקהל שונה, ומיזוגם של הערוצים הללו לגוף אחד עלול להבריח את הצופים שלא יתחברו ללוח השידורים המשולב.
בשבועות האחרונים נראה היה שהמיזוג, שכל הגורמים הגדירו אותו כחיוני להישרדותו של השוק, ירד מעל הפרק בעקבות הכרזתה של הרשות השנייה. בעלי המניות של רשת שלחו מכתב לרשות ובו הם מודיעים כי המיזוג לא יצא אל הפועל בעקבות הכרזת הרשות. עשרות עובדים פוטרו כחלק ממהלך התייעלות של הערוץ, והפקות שהוקפאו במהלך החודשים האחרונים הופשרו.
בעוד רשת הודיעה רשמית שהמיזוג מבוטל, בעשר ניסו לעשות כל שביכולתם לשנות את החלטת הרשות השנייה, ולהחזיר את המיזוג לשולחן. מלבד האיומים על החשכת המסך וקיצוץ במשכורתם של עובדי הערוץ, שלחו בערוץ תלונה כנגד שמאלוב ברקוביץ' והאשימו אותה במניעים לא כשרים בסוגיית המיזוג.
הלחץ עשה את שלו. ביום שלישי השבוע, רגע לפני תהליך השימוע שקבעה שמאלוב, הודיע משרד התקשורת על הדחתה המעשית של שמאלוב מתפקידה. בכך נסללה הדרך לאישור המיזוג. אך יחד עם זאת, החששות בדבר אופיים המנוגד של שני הערוצים נותרו בעינן. "אין ספק שזה האתגר הגדול ביותר שיעמוד בפניהם. אני לא בטוח איך זה בדיוק אמור לעבוד, אבל הם יצטרכו לקבוע מסגרות עבודה. צריך לזכור שחדשות עשר לא נולדו לערוץ עשר כמו שהוא היום, אלא עבדו בהתחלה בערוץ ברודקאסט רגיל, ובעקבות הנסיבות של ערוץ עשר הפכו למה שהם היום", אומר דוד ורטהיים.