ממשלת נתניהו החמישית כבר עמדה בלא מעט צמתים מורכבים בכמעט שלוש שנות כהונתה. המשבר סביב חוק גיוס החרדים היה רק האחרון שבהם. קדמו לו פרישת בן גביר ועוצמה יהודית, פרישת גנץ וסער מממשלת החירום, וכמובן עוד בימים שלפני המלחמה, המחאות נגד הרפורמה המשפטית, פיטורי גלנט הראשונים ועוד. ובכל זאת, את מה שקורה בימים אלו אפשר להגדיר כרגע המסוכן ביותר לממשלה מאז שהוקמה. אם יחליט ראש הממשלה שהוא הולך על הצעת המתווכות להפסקת אש של 60 יום ולעסקת שחרור חטופים חלקית, זה גם יהיה פחות או יותר אקט הסיום של הקדנציה. מה שיקרה לאחר מכן זה פרישת סמוטריץ' והציונות הדתית, כך עודכן נתניהו באופן ישיר השבוע. בעקבותיהם גם בן גביר ומפלגתו צפויים לפרוש, ולמעשה עם תחילת כנס החורף תפוזר הכנסת ונלך לבחירות.
בשבוע שעבר הסברנו שאם נתניהו רק ירצה, עומדות בפניו לא מעט אפשרויות כדי להכשיל הסכמה של חמאס לעסקה חלקית לשחרור חטופים, עסקה שנועדה לשבש את התמרון המחודש ואת הכרעת ארגון הטרור. אמרנו שאחת מאותן דרכים היא הודעה של נשיא ארצות הברית בכבודו ובעצמו שנגמר עידן העסקאות החלקיות, ושמבחינתו מכאן והלאה זה או הכול או השמדת חמאס. וראו איזה פלא, ציוץ ברוח הזאת בדיוק נכתב ביום שני השבוע על ידי הנשיא האמריקני. נתניהו כבר ידע ביום שלפני הודעת חמאס, באמצעות אינדיקציות מודיעיניות כאלו ואחרות, שקיימת אפשרות ממשית שחמאס עומד להגיד "כן" לעסקה חלקית, ולכן פעל לכך שעוד בטרם תגיע תשובת חמאס, הנשיא טראמפ יוציא את האמירה הפומבית שלו בעניין הזה. בכך יצר לעצמו אילן גבוה מספיק להיתלות בו, במידה ויחליט להתעקש רק על עסקה מלאה. מה שמוכיח שוב עד כמה היחסים מול הבית הלבן קרובים באופן הכי אינטימי שיש.
נתניהו מבין שמדובר באיום אמיתי על הקואליציה שלו, וייאמר לזכותו שהוא גם באמת סובר בעצמו שעסקה חלקית היא נתיב גרוע ללכת בו, בלי שום קשר לאיום הפוליטי. שזו באמת אופציה רעה אם רוצים להכריע את חמאס. ובכל זאת, עם כמה שהוא היה רוצה למצוא דרך לצאת מהפלונטר שנקלע אליו, כלל לא בטוח שהוא מסוגל בשלב הזה. הלחץ התקשורתי־ציבורי ללכת לעסקה בכל מחיר, הלחץ של הצבא, העמדה של דרעי וסער ואילוצים נוספים, כל אלו שמים את ראש הממשלה בעמדה לא פשוטה. בדיוק כמו שסמוטריץ' לוחץ ומציב קווים אדומים, סביר להניח שגם דרעי עושה את אותו הדבר מהכיוון שלו. לפגישה עם נתניהו השבוע, לראשונה מאז שפרץ המשבר בדיון הקבינט המפורסם, הגיע סמוטריץ' מסויג ומרוחק. כשהוצע לו לשבת על תוכניות מבצעיות, השיב שמבחינתו אין טעם לאור העובדה שכך עשו בשבועות האחרונים, באינטימיות ובהסכמה בינו לבין נתניהו, ואז כזכור הכול התהפך ברגע אחד בקבינט, וכל התוכניות נזרקו לפח. "זו החלטה שלך", אמר לראש הממשלה. "אתה מבין את המשמעויות אם נסגרת עסקה חלקית. אני לא יודע לחיות עם עסקה כזו. גם אתה בעצמך מבין שזה רע, אז תמצא את הדרך לצאת מזה אחרי שהכנסת את עצמך לפלונטר הזה".
