הבן שחזר מתוסכל מבית הספר, חסיד חב”ד שהשתחרר מהכלא האמריקני והילדים המיוחדים במוסד שמנהלת אשתו, הם רק חלק ממקורות ההשראה לשירים באלבומו החדש של יעקב שוואקי | בריאיון מיוחד ל’בשבע’ מספר הזמר הפופולרי על ההחלטה לעבור לז’אנר ישראלי ומזרחי, ומדבר על הקשר המיוחד עם הרב עובדיה יוסף
"שלום, אני אבא לילדה בת שלוש עם צרכים מיוחדים. הכאב והסבל לפעמים עוברים את סף היכולת שלי. המחשבות גורמות לי לכאב הכי גדול: האם את יכולה לשמוע אותי? את יכולה לראות אותי? את סובלת? ההבטחה הזאת של האמא, שאותה אתה שר, 'אני מבטיח שאהיה הקול שלך', הרגיעה אותי ונתנה לי את ההבנה שלמרות שהבת שלי לא יכולה לדבר, אני כאן כדי לוודא שהיא מקבלת את הטיפול הטוב ביותר. רק רציתי להגיד לך כמה עוצמתי השיר הזה. הייתי בדרך הביתה מביקור אצל רופא במנהטן. השיר הזה התנגן ברקע והאחות, שלא הייתה יהודייה, ישבה עם הבת שלי, מיררה בבכי ולא יכלה להירגע. תודה על החיזוק וההשראה. איך אומר השיר: 'אומנם לפעמים זה כואב, אבל אני יודע שיהיה בסדר'".
המכתב הזה נשלח לפני כשבועיים אל הזמר יעקב שוואקי, בעקבות השיר 'הבטחתה של אמא' (A Mother’s Promise). את השיר כתבו שתי אחיות, אמהות לילדים עם צרכים מיוחדים, ששוואקי פגש בשבתון שארגנה אשתו במסגרת המוסד שבראשו היא עומדת. "מאות ילדים עם צרכים מיוחדים מסיימים את הלימודים בשעה 14:00, ועד השעה 19:00 אין מי שיטפל בהם. אשתי פתחה מוסד מיוחד שידאג להם ויטפל בהם בשעות הללו", מתאר שוואקי. "אמרתי לאחיות האלו: 'אתן חייבות לכתוב שיר שיגיע היישר מלב של אמא, על האהבה ללא תנאים שיש לכן לילדים שלכן'".
שנתיים חלפו מאז ועד שנכתב השיר, המתאר את חוויית האימהוּת לילד עם צרכים מיוחדים שלא כל כך מתקשר עם אמו. "אני מבטיחה שאהיה הקול שלך, העיניים שלך, הרגליים שלך, הלב שלך", אומרת האם בשיר. "לשירים יש כוח להאיר תקופות חשוכות. שירים יכולים לחדור למעמקי הלב, בצורה שמילים לבד לא מצליחות", מתאר שוואקי בעיניים נוצצות. "האמהות הללו בכו כשכתבו את השיר. הן סיפרו לי שמעולם לא בכו כל כך הרבה על הילדים שלהן, עד שישבו לכתוב את השיר. במיוחד בשבילן היה חשוב להוציא את הכאב החוצה, הרבה מעבר לצורך לבדר אנשים ברדיו".
למרות העיסוק האינטנסיבי שלו במוזיקה, שוואקי מעורה היטב במוסד של רעייתו. "יש בו מענה ל-400 משפחות, וכעת אנחנו עסוקים בגיוס מימון לבניין שעלותו 10 מיליון דולר. אין נשמות יותר טהורות מאשר הילדים הללו. הם צריכים את הטיפול הנכון. אשתי עסוקה בזה כמעט 24/7, ואני איתה, מנסה לעזור בגיוס תרומות. זה נורא מתיש, אבל בהחלט מספק".
לפני מספר שנים קיבל שוואקי השראה מאחת הילדות במוסד, שהביאה אותו להקליט את השיר 'I Can Be – אני יכול'. הילדה עמדה במסדרון עם קביים מיוחדים והפיזיותרפיסטית ניסתה לשכנע אותה להתקדם לכיוונה, אבל היא לא הצליחה ללכת. "הסתכלתי מהצד. הילדה לא זזה מילימטר, אבל הפיזיותרפיסטית עודדה אותה, 'את מעולה, כל הכבוד', והמשיכה לחזק אותה. ככל שהיא אמרה לה יותר מילים חיוביות, הילדה עשתה צעד ועוד צעד. פתאום קלטתי כמה ביטחון עצמי צריך לתת לילדים. לכל ילד יש כישרון. אם נגיד להם שהם יכולים ונעודד אותם – בסוף הם יצליחו".
