אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, ביום ראשון הקרוב צפויה לצאת לפועל שביתה במשק. תחת הכותרת "השתיקה הורגת – משביתים את המדינה למען הצלת החטופים והחיילים", הכריז ארגון 'מועצת אוקטובר', בשם משפחות החטופים והמשפחות השכולות, על השבתת המשק – וזאת לטענתם בעקבות החלטת הקבינט לכבוש את עזה. בהודעה שפרסמו המארגנים נכתב: "עוצרים את המדינה ודורשים הסכם מיידי להשבת כל החטופים וסיום המלחמה", לשון ההודעה.
בתחילת השבוע (ראשון) יצאה ההכרזה הרשמית מטעם מטה המשפחות, שהודיעו במסיבת עיתונאים כי יובילו שביתה ביום ראשון הקרוב, 17 באוגוסט, החל משעה 7 בבוקר למשך יום שלם. ענת אנגרסט, אימו של החייל החטוף מתן אנגרסט, פנתה לראשי המשק בישראל ואמרה: "ראשי המשק, יש לכם את הכוח. השתיקה שלכם הורגת את הילדים שלנו. אל תגיעו לעבודה ביום ראשון, בואו נעצור את המשק יחד ליום אחד, תהיו איתי למען הצלת החיילים והחטופים". לישי לביא־מירן, שבעלה עמרי מירן חטוף, זעקה: "בחרנו לעמוד כאן יחד, כדי לקרוא לאזרחי ישראל לעצור את הטירוף. למנוע את האסון הבא. אנחנו קוראים לחברות ועסקים, לוועדים הגדולים, לארגונים ולאזרחים – חייבים לעצור".
המשפחות קראו למעסיקים בתחום הציבורי, העסקי והפרטי להצטרף לשביתה. חברות מטה ההייטק מיהרו להודיע כי יצטרפו למהלך. מועצות אזוריות ובהן עמק חפר, תמר, אילות, מגידו, אשכול ושער הנגב, וכן עיריות – הוד השרון, רמת השרון, גדרה ועוד, הודיעו על תמיכתן בשביתה וציינו שיאפשרו לעובדיהן להשתתף במחאה. גם לשכת עורכי הדין, התנועה הקיבוצית ומוסדות להשכלה גבוהה הצטרפו ליוזמה. האוניברסיטה העברית ואוניברסיטאות תל אביב, חיפה, בר אילן ובן גוריון הודיעו בפומבי שיאפשרו לסגל ולסטודנטים להצטרף לשביתה. לטענת מארגני השביתה, עוד מאות חברות פרטיות ועסקיות כבר הודיעו על הצטרפותן.
בהסתדרות לעומת זאת, למרות הלחצים הכבדים שהופעלו עליהם, הודיעו כי בשלב זה לא יצטרפו לשביתה באופן מאורגן, אך הובהר כי יחד עם זאת יתמכו "בגילויי סולידריות מצד עובדות ועובדים למחאה". עד לרגע זה לחץ כבד מופעל על יושב ראש ההסתדרות ארנון בר דוד ובכירים במגזר העסקי להשתתף בשביתה. כזכור, בשביתה הקודמת במשק שהובילה ההסתדרות, בית הדין לעבודה הוציא צווי מניעה תוך שעות ספורות. באותו אירוע ההסתדרות השביתה את המשק בטענה לסחבת במשא ומתן לשחרור החטופים. השביתה, שנקבע שהיא לא חוקית, הסתיימה תוך שעות.
כצפוי, ראשי האופוזיציה הביעו את תמיכתם בהשבתת המשק. יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד הבהיר כי "הקריאה של משפחות החטופים להשבתת המשק מוצדקת וראויה, נמשיך לעמוד לצידן". גם יושב ראש מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן כתב ברשת X כי "אני קורא לכל אזרחי ישראל, כל מי שערך החיים והערבות הדדית יקרים לליבו, לשבות יחד איתנו ולצאת לרחובות, להיאבק ולשבש", כתב גולן.
