לפני שנים אחדות הגיע יובל (השם המלא שמור במערכת) בן ה־28 לחטיבה לבריאות הנפש ב'עזר מציון', אחרי משבר נפשי קשה שכלל גם גירושין, שהנמיכו עוד את הערך העצמי הנמוך שחש ממילא והגדילו את המשבר שחווה. הוא כינה את עצמו 'חולה נפש' וטען שאין לו שום יכולת להתקדם ולעשות משהו בחייו. הוא הרגיש בעיקר אומלל ובודד.
אחרי כמה פגישות עם הרכז המקצועי, שבהן הם עבדו על רכישת אמון בעצמו וברכז שלו, שהיה קשוב ומכיל, הצליח יובל להבין ולהאמין שהוא יוכל להיבנות מהמשבר ולשוב למעגל החיים. יובל עבר תהליך ראשוני של זיהוי הכוחות והיכולות, השאיפות והמטרות. הוא הגיע להכרה שעיסוק בתחום שבו יחוש משמעותי ובעל ערך לאחרים יסייע לו להתקדם. כשבתוכו התקווה וההבנה הזאת, ומתוך התהליך השיקומי, הוא נפגש מחדש עם החוזקות שלו. רכז התעסוקה שילב אותו כחונך למתמודד נפש אחר. יובל קיבל הדרכה והכשרה לניהול הקשר עם המתמודד, ולאט לאט אסף הצלחות. עם הזמן והודות להצלחתו הפנו אליו מתמודדים נוספים במצבים מורכבים יותר, ויובל היה לחונך בעל הצלחות רבות.
העובדה שמתוך ניסיונו העצמי הוא מבין היטב את נפש המתמודד ואת מצבו סייעה לו להיות החונך הנבחר. ההצלחות הללו וההכרה ביכולותיו עשו פלאים לתחושת המסוגלות שלו. לאט ובטוח הוא שיפר את הביטחון שלו בעצמו ואת התפקוד במעגלי החברה והתעסוקה, ובתום תקופת שיקום הוא התחתן שנית ונולדו לו שני ילדים. חייו השתנו. הוא איש משפחה, מפרנס ובעל ערך. כשמדברים איתו היום, יובל מספר בגאווה על מה שצלח ועל מה שהשיג. שלא נטעה, יובל עדיין מתמודד עם מחלת נפש, אלא שהוא יודע שהמחלה אינה מגדירה אותו, ושלפני הכול הוא אדם בעל יכולות, כוחות, משפחה ותפקוד לצד ניהול המחלה. הוא מודע למצבו, עוקב אחר האיזון התרופתי ועושה הכול כדי שהוא לא יופר. זהו סיפור אחד של תקווה מתוך סיפורים רבים דומים שרואים יום־יום בחטיבה לבריאות הנפש של 'עזר מציון'.
בדרך כלל לא רואים עליהם. הם סובלים ממחלה שקופה המשפיעה לא רק על חייהם, אלא גם על חיי כל הסובבים אותם. מרב לוי, עובדת סוציאלית המנהלת את החטיבה לבריאות הנפש ב'עזר מציון', מסבירה כי כשמדובר בהתמודדות נפשית, ההגדרה רחבה מאוד, וחשוב לזהותה מבעוד מועד: "ככל שמאתרים את ההתמודדות מוקדם יותר ונותנים מענה מהיר יותר – היכולת להתמודד עולה. אם יש ספק – אין ספק. אנחנו תמיד ממליצים בשלב התחלתי לפנות לרופא המשפחה או לגורם מקצועי כלשהו כדי לשאול, להתייעץ ולברר. חשוב לציין שבמחלת נפש, האבחנה המקובלת היא של פסיכיאטר בלבד. יש מגוון רחב של מחלות – דיכאון, מאניה דפרסיה, הפרעות אישיות, OCD וכדומה, ולכולן מכנה משותף אחד: הן פוגעות בתפקוד ובאיכות החיים, ולכן חשובה כל כך תשומת הלב אליהן".
לוי אומרת שבימים אלו חשוב להיות ערניים אף יותר. "פעמים רבות בעיות רגשיות צפות בתקופות של משבר. לכן חשוב להיות ערניים במיוחד בתקופה כזו, שבה כולנו חווינו טראומה – פחד, שכול ואובדן. יש הרבה משפחות של פצועים, אנשים שראו מראות קשים, והם זקוקים לטיפול".
