– שלום.
– שלום ושבוע הספר שמח אדוני!
– תודה.
– איך אפשר לעזור?
– אני מחפש ספר.
– מה הסיכוי! באת למקום הנכון.
– אתם הוצאת 'כתר מלוכה', נכון?
– מדויק.
– אז נדמה לי שאני אתקדם לדוכן אחר.
– למה אדוני?
– כי אני כבר מכיר את הקטע שלכם משנה שעברה, אתם משכתבים ספרים כדי שיתאימו לקורא הדתי, אני לא בקטעים האלה.
– מה זאת אומרת "לא בקטעים האלה" אדוני? להיות דתי זה "קטע"?
– לא לא, חס וחלילה.
– ולעשות נחת רוח לקונך, זה קטע?
– לא, זה לא קטע. סליחה.
– יפה, אז בוא תשמע איזה ספרים בישלנו לך השנה, אתה לא תאמין למזלך הטוב.
– טוב, בסדר.
– 'אשמת עבודת הכוכבים'.
– עזוב, אני זזתי.
– שנייה, בוא תשמע קודם על מה הספר.
– אני כבר הבנתי, זה ספר על שני נערים שחולים במחלה קשה אבל זו אשמתם כי הם עבדו עבודת כוכבים, נכון?
– איזה שטויות, אתה אפילו לא קרוב.
– נו, אז מה?
– רק הנערה עבדה עבודת כוכבים, הנער הרהר בזה בלבד. שזה גם לא להיט תסכים איתי.
– עזוב אני הולך, נו.
– תן צ'אנס אדוני, אתה לא יכול ללכת בלי לקרוא את רב המכר הנוסף שלנו.
– נו.
– 'סיפורה של טיפחא'.
– מה זה, על בסיס 'סיפורה של שפחה'?
– אדוני, אני לא יכול באופן רשמי להודות שאני מכיר את ספרות המקור, אנחנו כולנו דתיים פה.
– ובכל זאת?
– מכיר על בוריו.
– אז מה זה 'סיפורה של טיפחא'?
– זה על עולם דיסטופי שבו כל טעמי המקרא מקימים תאוקרטיה שבה טיפחא נמצאת בתחתית שרשרת המזון בעוד מירכא חי את החיים הטובים. אגב, יש לנו סדרה מקבילה לציבור הספרדי: 'סיפורה של מאריך טרחא'.
– פחות מוצלח.
– גם ארוך יותר.
– תגיד, לא עדיף היה ללכת לכיוון 'סיפורה של שפחה כנענית' או משהו כזה?
– אם אפשר שאדוני לא יתערב לנו בכותרים. 'סיפורה של שפחה כנענית' זו הבחירה המתבקשת, אנחנו מאוד משתדלים להפתיע את הקורא.
– בסדר גמור, הנה אני הולך.
– חכה רגע אדוני, לא סיימנו. מה לגבי 'הנערה עם קעקוע הדרקון'?
– אבל לא שינית כלום בשם של הספר.
– נכון מאוד! אתה רואה, אנחנו לא כאלה דוסים.
– ולגבי העלילה?
– בעמוד השני מגלים שיש לה קעקוע וישר היא חוטפת מלקות.
– אוּ ווה. אז מה קורה בעמוד הראשון?
– בעמוד הראשון התרו בה שני עדים. בכל זאת יש פרוצדורה.
– נפלא.
– 'בית קטן בחרבה'.
– מה זה זה?
– זה על משפחה אמריקאית שחולמת להקים את ביתה במקום שבו נקרע ים סוף.
– מה אתה אומר.
– ספוילר אלרט: הם שוקעים במצולות כמו אבן.
– נהדר.
– תרצה אדוני שאני אתן לך עכשיו כמה כותרים ברצף כדי שנדחוס כמה שיותר הברקות בזמן שנותר?
– נו יאללה.
– 'היפה והחיה אשר איננה טהורה'.
– עבור.
– 'עזרת נשים קטנות'.
– מיזוגני.
– 'הבית של יעל אשת חבר הקיני'.
– פרוגרסיבי.
– 'קליפורד הכלב האדום האדום הזה'.
– נשמע גרוע.
– גם נקרא גרוע.
– הבנתי.
– 'היידי בת היענה'.
– איך זה טוויסט דוסי בדיוק?
– זה לא, סתם הצחיק אותי שהיא בת יענה.
– הבנתי.
– אפשר גם 'היידי בין שני הרים'. זה על ילדה שוויצרית שמטיילת בין הר גריזים להר עיבל.
– לא לא, יותר טוב הבת יענה.
– כך חשבתי.
– 'אלפחורס גאמפ'.
– מה זה?
– זה על ילד עם עיכוב התפתחותי שמצליח לתקשר באמצעות חלוקת מאפים דרום אמריקאיים.
– זה לא סרט בכלל?
– עזוב אדוני, תצחק וזהו.
– טוב, בסדר.
– 'התפסן בשדה בועז'.
– אני חושב שאפילו אתה לא יכול להסביר מה זה.
– אמת.
– מה עוד?
– 'עשרים אלף מיל מתחת למים המאררים'.
– נשמע מטריד.
– לא, זה על מישהו שעושה סיום על מסכת סוטה בתוך צוללת.
– תודה לא־ל.
– 'דוקטור ג'קיל ומיסטר הי"ד'.
– עליהם השלום.
– 'אותו האיש ושמו אובה'.
– אני מפחד לשאול.
– אני מפחד לענות.
– 'צ'רלי בממלכת כהנים וגוי קדוש'.
– כל הדיאלוג הזה הוא קצת חילול השם, הא?
– אפשר להתווכח על זה אדוני, אבל לא בהצלחה רבה.
– אז אולי תביא איזה משהו מקורי וזהו.
– האמת שהשנה החלטנו באמת לכתוב קצת ספרות מקור.
– נו, אז תציע לי את זה.
– 'אלף אלפי הבדלות'.
– מה זה?
– סיפורו של רונן בן לולו, המרוקאי היחיד במחזור שלו בישיבת ההסדר בקריית טבעון.
– עזוב, תביא את הבת יענה.