"אין קשר בין השביתה לחטופים"
יחד עם זאת, ישנם רבים בישראל שיוצאים נגד קיומה של השביתה, מתריעים מפני השלכותיה ותוהים בנוגע לאמיתות כוונותיהם של מארגניה. נדב מירן, שאחיו עמרי מירן חטוף בעזה, רואה בחומרה רבה את השביתה המתוכננת: "אני חושב שהשבתת המשק משחקת לידי חמאס בניסיון להביא את הממשלה ומדינת ישראל להפסקת הלחימה, ובכך לכניעה לארגון. שוב, יועצי המטה שרוצים בהפלת הממשלה בלבד דוחפים את הממשלה והמדינה לעסקאות כניעה. שחרור החטופים הוא מהם והלאה", הוא מאשים.
"אני חושב שאנחנו חוזרים לימי המחאות נגד הרפורמה המשפטית וממש לא בעד החטופים. אין קשר בין השבתת המשק להשבת החטופים. זה אקט שהוא פוליטי לחלוטין, ושכל מטרתו היא הפלת הממשלה כדי לא לתת לראש הממשלה את הניצחון של השבת החטופים. הם לא רוצים שהוא יהיה האדם שישיב אותם, וככה יחזק את מעמדו ויבטיח ביום שיהיו בחירות את הסיכוי שלו להיבחר שוב. הם מנסים לטרפד בכל צורה ודרך את החזרת החטופים, הם פשוט כלי".
הם טוענים – אנחנו משביתים את המשק כי אנחנו אומרים די למלחמה ותחזירו את החטופים עכשיו.
"ברור, רק שהחטופים הם כלי, אחרת על מה הם יעשו שביתה?", תוהה מירן, "השאלה היא מה עומד מאחורי הכלי הזה. הם מבצעים קמפיין התרמה מטורף לטובת ההשבתה הזאת, ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו: רגע, אם מישהו מארגן שביתה, לשם מה הוא מארגן התרמה? על מה? לא מספיק שאני מוותר על יום העבודה שלי, אני צריך לתרום לכם לקמפיין?".
אבל מה אתה חושב שיהיו ההשלכות להשבתת המשק בעניין החטופים, ובעניין אחיך שכבר כמעט שנתיים נמצא בשבי?
"היות שהדבר הזה מהדהד את המסרים של חמאס, זה משחק לידי חמאס. חמאס רוצה לייצר כאוס במדינת ישראל ובחברה הישראלית. השבתה כזאת של המשק באה ליצור כאוס כלכלי במדינת ישראל, וככה הושגה מטרה של חמאס. הרי מה המטרה של הדבר הזה? הם אמרו במסיבת העיתונאים שהמטרה היא להביא לידי הפסקת הלחימה ושחרור כל החטופים, מה שנקרא 'בכל מחיר'. מה שהם לא מבינים זה שחמאס מבקש קודם כול שנצא מעזה, לקבל את כל הביטחונות הבין־לאומיים המטורפים שלו נגד המשך לחימה של ישראל, ולסנדל את ישראל כך שהיא לא תוכל להמשיך להילחם בכל מקרה – ורק אחרי זה חמאס יתחילו לדבר איתנו על 'החלפת שבויים'. יצאנו מרצועת עזה, חמאס קיבל את הביטחונות שלו, ועכשיו מה הקלף שיהיה בידינו כדי להשיב את החטופים?"
אז מה בכל זאת אפשר לעשות? אתה עוד מאמין שלחץ צבאי ישחרר חטופים?
"קודם כול, אי אפשר להתמהמה כבר. הגיע הזמן לגמור עם זה, לקבל פה החלטות ולעשות פעילות שבאמת תכריע את חמאס, תהא אשר תהא. פעילות עצימה, שגם המילואימניק והסדירניק שנשלחו בפעם המי יודע מה לרצועת עזה, ידעו שהפעם זה עד הסוף, לא למען השגת עסקה אלא על מנת להכריע את חמאס. זאת צריכה להיות האמירה. צריך לזנוח את תוכנית ויטקוף, כי כל המהלך של נתניהו עכשיו זה להגיע לעסקה חלקית, וגם אחרי שתתחיל שוב הלחימה חמאס ירים יד ואנחנו נעצור. זה לא סביר", הוא מדגיש, "אנחנו צריכים לשאוף לעסקה כוללת. אך ורק עסקה כוללת, לא עסקאות חלקיות. עכשיו אנחנו הולכים למערכה, ועד שהצבא יכין את עצמו, ועד שפה ועד ששם, וכבר אין זמן. מתי ישחררו את החטופים?", הוא זועק.