לוּ רק היו באים לפני עשר שנים
החטיבה לבריאות הנפש היא קורת גג רחבה הדוגלת ופועלת במקצועיות רבה ומעניקה מעטפת שירותים. "בחטיבה שלנו אנחנו נדרשים לשלושה מעגלים משמעותיים – המתמודד עצמו, משפחתו והקהילה. נתחיל במשפחה, מתוך הבנה שהמשפחה עוברת תהליך של התמודדות יומיומית, וככל שהיא מקבלת יותר כלים, הכוונה וייעוץ, היא מייצרת מעגל חוסן למען המתמודד היקר לה. הנושא הזה רגיש ומורכב, ולכן אנחנו רואים בבני המשפחה של המתמודדים אוכלוסייה בפני עצמה ונותנים לה מקום, גם פיזי".
בעבור המשפחות מעמידה 'עזר מציון' את מרכזי המשפחות ברחבי הארץ, שהוקמו בשיתוף משרד הבריאות. "לא צריך שום אבחנה או אישור מיוחד. אם יש דילמה או התלבטות, אפשר להיפגש ללא תשלום עם מומחים מתחום בריאות הנפש. במרכזים אפשר להתייעץ אם נחוץ בכלל לפנות לפסיכיאטר. הייעוץ הוא פרטני, והמעוניינים יכולים לקבל גם סדרה של מפגשים. מעבר לייעוץ הפרטני, יש מפגשים קבוצתיים, קבוצת השווים – בני זוג, הורים, אחים של מתמודדים, הרבה מאוד קבוצות ומגוון רחב של שיטות התערבות. אנחנו מלווים בתהליכים של מיצוי זכויות, ייעוץ משפטי, הרצאות, סדנאות, סוגיות שקשורות להתמודדות כגון אפוטרופסות, ימי עיון ונופשים לבני המשפחות ועוד. המרכזים פועלים בשישה מוקדים בארץ, בתוך המבנים של הארגון".
ספרי לי על מקרה שבו ליוויתם אישית משפחה באופן מועיל מאוד.
"למרכז הגיעו זוג מבוגרים מאזור ירושלים מתוך דאגה לבנם בן הארבעים. הבן מתמודד נפש כבר שנים רבות, והוא עצמו היה מוטרד מאוד מההתבגרות של הוריו והביע דאגה ממשית מהיום שבו הם כבר לא יהיו שם בשבילו. הבן לא היה מטופל ברציפות לאורך השנים, לא השתלב בשירותים ולא מיצה זכויות. ליווינו את המשפחה במיצוי זכויות, בתמיכה רגשית ועוד ועוד. עזרנו להם להתמודד עם החסמים ולעבור תהליך של שילוב בנם במסגרת דיור ותעסוקה. כל זה מול מרכז המשפחות שלנו, בד בבד עם מתן ליווי פרטני לבן עצמו, במרכז 'בלב ובנפש' שלנו, בתהליך מיצוי זכויות ושילוב בשירותים שהוא בחר.
"שיאו של התהליך המרגש היה זימון מפגש של כל בני המשפחה – ההורים והאחים הנשואים, בהנחיה של עובד סוציאלי ממרכז המשפחות. לראשונה בחייהם פתחו בני המשפחה את הלב ושיתפו ברגשות שחשו במשך השנים בהתמודדות האישית שלהם. בפגישה נפתחו דברים שהיו עד אז בגדר 'טאבו'. התברר שההתמודדות של הבן לאורך שנים יצרה מצוקה גדולה. האחים הנשואים נמנעו מלהתארח אצל ההורים, שהיו כל כולם בשביל הבן. המפגשים במרכז החזירו להורים את ילדיהם הנשואים, ולנשואים – את ההורים. ואנחנו תוהים: לו רק היו באים לפני עשר שנים… הבושה, ההסתרה ורגשות האשמה מובילים לחוסר טיפול. אנחנו רואים אצל משפחות רבות את ההסתרה ואת הדמיונות שהקהילה אינה יודעת, כשלמעשה רבים רואים ויודעים. ההסתרה שואבת אנרגיות רבות שהיה אפשר להשקיע בטיפול ובקידום ההתמודדות".