השירים שלך משדרים בעיקר אופטימיות, בניגוד לטרנד של כתיבת שירים על קשיים והתמודדויות.
“אני לא מאמין בעצבות. שאלו את רבי משה פיינשטיין למה צעירים יהודים עוזבים את עולם התורה והמצוות. הוא ענה שזה מכיוון שהאב, שהיה לא פעם ניצול שואה, היה אומר שקשה להיות יהודי. הילד שומע את זה ואומר לעצמו שהוא לא רוצה חיים קשים כאלה ויורד מהדרך. כמובן שאי אפשר לשפוט, באותה תקופה זה אכן היה קשה. אבל היום הדור השתנה ויותר מאתגר. ככל שנהיה יותר חיוביים, הנוער יבין שהיהדות היא דבר שמח וטוב. שאלו את הרב שך לפני שנים רבות למה הבן שלו לא הולך בדרכו כראש ישיבה. הוא ענה: 'בשולחן שבת, כשכל המשפחות שרו זמירות, למדתי 'קצות החושן'. הבית היהודי צריך להיות שמח, צריך לשדר לילדים שמחה".
ושוואקי מצליח לשדר את השמחה הזו גם במקומות בלתי צפויים. לאחרונה הוא הוזמן לשיר בבית ספר לא דתי בארצות הברית. בכניסה, בירר איתו האחראי כמה זמן הוא מתכנן לשיר. "עשרים דקות?" שאל האחראי בתקווה. "נראה לי שאהיה כאן שעתיים", הפתיע אותו שוואקי, "אבל אתה יכול לרשום עשרים דקות. אם אראה שאני שר לבד, אסיים אחרי חצי שעה". במשך שעתיים וחצי חרך שוואקי את אולם בית הספר, כאשר הילדים שרים איתו כל הזמן. בסיום ההופעה הגיע אליו האחראי עם דמעות בעיניים: "זה היום הכי מוצלח בהיסטוריה של בית הספר, מאז שאני זוכר את עצמי. אתה חייב לחזור לכאן שוב בשנה הבאה".
"נמאס לנו מהחצוצרות"
יעקב שוואקי (41) נולד בירושלים להורים שעלו מארצות הברית, אך ירדו בחזרה כשהיה בן שבע. בהוראת רבו הוא יצא לדרך מוזיקלית רק אחרי שהתחתן ובהסכמת רעייתו. כיום הוא מתגורר בניו-ג'רזי יחד עם רעייתו ג'נין וששת ילדיו. הוא מחלק את זמנו בין העיסוק המוזיקלי לבין לימוד תורה בכולל, מה שמהווה לא פעם אתגר לא פשוט. "כשאני נוסע להופיע ברחבי העולם, החברותא שלי רוצה שאתקשר ואלמד איתו בטלפון", הוא מתאר.
בימים אלה הוא משיק את אלבומו העשירי, העונה לשם 'מוזיקה'. במסגרת גיחה קצרה לארץ לשתי הופעות סגורות, אנחנו תופסים אותו לריאיון, זמן קצר לאחר הנחיתה. האלבום החדש שונה בתכלית מהאלבום הראשון, שבזכותו התפרסם לפני למעלה מעשור וחצי. את הלהיטים החסידיים דאז – 'רחם', 'מהרה', 'שמעתי' ואחרים, מחליפים כיום להיטים ישראליים וים-תיכוניים, כמו 'ישתבח שמו', 'נצח ישראל' ו'אש'. רק שניים מהשירים באלבום מבוצעים בהברה אשכנזית, למילים מהמקורות.
לאן נעלם שוואקי החסידי?
"פשוט הורדתי את הגרטל", הוא צוחק ומבקש להעמיד דברים על דיוקם: "אף פעם לא הייתי חסידי. תמיד הייתי ספרדי. מעולם לא דיברתי יידיש. משום מה הציבור קרא למוזיקה שלי חסידית. לא יודע למה. אתה מתחיל בנקודה מסוימת, תוך כדי נפתחות דלתות ואתה לא רוצה להישאר אותו דבר. אם אתה נשמע אותו דבר לאורך השנים – כדאי שתמצא תעסוקה אחרת.
"כמעט עשרים שנה חלפו וגם הדורות התחלפו והשתנו. הילדים שלי אפילו לא מכירים את המוזיקה החסידית שעליה גדלתי בעצמי", הוא מוסיף, "זו גם אחת הסיבות להקלטת הפרויקט הקודם שלי, 'היו זמנים'. לקחתי את השירים של הדור הקודם וקיבצתי אותם למחרוזות. בעיקר בגלל שהילדים שלי לא ידעו מי היה ר' שלמה קרליבך, מי זה אייבי רוטנברג, אפילו לא היה להם מושג מי זה מרדכי בן דוד".
