בהרצה  בהרצה 

הממשלה תחליט, הרמטכ"ל יבצע

גם אם הרמטכ"ל סבור שבעיתוי הנוכחי נכון לבצע עסקת חטופים חלקית, עליו להבין שסמכות ההחלטה האם לכבוש את עזה נתונה לדרג המדיני, ועל הצבא לבצע באופן מיטבי כל החלטה שתקבל הממשלה

הרמטכ"ל בעת סיור בעזה השבוע. מימין האלוף יניב עשור, משמאל תת־אלוף ברק חירם. צילום: דובר צה"ל

1

לפני כשבועיים לימד שר הביטחון ישראל כ"ץ את הרמטכ"ל אייל זמיר שיעור קטן בפוליטיקה וביחסי הכוחות בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, כאשר הודיע על עיכוב במתן אישורו לרשימת מינויים בצבא שעליהם החליט הרמטכ"ל. מדובר במינויים לתפקידים בכירים שדורשים פורמלית את אישורו של שר הביטחון. הרמטכ"ל ניסה ליצור עובדה מוגמרת ולאלץ את השר לאשר רשימה ארוכה של מינויים, שעליה החליט בלי להתייעץ עימו. אבל ישראל כ"ץ לא מצמץ והבהיר שהוא לא מתכוון לשמש חותמת גומי, ושהמינויים לא ייכנסו לתוקף עד שהוא ילמד ויאשר אותם באופן פרטני. יוקרתו של הרמטכ"ל מול פקודיו ספגה מכה, כאשר קצינים בכירים שכבר ראו את הקידום הנכסף כמונח בכיסם נחשפו לפתע לעובדה שעם כל הכבוד לרב אלוף אייל זמיר, סמכות ההחלטה לא נתונה בידיו – לפחות לא באופן בלעדי. זמיר נאלץ להבין שאולי הוא בעל ניסיון רב יותר בענייני צבא וביטחון, אבל לשר הממונה עליו יש קצת יותר ידע וניסיון בכיפופי ידיים פוליטיים.

מאז התקרית הזאת הספיקו כ"ץ וזמיר להיפגש, לתאם ציפיות וליישר הדורים, וטוב שכך. אבל ברקע האירוע הלכאורה קטן הזה עומדת מחלוקת משמעותית הרבה יותר בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, שבמרכזה השאלה למי נתונה הסמכות להחליט לא על מינוי כזה או אחר, אלא על ליבת האסטרטגיה של המערכה בעזה.

2

זה לא סוד שהרמטכ"ל ועוד כמה בכירים בצה"ל לא מרוצים מהקו הנוכחי שמוביל הדרג המדיני. לפי גישה זו, אין מקום כעת לעוד עסקת חטופים חלקית שלפתע חמאס מגלה נכונות לקדם, אלא יש לדרוש עסקה לשחרור כל החטופים וסיום המלחמה בתנאיה של ישראל. הרמטכ"ל לא מסתפק בהצגת עמדתו בדיונים פנימיים מול הדרג המדיני, ומסביבתו יצאו פרסומים ותדרוכים רבים שפרסמו בתקשורת את דעתו החולקת על הממשלה. התחושה המצטברת מהדברים היא שהרמטכ"ל מנסה דרך התקשורת ודעת הקהל לאלץ את הממשלה לקבל את עמדתו.
אין מנוס מלקבוע שמדובר בהתנהלות קלוקלת ופסולה. אף שהצבא הוא הגוף המבצע, החלטות אסטרטגיות קרדינליות מהסוג הזה הן לחלוטין בתחום סמכותו של הדרג המדיני. הרמטכ"ל רשאי ואולי אף מחויב להביע את עמדתו הערכית גם כשהיא שונה, אבל בסוף הדיון עליו להרכין ראש ולבצע את החלטות הקבינט והממשלה.
ייתכן שנתניהו וכ"ץ כבר מבינים שטעו בעת בחירת הרמטכ"ל, כאשר העדיפו את הבחירה הקלה במי שכיהן כמספר 2 במטכ"ל הקונספציה, ולא העזו להקפיץ למעלה אלוף פחות מנוסה אבל כזה שאינו נגוע באחריות לאסון 7 באוקטובר, כמו דוד זיני או רומן גופמן. בנסיבות אחרות ייתכן שרמטכ"ל שמתנהל באופן לעומתי שכזה היה מאוים בפיטורין. אלא שאייל זמיר מרגיש בטוח במעמדו, שהרי לפטר רמטכ"ל שבו בחרת בעצמך לפני פחות משנה, ועוד לעשות זאת באמצע מלחמה, זו טלטלה קשה למערכת הצבאית והודאה מביכה בבחירה שגויה. מה שעשה ישראל כ"ץ בעיכוב המינויים זה לאותת לרמטכ"ל שגם אם הדרג המדיני מנוע כעת מלפטרו, זה לא אומר שאין לו יכולת למרר את חייו. בניהול המלחמה, כמו במינויים בכירים בצבא, סמכות ההחלטה היא בידי הדרג המדיני, ואם הרמטכ"ל ינסה להיות מרדני ולעומתי, יש לדרג המדיני כלים שייאלצו אותו להתיישר.