החטיבה פועלת גם במעגל הקהילתי. "יש לנו עובד סוציאלי קהילתי שפועל בקהילה כאוכלוסיית יעד. המטרה הגדולה של פעילות זו היא השילוב הקהילתי של המתמודדים והמשפחות. המתמודד צריך להרגיש ולדעת שהוא חלק רלוונטי מהציבור, שחלילה אינו בשולי החברה ובוודאי לא מנותק חברתית. פעמים רבות אנו נוכחים לראות שגם למשפחות יש נטייה להשתבלל ולהיסגר בתוך עצמן בגלל חוסר אונים, סטיגמה וכדומה, ובדיוק לשם כך נועדה הפעילות בתחום הקהילה. לתפיסתנו, החוסן של הקהילה נמדד ביכולתה להכיל את כל המתרחש בה – מבחינה חברתית, מבחינה מוסדית ומבחינת מסגרות ושירותים מתאימים ונגישים. כשיש בקהילה רכיבי חוסן המתבטאים ביכולת הכלה, חברי הקהילה חווים את ההבנה שאם קורה משהו לפרט – יש לו כתובת, יש בשבילו מענה ואין צורך להסתתר. השייכות היא אחד הגורמים החשובים והעיקריים בחוסן".
האם המתמודדים ובני המשפחות מספרים על דחייה?
"לצערנו, ברבים מאוד מהמקרים יש חוסר ידע, חוסר הכלה וחוסר מענים. לשמחתנו, במשך השנים התפתחו המענים, אך עדיין חסרים שירותי שיקום במרכז ובעיקר בפריפריה. לשם כך גייסנו את עו"ס הקהילה לפעילות של מיגור סטיגמה והפצת ידע באמצעות ימי עיון, הרצאות ועוד, כדי לתת כוח ולנפץ סטיגמות. אנחנו מקדמים גם שינוי מדיניות לטובת אוכלוסיית היעד שלנו – המתמודדים והמשפחות".
תני לי דוגמה לפעילות קידום קהילתי.
"לאחרונה ערך מרכז המשפחות שלנו יום עיון בשיתוף המחלקות הפסיכיאטריות במרכז הרפואי הרצוג, כדי להקנות ידע. יש היום מתמודדים רבים, ובמיוחד מאז מאורעות שמחת תורה. החברה מבינה שחובתנו כחברה להסיר את החסמים. העובד הסוציאלי בקהילה מרכז גם את הפעילות של המתנדבים בתחום בריאות הנפש. במחלקה הקהילתית פועל כל ימות השנה קו תמיכה 'ידידי נפש', בהבנה שגם לאנשים חזקים יש רגעים חלשים. כולנו חווים תקופות משבר, קונפליקטים, תחושות של בדידות וכו', וצוות המענה בקו מעניק הקשבה והכלה, תמיכה והכוונה לגורמים הרלוונטיים. צוות המענה בקו עובר הכשרות ונותן מענה טלפוני אנונימי ודיסקרטי".
לימוד בחברותות וחיבור אמיתי לקהילה
פעילות המחלקה הקהילתית אינה פוסחת על בתי החולים הפסיכיאטריים. "אנו מאמינים ברצף שבין האשפוז לחיים בקהילה כמקדם את טובת המאושפזים ואת סיכויי ההחלמה", מתארת לוי את הרציונל. "הפעילויות, הנותנות מענה למאושפזים ומאירות להם את החושך, כוללות בין השאר את חוג הלגו של מאור איש הלגו, חוגי אומנות, מסיבות במעגל השנה ופעילות התנדבותית במחלקות בתי החולים, שבהן הם עוברים בזוגות עם עגלת קפיטריה ומציעים קפה וכיבוד קל למאושפזים, למלווים ולצוות. בפעילות כזו המתנדבים הם שגרירים של האוכלוסייה המתמודדת לקהילה, והפעילות מסייעת להפחתת הסטיגמה. אנחנו רואים בשטח כיצד ההתנדבות מחברת עולמות ופותחת צוהר לקרבה ולהשתלבות של המתמודדים. מתנדבי הקפיטריה מגיעים, מחייכים, נותנים תשומת לב, שואלים – איך תרצה את הקפה שלך? מקבלים הדרכה איך לתת את תשומת הלב הזאת, כי היא משמעותית מאוד. כמה כואב – ככה אמיתי. אנשים שכחו שיש להם רצונות, שהם אוהבים משהו. והנה הם מדברים, צוחקים, מנהלים סמול טוק".