אחרי הפרויקט הנוסטלגי, החליט שוואקי שהגיע הזמן למשהו קצת שונה ועדכני. "התחלתי לגלגל בראש רעיונות חדשים. לא רציתי להישמע אותו דבר בצורה מונוטונית. רציתי שאנשים יפתחו את האלבום וישמעו משהו חדש. למרות שאני בטוח שלחלק מהאנשים ייקח קצת זמן להתרגל, הייתי חייב לאתגר את עצמי מבחינה מוזיקלית".
יש אומרים כי חלק מהשינוי נובע מהפרידה מהמפיק המיתולוגי שלו, יוחי בריסקמן, לפני שנים ספורות. "הוא היה בהחלט חסידי", מסכים שוואקי, אך נחוש בדעתו שהשינוי לא חל בגלל היציאה לדרך עצמאית. "הייתי איתו במשך 15 שנה. כשעבדנו יחד, הצלחתי לשכנע אותו להקליט את האלבום 'ליבי במזרח', שלא היה בסגנון החסידי בלשון המעטה, והיה יותר בכיוון ים-תיכוני. גם באלבום השני היה השיר 'כי הטוב' בסגנון מזרחי. הוא הבין בעצמו שהרבה מצרכני המוזיקה החסידית רוצים לשמוע משהו אחר. ניגשו אליי לא פעם אנשים שאמרו 'נמאס לנו מהחצוצרות, אנחנו רוצים משהו אחר'. מאז האלבום ההוא אני שומע הרבה זמרים שמנסים לאמץ את הז'אנר. במיוחד היום, הנוער רוצה לשמוע משהו אחר ולא מיחזור של אותם דברים".
יש כאן גם סיכון. אולי אנשים רוצים דווקא את שוואקי הישן?
“לקחתי סיכון כבר כשהוצאתי את 'ליבי במזרח' ואת השיר 'כי הטוב' באלבום חסידי למהדרין. אם לא לוקחים סיכונים, יוצא שכל הזמן עסוקים בחיקוי אחרים. למדתי מההורים שלי להוביל, לא להיגרר אחרי אחרים. אני מנסה ללכת אחרי נטיית הלב שלי. כך גם בפרויקט 'היו זמנים', שכולו שירים ישנים, השקעתי את אותו תקציב כמו שאני משקיע באלבום חדש ומקורי. אותם סיכונים הביאו לי הרבה מכירות ברוך ה', הרבה דלתות נפתחו בעקבותיהם והרבה אנשים שמפרגנים. חייבים לקחת סיכונים, כי אם לא לוקחים, לא מגיעים לשום מקום. פנה אליי זמר צעיר לאחרונה ואמרתי לו: 'תראה, כל אחד אחר יכול להיגרר. מוזיקה היא דרך להגיע אל הלב של אנשים. תשתמש בהשראה שה' נותן לך ותעשה את זה בדרך שלך. אל תחשוב על שום דבר אחר'".
אחד השינויים הגדולים ברפרטואר השירים באלבום החדש הוא יותר שירים עם מילים מקוריות לעומת מילים מהמקורות. "יש פסוקים שהולחנו ובוצעו כל כך הרבה פעמים, ולא רצינו למחזר. כך כללנו באלבום את תפילת השל"ה, שלא בוצעה כל כך, והשיר 'שיוויתי ה", שגם הוא לא זכה לביצועים".
הטקסטים המקוריים מכילים גם ערבוב של שפות שונות. "כשהוצאתי את האלבום 'קולות' לפני מספר שנים, הרבה מהאמריקנים התלוננו שהיו בו יותר מדי שירים בעברית. אמרתי להם, 'אתם יודעים מה? עכשיו באותו שיר נעשה חצי באנגלית וחצי בעברית, כאשר התרגום נמצא באותו השיר'. ברוך ה' יש כל כך הרבה קהלים וצריך לרצות את כולם. אני מופיע במקסיקו סיטי, צרפת, דרום אפריקה – הרבה מקומות מסביב לעולם שלא רוצים שירים רק בעברית, כדי שיוכלו לשיר יחד ולהשתתף. אפילו אישה כמו חמותי, שלא יודעת מילה בעברית, יכולה עכשיו להתחבר לשירים".
