כמעט שנה חלפה מאז שישראל ביצעה את מבצע הביפרים שהדהים את העולם והחל את תהליך הקריסה של חיזבאללה, ולאחריו את קריסת הציר השיעי. מאז תחילת מבצע חיצי צפון, שבו תמרנה ישראל בדרום לבנון במטרה לנקות את השטח מאחיזתו של חיזבאללה, חלו תמורות רבות במדינת הארזים.
הכאוס בפוליטיקה הלבנונית נפתר, כאשר לאחר שנתיים של מבוי סתום הצליחו למנות במדינה ממשלה חדשה ונשיא חדש, בשני המקרים על אפו וחמתו של חיזבאללה, שנפגע פגיעה קשה במערכה מול ישראל. במקביל לכך, מבצע חיצי צפון הסתיים עם הסכם הפסקת אש ובו הסכם צד מול ארצות הברית, שיצר את מנגנון הפעילות של ישראל בלבנון בתשעת החודשים האחרונים.
אלא שבשבועות האחרונים החלה מערכת לחצים אמריקניים על ישראל ועל לבנון לנהל שיחות שבסופן, אולי, אף ייחתם הסכם נורמליזציה בין המדינות. מערכת לחצים דומה הופעלה על ישראל אל מול המשטר החדש בסוריה של אל ג'ולאני, עד שהחל הטבח בדרוזים וגנז כל שיח בנושא.
האמריקנים נחושים בדעתם להביא הישג בגזרת לבנון, ואף מאמינים כי הדבר בר־השגה. מאחורי הקלעים יש לציין את סביבתו של הנשיא טראמפ שדוחפת למהלך, בהובלת מחותנו מסעד בולוס הלבנוני, המכהן כיועצו של טראמפ לענייני ערבים והמזרח התיכון. עד כה האמריקנים לא הצליחו להביא הישגים בולטים במיוחד במדיניות החוץ שלהם, לא בגזרת המזרח התיכון ומלחמת חרבות ברזל, ולא בגזרה המזרח אירופית במלחמת רוסיה-אוקראינה. גם המתקפה באיראן, שבה טראמפ מתגאה עד היום, הובילה לתוצאות מתונות בהרבה מההצהרות הראשונות. בבית הלבן מבינים זאת, רואים את התמיכה הפנים־אמריקנית בנשיא בשפל מראשית הכהונה, ורוצים הישג בין־לאומי. לבנון, על פי תפיסתם, יכולה להוות בדיוק את ההישג הנדרש.
אלא שכרגיל במזרח התיכון, שום דבר איננו פשוט וקל להשגה. האמריקנים דרשו מממשלת לבנון לקיים את סעיפי ההסכם מול ישראל, שקובעים כי מדינת לבנון תפרק את חיזבאללה מנשקו, ובתמורה לכך ישראל תשלים את נסיגתה מחמש נקודות האחיזה שנותרו לה בלבנון עם תום המערכה בחזית הצפונית. הדרישה המקורית הייתה שישראל תבצע את הנסיגה עוד בטרם יושלם הליך ההתפרקות של חיזבאללה מנשקו, אך התנגדותה הנחרצת של ישראל הובילה לשינוי כיוון מהיר מוושינגטון. תרומה מרכזית לכך נתונה לחיזבאללה עצמו, שהבהיר לנשיא לבנון עאון ולראש ממשלת לבנון נוואף סאלם כי אין לו כל כוונה להתפרק מנשקו בצורה שקטה, והוא מוכן לגרור את לבנון למלחמת אזרחים כוללת.
הדברים שיצאו מפי מזכ"ל חיזבאללה החדש, נעים קאסם, הציפו את השאלה מהו היקף הפגיעה שישראל הנחילה לארגון, ועד כמה מדינת לבנון אכן יכולה להתמודד איתו בכוחות עצמה. מבחינת הצהרות, עאון וסאלם מפגינים טון תקיף כלפי הארגון שעל פיו התנהלה לבנון שנים ארוכות. גם בציבור עצמו, בחלקים הלא שיעים שלו, ישנו רצון לראות את חיזבאללה מתפרק מנשקו, אך בשטח לחיזבאללה ישנו עדיין כוח רב, ובסיס התמיכה השיעי שלו נותר איתן. בד בבד איראן גם כן מנסה להשיב את השפעתה במדינה, דרך חיזבאללה כמובן.