אחד הקשיים של המאושפזים הוא הנתק מהחיים הממשיכים בחוץ, בשל הימצאותם בטריטוריה שלרוב מרוחקת ממרכזי האוכלוסייה. האגף מנסה לתת לקושי מענה, וכך לדוגמה נוצר שיתוף פעולה נוסף עם בתי חולים בפרויקט הכנת מארזים לחיילים ולמפונים. "בתחילת המלחמה השגנו תרומות של פריטי לבוש, מוצרי היגיינה ועוד, והעברנו אותם למחלקות פסיכיאטריות. המאושפזים ארזו וכתבו מכתבים לחיילים ולמפונים, ומתנדבי הארגון שינעו את מאות החבילות לבסיסים בצפון ובדרום", מתארת לוי.
"מיזם התנדבותי נוסף שאנחנו שוקדים עליו בימים אלו הוא פרויקט 'חברותות', המגייס ומכשיר מתנדבים ללימוד בחברותא עם מתמודדים במחלקת הפרט, במסגרת תעסוקה בשוק החופשי. צריך להבין כי אנשים שנפלטו ממסגרות לימוד ומישיבות חשים חסר גדול. לרבים מהם ישנה חרדה חברתית וחשש לצאת לשיעור דף יומי או להשתלב במערך השיעורים השכונתי. הם אינם מוצאים את עצמם בבית הכנסת ובקהילה, ופרויקט זה מסייע להם בזה. הלימוד בחברותא הוא גם מקור לקשרי חברות חדשים".
החטיבה פועלת באופן ממוקד גם בעיתות חירום. כך היה בימי הקורונה, לאחר פיגועים קשים, באסון מירון ועוד. באופן טבעי, גם מלחמת חרבות ברזל הצריכה מענה מיוחד. במשך יותר מחודש הפעילה החטיבה קו חירום להפחתת החרדה ולמניעת התפתחות טראומות ופוסט־טראומות, באמצעות צוותים מקצועיים שהוכשרו למתן מענה בעיתות משבר וחירום.
רק 25 אחוזים מזכאי סל השיקום משתמשים בו
בסופו של דבר, מעבר למשפחה ולקהילה, ההתמודדות המורכבת היא של מתמודד הנפש עצמו. יעל לקס, מנהלת מחלקת הפרט בחטיבה לבריאות הנפש, מתארת: "בחטיבה בכלל ובמחלקת הפרט במיוחד נעשית עבודה מערכתית. אנחנו פועלים מתוך ראייה הוליסטית, מקשיבים לצרכים של המתמודד, ולאחר חשיבה המתכללת את הצרכים, את השירותים ואת מעגלי התמיכה אנו מציעים תוכנית מתאימה, כדי שתהליך השיקום יהיה מיטבי. יש להבין כי במקרים רבים מחלת נפש פוגעת ביכולת התפקודית בכמה מישורים, כגון קשרים בין־אישיים, חברה, תעסוקה ומשפחה. גם תחושת הערך העצמי והמסוגלות יורדת, וכך קורה שהמתמודד מוצא את עצמו מחוץ למעגלים רבים במשפחה, בחברה ובקהילה".
מהו התהליך שאתם עוברים עם המתמודד?
"הצוות המקצועי מזהה עם המתמודד מקבל השירות את המענים הנדרשים לשיפור תפקודו, ופועל לחיבור המתמודד עם כל הנדרש כדי להחזירו למעגלים השונים. הדגשים הם שילוב בקהילה, שיתוף בני משפחה והפנייה למרכזי משפחות, קידום בריאות, חיבור לשירותי סל שיקום נוספים ועוד. לשמחתנו, המדינה הכירה בצורך ופיתחה סל שירותי שיקום למתמודד נפש".
מחלקת הפרט מעניקה שירותים לבני 18 ומעלה. אחד הייחודיים שבהם הוא מרכז 'בלב ובנפש' שהוקם בעקבות צורך שעלה מהשטח. מחקרים מראים שרק 25 אחוזים מזכאי סל שיקום מקבלים את הזכאות ומשתמשים בה. המשמעות היא שישנם 75 אחוזים שאינם מקבלים כלל שירותים העשויים לשפר שיפור ניכר את איכות חייהם. שירות 'בלב ובנפש' כולל פגישות אישיות עם עובד סוציאלי, ללא תשלום, במטרה לצלוח את סבך הבירוקרטיה ולסייע בהשתלבות בקהילה, בידיעה שהזכויות הן מפתח עיקרי לשילוב.