שיר לחגיגת השחרור
רבים מהשירים באלבום נולדו, בדומה לשיר 'הבטחתה של אמא', בעקבות אירועים אישיים שחווה שוואקי. הוא מספר על הולדת השיר 'הזמן שלך' – אחד השירים באנגלית באלבום. "הוא נכתב בעקבות אחד הילדים שלי שהגיע הביתה מבית הספר וסיפר לי שהוא מתאמץ מאוד בכיתה, אבל מוציא ציונים נמוכים. החבר שיושב לידו בכיתה משחק לאורך כל השיעור ומקבל מאיות במבחנים. הסתכלתי לבן שלי בעיניים ושאלתי אותו: 'במי אתה חושב שהקב"ה יותר גאה: בזה שמתאמץ ככל יכולתו ומקבל ציונים נמוכים, או בזה שמקבל מאיות בקלות?' ה' לא מחפש תוצאות, הוא מחפש את ההשתדלות שלנו, 'לפום צערא אגרא'. חשבתי לחבר שיר באנגלית – שפת האם שלי, עבור אותם ילדים. ביקשתי מחבר שלי, העיתונאי ישראל בסר מעיתון משפחה, שיכתוב שיר עמוק אבל פשוט, שיתעד את המסע. ה' רוצה את ההשתדלות שלנו, התוצאות בידיים שלו. אני רוצה שהנוער ידע את זה, כי הוא עסוק כל הזמן בהשוואות מול אחרים.
"חשוב שאנשים ידעו שכל שיר מגיע בהשראה", מבקש שוואקי להעביר את המסר. "כל השירים מגיעים בהשראה של פרקי חיים. אתה הולך פה ושם ואתה לעולם לא יודע מה ייתן לך את ההשראה לשיר". כך למשל, השיר 'עולם מושלם' נכתב אחרי ביקור בבית יתומים. השיר 'ישתבח שמו' נכתב בזמן שהיה עסוק בעבודה על שיר אחר בכלל. "מישהו התקשר אליי: 'מה נשמע אחי? איך אתה?' – 'ישתבח שמו לעד', עניתי. ואז אמרתי לעצמי, רגע, זה נראה לי מסר חשוב שכדאי להקליט כשיר. אנשים אומרים את המילים הללו כל הזמן. מיד התקשרתי לתמלילנית מרים ישראלי ונתתי לה כיוון לשיר שרציתי: פשוט, קליט ועממי. היא שלחה טיוטה, שלחתי הערות וכן הלאה, עד שהתקבלה התוצאה המושלמת".
מרים ישראלי עומדת מאחורי להיטים רבים, כמו 'יש תקווה' ואחרים. "היא מומחית בכתיבת שירים שבקלות יכולים להפוך להמנונים", אומר שוואקי בהערכה. "אם אתה רוצה למשוך קהל של אלפים, חייבים לכתוב פשוט – וזה החוזק שלה, למצוא את המילים הנכונות לשירים".
אחד הסיפורים המפעימים שהתרחשו בקרב היהדות האורתודוקסית בארה"ב, הפך גם הוא לשיר באלבום, בשם 'אלף בית גימל'. שוואקי היה בידידות רבה עם שלום מרדכי רובשקין, חסיד חב"ד שניהל מפעל לייצור בשר כשר בארצות הברית שהיה הגדול מסוגו בעולם, ובשנת 2009 הורשע בהונאת בנק ונשפט ל-27 שנות מאסר. מפעם לפעם היה שוואקי נוסע לבקר אותו בכלאו. "כשנכנסתי עם החברים שלי לבית הכלא, חששנו מאוד", הוא נזכר. "נגזר עליו לרצות שנים רבות בכלא, איך הוא יקבל את פנינו? אבל ברגע שנכנסנו הוא חיבק אותנו בחום. קרוב לשעה וחצי רק שרנו ורקדנו. התפלאתי, מה נותן ליהודי הזה כל כך הרבה שמחה כשהוא בכלא? כתבתי לכבודו שיר מרגש, 'קלי קלי למה עזבתני'. התקשרתי לפנחס ליפשיץ, עורך 'יתד נאמן' באנגלית, ושאלתי מה דעתו על הוצאת השיר. הוא כמעט כעס עליי: 'שלום מרדכי הוא יהודי שמח! אתה לא יכול להוציא לכבודו שיר כזה עצוב'. בביקור הבא השמעתי לו את 'מאמין בניסים' והוא הבטיח לי שכאשר ישתחרר מהכלא, יערוך מסיבת הודיה אצלו בבית".
