ההצבעה על קריאת הכנסת להחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון הייתה ההצבעה החשובה ביותר ביום ההצבעות האחרון של כנס הקיץ החולף, על אף היותה הצהרתית בלבד וללא שום השלכות מעשיות. אלא שעבור ראשי מועצת יש"ע, מדובר היה רק בצעד פתיחה. בשבועות האחרונים פעלו ראשי הרשויות ביהודה ושומרון מתחת לרדאר במטרה להפוך את הצעד ההצהרתי לפעולה מעשית.
ההתקדמות המשמעותית נרשמה השבוע כשראשי הרשויות נפגשו לשיחה ארוכה עם ראש הממשלה נתניהו, רגע לפני טקס היובל להקמת היישוב עפרה. הישיבה הארוכה נולדה לאחר שנתניהו סירב להיפגש עם ראשי הרשויות ביהודה ושומרון בנושא במשך שבועות ארוכים. רק בעקבות רצונו לנאום בטקס נאלצו בלשכת ראש הממשלה לאשר את המפגש.
סירובו של נתניהו להיפגש עם ראשי הרשויות ביהודה ושומרון לא נבע מאילוצי לוח זמנים. הוא נולד בעקבות העובדה שהמתנגד העיקרי בשורות הקואליציה למהלך החלת הריבונות בחבל ארץ זה הוא ראש הממשלה עצמו. על פי גורמים מרכזיים בליכוד, מטרת ההצבעה בכנסת נועדה לאגף את נתניהו מימין ולכפות עליו להצביע בעד ההחלטה. במועצת יש"ע עבדו זמן רב כדי לגרום לנתניהו לא להיעדר מההצבעה, ולבסוף הוא אכן לא נעדר והצביע בעדה. אחת הסיבות העיקריות לכך היא העובדה שההצבעה עברה ברוב גדול, בתמיכת חברי אופוזיציה, כאשר בני גנץ ויאיר לפיד נעדרו ממנה. אף שנאלץ להצביע בעד ההצעה, נתניהו עדיין לא שש לקדם את ההחלטה.
מערכת הלחצים על נתניהו לא החלה באותה הצבעה. כבר יותר מארבעה חודשים מנהלים הגורמים שמקדמים ריבונות קמפיין רחב היקף על מנת להוביל לביצוע המהלך. בהתחלה הופיע הקמפיין התקשורתי תחת הסלוגן "או עוד 7 באוקטובר או החלת ריבונות". למעשה, מטרת הקמפיין הייתה לקבע ציבורית את התפיסה שבלי החלת ריבונות ביהודה ושומרון יתחולל טבח נוסף, הפעם משטחי הרשות.
השלב הבא במערכת הלחצים על נתניהו לקידום המהלך היה מכתב של כל שרי הליכוד, בתוספת יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה, שנכתב והוגש לראש הממשלה ערב נסיעתו לוושינגטון בתחילת יולי, ובו קריאה להחיל ריבונות על שטחי יהודה ושומרון. בלשכת נתניהו כעסו מאוד על המכתב שאיגף אותו מימין והציג אותו באור בעייתי בבית הלבן. אחת הסיבות העיקריות לכך היא העובדה שבבית הלבן עצמו ישנם בכירים רבים שתומכים מאוד במהלך של החלת ריבונות ביהודה ושומרון, הבולט מכולם הוא שגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי. המכתב למעשה הציף בממשל את התחושה שמי שמונע מהצעד להתממש הוא נתניהו, ולא אף גורם אחר בממשלה. זאת עמדה שבלשכת ראש הממשלה רצו מאוד להתחמק ממנה, וכבר שנים פועלים כדי שהיא לא תתקבע ציבורית.