"זיהינו פניות רבות של אנשים המתמודדים עם בעיות בבריאות הנפש ועדיין לא הגיעו למימוש זכויותיהם בביטוח הלאומי, בסל שיקום ועוד", אומרת לקס. "הסיבות לכך הן חוסר ידע, בירוקרטיה, חסמים, סטיגמה, בושה, היעדר מוטיבציה ועוד. במקרים שמתמודד הנפש עצמו מתקשה לשתף פעולה בתהליך, צוות השירות של 'בלב ובנפש' נמצא שם בשבילו ומעניק ליווי מקצועי, תמיכה וזיהוי חסמים, כדי להתגבר על האתגרים ולממש את זכויותיו של המתמודד. פעילות זו משלימה את העבודה החשובה הנעשית עם בני המשפחה במרכזי המשפחות".
תעסוקה כמרפא לנפש
בחטיבה ניתן דגש מיוחד לרצף שירותי שיקום תעסוקתי. "פעמים רבות אנחנו פוגשים מתמודדי נפש בשלבים של חיפוש עצמי וגיבוש 'זהות עובד' חדשה לאחר המשבר, האבחנה או האשפוז. בשלב הזה הם זקוקים למקום שבו יוכלו לגבש זהות תעסוקתית חדשה מותאמת. בליווי צוות מקצועי, המתמודד עובר תהליך שיקומי מוכוון תעסוקה. התהליך כולל זיהוי כוחות וחסמים, דיוק יעדים ובחירות והצבת מטרה תעסוקתית. האמצעים להשגת היעדים והמטרות רבים – השתלבות במסגרת תעסוקה, עבודה פרטנית עם הצוות המקצועי, עבודה קבוצתית עם קבוצת השווים, קבוצות מקדמות החלמה ועוד".
מה עשוי להבטיח תהליך שיקומי מיטבי?
"ללכת עם רצונו של המתמודד. הוא עצמו מציב את אבני הדרך, בונה עם איש המקצוע את תוכנית השיקום ומעורב בכל שלב ושלב. אנחנו מאמינים כי בשילוב הכוחות נראה שינוי. מובן שהמטרה שונה מאדם לאדם, ולכל אחד מתאימה מסגרת אחרת. אנחנו מציעים רצף מסגרות תעסוקה, המותאמות למגוון יכולות ורמות תפקוד, ממועדון תעסוקתי ועד שילוב בשוק החופשי, דרך מסגרות מוגנות, מעבריות וכדומה. יש חלוקה בין מסגרות מוגנות למסגרות של שילוב בשוק החופשי, הכוללות יחסי עובד-מעביד בליווי צמוד של צוות מקצועי ובתשומות ליווי משתנות לפי צרכיו של המתמודד, רצונותיו והשלב שבו הוא מצוי. כל אדם משולב במסגרת המתאימה לו כדי להתחיל בתהליך או כדי לעבור אותו. המטרה הסופית היא להתקדם ככל האפשר להשתלבות בשוק החופשי".
העמותה מפעילה גם את 'המרכז לכישורי חיים', המיועד למתמודדים במצב טרום־השתלבות במסגרת תעסוקתית, ובו נעשות פעילויות מגוונות לקראת השתלבות במסגרת התעסוקה, בהתאם לתוכנית השיקום האישית של כל מתמודד. סדר היום במרכז מכוון להשתלבות בעיסוק המאפשר פיתוח תחושת סיפוק, מסוגלות, הגדרה עצמית וזהות עצמית, וכולל בעיקר קבוצות פעילות במגוון תחומים, במטרה לחזק ולשפר את המיומנויות הבין־אישיות והחברתיות שנפגעו מהחולי ולקדם את הכישורים הנדרשים בעולם התעסוקה והשילוב בקהילה.
השלב הבא ברצף התעסוקתי הוא מרכז תעסוקה והכשרה – מסגרת מוגנת המיועדת למתמודדים המעוניינים להשתלב בעולם התעסוקה. במרכז ניתנת הזדמנות להתנסות בעבודה במגוון רמות קושי, לחזק מיומנויות עבודה ומיומנויות בין־אישיות, בסביבת עבודה תומכת ובליווי צוות מקצועי. מתמודדים מתאימים המעוניינים בכך משתלבים בקבוצות ובהתנסות בעבודה בשוק החופשי, כדי להשתלב בשוק העבודה ולהתנהל נכון ביחסי עובד-מעביד.
