ג'פטו חיפש את פינוקיו שבועות ארוכים מאז נעלמו עקבותיו של ילד העץ. הוא חיפש אותו לאורכה ולרוחבה של המדינה, כולל הרפתקה אחת מוזרה בתוך לווייתן. לכן קל לתאר מה רבה הייתה פליאתו כשמצא את בנו הגזעי דווקא בתוך מקלט נעול, יושב כשהוא מוקף רפסודות עץ, גזעים יבשים ועגלה אחת עקומה של רמי לוי.
"ל"ג בעומר שמח, אבא!", צעק בגיל ילד העץ התמים. ג'פטו נאנח. כל שנה אותו דבר, ברגע של"ג בעומר התקרב, פתאום פינוקיו שלו הופך להיות הילד הכי פופולרי בשכבה, זה שכל הילדים רבים על חברתו ומתעקשים שהוא ייסע דווקא בעגלה שלהם, יחד עם סכך גזול ושולחן מחשב מפורק. פינוקיו המסכן ייחס את הפופולריות הגואה לקסם האישי שלא באמת היה לו, ולטריק המגניב שהוא יכול לעשות עם האף, וכשג'פטו ניסה להסביר לו בעדינות שאולי יש סיבה אחרת למה כל הילדים רוצים ילד מעץ במדורה הכיתתית, פינוקיו משך בכתפיו ואמר לאביו שיפסיק להיות כזה אבא היסטרי ויקנה לו כבר ספינר, מה שזה לא יהיה.
בלית ברירה פנה האב המודאג לצוות בית הספר בבקשה שיטפלו בעניין. כשנכנס לחדר המנהל וביקש לדבר על התנהגותם של הילדים לקראת החג, הקדים אותו המנהל.
"שוב גונבים לך רפסודות מהנגרייה, ג'פטו? אל תהיה כל כך כבד!".
"לא, לא זה העניין", אמר ג'פטו, "מאז המשבר של 2008 הנגרייה שלי כבר לא פעילה".
"איש אינו בא לקנות?" שאל המנהל. "ואין איש מבקר", ענה ג'פטו בעצבות, "ושנתיים שאני כבר איני מנגר", השלים בלית ברירה.
כשסיימו את ההומאז' המטופש הזה הפנה המנהל את ג'פטו ליועצת, שטענה שלדעתה זה "דווקא יכול להיות מאוד טוב לפינוקיו להתערות עם חבריו לשכבה בפעילות חוץ-כיתתית". כשג'פטו ניסה להסביר ליועצת מה עלולה לכלול הפעילות החוץ-כיתתית הזאת, היא הסבירה לזקן ש"החוויות שאנחנו עוברים בתיכון הן אלו שעוזרות לנו לגבש את המבוגר שנגדל להיות", ולכן "אין דבר כזה בעצם חוויה חברתית שלילית". ג'פטו החליט לוותר על שירותיה של היועצת, שהתנהלה כמי שקיבלה לאחרונה קביעות וכעת משייטת עד הפנסיה, ולטפל בעניין בעצמו.
להגנתו של פינוקיו ייאמר שהוא לא היה טיפש בכלל, אלא שצפייה ממושכת בפרקי 'האח הגדול' הותירה בילדון המסכן מסקנה אחת ברורה לגבי החיים בארץ: הכי חשוב "להיות אמיתי". ובשביל ילד מעץ, על אחת כמה וכמה. לכן הוא בילה את רוב זמנו בניסיון נואש להפוך לילד אמיתי. הוא השיג אבחון חיובי על כל לקות למידה ידועה לאדם, הוא שם שירים בסמארטפון בקול רם באוטובוס, והשתדל לענות "קללללללל" לכל שאלה שנשאל, כי "ככה מדברים עכשיו", מסתבר.
לצערו כל המאמצים הללו לא נשאו פרי. איפה שיש גזעים יש גזענות, והילדים הבשרניים פשוט לא היו מוכנים לקבל לשורותיהם ילד מעץ בוק מלא. לכן כשבל"ג בעומר הקערה החברתית התהפכה על פיה, פינוקיו קפץ על העגלה וזרם עם הרגע.
מבחינת ג'פטו כל זה היה טוב ויפה, אבל סוף סוף היה לו רק בן אחד, ולכל מי ששאל הוא תמיד אמר ש"טוב ילד אחד מעץ ביד משני ילדים אמיתיים על העץ". הוא ניסה להפציר בבנו שיישאר בבית בל"ג בעומר, אך ללא הועיל. וכשג'ימיני הצרצר ניסה לדבר על לבו, פינוקיו הקשיב ברוב קשב ולבסוף שאל "מי אתה ומה עשית עם בלה?".
ל"ג בעומר הגיע וג'פטו המסכן נשא תפילה לפיה הטובה שתעשה לו נס (כמובן שאת עיקר תפילתו כיוון לריבונו של עולם, אבל הרבה שלוחים למקום ואכמ"ל), וגם עשה השתדלות ונעל את פינוקיו במרתף ל‑24 שעות.
מה שג'פטו לא צפה זה את משרד החינוך ששוב עשה כזה סמטוחה מהתאריכים של החגיגות, מה שגרם לו לכלוא את בנו בתאריך הלא נכון ולשחרר אותו לחופשי בדיוק בזמן למדורות. למזלו היחסי, שמשון ויובב שבדיוק חזרו מסופ"ש ברודוס, לא היו בקטע של מדורות וגררו איתם את פינוקיו, יחד עם כל המגניבים של השכבה, ללילה קלאסי של שוטטות חסרת מעש ברחובות העיר תוך כדי האזנה למוזיקה רועשת, עישון נרגילה ושתיית משקה שקוף כלשהו עם ריח רע.
למחרת, כשפינוקיו נכנס הביתה עייף ומסוחרר אחרי לילה שאת רובו לא זכר, אמר לאביו שאם ככה זה מרגיש להיות ילד אמיתי, אולי עדיף להישאר "ילד שאוהב את העולם והעולם אותו אוהב".