3

יש סיבה ברורה לכך שחמאס מביע כעת הסכמה לעסקת חטופים חלקית, אחרי חודשים ארוכים שבהם ישראל התחננה לעסקה כזאת וחמאס מרח את הזמן עוד ועוד ולבסוף סירב. הסיבה לשינוי היא החלטת הממשלה לכבוש את העיר עזה. צה"ל אומנם תמרן בתחילת המלחמה באזורי מפתח בעיר עזה, אבל הוא מעולם לא כבש את כולה ואף לא את רובה. אם עוד ועוד שכונות בעזה יקבלו טיפול דומה לזה שקיבלו רפיח, בית חאנון ושאג'עייה, זו תהיה מכה קשה שספק רב אם חמאס יוכל לשרוד אותה.
לאורך המלחמה עד כה ישראל יצרה את הרושם שלא בשלה אצלה הנכונות לשלם את המחיר של כיבוש העיר עזה. האזורים הנרחבים שנקבעו כאסורים לתמרון צבאי בגלל הערכות שאולי מוחזקים בהם חטופים, יצרו אזורי מקלט בטוח שבהם התאפשר לחמאס לרכז את כוחותיו, להתארגן, להתחמש ולהתאמן. יותר מזה, חמאס ידע שגם מול לחץ צבאי כבד כמו זה שהופעל עליו במבצע 'מרכבות גדעון', הוא יכול בכל רגע להכריז על נכונות לעסקת חטופים חלקית ולקבל בתמורה הפסקת אש למשך חודשיים לפחות.
כעת ממשלת ישראל אומרת לחמאס שכאשר תתחיל המתקפה הבאה, היא לא תסתיים עד לניצחון המוחלט. בהסכמתו לעסקה חלקית כעת, חמאס מנסה ברגע האחרון לדחות את רוע הגזירה. והניסיון הזה מקבל תמיכה לא רק מתנועת המחאה האנרכיסטית, אלא גם מהאופוזיציה הפוליטית חסרת האחריות, ואף מצמרת צה"ל עצמה. במקום שהלחץ על חמאס רק ילך ויגבר עד לכניעתו המוחלטת, הארגון הרצחני שוב זוכה לתקווה מחודשת שהלחץ הפנימי בתוך ישראל יגבר ויעצור את תוכנית המתקפה שתכריע אותו סופית.