כחלק מהשיקום התעסוקתי מובילה החטיבה כמה מערכי תעסוקה:
'מטעמים מהלב' – מרכז תעסוקה לנשים המעוניינות להשתלב בתחום המטבח. המטבח פועל בהנחיית שף מקצועי ובסטנדרטים המקובלים בתחום הקולינרי. המטבח מספק מזון מבושל ומאפים בהיקפים גדולים לפעילות החסד של 'עזר מציון', למגוון מסגרות של הארגון ולאירועים. מטרת המסגרת להכשיר את הנשים לקראת עבודה בשוק החופשי בכלל ובתחום המטבח והקולינריה בפרט.
'צלילי הנפש' – שירות המיועד למתמודדים בעלי רקע ויכולות בתחומי המוזיקה המעוניינים להתמקצע ולהתפתח בתחום. בשירות זה משתתפים המתמודדים בפעילות מוזיקלית אינטנסיבית ומגוונת, כעיסוק משמעותי. השירות מסייע למתמודד לפתח את זהותו כמוזיקאי, לקראת השתלבות בתחום המוזיקה או בתחומי עיסוק אחרים בשוק החופשי.
'מעברית' אישית וקבוצתית – מסגרות ייחודיות המשמשות גשר בין מרכזי תעסוקה מוגנים ובין שילוב מלא בשוק החופשי. מסגרות אלו, הפועלות בשוק החופשי, מאפשרות תהליך שיקום עם תשומות ליווי אינטנסיביות ותיווך הדוק בין המעסיק לעובד. בשירות זה המתמודד שותף בבחירת מקום העבודה, והוא מקיים יחסי עובד-מעביד ומקבל שכר רגיל. המסגרות מותאמות אישית לצרכים וליכולות של המתמודדים, הן כקבוצה הן כיחידים. מסגרת זו קצובה בזמן ומשמשת מקפצה להשתלבות מיטבית בשוק החופשי. את רצף התעסוקה השיקומית תסגור התעסוקה הנתמכת – העבודה בשוק החופשי. רכזי הנתמכת של העמותה מלווים את המתמודד ואת המעסיק ונותנים מענה לכל צורך בזמינות גבוהה. תשומות הליווי, רמת העצמאות ובחירה בין ליווי גלוי לליווי סמוי – גמישות ומשתנות בהתאם לצרכים.
בחטיבה מבינים כי ככל שסדר יומו של המתמודד מובנה ועשיר בתכנים, ההתמודדות שלו טובה יותר. לכן הקימה 'עזר מציון' שישה מרכזי חברה ופנאי המשמשים גם אמצעי להשגת מטרות ההחלמה והשיקום. "הפעילות במרכזים מאפשרת לחברים הנאה ובילוי, הגשמת חלומות והתנסויות חברתיות", אומרת לקס. "אנו מציעים חוגים רבים ואירועים חברתיים הנותנים מענה למגוון רחב של תחומי עניין, תחביבים ומימוש כישרונות. מרכזי חברה ופנאי הם אמצעי נוסף ונעים לקידום ההחלמה, לשיפור המיומנויות החברתיות ולחיבור לתחושת המסוגלות החברתית. גיוון הפעילויות במרכזים ותוכנית מותאמת אישית מאפשרים לכל אחד ואחת התפתחות ומיצוי עצמי בדרך הייחודית שלהם".
הפעילות במרכזים מתקיימת בשעות אחר הצהריים וכוללת מגוון פעילויות, כגון מסיבות, טיולים, נופשים, סדנאות ייחודיות ומערכת חוגים עשירה ומגוונת ובה חוגי מוזיקה, אומנות, קידום בריאות, העשרה תורנית, פסיכודרמה, כתיבה יוצרת, פרלמנט של חברי המרכזים השותפים בניהול המרכזים, ועוד. הפעילות כוללת גם קבוצות התערבות מקדמות החלמה ולמידה מהצלחות.
חברי המרכזים חשים תחושת שייכות וקשר עם קבוצת השווים. במרכזים הם רוכשים ומשפרים מיומנויות חברתיות והעצמה אישית וקבוצתית, באווירה בטוחה, מאפשרת, דיסקרטית ומשוללת סטיגמה. הדגש במרכזים הוא החזרת אפשרות הבחירה והשליטה בחייו של המתמודד.