בישראל יודעים זאת ולא ממהרים ללכת שולל אחרי הבטחות שמגיעות מהצד הלבנוני. למעשה, ישראל המשיכה לפעול לאורך כל החודשים האחרונים בלבנון, ובעצימות גבוהה למדי. גורמים בכירים בפיקוד הצפון, שאיתם שוחחנו בימים האחרונים, מספרים על מאות תקיפות ישראליות מאז סיום מבצע חיצי הצפון. במסגרת אותן תקיפות, מעריכים בצה"ל כי בין 70 ל־90 אחוזים ממערך הטילים המדויק של הארגון הושמד. בנוסף לכך, כ־250 פעילי חיזבאללה חוסלו במהלך התקופה הזאת. במבצע עצמו חיסלה ישראל אלפי פעילי חמאס, ופצעה אלפים רבים אף יותר, חלק בלתי מבוטל מהם איננו מסוגל לשוב לפעילות צבאית. כמובן, חלק נכבד מאותם פצועים נפגע במבצע הביפרים. "מאז הפסקת האש בצפון חיזבאללה נחלש עוד יותר", אומרים בכירים בצה"ל ל'בשבע'.
בצה"ל מצביעים על שתי צורות עבודה בלבנון בחודשים האחרונים. הראשונה, במסגרת מנגנון הפעולה שנוצר בהסכם, שעל פיו ישראל מעבירה התרעות וטענות על הפרות לאמריקנים, הם בתורם מעבירים את הדברים לצבא לבנון, והוא אמור לפעול על מנת לטפל בהפרות של חיזבאללה. לפי הנתונים של צה"ל, בתשעת החודשים מאז כניסת הפסקת האש לתוקפה ויצירת המנגנון, יותר מאלף הפרות דווחו על ידי ישראל, כאשר מנגנון הדיווח פועל על בסיס יומי.
התושבים מתרגלים למציאות החדשה
בצה"ל יודעים לומר שיש מדרג בהפרות, וכפועל יוצא גם פערים בטווחי ההוצאה לפועל של נטרול ההפרה. ישנן הפרות שישראל מקציבה לצבא לבנון 24 שעות לטפל בהן, וישנם מקרים שבהם זמן התגובה שישראל נותנת ללבנון ארוך יותר. ההבדל נובע ממורכבות המקרים. כשהדיווח עוסק במשגר טילים שנמצא בנקודה ידועה, מדובר באירוע קל לתפעול. כשצריך לנטרל מתחם שלם, מדובר בעניין שמצריך הכנה מרובה יותר.
בצה"ל טוענים כי הם רואים מגמת שיפור ולמידה בעבודת צבא לבנון אל מול ההפרות המדווחות של חיזבאללה, אך לצד זאת אומרים בצורה ברורה שאין שום אפשרות לסמוך על הלבנונים בצורה מלאה, ועל כן ישראל פועלת גם בצורה ישירה בלבנון, הן מהאוויר והן מהקרקע. לפי מידע שהגיע ל'בשבע' בחודשים האחרונים, ישראל פעלה קרקעית עשרות פעמים בלבנון, אף שהאירועים הללו נותרו מחוץ לדיווחים. אלה התמקדו בעיקר בפעילות האווירית. במערכת הביטחון יודעים לומר שמדובר בהחלטה מדינית לשמור על חופש פעולה ישראלי מלא בלבנון ובסוריה, גם אם יהיה הסכם כלשהו עם אחת מהמדינות הללו.
הדברים הללו נאמרים כאשר בקרב תושבי הצפון מתחזק החשש כי ישראל תיסוג מחמש נקודות האחיזה למען הסכם עם לבנון. החשש בקרב התושבים הוא ששוב הם יופקרו מול חיזבאללה, שיחזור ויתבסס על הגבול. בצה"ל מנסים להרגיע את החששות של תושבי הצפון, שעד כה כמחצית מהם לא חזרו אל ביתם. על פי גורמים בפיקוד צפון, עד כה הם לא מזהים השתקמות של חיזבאללה בדרום לבנון, ובשאר חלקי המדינה מדובר על שלבים ראשונים של שיקום, שצה"ל פועל נגדם באופן מיידי, בין דרך מנגנון הדיווח ובין ישירות.