התמיכה האמריקנית במהלך מאגפת את נתניהו ושומטת את השטיח מתחת לאחד הטיעונים העיקריים ששימשו לאורך השנים את ראשי ממשלות ישראל, בדגש על נתניהו, בנוגע לריבונות הישראלית ביהודה ושומרון: למהלך אין תמיכה בין־לאומית. האמריקנים דואגים להראות שהתמיכה שלהם קיימת. לאחר ההצבעה בכנסת בסוף כנס הקיץ, הגיע לארץ יושב ראש בית הנבחרים האמריקני, מייק ג'ונסון. ג'ונסון, שידוע בהיותו אחד מתומכי ישראל הגדולים בקונגרס האמריקני, הגיע במסגרת ביקורו בארץ למפגש רשמי עם ראשי מועצת יש"ע באריאל, אך זו הייתה רק מנת הפתיחה לפגישה הדרמטית יותר. במהלך אותו ביקור נפגש ג'ונסון גם עם ראש הממשלה, אלא שהפגישה לא התקיימה בירושלים. היא התקיימה בשילה. באותו מפגש הביע ג'ונסון תמיכה פומבית בהחלת הריבונות, כשהוא מגדיר את שטחי יהודה ושומרון שטחים יהודיים היסטוריים.
למרות כל מערכת הלחצים הזאת, נתניהו עדיין עומד בהתנגדותו להחלת ריבונות ישראלית על שטחי יהודה ושומרון. גורמים בכירים בממשלה, שאיתם שוחחנו מיד לאחר ההצבעה בכנסת בחודש שעבר, אף הגדילו להסביר כי הסיבה שחברי הכנסת הלכו להצבעה הצהרתית בלבד היא סירובו של נתניהו לבצע את הצעד בעצמו. אותם גורמים אמרו בשיחות שקיימנו כי הם מקווים שהקונצנזוס החריג למדי שהוצג בכנסת – כשרק חמישה חברי כנסת יהודים, עופר כסיף מחדש וחברי סיעת הדמוקרטים, הצביעו נגד ההצעה – יגרום לנתניהו ליישר קו עם הקואליציה שלו, אך זה לא קרה.
אלא שמאז ההצבעה חלו שינויים מדיניים מרחיקי לכת. החלטתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון להוביל להכרה מערבית נרחבת במדינה פלשתינית צברה תאוצה, ושורה של מדינות מרכזיות לצד צרפת – ובראשן בריטניה, קנדה ואוסטרליה – הודיעו כי גם הן יכירו במדינה פלשתינית בעצרת האו"ם בספטמבר הקרוב. כבר כיום כ־150 מדינות ברחבי העולם מכירות במדינה פלשתינית, ומאז פרוץ המלחמה מדינות מערביות כמו ספרד, אירלנד ונורבגיה הצטרפו להכרה שלרוב הגיעה ממדינות ערב, מדינות מוסלמיות ומדינות באפריקה ובדרום אמריקה. לאור זאת, ובצל התמשכות המלחמה ברצועה והלחץ הבין־לאומי הכבד שמופעל על ישראל לסיים את המלחמה מבלי להכריע את חמאס, הבינו מקדמי החלת הריבונות בכנסת ומחוצה לה כי יש צורך לצאת למהלך במהירות האפשרית.
הקו שמובילים מקדמי המהלך בימים אלה מנסה לקשור בין הדברים, כך שהחלת הריבונות תהיה לכל פחות תגובה למהלך הצרפתי, ובעדיפות גדולה יותר תהיה מהלך מנע לצעדים שמוכוונים מפריז. "כבר די ברור שצרפת ושאר המדינות צועדות להכרה במדינה פלשתינית בעוד כחודש. עכשיו השאלה מה ישראל תבחר לעשות כתגובה. האם היא תבחר בתגובה חלשה, כמו שקרה עד היום, או במהלך חד־משמעי ותקיף", אומרים גורמים המעורים בפרטים.
זה נכון לכרוך בין ריבונות ביהודה ושומרון לבין הצעדים של צרפת ומדינות המערב?
"ברור שהיה עדיף לא לכרוך בין הדברים, אבל אנחנו יודעים איך העולם עובד. יש היגיון מסוים בעשיית מהלכים דרמטיים שכאלה בתוך קונטקסט. כשמהלך כזה מגיע בהקשר המדיני הנכון, גם יש לו השפעה חזקה יותר, וגם קל יותר למדינות שמצדדות בישראל לתמוך בצעד הזה".