כשנשאל במהלך המלחמה לא פעם על ידי שר כזה או אחר מדוע לא עושים מהלך צבאי מסוים או למה לא מתקדמים בקצב מהיר יותר, ענה ראש הממשלה יותר מפעם אחת "מה לעשות שיש קמפיין", כשהוא מתכוון כמובן לנושא החטופים. בשכלו הישר הוא מבין היטב שאסור לאפשר לחמאס לנצח ואסור לקבל את הדרישות שלו, אך מצד שני ישנו הקמפיין האגרסיבי שדורש את החטופים. נתניהו מתקשה להכריע עד היום ונקרע בין שני הקצוות הללו. וכאן נשאלת שאלה נוספת, והיא נשאלת במנותק מהאירוע הערכי, מכיוון שהכרעה לכיוון עסקה חלקית מצד נתניהו תגיע בראש ובראשונה מתוך רצון אמיתי ואנושי להציל חטופים. אבל האם ייתכן שעל הדרך זו גם ההזדמנות שלו להוביל לבחירות סביב נושא שאינו חוק גיוס החרדים, נושא שכידוע מאוד רע לליכוד ללכת דווקא עליו לבחירות?
הקונספציה החדשה
והנה עוד אלמנט בעייתי במיוחד שנוגע להחלטת הקבינט על היערכות לכיבוש העיר עזה. ההחלטה כזכור מציבה חמישה יעדים לסיום המלחמה, אחד מהם מדבר על כך שביום שאחרי לא ישלוט בעזה חמאס וגם לא הרשות הפלשתינית. אז מי כן? אותן חמולות מפורסמות שכבר החלו לקבל שליטה והשפעה באזורים מצומצמים ברצועה. בסקירה שנערכה בפני חברי כנסת בוועדת החוץ והביטחון כינו אותן גורמים בצבא "חוליות עזתיות". אלא שהגיע הזמן לומר את האמת ולהודות שאותן חמולות לא באמת מנותקות מהרשות הפלשתינית, אלא מדובר בגורמים שמזוהים עם ארגון הפת"ח. האם מדינת ישראל וחיילי צה"ל שילמו מחירים כואבים באמצעות דם חיילינו כדי להעביר בסופו של דבר את עזה מערבי אחד לערבי אחר? איך אפשר לכנות כוחות שמניפים במעוזים שלהם את דגל אש"ף? האם יש יותר רשות פלשתינית מזה? אז אומנם כל גורם פלשתיני שמתחיל להילחם בחמאס מבפנים הוא בהחלט עוד כלי שמסייע לפורר את חמאס, וכל אזור שלא מנוהל על ידי חמאס מקדם את קריסת חמאס. אבל ככל שעובר הזמן מתפתחת לה בשקט, בחדרי חדרים, הקונספציה החדשה, שאינה שונה במסוכנותה מזו שקדמה לה, לפיה יש "כתובת פלשתינית טובה".
נשק, כובע וטמבל
מה שמוביל אותנו לסיפור המוזר על השיח'ים מחברון, סיפור שהחל בהודעה מעט תמוהה שהוציא השר ניר ברקת לפני כמה שבועות, שתיארה איך נבנתה מערכת יחסים עם כמה שיח'ים שנטען שהם מרכזיים בחברון, ושאותה קבוצה מעוניינת להתנתק מהרשות הפלשתינית, להצטרף להסכמי אברהם של מדינות ערב המתונות ולהכיר במדינה היהודית. בישיבת הממשלה שנערכה השבוע שאל ברקת את ראש אגף התכנון בצה"ל האלוף אייל הראל על סיפור השיח'ים בחברון, והאחרון ענה לו שזה חונה אצל הדרג המדיני ולא אצלו. כאשר הקבינט יקבע מדיניות בעניין הזה, הצבא יתנהל לפיה. במילים אחרות, הקו שמותווה לצבא על ידי הדרג המדיני הבכיר, גם היום, הוא להמשיך להתנהל מול הרשות הפלשתינית ולא מול שיח'ים בחברון. אם תהיה החלטה אחרת בקבינט, צה"ל יפעל בהתאם.