"המשימה שלנו כאן היא בפעולה יזומה אל מול הפרות ההסכם של האויב וביוזמה נוספת מצידנו כדי למנוע אירועים אפשריים, ונועדה כדי לאתר כל ניסיון השתקמות או חזרה של ארגון הטרור חיזבאללה שיפגע בביטחון יישובי הגליל", אומר ל'בשבע' סגן אלוף ב׳, מפקד גדוד 9232, הפועל בתעסוקה מבצעית בחודשיים האחרונים תחת חטיבה 769 בגבול הצפוני.
במה מתמקדת הפעילות שלכם בשטח?
"הגדוד פועל במגוון דרכים, בין בהסרת איומים ותקיפת חשודים במרחב, ובין בסיכול של פעילים שעוסקים בשיקום. כמובן, יש פעולות נוספות שאנחנו יוזמים שאין זה המקום להרחיב עליהן. אני יכול להגיד שאנחנו יודעים שביטחון עדיף על פני השקט, ואנחנו פועלים להשיג אותו – התושבים שחוזרים לגזרה מתרגלים למציאות הביטחונית החדשה, אנחנו מברכים על החזרה שלהם ועושים הכול כדי ששגרת החיים שלהם תהיה בטוחה יותר".
בעבור גדוד 9232 מדובר בסבב מילואים רביעי, לאחר שבסבבים הקודמים פעל הגדוד ברצועת עזה ובסוריה. ב' מתאר מציאות ביטחונית שונה למדי מהמצב הביטחוני שהיה לפני 7 באוקטובר: "לוחמי הגדוד פרוסים לאורך הגבול במוצבים החדשים שהוקמו. אנחנו בגזרה שחולשת על רוב היישובים בגזרה, בקשר עם הרבש״צים וראשי המועצות ומשקפים את הפעילות כל הזמן, גם לקראת תחילת שנת הלימודים – הן בבתי הספר והן במוסדות ההשכלה השונים".
בכירים בפיקוד צפון תיארו בפני 'בשבע' השבוע את תפיסת הביטחון החדשה אל מול לבנון. בקווים כלליים ניתן לומר כי על פי התפיסה החדשה אין יותר מציאות שבה מי שנמצאים בקו האחרון הם אזרחים, אלא כוחות צבא. לשם כך בנו בצה"ל שורה של מוצבים ומיני־מוצבים על מנת לאייש את כל רצועת הגבול. כמו כן, אם לפני המלחמה פעלו בגזרה רק שתי חטיבות, כיום צה"ל מחזיק שלוש חטיבות באזור, שתיים מתוכן חטיבות מרחביות ואחת חטיבה מתמרנת. כמו כן, וכפי שתיאר זאת ב', התפיסה הביטחונית בצפון פועלת לפי העיקרון ש"ביטחון עדיף על פני שקט", ועל כן צה"ל מעדיף להתחכך עם כוחות חיזבאללה וטרור נוספים בשטח מאשר לקנות שקט.
"חיזבאללה מרגיש איום ממשי"
ובחזרה לנעשה בתוך לבנון. השבוע ישראל העבירה מסר פומבי ללבנון, ועל פיו היא מוכנה לסייע לממשלת לבנון ולצבא הלבנוני לפרק את חיזבאללה מנשקו. המסר עורר זעם גדול במדינה, וצייר את הממשל החדש ככזה שפועל תחת חסות ישראלית.
"זאת הייתה טעות קשה מאוד", אומר אלוף משנה במיל' ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ומומחה ללבנון ולסוריה, "גם ככה הממשלה הלבנונית והנשיא עאון נתפסים כמשתפי פעולה של ישראל. מכנים אותם 'הציונים'. ונזכור, ראש הממשלה הוא נוואף סאלם, שהתעמר בישראל בהיותו נשיא בית הדין הבין־לאומי בהאג. על תמונות שלו דורכים ויורקים, כשהוא נכנס לאצטדיון כדורגל כאורח כבוד כל הקהל שרק לו בוז. ההצהרה של ישראל הייתה צעד אומלל שחיזק את הטענות של חיזבאללה שהממשל החדש למעשה עושה קנוניה עם ישראל".
הטענות של חיזבאללה נשמעות בציבור הלבנוני? הרי חלקים נרחבים ממנו סולדים מהארגון.
