הדלקת נרות כשמתארחים בשבת
שאלה: אם זוג עושה שבת אצל ההורים בחנוכה, היכן ידליקו בכניסת השבת – ידליקו נר חנוכה בבית ואז ידליקו אצל ההורים לפני כניסת שבת, או שפשוט ידליקו עם ההורים? ואם יש להדליק בבית, כמה מוקדם לפני שבת אפשר להדליק נר חנוכה? ובמוצאי שבת קודש – האם ידליקו גם בבית, או שיצאו ידי חובה על ידי ההורים?
תשובה: כאשר מתארחים לשבת שלמה אצל אנשים אחרים (בין אם אלו ההורים ובין אם חברים וכדומה), הרי המקום הזה הופך לביתכם למשך השבת, ולפיכך ההדלקה היא בבית המארחים. למנהג הספרדים, האורחים יוצאים ידי חובה בהדלקת הנרות של המארחים (ואין צורך לעשות פעולה מיוחדת לשם כך), ואילו למנהג האשכנזים, האורחים מדליקים בעצמם בבית המארחים.
אם נותנים לאורחים דירה אחרת לישון בה, והם אוכלים את הסעודות בבית המארחים, גם אז הדין הוא כך: למנהג הספרדים יוצאים בהדלקת הנרות שנעשית בבית המארחים, ואילו למנהג האשכנזים האורחים ידליקו נרות בבית המארחים ולא בדירת השינה.
לגבי מוצאי השבת – אם מיד בצאת השבת האורחים אורזים את חפציהם ויוצאים חזרה הביתה, אין הם מקיימים את המצווה בבית המארחים, וידליקו בביתם כשיגיעו. אך אם במוצאי שבת הם עוד יושבים זמן מה בבית המארחים, זה עדיין נחשב ביתם, ולפיכך הם מקיימים שם את המצווה (וינהגו כדלעיל, לגבי מנהג הספרדים והאשכנזים).
בכל אופן, אין מקום להדליק פעמיים, כלומר גם בבית וגם בבית ההורים. אם מדליקים בבית המארחים או יוצאים ידי חובה על ידם, אין מדליקים גם בבית.
הרב שמואל אריאל
שריפת פתילות אחרי חנוכה
שאלה: מהיכן פשט המנהג לשרוף את שאריות השמן והפתילות לאחר חנוכה? במסכת מגילה כתוב שתשמישי מצווה זורקין, האם אין הפתילות בכלל תשמישי מצווה?
תשובה: השו"ע בסימן תרע"ז סעיף ד' כותב: "הנותר ביום השמיני מן השמן, עושה לו מדורה ושורפו… שהרי הוקצה למצוותו".
בבית יוסף (שם בד"ה "ואיכא למידק") שואל כשאלתך – מה ההבדל בין נרות חנוכה שצריך דווקא לשורפן, ובין עצי סוכה (ושאר תשמישי מצווה) שעושה בהם כרצונו?
הוא מתרץ שבנרות חנוכה, אדם שם שמן על דעת שכולו יבער למצוותו, ו"אין אדם מצפה אימתי יכבה נרו", לכן שאריות השמן נאסרו כי הן הוקצו למצוותו. מה שאין כן בעצי סוכה וכדומה שמותרים מיד לאחר החג, מכיוון שהאדם מקצה אותם למצוותם רק כל זמן שימושם למצווה בחג, אך אחרי זמן החג דעתו להשתמש בהם כרצונו.
הרב דביר טובי, כולל הלכה בית אל