תחום נוסף המסייע למתמודדים הוא שמירה על אורח חיים בריא ופעילות גופנית. מתוך הראייה ההוליסטית המאפיינת את העשייה של חטיבת בריאות הנפש, נפתח 'בריותא' – מרכז ספורט בשיתוף קרנות הביטוח הלאומי. במרכז הספורט חדר כושר מאובזר ומגוון חוגי סטודיו לגברים ולנשים. "הרכב קבוצות האימון כולל מתמודדים, בני משפחה ואנשים מהקהילה, ושיעור המתמודדים בקבוצות הוא 50 אחוז. המפגש והאימון המשותף משרים אווירה של גובה העיניים, והמתמודדים מרגישים שווים מאחר שאינם מתויגים. שילוב זה מפחית את הסטיגמה ומאפשר חיבור לקהילה דרך מכנה משותף", אומרת לקס.
"המרכז מקדם שתי מטרות: ההזדמנות לקידום אורח חיים בריא ושיפור הרווחה הנפשית על ידי שילוב קהילתי, פיתוח מיומנויות חברתיות סביב נושא משותף, הפחתת סטיגמה ועוד. מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין בריאות הגוף לבריאות הנפש. כאשר הנפש עוברת טלטלה, הסממנים הראשוניים הם סימפטומים גופניים. משום כך הכושר והתזונה הבריאה הם גורמים חשובים לשיפור ניכר של מצב הרוח, להפחתת תסמיני חרדה, מניעת התפתחות דיכאון קליני ועוד. מאחר ששיפור הכושר והתזונה מביאים להפחתת סימפטומים של מחלות נפש, אנחנו שמים דגש על קידום בריאות בכלל השירותים".
תני לי דוגמה למתמודד שעבר אצלכם תהליך מרגש.
"הגיעה אלינו פנייה מבני משפחה של מתמודד שאינו יוצא מהבית, מאחר שבין היתר הוא סובל מחרדה חברתית, וזו פוגעת גם ביכולת התעסוקה שלו. בתהליך זהיר ומחושב התחלנו איתו עבודה מצומצמת במרכז התעסוקה – שעות מעטות, כמעט בלי אנשים סביבו והמון רגישות והקשבה לצרכיו ולרצונו. עם הזמן עבר האיש תהליך נפלא, וכיום הוא עובד מקודם בחברת קייטרינג גדולה במסגרת תעסוקה נתמכת בשוק החופשי. המיומנויות החברתיות שהוא רכש בעבודה קידמו אותו מאוד מבחינה חברתית, ולאחרונה הוא הצטרף למרכז פנאי, שבו הוא פוגש חברים, משתתף בחוגים ומתחיל לפתח מעגלים חדשים בחייו".
לדבריה, הקושי של מתמודדי הנפש והבלבול שהם חווים פוגעים במוטיבציה ובאמון שלהם ביכולותיהם. "הצוות המקצועי ותוכניות השיקום מביאים לשיפור ולהחלמה. זה נכון הן לגבי מרכזי החברה והפנאי הן לגבי שירותי התעסוקה. במקרה אחר התדרדר בפתאומיות מצבו הנפשי של יוני (שם בדוי), בחור ברמת תפקוד גבוהה בדרך כלל, המקבל שירות בתעסוקה נתמכת. יוני, בחור משכיל ושקול, נדרש להתאשפז, אך באופן מפתיע סירב. משפחתו והצוות המלווה אותו בתעסוקה ניסו לדבר על ליבו. בשיחות הבירור גילו אנשי הצוות שיוני חושש להפסיד את הנופש המסורתי למקבלי השירותים בחטיבת בריאות הנפש, ולכן הוא מסרב להתאשפז. רכז התעסוקה גייס את הרצון של יוני להשתתף בנופש כגורם מוטיבציה לאשפוז לצורך איזון תרופתי וחזרה מהירה למעגל החיים. הצוות שמר איתו על קשר ואף הגיע לבקרו בזמן האשפוז, ובעקבות הטיפול הנכון התקצר מאוד זמן האשפוז של יוני. כשמישהו אומר לנו מה המטרה שלו, אנחנו מתווכים לו את הדברים ומסבירים לו אילו יעדים הוא צריך להשיג בדרך לשם, כגון להתפרנס, להתמיד בהגעה לעבודה, ללמוד ולהשקיע בלימודים, להקפיד על הופעה מכובדת, לדבר יפה, להיות בקשר חברתי. אנחנו עובדים על כל התחומים הללו וממנפים את השאיפות למקומות טובים ולתהליכי שיקום מרגשים. המערכת שלנו מקצועית ומסוגלת להכיל אנשים מכל גוני החברה ורמות התפקוד, ולהגיע איתם להגשמת החלומות שלהם בעזרת כלים ואנשי צוות מתאימים ומנוסים".