מוכנה לביצוע בטווח הזמן המיידי
בפגישה שנערכה השבוע עם נתניהו הציגו ראשי הרשויות ביהודה ושומרון חזית אחידה. מדובר בשינוי של ממש בהשוואה לדיונים שנעשו לאחר הצגת תוכנית המאה, אז ראשי הרשויות התפצלו לאלה שהיו בקיאים במפות ולאלה שנותרו בחוץ. בין היתר הצביעו ראשי הרשויות על שורה של נקודות שבעיניהם חייבות להשתנות, ומוקדם ככל הניתן. ראשית הם עמדו על הצורך לסיים את המשטר הצבאי של כחצי מיליון מתיישבים. שנית, ראשי הרשויות הביעו התנגדות נחרצת להמשך שיח גושי ההתיישבות. גם ראשי הרשויות של הגושים המדוברים, בקעת הירדן ומעלה אדומים, הביעו התנגדות להמשך שיח ריבונות הגושים בלבד.
הנקודה השלישית שראשי הרשויות דיברו עליה בשיחה עם נתניהו הייתה שהחלת הריבונות לא צריכה לבוא כתגובת נגד למקרון, אלא כמהלך מונע, כלומר להקדים את הצעד הישראלי לצעד הצרפתי, שאמור להתרחש בעוד שבועות מספר. גורמים שאיתם שוחחנו אומרים שלמרות סד הזמנים הצפוף, ישראל יכולה להספיק להחיל את הריבונות לפני ההכרה במדינה פלשתינית.
"בעיקרון זה לא מסובך מאוד. פורמלית, הצעד שצריך לעשות הוא החלטת ממשלה בנושא. לא צריך חוק, למרות שהחלת הריבונות על רמת הגולן בוצעה באמצעות חוק. אבל בעיקרון הכנסת אפילו לא צריכה להתכנס לשם כך. יותר מזה, נוסח ההחלטה כבר כתוב. כל מה שצריך זה להצביע עליו", אומרים בכירים בממשלה ל'בשבע'.
זה לא יצריך היערכות משפטית?
"הכול כבר מוכן. כבר ברגע שהחלו הדיבורים לפני חמש שנים, הוקם הצוות שנועד להכין את התשתית המשפטית כדי להוציא לפועל את החלת הריבונות. בצוות הזה ישבו דמויות כמו יריב לוין ואורית סטרוק, והצוות יצר את רוב הצעדים שצריך כדי להוציא את זה לפועל".
כמו מה למשל?
"אפילו הדבר הבסיסי ביותר. ברגע שמוחל החוק הישראלי, אוטומטית כל הרשויות המקומיות והאזוריות ביהודה ושומרון מפורקות באופן מיידי, כי כיום הן פועלות מכוח צו אלוף. לכן כבר לפני חמש שנים הוכנו הצווים למשרד הפנים כדי שבטווח מיידי, ואנחנו מדברים על שעות אם לא דקות, שר הפנים יוכל לחתום על הצווים להקמת המועצות המקומיות והאזוריות ביהודה ושומרון, הפעם במסגרת החוק הישראלי".
יש מהלכים וצווים שנכתבו גם בעת האחרונה, או שהכול הוכן כבר לפני שנים?
"צריך לחלק את התשובה לכמה חלקים. יש דברים שהוכנו כבר לפני חמש שנים, ויש צעדים שכל הזמן מצריכים שינוי, במיוחד מפות, שבהן צריך לשרטט חלק מהגבולות מחדש, כי דברים השתנו בשטח בחמש השנים האחרונות. אבל במבט מלמעלה, כל התשתית המשפטית להחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון קיימת".
כלומר באופן תאורטי כל מה שצריך זה שראש הממשלה יחליט ללכת לצעד הזה?
"בדיוק. ברגע שראש הממשלה יחליט ללכת לצעד של החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון, אפשר לבצע זאת בטווח זמן מיידי".
אלא שמקדמי המהלך חוששים שנתניהו ינסה לסחור בהחלת הריבונות על מנת לרכך את הצעדים שצרפת מובילה. גורמים המעורים בפרטים אמרו ל'בשבע' בימים האחרונים כי החשש הגדול הוא שנתניהו יציע לנשיא מקרון שישראל לא תספח בעת הזאת את יהודה ושומרון, תמורת הסרת ההחלטה על הכרה במדינה פלשתינית באו"ם, או לכל הפחות שינוי ההחלטה כך שהיא לא תכיר במדינה פלשתינית אלא רק "תקיים דיון על כך". "נתניהו לא מבין שככל שהוא יתעכב יותר עם ההחלטה על החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון, כך הלחץ המדיני על ישראל ילך ויגבר. העולם למעשה אומר לישראל שאם היא לא רואה בשטח הזה חלק ממדינתה, אז שתואיל בטובה לפנות אותו לפלשתינים. את זה נתניהו לא הבין עד היום, ונדמה שהוא עדיין לא מבין", אומר גורם בכיר המעורה בפרטים.