"תלוי מי. השיעים תומכים הדוקים של חיזבאללה. זה בכלל לא משנה אם מדובר בשיעים שהם ממש חיזבאללה או בשיעים שהם אנשי 'אמל', שיש להם ברית משותפת עם חיזבאללה כבר שנים. במערב חושבים ששתי המפלגות הללו סולדות זו מזו, אבל זה היה בשנות ה־80, מאז חלפו הרבה מאוד שנים והמציאות השתנתה מאוד. כיום הם עובדים ביחד ומייצרים בלוק פוליטי וציבורי. אבל הכוח שלהם נפגע. אם בממשלה הקודמת הייתה לחיזבאללה זכות וטו על כל החלטה, זה לא קיים הפעם. לצד זאת, יש עדיין חמישה שרים שיעים בממשלה החדשה, שניים מתוכם של חיזבאללה, שניים של אמל ואחד עצמאי".
כמה רחבה הפגיעה בארגון? הרי בסוף ישראל חיסלה חלק ניכר מפעיליו וחלק ניכר מיכולותיו.
"חיזבאללה ספג מכה קשה. אי אפשר להתכחש לזה. אפילו נסראללה עצמו, לפני שחוסל, אמר זאת. כל דרגי הפיקוד הצבאי שלו וחלקים נרחבים מאוד מהדרג המדיני שלו חוסלו, ואנחנו מדברים עד לרמת מפקדי הפלוגות. זה היה חיסול טוטאלי של המערכים האלה. יותר מ־5,000 אנשי חיזבאללה נהרגו במלחמה מול ישראל ויותר מ־15 אלף נפצעו, רבים מהם לא יכולים לחזור לתפקד. זאת מכה קשה, אבל היא לא מחקה את חיזבאללה. חיזבאללה הורכב מיותר מ־100 אלף פעילים. זה המון. אז נכון ששדרת הפיקוד שלו חוסלה, אבל המוני פעילים שלו עדיין מתפקדים. זה יותר גדול מצבא לבנון".
וכל זה כשגם בצבא לבנון יש המוני שיעים, שחלקם תומכים בצורה כזאת או אחרת בחיזבאללה.
"נכון. 60 אחוזים מצבא לבנון הם למעשה שיעים, שלרובם יש משפחות שגרות בדרום לבנון או באזורים שיעים אחרים. מדובר בבעיה דמוגרפית קשה לצבא לבנון, וכל העיסוק סביב היכולות של צבא לבנון צריך לקחת בחשבון את ההרכב העדתי שלו".
במה חיזבאללה התמקד בשנה החולפת? כי לא ממש ראינו אותו בשטח.
"חיזבאללה היה עסוק בבנייה מחדש של המערכות הפיקודיות שלו שנהרסו. הוא בחר להסתתר מאחורי נביה ברי, יושב ראש מפלגת אמל. מבחינת חיזבאללה, כל עוד לא היה איום ממשי על קיומו, השיטה הזאת שירתה אותו. בזמן הזה ראינו גיוס פעילים חדשים, הקמה מחודשת של מפעלי נשק וכתב"מים, חיזוק ושיקום הקשרים עם איראן והתארגנות מחודשת בדרום לבנון, שלמעשה מכסה על הפעילות שלו בגזרה. הרי חיזבאללה נאלץ לעזוב באופן גלוי את דרום לבנון, אך לא הייתה לו שום כוונה לוותר על האחיזה במקום, אז במקום כוחות גלויים שלו הוא הקים כיתות כוננות בבגדים אזרחיים, ולמעשה נשאר בשטח".
מה השתנה בשבועות האחרונים שאנחנו רואים אותו חוזר לפעול בגלוי, ואף מאיים במלחמת אזרחים?
"הוא מרגיש שהאיום כרגע ממשי", אומר נריה, "חיזבאללה הופתע שתחת לחץ אמריקני, ממשלת לבנון פועלת לפרוק אותו מנשקו. בישיבת הממשלה שקיבלה את ההחלטה לבצע את פירוק חיזבאללה מנשקו ולהטיל על הצבא את המשימה להגיש תוכניות לביצוע, השרים השיעים יצאו באמצע הישיבה. מזכ"ל חיזבאללה נאם במקביל והבטיח מלחמת אזרחים מחודשת, והוא אף השתמש באחד המוטיבים הכי מרכזיים באיסלאם השיעי, קרב כרבלא שמשמעותו קרב עד המוות. במילים אחרות, חיזבאללה מאיים לפרק את המדינה".
כמה האיומים האלה השפיעו על ממשלת לבנון?