לפני מספר חודשים, כשרובשקין קיבל את בשורת השחרור לאחר שהנשיא טראמפ החליט להעניק לו חנינה, שוואקי היה באמצע הופעה בבוקה רטון, פלורידה. "פתאום קיבלתי שיחת טלפון ממספר לא מזוהה. 'כאן שלום מרדכי רובשקין, השתחררתי מהכלא'. בסעודת ההודיה שערכנו לאחר מספר ימים בביתו, הוא אמר לי: אתה חייב לכתוב שיר 'אלף בית גימל'. לא הבנתי מה הוא רוצה, ואמרתי 'אני לא אנקל מוישי (כוכב ילדים חרדי בארצות הברית. י"א), לא נראה לי שאתחיל ללמד אותיות'. 'אמונה וביטחון – הביאו לי גאולה, אלו האלף בית שלי', הסביר לי. אמרתי לו: 'אתה יכול לראות את העניין כסגור'. 'ושיהיה שיר שמח', הוא ביקש לוודא. היום כמעט בכל חתונה ואירוע שאני משתתף בהם, מבקשים ממני לבצע את השיר. אגב, התעקשתי שהוא יבוא איתי לאולפן להשתתף בשיר. 'אני יכול לשיר, אבל אתה חיית את זה', אמרתי לו".
קשר מיוחד היה לשוואקי עם הרב עובדיה יוסף זצ"ל. כמעט מדי שנה בחג הסוכות היה מגיע אליו עם משפחתו ומנעים את שמחת החג של מרן בשירתו, ואף קיבל ממנו לא מעט ברכות. "הוא חסר לנו", הוא נזכר בערגה. "המשימה שלו הייתה להפיץ יהדות בכל העולם. בצרפת הוא דאג למנוע התבוללות. הוא נתן דחיפה משמעותית וחיזוק לציבור הדתי שם". לא פעם קיבל ממנו שליחויות מיוחדות. "לפני מספר שנים, המפיק שלי שרון דניאל קיבל טלפון מבית הרב, עם מסר חשוב: בתאריך מסוים עליך לנסוע לצרפת כדי לשיר בפני מעל אלף איש במרסיי. אמרנו להם שיש התחייבויות קודמות לאותו תאריך, אבל הם היו נחושים בדעתם. 'הרב עובדיה אינו מקבל לא כתשובה. תשנו בבקשה את מה שצריך, ומעבר לזכות למלא אחרי הוראת הצדיק וזה שתעשה קידוש ה', תראה משהו מיוחד'.
"עשיתי מאמצים עילאיים ואכן הגעתי להופעה. שרתי כמה שירים והתחלתי לדבר על הנשמה היהודית ועל המוזיקה. כשירדתי מהבמה, רץ אליי אחד הרבנים ואמר לי: 'אני חייב לדבר איתך'. ניגשנו לפינה והוא אמר: 'שתדע עד סוף ימיך מה הכוח של מוזיקה: במשך שנים רבות אני מלמד בנות שאינן דתיות. אחת הבנות תכננה להתחתן עם גוי. מסרתי את נפשי כפשוטו כדי להניא אותה מהמעשה. נסעתי איתה לשיעורים, קברי צדיקים, רבנים – כל מה שרק אפשר כדי לשכנע אותה לעזוב את הקשר עם הגוי. כבר עמדתי להתייאש. עברו שנתיים ואשתי כמעט רצתה להתגרש ממני מרוב העיסוק בנושא'. ואז הוא פרץ בבכי: 'הדבר האחרון שביקשתי מאותה נערה זה להגיע להופעה הזאת. התחלת לשיר ולדבר, ואז פתאום היא לוחשת לי באוזן: אני עוזבת אותו'".
האופטימיות של שוואקי לא נשארת רק בשירים שהוא שר, אלא מלווה גם את ההתנהלות שלו. לעומת זמרים אחרים, שמבכים את ההתפתחות הטכנולוגית שבעקבותיה נמכרים פחות אלבומים לטובת צפיות ביו-טיוב, הוא דווקא מוצא בכך נקודה חיובית. "המוזיקה מגיעה לרחבי העולם בצורה הרבה יותר מהירה. הייתי בהופעה במקסיקו כשבועיים לאחר צאת האלבום 'מאמין בניסים'. תכננתי לבצע שיר או שניים מהאלבום חדש, אבל להפתעתי הם ביקשו לשיר כמעט את כל שירי האלבום החדש, והקהל שר איתי כמעט מילה במילה. בעידן הדיסקים, אין סיכוי שזה היה קורה במהירות כזאת. אנשים גם קונים ב-ITUNES. ללא ספק זה טוב להופעות", הוא מפתיע. שוואקי, כך נראה, מסוגל לשיר גם על התופעה הזו "ישתבח שמו לעד".