להחיל עכשיו, לפני ההצבעה באו"ם
בהתיישבות מצביעים על חשיבות נוספת, והיא האירועים הפוליטיים שיתרחשו בשנה הקרובה הן בישראל והן בארצות הברית, ובראשן מערכות בחירות בשתי המדינות הללו. בישראל תאריך הבחירות החוקי הוא בסוף אוקטובר 2026, אך במסדרונות הכנסת כבר ברור לכול כי הבחירות יוקדמו, ואולי ייערכו אף מיד לאחר החגים, כשהכנסת תחזור מפגרת הקיץ. בארצות הברית ילכו לבחירות האמצע בנובמבר 2026, בחירות שבהן מסורתית מפלגת השלטון מאבדת תמיכה. הדבר עלול להוביל לכך שהרפובליקנים יאבדו את הרוב שיש להם בשני בתי הקונגרס, מה שיקשה על המהלך לאחר מכן. "אין ספק שמערכות הבחירות בישראל ובארצות הברית קריטיות מאוד לביצוע המהלך. זה חלון זמן שיש לנו, והוא הולך ונסגר", אומר ישראל גנץ, יושב ראש מועצת יש"ע וראש מועצת בנימין.
אם החשש הוא שהכניסה למערכות הבחירות תבלום את המהלך, למה אתם כורכים אותו בצעדים הצרפתיים באו"ם?
"שעון החול הפוליטי היה ידוע זמן רב, ולכן התחלנו לפעול כבר לפני חודשים בשלושה צירים – פוליטי, מקצועי ומשפטי – והבאנו תוצאות טובות שקידמו אותנו לעבר החלת הריבונות ביהודה ושומרון. הבעיה היא שהמהלכים הבין־לאומיים קיצרו דרמטית את לוחות הזמנים. המתנה עם המהלך עד לאחר הכרזה של מדינות המערב באו"ם תערים על ישראל עוד המון קשיים, שאפשר למנוע אותם אם נקדים את החלת הריבונות להצבעה באו"ם".
באילו קשיים מדובר?
"כיום שטחי יהודה ושומרון הם שטחים שלא שייכים לאף מדינה. העולם הרי לא מכיר במדינה פלשתינית, ולכן זה שטח תלוי ועומד. אם ישראל מקדימה את ההחלטה של מדינות המערב, היא למעשה מחילה את החוק הישראלי על שטח נטול ריבונות. אם נחכה לאחר ההחלטה, אנחנו נסתבך כי למעשה נחיל ריבונות על שטח שמדינות המערב מכירות רשמית בשייכותו למדינה אחרת".
לצעד הצרפתי יש עוד משמעויות מלבד הערמת קשיים על החלת ריבונות ביהודה ושומרון?
"בוודאי. כיום, כשחייל צה"ל פועל בשטחי יהודה ושומרון הוא לא מפר את החוק הבין־לאומי. לכן אנחנו יכולים לפעול כל לילה בכל מקום ביהודה ושומרון בשביל לסכל טרור. אם השטח יוכר כמדינה פלשתינית, כל פעילות צבאית בשטחי יהודה ושומרון עלולה להיות מוגדרת כפלישה למדינה אחרת. התוצאה של זה היא שכל חייל צה"ל עלול להיות חשוף לתביעות ולמעצרים על הפרת החוק הבין־לאומי. בפועל המשמעות היא שישראל תאבד את חופש הפעולה שלה ביהודה ושומרון, ואין היום ישראלי אחד שלא מבין את הסכנה הקיומית למדינה בצעד שכזה".
