קיבלתי מקוראת של המדור מכתב עם שאלה אמיתית בנושא תזונה נכונה. "אני רוצה מאוד להאכיל את משפחתי באוכל בריא", היא כתבה לי, "אבל זה יוצר שתי בעיות: בריא תמיד יהיה יקר משמעותית. ולא פחות קשה מכך, בריא תמיד ידרוש הרבה יותר עבודה שלי במטבח. זה פשוט מייאש!"
אחרי שהזדהיתי מכל הלב וגם חשבתי על זה קצת, עניתי לה כך:
"את אכן מעלה שתי בעיות אמיתיות. להכין אוכל בריא זה על פי רוב יקר יותר ודורש הרבה עבודה במטבח. אז איך פותרים את הבעיות הבלתי פתירות הללו לכאורה?
"כתוב שבדרך שבה אדם הולך – מוליכים אותו. בשביל שתוכלי לעשות את השינוי במציאות, את צריכה לעשות קודם כול שינוי בדרך שבה את ניגשת לנושא. פעמים רבות הסיבה שבגללה אנחנו רוצים לעשות שינוי היא לא הסיבה הנכונה, ולכן המכשולים נערמים. אבל ברגע שאנחנו מוצאים את החיבור הפנימי שלנו לדבר – יש סייעתא דשמיא וגם הפתרונות מגיעים איתה.
"קודם כול, את צריכה לשאול את עצמך: למה את רוצה לאכול בריא? אנשים רבים רוצים לאכול בריא פשוט כי זה מה שנכון לעשות, בלי לשים לב שבתוך הקביעה הלכאורה תמימה הזאת מסתתרות אמירות שליליות, שהן אלו שיוצרות את עיקר הקושי: חלוקה למי שעושים את מה שנכון – כלומר, אוכלים בריא – והם בצד הטוב, ומי שלא – והם בצד הלא טוב. אמירות של הפחדה – אם תאכלי בריא תהיי בריאה, ואם לא אז חלילה… וכן תחושה של 'זה יצילנו'. כלומר, לתת לאוכל הבריא כוח בפני עצמו, בתור משהו שמציל כרשות בפני עצמה, שמנותקת ממי שברא את המציאות כולה.
"ברגע שהמניע הפנימי לא נכון – קשה יותר למצוא את הפתרונות, פשוט כי המטרה שלך היא לא לאכול בריא אלא 'להיות בסדר', ובאופן טבעי את מתנגדת למטרה הזאת. אין ספק שאוכל בריא לך ולבני משפחתך יכול ליצור שינוי לטובה בהרגשתכם הגופנית, אך אם הדבר מלווה בלחץ, תחושות אשמה, תסכול וכן הלאה – שכרך יצא בהפסדך".
מחמאה על כל צעד
"אם כן, למה בעצם לאכול בריא? חשוב לזכור שאכילה בריאה היא ההשתדלות הטבעית שלנו. המניע הפנימי צריך להיות – לעשות משהו טוב למען עצמנו. בריאות צריכה להיות מחוברת לשמחה, לחיוך ולאמונה. ברגע שנעשה את זה מתוך מניע חיובי – כל פעולה הכי קטנה נחשבת.
"בואי תחליטי כמה את מסכימה להשקיע בחיוך החיובי הזה לעצמך ולמשפחתך. תתחילי עם סכום קטן שבו את מפנקת בבריאות את בני משפחתך. בסכום הזה תקני משהו בריא אחד או שניים, ותייחסי לזה חשיבות. תחמיאי לעצמך על כל דבר הכי קטן שאת עושה. אם תלכי מתוך מטרה לעשות טוב – הרי שכל עשייה של טוב שווה ונחשבת. לא ממקום של 'רק אם אני אוכל תמיד ובאופן מוחלט בריא' זה נחשב ושווה, אלא 'קצת זה גם טוב'.
"אפשר להתייחס לזה כמו אל מתנדב. מי שמתנדב לעשות חסד – כל דבר שהוא עושה זוכה למחיאות כפיים. הוא לא חייב בכלום, ולכן ברגע שהוא נותן משהו מעצמו זה מוערך. אז תהפכי להיות 'מתנדבת של בריאות', וכל דבר קטן שאת עושה – הרי זה מבורך. תוסיפי להתנדבות גם תפילה ואת תראי איך הסייעתא דשמיא תתחיל להגיע. ברגע שתהיי מונעת ממקום חיובי, אני בטוחה שתצליחי למצוא כוחות להכין מאכלים בריאים וטעימים. לא תמיד ולא באופן מוחלט, אבל אני מאמינה שהכול מתחיל ונגמר ברצון. וברגע שתרצי – תראי איך הכול רץ לך, והרעיונות והפתרונות יופיעו בגדול".
מרק נודלס עם קרם קוקוס וירקות כתומים
הנה דוגמה נפלאה למנת בריאות. זו בעצם ארוחה שלמה בקערה, והיא משביעה, בריאה וטעימה להפליא. אפשר להוסיף למרק אילו ירקות שרוצים, פשוט חולטים ומוסיפים – פטריות, ברוקולי, אדממה, נבטים, קוביות של בטטה או גזר וכן הלאה.
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן בישול:
חצי שעה
4 מנות
חבילת אטריות נודלס אורז, כוסמת או חיטה לפי הטעם
למרק:
בצל קטן קצוץ
3 כפות שמן קוקוס (או שמן רגיל)
3 שיני שום
חצי כפית ג'ינג'ר טרי מגורר
רבע כפית צ'ילי גרוס (לא חובה, למי שאוהב חריף)
נתח דלעת קטן
2 בטטות
2 גזרים
מלח ופלפל
2 כפות רוטב סויה
כף גדושה של אבקת קארי
חבילת קרם קוקוס 250 מ"ל
לתוספות:
חבילת טופו
חופן פטריות
בצל סגול פרוס לעיגולים
בצל ירוק קצוץ
מכינים את המרק: בסיר מתאים מזהיבים את הבצל בשמן הקוקוס במשך 3 דקות. מוסיפים את השום, הג'ינג'ר והצ'ילי הגרוס אם רוצים ומערבבים. מוסיפים את הירקות הכתומים חתוכים לקוביות, ומכסים במים עד גובה הירקות. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים מכוסה כחצי שעה, או עד שהירקות רכים.
במקביל מבשלים את הנודלס לפי ההוראות, מקפיצים קלות את הפטריות והטופו במחבת עם שמן קוקוס או שמן רגיל, וכן מקפיצים את פרוסות הבצל הסגול עד להזהבה קלה. אפשר גם להזהיב את שלושת המרכיבים בתנור בחום של 200 מעלות.
טוחנים יחד במעבד מזון או בעזרת מקל בלנדר את כל מרכיבי המרק לקרם אחיד. מוסיפים את רוטב הסויה, הקארי וקרם הקוקוס, ומבשלים עוד 5 דקות.
הגשה: יוצקים את המרק לקערות הגשה, מניחים בכל קערה נודלס, קוביות טופו, פטריות, בצל סגול ובצל ירוק ומגישים.