"הרבה. בהתחלה הממשלה ניסתה להראות שיש לה כוח ויכולת להתמודד עם חיזבאללה, אך מהר מאוד התברר שזה לא המצב. הממשלה שלחה את הצבא למג'דל זון, עיירה קטנה מדרום לצור ששם היה מצבור נשק של חיזבאללה. איך שכוחות ההנדסה נכנסו למוצב במטרה לפרק אותו, התברר שהאזור ממולכד ושישה חיילים לבנוניים נהרגו. זאת רק דוגמה לכך שחיזבאללה לא מתכופף מול ממשלת לבנון, והממשלה הלבנונית עומדת חסרת אונים. האמריקנים דרשו מממשלת לבנון לפרק את מוסד הבנקאות של חיזבאללה, שדרכו חיזבאללה מלבין כספים ולמעשה מממן את הפעילות שלו, אך במקום להצליח לפרק אותו המוסד רק גדל, ויש בו כיום 40 סניפים במקום 36 סניפים שהיו קודם לכן, ומיליוני חשבונות. בימים האחרונים עאון כבר אומר לחיזבאללה שאין לו כוונה להפעיל את הצבא נגדו".
במילים אחרות, ממשלת לבנון אולי רוצה אבל אין לה יכולת?
"בדיוק. הממשלה בלבנון חלשה. היא לא יכולה באמת להתמודד מול חיזבאללה. לכן חשוב להסתכל על המציאות בעיניים מפוקחות. בישראל מדברים על הסכם מול לבנון ואולי אפילו נורמליזציה. אין לזה שום היתכנות ושום סיכוי. אנחנו סתם מדברים את עצמנו לדעת. אי אפשר לסמוך על צבא לבנון שיעשה את העבודה, אי אפשר לסמוך על ממשלת לבנות שתוכל לעמוד בה, וגם האמריקנים כבר אמרו השבוע ללבנונים שהם יכולים לשכוח מזה שישראל תצא מחמש נקודות האחיזה".
"מה שאנחנו רואים זה משחקים של כוח", אומר אור יששכר, ראש מחלקת המחקר בתנועת הביטחוניסטים, "ישראל, ארצות הברית, צרפת ומדינות נוספות מנסות להושיט יד לממשלת לבנון בשביל להיפטר מחיזבאללה, אבל אין כל כך מי שיכול ללחוץ את היד הזאת. הממשלה הלבנונית רוצה, אבל יודעת טוב מאוד שאין לה מספיק יכולות לשם כך".
מה ההשלכות של זה ברמה הבין־לאומית בין ישראל וארצות הברית ללבנון?
"ברור שפירוק חיזבאללה מנשקו הוא תנאי בסיס, שכל עוד הוא לא קורה לא נראה יותר מדי התקדמות במערכת היחסים שבין המדינות. זה ידוע לכל השחקנים בזירה. אי אפשר לנרמל יחסים עם מדינת לבנון מבלי שהמדינה תעבור דה־איראניזציה שמשמעותה פירוק חיזבאללה, הן מכוחו הצבאי והן מכוחו הפוליטי־מדיני. זאת לא סתם דרישה ישראלית, אלא חלק מהחוקה הלבנונית במסגרת הסכם טאיף משנת 89'".
אבל הסעיף הזה מעולם לא יושם.
"נכון. וזה כרגע המבחן הגדול של לבנון עצמה, האם המדינה והציבור מוכנים ללכת לצעד של פירוק חיזבאללה. בסוף זאת המשימה שלהם, ורק הם יכולים לעשות אותה. ישראל והמערב יכולים לסייע מהצד, אבל בסוף זאת צריכה להיות החלטה פנים־לבנונית".
גם אם לבנון תחליט ללכת לצעד הזה, כמו שאמרת כנראה אין לה יכולת לעשות זאת. אז זה בכלל יעד ריאלי?
"חיזבאללה לא ילך בשקט, איראן לא תיתן לזה לקרות, אבל היום המצב בלבנון שונה מאוד ממה שהיה לפני שנה. הציר האיראני פורק. אין את משטר אסד בסוריה שהיה חלק מרכזי בציר, חיזבאללה עצמו כבר פחות דומיננטי אחרי הפגיעה של ישראל, איראן ספגה מכות קשות במלחמה מול ישראל והיא לא יכולה להעביר את כמויות הכסף שהיא העבירה קודם. כלומר תנאי המגרש כרגע טובים בהרבה ממה שהיה לפני שנה. אבל צריך להבין שממשלת לבנון לא חזקה דיה כרגע כדי לבצע את זה, והיא צריכה סיוע. וכאן מגיעה ההחלטה של הציבור הלבנוני, שצריך לבחור ללכת לצעד הזה".
***