"היינו צריכים להחיל ריבונות ביהודה ושומרון כבר לפני שנים ארוכות", אומר השר לשעבר גלעד ארדן, לשעבר שגריר ישראל באו"ם ובארצות הברית, שהיה חבר הקבינט המדיני־ביטחוני, "אני קראתי לזה ופעלתי בנושא כבר לפני יותר מעשר שנים. הסיבות שהיה צריך להחיל את הריבונות על שטחי יהודה ושומרון הן העובדה הפשוטה של זכותנו התנ"כית וההיסטורית על הארץ, העובדה שהעם היהודי גר בארץ הזאת כבר אלפי שנים ברצף, וגם הצדק המוסרי – לא יכול להיות שמאות אלפי אזרחים ישראלים יגורו תחת משטר צבאי ויהיו אזרחים סוג ב'. לצערי מדינת ישראל מעולם לא ניהלה קמפיין על האמיתות ההיסטוריות הללו, וכל פעם חיפשה דרכים עוקפות".
בפועל, ישראל לרוב מדברת על הסיבות הביטחוניות לאחיזתה ביהודה ושומרון.
"נכון. ואין ספק שגם הסיבות הללו נכונות, אבל הן לא הבסיס. ולצד זאת, אסור לבטל אותן. אחרי 7 באוקטובר רוב מוחלט בציבור מבין למה אסור שתקום מדינה פלשתינית. להתיישבות היהודית, שממנה לעולם לא ניסוג, יש ערך ביטחוני שאין לו תחליף. אפילו אריאל שרון הבין זאת לפני שהוא התהפך. היא השכפ"ץ של המדינה, שמכריח את צה"ל לבצע את העבודה הנדרשת כדי לחסל את הטרור. ראינו שצה"ל לא עשה זאת מרגע שיצאנו מעזה. מכיוון שברור לכל בר־דעת שישראל לא יכולה לסגת או למסור את השטחים האלה, אין שום סיבה בעולם לא להחיל עליהם ריבונות".
נכון לכרוך את הצעד הזה במהלכים שצרפת מקדמת?
"אני כבר לפני שנים קראתי לביצוע המהלך, עוד כתגובה לצעדים המדיניים של אבו מאזן. במשך שנים ראיתי את ההשפעות של הקמפיין הבין־לאומי שאבו מאזן ניהל נגדנו, וכל הזמן טענתי שלא יכול להיות שלא ייגבה מחיר על הצעדים של הרשות. אז ברור שעכשיו זה זמן נכון. וחשוב להבין, הלחצים המדיניים הם הסיבה האחרונה בסדר החשיבות שבגללה צריך להחיל את הריבונות. קודם האמת והצדק ההיסטוריים, אחר כך הצדק החברתי, לאחר מכן הטיעון הביטחוני ורק בסוף הלחצים המדיניים. זה היה נכון מאז ומעולם, ונכון גם עכשיו".
במשך שנים הטענות בישראל היו שצעד כזה יוביל לתגובות חריפות נגדנו. אין חשש שזה יקרה גם הפעם?
"הקולות האלה תמיד גברו, והם מעולם לא היו נכונים. אבל כיום גם ככה הטיעונים הללו לא מחזיקים מים. הרי האיום שזה יוביל להסלמה ביטחונית לא רלוונטי, כי אנחנו כבר שנתיים במלחמה בשבע חזיתות. גם הרשות הפלשתינית הייתה מצטרפת אם היא לא הייתה מפחדת מהתוצאות, ובינתיים היא עסוקה רק במימון טרור. בצד המדיני טראמפ נמצא איתנו על מלא מצד אחד, ומהצד של מדינות אירופה המהלך להכרה במדינה פלשתינית גם ככה יצא לדרך, אף שישראל לא החילה ריבונות על יהודה ושומרון. התירוצים שנאמרו עד היום לא קיימים יותר. אין זמן טוב יותר להחיל ריבונות על יהודה ושומרון מאשר עכשיו. זה הזמן להראות לעולם שאנחנו באמת מאמינים בזכותנו על הארץ, שאין לנו כוונה לסגת מהשטח, ושההשלכה על ביטחון ישראל עצומה. עוד שנתיים נציין 60 שנה לשחרור יהודה ושומרון, והגיע הזמן שישראל תחתום סופית על מה שכל העולם כבר יודע – אנחנו לא הולכים לשום מקום, כי מדובר במולדת שלנו".
***