מה אתה, כאח לחטוף בעזה, אומר לראשי המשק, למעסיקים וליושב ראש ההסתדרות ששוקלים להצטרף לשביתה?
"שאני לא מבין את העילה הכלכלית לשביתה".
מבחינתם העילה היא ערכית־מוסרית.
"אז איפה המוסר שלהם כלפי אותן משפחות של חללי צה"ל והפצועים שרואים אותם הולכים לעשות את השביתה הזאת, כשהם נלחמו על מנת לשחרר חטופים ולגמור עם האיום הזה שנקרא חמאס, שילמו מחירים כבדים ועכשיו הם קוראים ללכת לעסקת כניעה?", הוא שואל, "איך אתם יכולים להסתכל לאנשים האלה בעיניים, או שאולי לא אכפת לכם? אתם לא רואים אותם. אתם רואים רק את הצורך שלכם לפגוע במדינה וללכת לעסקת כניעה עם חמאס שתסכן אחר כך את תושבי עוטף עזה ושאר תושבי מדינת ישראל והיהודים בעולם. כי המסר שאתם מעבירים הוא שחטיפת יהודים משתלמת בשביל המיקוח. השביתה הזאת אומרת למעשה שאנחנו נעשה הכול כדי שחמאס יקבלו את מה שהם רוצים, כי זאת המשמעות של עסקת הכניעה הזאת. פגיעה עתידית באזרחי מדינת ישראל".
מירן מבקש להעביר מסר לממשלת ישראל בעת הזאת: "קדימה, תגמרו עם זה. תראו שאנחנו נחושים, תראו שיש לנו עוצמה ושאנחנו הולכים להכרעה ולא לעסקאות חלקיות", הוא מתחנן, "אין עסקה חלקית יותר. לכו תכריעו את חמאס, וזה כבר יביא את החטופים".
מאז אפריל האחרון, משפחתו לא קיבלה אות חיים מעמרי. "מאז הסרטון ההוא לא שמענו ממנו שום דבר. אני מקווה שבקרוב נזכה לראות אותו, אבל זה תלוי בנחישות שתפגין מדינת ישראל וכרגע לא נראה שזה הכיוון, ומכאן החשש הגדול", הוא נאנח, "יש גם החלשה מבפנים. השביתה הזאת היא חלק מההחלשה מבפנים. מדובר במהלך לא נכון, וחבל שפונים למחוזות האלה. אני רואה בשביתה יותר מהלך פוליטי מאשר מאמץ לשחרור חטופים. הדרך היחידה להחזיר את החטופים היא לחץ צבאי והומניטרי על חמאס", הוא מתעקש, "השבתת המשק לא תעזור לחטופים, רק תעזור להדהד את מסרי חמאס, ולכן אני מקווה מאוד שההשבתה הזאת ביום ראשון הקרוב תהיה אומללה, ורק מעט אנשים יצטרפו אליה".
השבתה? רק במסגרת יחסי עבודה
עורך הדין דוד משען, מומחה לדיני עבודה, פוסק כי השבתת המשק שלא בעקבות סכסוך עבודה איננה חוקית: "מקור הזכות לשביתה הוא חוק יישוב סכסוכי עבודה, ושם מוגדר בדיוק מה נקרא סכסוך עבודה. ארגון עובדים רשאי להודיע על סכסוך, ואחרי כמה ימים של דיונים הוא מגיע לידי שביתה שמעוגנת ומוגדרת בחוק. לכן ברור שכל סכסוך שאיננו נוגע ליחסי עבודה ולא לתנאי עבודה, איננו חוסה במסגרת החוק ואיננו שביתה חוקית", הוא מבהיר, "ארגון עובדים הוא הגוף שמוסמך על פי חוק להכריז על סכסוך עבודה".
ומה אם המעסיק מודיע לעובדים שלו: העסק שלי שובת ביום ראשון?