"הגיע הזמן שתהיה כבר החלטה לגבי השיח'ים מחברון", הפטיר ברקת בתגובה, "ושיתחילו לכבד אותם ולהתייחס אליהם כשותפים". אלא שמתברר שזו לא הפעם הראשונה שבה הנושא עולה בישיבות הממשלה. בישיבת ממשלה שנערכה לפני כמה שבועות הזהיר השר ברקת מניסיון של הרשות הפלשתינית להפעיל את צה"ל נגד אותם שיח'ים מחברון, במסגרת שיתוף הפעולה הביטחוני שמתקיים ביניהם, וכחלק מהניסיון של אבו־מאזן להכחיד כל גורם שמנסה להוות אלטרנטיבה לרשות המושחתת שהוא עומד בראשה. "יש לי אינדיקציות שהרשות עומדת להפעיל את צה"ל נגד השיח'ים בטענה שהם כביכול מסכנים את הביטחון", סיפר אז ברקת לחבריו השרים.
כעבור כמה שעות, ממש באורח קסם, בוצעה פשיטה של צה"ל על מתחם ששייך לאחת החמולות המדוברות. הטענה הייתה שמדובר בסוחרי נשק. "אני לא מביעה תמיכה ביוזמה של השיח'ים, אבל לא יעלה על הדעת שצה"ל יהיה קבלן ביצוע של הרשות הפלשתינית לצרכים פוליטיים שלה", העירה סטרוק באותה ישיבת ממשלה. "ואם יש להם נשק?", שאל בתגובה ראש החטיבה האסטרטגית באגף תכנון בצה"ל. "זה ממש מגוחך להגיד את זה", ענתה סטרוק. "אין ערבי אחד בחברון ללא נשק. אני בעד לאסוף לכולם, אבל לא יכול להיות שיעצרו דווקא את המתנגדים הפוליטיים של הרשות הפלשתינית, ועוד בטענה כל כך מפוקפקת שיש להם נשק, דבר שמצוי בידי כל ערבי שם".
האם ייתכן שהרשות הפלשתינית, גוף רקוב ומושחת שמשלם כסף למחבלים שרוצחים יהודים, הפעיל את צה"ל באירוע הזה? על סדר התרחשות האירועים אין ויכוח. קודם פורסמה יוזמת השיח'ים, בעקבותיה נוצר הרבה רחש־בחש ברשתות החברתיות של הערבים בחברון, ולאחר מכן החלו איומי הרשות על אותן משפחות, ותוך כמה ימים נעצרו אנשים מאותן משפחות על ידי חיילי צה"ל. בישיבת הקבינט שהתכנסה באותו שבוע העלתה סטרוק את הנושא וביקשה תשובות. נציגי הצבא בדיון טענו שהחשודים בכלל נעצרו על ידי המשטרה ולא על ידי הצבא, ושסיבת המעצר היא שמדובר כאמור בסוחרי נשק. מצד שני, אם בסוחרי נשק עסקינן, איפה הנשק? בפשיטה נמצאו שני נשקים בלבד. איש בצבא לא טען שהם חשודים בעבירת טרור כלשהי, ואם מדובר בסוחרי נשק אז נשאלת שוב השאלה, היכן הנשק? החזקת נשק בלבד היא עילה מגוחכת לאור העובדה שכאמור בחברון אין משפחה ללא נשק. זה כמו לצאת החוצה עם כובע בקיץ כאן אצלנו. זה עניין שגרתי שנוגע לכולם. האם בלי שמישהו סיפר לנו, ואולי אפילו בניגוד למה שמספרים לנו, מדינת ישראל וצה"ל החליטו להמליך מחדש את אנשי הטרור שידועים גם בשם המכובס "הרשות הפלשתינית"?
הכותב הוא פרשן ומגיש בכאן רשת ב' ובכאן 11 ומורה דרך