איש הלגו במחלקות הפסיכיאטריות
את הכינוי 'איש הלגו' קיבל רב־סרן במיל' מאור כהן כשהביא איתו ערכות לגו בבואו לשמח ילדים במחלקות אונקולוגיות. "לפני כשנתיים נקראתי לדגל מטעם 'עזר מציון', לעבוד עם נערות המתמודדות עם הפרעות אכילה. מהר מאוד הבנו שהלגו משמש להן כלי יעיל, המעביר את הזמן בנעימים ומשחרר מתחים. כשבחנו את התהליכים של הבנות, הבנו שלעיסוק בלגו יש אפקט משמעותי. בעקבות זאת הרחבנו את חוגי הלגו למרכזים החברתיים של החטיבה, וכיום משתתפים בהם עשרות מתמודדים ומתמודדות, וזה נהיה חוג קבוע, אהוב ופופולרי מאוד. המבחן הגדול היה כשהתחילה המלחמה. בהוראת פיקוד העורף הפסקנו את הפעילות, אך מתוך ההבנה שלבנייה בלגו יש אלמנט מרגיע, התארגנו בחטיבת בריאות הנפש לשלוח ערכות לגו לבתים של מקבלי השירות. המשוב מהם הוכיח ירידה ברמת החרדה, הן בזכות העובדה שחשבו עליהם וזוכרים אותם, הן מעצם העיסוק בבנייה המרתקת. לא פלא שמיד כשפיקוד העורף אישר – חזרנו לפעילות".
איך זה עובד?
״אנחנו יושבים בקבוצה ובונים יחד. מכיוון שמדובר במתמודדי נפש בטווח גילים רחב, מעשרים ושתיים ועד שישים פלוס, יש כוח גדול לחוג הזה. הפעילות משלבת יכולות חברתיות ועבודה בשיתוף, וכך יוצרת חיבור וחברויות. כל אחד בונה בקצב שלו ובהתאם ליכולת ההתקדמות שלו. הם רואים זה את זה ומקבלים כוח ועוצמה, אף שכל אחד מהם מתמודד עם קושי ברמה האישית. בדרך כלל עניין החברה מורכב ומאתגר מאוד אצל מתמודדי נפש, והנה אנחנו מסירים את המסך הזה ומצליחים לגעת. זה נפלא בעיניי. בכלל, המרכזים הללו ב'עזר מציון' מיוחדים בעצם הבאת האנשים האלה כקבוצה ויצירת אינטראקציה משמעותית ביניהם״.
איפה עוד מסייע הלגו למתמודדי הנפש?
"פעילות הלגו נעשית גם בבתי חולים פסיכיאטריים. במערך הפסיכיאטרי של המרכז הרפואי 'מעייני הישועה' ישנה פעילות לגו קבועה במחלקות גברים ונשים, במחלקת אשפוז יום ובמחלקת הפרעות אכילה. גם במערך הפסיכיאטרי של בית החולים 'שיבא' יש פעילות לגו במחלקת גברים ובמחלקת נשים, ובעתיד הקרוב ייפתח חוג גם בבית החולים 'גהה'. גילינו שהיכולת של המטופל לבנות בלגו מעניקה לו כלים לשלווה ולהתמודדות, והמשמעות של זה עצומה ועושה את העבודה. גם בנופש של מחלקת הפרט בחטיבת בריאות הנפש הפעלנו סדנת לגו ל־130 מקבלי שירות. הם ישבו ובנו יחד במשך כמה שעות, וזה היה מחזה אדיר".
כך יוצרים איתנו קשר:
חטיבת בריאות הנפש: 073-3952222
מרכזים למשפחות
אזור המרכז: 073-3956218
אזור ירושלים: 073-3952205
'ידידי נפש' – קו תמיכה: 1800-30-30-12
'בלב ובנפש' – ליווי מתמודדים בתהליך מיצוי זכויות: 073-3956204