"מעסיק יכול להכריז על השבתה במסגרת אותו חוק. ושוב, השבתה היא במסגרת סכסוך ביחסי עבודה. נניח שעובדים מסוימים לא עובדים, או לא ניתן לבצע את העבודה מסיבה אובייקטיבית זו או אחרת, אז המעסיק רשאי להכריז על השבתה של העסק. השבתה של העסק חייבת להיות במסגרת יחסי עבודה. המעסיק לא רשאי להשבית את העסק בגלל מחאה פוליטית, כי זה לא נכנס במסגרת החוק", הוא שב ומציין, "מעסיק שמשבית מנימוקים וטענות שלא קשורים ליחסי עבודה, כמו למשל רקע פוליטי – לא חוסה במסגרת החוק, וכל עוד העובדים מגיעים לעבודה ומוכנים לבצע את העבודה, הם זכאים לקבל את שכרם", הוא מסביר, "המעסיק יכול לומר: אני פיזית סוגר את המפעל ואין כניסה למפעל, זה בסדר, אבל זו לא השבתה במסגרת החוק, כי זה לא נוגע ליחסי עבודה. ולכן העובד שמוכן ומזומן להגיע לעבודה, זכאי לקבל שכר כרגיל".
ומה לגבי מערכות ציבוריות, כמו מערכת הבריאות או האקדמיה?
"אין הבדל. החוק לא מבחין בעניין זה בין מעסיק פרטי לבין מעסיק ציבורי. בכל מקרה, מעסיק או ארגון עובדים רשאים להשבית במסגרת יחסי עבודה, ובעניין זה אין אבחנה בין גוף פרטי לבין גוף ציבורי".
וכשזה לא נוגע ליחסי עבודה אלא לסוגיה פוליטית, האם אני כחברת סגל באוניברסיטה, או רופאה בבית חולים, יכולה להתנגד לשביתה הזאת והזכויות שלי יישמרו?
"בהחלט כן. הואיל ורואים בשביתה על רקע פוליטי שביתה בלתי חוקית, אני כעובד מגיע לעבודה וזכאי לקבל את שכרי, כי אין פה לא שביתה ולא השבתה כפי שהחוק מכיר. ומכאן שמדובר ביום עבודה לכל דבר ועניין", הוא מציין, "כמו שציינתי המעסיק יכול לומר, אני פיזית נועל את השער. זה יכול לקרות. אבל אסור לפגוע בזכויות העובדים. העובד יכול לומר, המעסיק רוצה להביע את המחאה שלו, ואני לא מסכים לה ועבורי זה יום עבודה לכל דבר ועניין, ומכאן שאני זכאי לקבל שכר. אם המעסיק מחליט לסגור את העסק זה עניינו, אבל מבחינתי זה יום עבודה. המעסיק לא יכול ביום בהיר לבוא ולהגיד לעובד, אתה לא מגיע מחר לעבודה ואני אנכה לך משכרך", הוא מסביר, "הזכות לשבות או להשבית חייבת להיות מעוגנת במסגרת אותו חוק ליישוב סכסוך עבודה. וברגע שאין פה סכסוך עבודה וזה לא חוסה במסגרת אותו חוק, אז יש פה מעשה שהוא פראי, פוליטי ולא חוקי. השביתה הזאת או ההשבתה, אם זה מצד המעסיק, איננה חוסה במסגרת החוק והיא לא חוקית".
ומה דעתך על יושב ראש ההסתדרות שהצהיר שהוא תומך בשובתים, אבל לא משבית באופן גורף את המשק כי אין לו תימוכין חוקי לשביתה?
"ההתבטאות הזאת של יושב ראש ההסתדרות היא התבטאות בעייתית מאוד, מפני שהוא אמור לייצג את כל העובדים במסגרת יחסי העבודה. ההסתדרות היא לא גוף פוליטי ולא אמורה להביע דעה פוליטית, אלא לייצג את כל העובדים מכל המגזרים בלי קשר לדעה והשקפה פוליטית כזו או אחרת. אי אפשר לעשות פוליטיזציה מארגון עובדים. התמיכה שלו בשובתים היא פגיעה בזכות הייצוג של העובדים. אחרי אמירה כזאת, עובד שמביע דעה שונה לא יכול להרגיש שההסתדרות מייצגת אותו כראוי".
***
