צו השעה: גיוס
גיוס חרדים הוא לא סוגיה שקשורה ל״שוויון בנטל״ אלא ליכולת של מדינת ישראל להמשיך להתקיים. בעשורים הראשונים לתנועה הציונית, המנהיגות החרדית נלחמה במפעל הציוני. עתה, לנוכח אתגר קיומי, היא אדישה להתמודדות של ישראל עם אויביה ונלחמת – אך על זכויות היתר של בני הקהילה החרדית. כמו אז, גם עתה, עומדת בפני הציונות הדתית בחירה בין […]
יולי, שמור על הבית
לא רבים יודעים כמה מאמץ דרוש רק כדי להחזיק את נושא הדגל של הימין, ארץ ישראל, עם הראש מעל למים, לא בהצלחות מזהירות אלא במינימום תחזוקה. לא לשווא הוגדרה ארץ ישראל ארץ אשר "עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". לא ניתן למנות את הימים, החודשים, השנים, לפעמים עשרות השנים שנדרשים רק כדי […]
מסך סדוק
חוסן לאומי בהגדרתו הוא כושר ההתמודדות של העם ושל אזרחי המדינה עם משברים, מלחמות ואירועי חירום. האם לתקשורת הישראלית יש תפקיד מכריע בחיזוק החוסן הלאומי, או שמא היא תורמת לקוטביות ולנרפות בעם? תפקידי התקשורת בכללם מרובים ומגוונים. כשומרת הסף בחברה דמוקרטית מצופה מהתקשורת לתרום בימי מלחמה לחיזוקה של תחושת שותפות הגורל, לשיפור הלכידות החברתית ולעמידה […]
גיוס באהבה
בעולם נורמלי, במדינה נורמלית, לו היינו עם נורמלי, לא היה צריך להיות דיון על חוק גיוס. חוק מטבעו חל על כל אזרח באותה מידה. חוק מטבעו בא כששוברו בצידו, מה קורה למי שעובר על החוק. זה שיעור הפתיחה בלימודי יסוד של משפטים. אז ברור שיש סנקציות. כמה? שיהיו אפקטיביות כדי שהחוק יצליח. לפעמים קנסות, לפעמים […]
קול חתן וקול אזעקה
צעד תימני השבוע נערכה החופה של אחיין שלי, יותם, שהתחתן עם ענבר. באמצע הקראת הכתובה התחילה תכונה תזזיתית, פורסם שבתוך דקות ספורות צפויה אזעקה. זה לכאורה מסוג הסיטואציות שיכולות להחריב חופה, ואיכשהו ההוראה הייתה להישאר לעמוד במקום ולהתפלל שהטיל ייפול במטבח בחברון, תפילה שכמובן נענתה בשל קדושת המעמד. אבל לא זו בלבד שהאזעקה שאכן הגיעה […]
רוחות של דין ותקווה
שופט העליון ברנזון ניסח בבירור את היחס של בג"ץ לבתי הדין הרבניים, ואת הנגזר ממנו: "אין לשכוח כי מדובר בהענקת סמכויות לבית דין שמחוץ למערכת בתי המשפט האזרחיים הרגילים, וכידוע סמכות כזאת יש לפרשה בצמצום ככל האפשר, ואם יש מקום לשני פירושים עדיף את הפירוש המצמצם ולא המרחיב את הסמכות… אם פירוש זה מביא לצמצום […]
מדברים מהשטח
מאות הודעות, בלי גוזמה, מחכות לי כעת במייל ובווטסאפ. תגובות לטור הקודם. לרשתות החברתיות עוד לא הגעתי. לא אגיע לכל פנייה, ולכן קודם כול, תודה רבה לכם. זה לא מובן מאליו. אם להתעלם ממקללים וממגדפים ולהסתכל על הרוב – יש פה קהל קוראים נאמן, אכפתי, מגיב, חושב, זועק, מסכים, חולק. אתם מציפים בתגובות לאורך כל […]
שבוע ספר הספרים
– שלום. – שלום ושבוע הספר שמח אדוני! – תודה. – איך אפשר לעזור? – אני מחפש ספר. – מה הסיכוי! באת למקום הנכון. – אתם הוצאת 'כתר מלוכה', נכון? – מדויק. – אז נדמה לי שאני אתקדם לדוכן אחר. – למה אדוני? – כי אני כבר מכיר את הקטע שלכם משנה שעברה, אתם משכתבים […]
כיוס כללי
יכול להיות שעד שהטור הזה מתפרסם המשבר הקואליציוני בא על פתרונו, יולי אדלשטיין כבר לא עוכר ישראל, המפלגות החרדיות עושות קולות של "הסכמנו בלב כבד להתפשר" וכולם מחכים שבג"ץ יפסול את החוק כדי להתחיל את הסאגה מחדש. כן, ויכול להיות גם שבינתיים הממשלה שלחה את צה"ל לתקוף באיראן, הביסה סופית את חמאס, שלחה הביתה את […]