4

כיבוש אזורים שחטופים מוחזקים בהם צפוי להביא לשחרורם, אבל גם עלול לסכן את חייהם. לעומת זאת, עסקה חלקית שתביא שוב לנסיגה מאזורים אסטרטגיים, עלולה לעלות במחיר חייהם של עשרות לוחמים בעת כיבושם מחדש לאחר שהאויב ימלכד אותם. זה מה שקרה במבצע 'מרכבות גדעון', כאשר עשרות מחיילינו נפלו בעת כיבושם של אזורים שכבר כבשנו ונטשנו. נוסף על כך, מריחת הזמן במסגרת עסקה חלקית עלולה לגרום לכך שחלון ההזדמנויות ייסגר ושלטון חמאס לא ימוגר. סיום המלחמה ללא השגת היעד של מיטוט חמאס הוא סכנה אסטרטגית חמורה לביטחונה העתידי של מדינת ישראל כולה.
מדובר בדילמה שההכרעה בה היא עניין ערכי ואסטרטגי שמותר לרמטכ"ל שתהיה לו דעה לגביו, אבל סמכות ההחלטה נתונה לחלוטין לדרג המדיני.
לא ברור מה גרם לשינוי בעמדתו של הרמטכ"ל, שזכה בתפקידו לאחר שהציג תוכנית לכיבוש מלא של הרצועה תוך מאה ימים, אך כעת מתנגד לכך ודורש לקדם עסקת חטופים. ייתכן שלחץ המטה המתיימר לייצג את משפחות החטופים הכריע אותו, והוא מבין כעת שישלם מחיר אישי כבד אם לא יציית להם. אולי הוא מרגיש שעשה את שלו וקנה את תהילתו במבצע 'עם כלביא' באיראן, וכבר אין לו צורך להוכיח את עצמו גם בחזית הבעייתית הרבה יותר של עזה. אולי הפצ"רית ובכירים נוספים ממטכ"ל הקונספציה שטרם נשלחו הביתה גורמים לו להתבלבל, ואולי זו הסביבה החברתית של בוגרי מערכת הביטחון שטעתה בכל הערכותיה, אבל ממשיכה לתפקד כקבוצת לחץ אפקטיבית. בכל מקרה, מדובר בהחלטה ערכית שרק נבחרי הציבור המייצגים את העם מוסמכים לקבל אותה. התפקיד של הרמטכ"ל הוא לציית להחלטת הדרג המדיני ולבצע אותה על הצד היותר טוב.

5

היומרה של מטה המאבק בממשלה לייצג את עמדת רוב העם בסוגיית החטופים, היא הטעיה ואחיזת עיניים. הסקרים המציגים תוצאה כזאת הם סקרים מוטים שבהם מנוסחת שאלה שמובילה לתוצאה הרצויה. כאשר השאלה המוצגת לגבי עסקת חטופים כוללת בתוכה גם התייחסות לדרישות חמאס, מתקבלות תוצאות שונות לחלוטין. רוב הציבור מעדיף את המשך המלחמה עד לכיבוש מלא של עזה על פני עסקה שכוללת את נטישת הפרימטר וציר פילדלפי, או את הישארות חמאס בשלטון. במקרים מסוימים, מכוני סקרים שהתבקשו להציג שאלה שמציינת את מחיר העסקה, סירבו לשתף פעולה והעדיפו לוותר על התשלום ועל העבודה. באווירת ההשתקה וסתימת הפיות שמתקיימת כיום בשיח הציבורי, לא פשוט להיות חתום על תוצאות סקר שמצביעות על התנגדות לעסקה.
אבל האמת היא שהעם חזק ומפוכח הרבה יותר מכל דורשי עסקת הכניעה – בין שמדובר בראשי האופוזיציה, כולל אלה שמתיימרים להיות ימניים יותר מנתניהו, ובין שמדובר בנותני הטון בתקשורת ובאקדמיה. העם ברובו הגדול, כמו גם הדרג הלוחם בצה"ל ברובו המכריע, דורש ניצחון עכשיו ומאמין שכיבוש עזה ומיטוט שלטון חמאס הוא שיביא גם לשחרור החטופים.

לתגובות:

eshilo777@gmail.com

***

כותרות

הירשמו לקבלת דיוור

דיווח על טעות בכתבה:
הממשלה תחליט, הרמטכ"ל יבצע