יעלון עשה ככל יכולתו כדי למנוע פעילות צבאית משמעותית. האלוף סמי תורג'מן היה הקצין הבכיר היחיד שטען בפני הקבינט שצה"ל חייב לפעול נגד המנהרות, אלא שהוא הורחק מהדיונים, ובמקום להתקדם מצא את עצמו לבסוף מחוץ לצבא
בכל התדרוכים הרבים שנערכו בחודשים האחרונים בנושא 'צוק איתן' ממי שהיו שם בקבינט, בלט שם אחד: סמי תורג'מן.
כל הפוליטיקאים הזכירו אותו, בין אם בצורה אגבית ובין אם בצורה שתבטא את הבעיה האמיתית שהייתה בקבינט. במהלך מבצע 'צוק איתן' הוא שימש כאלוף פיקוד הדרום. רק לפני ארבעה חודשים פרש מצה"ל, אחרי שהפסיד בקרב על תפקיד סגן הרמטכ"ל, למישהו שדווקא כן ספג ביקורת בדו"ח – האלוף אביב כוכבי, ששימש כראש אגף המודיעין.
אם תשאלו את בכירי צה"ל, לא היה ראוי מהאלוף סמי תורג'מן כדי למלא את תפקיד סגן הרמטכ"ל. בעולם אידיאלי זה היה קורה והוא היה מסומן לרמטכ"לות הבאה, אבל הפוליטיקה הצבאית האכזרית הותירה את תורג'מן בחוץ.
האלוף סמי תורג'מן הוסתר מעיני הקבינט במהלך כל תחילת מבצע 'צוק איתן'. כשהגיע, הציג לשרים מטרה: חייבים להשמיד את מנהרות הטרור שאותן הגדיר "האיום הגדול ביותר על תושבי הדרום". במהלך הדיון הוא נשאל על ידי אחד השרים אם הוא תומך במהלך להשמדת המנהרות. שר הביטחון משה יעלון דרש מתורג'מן שלא להשיב לשאלה. השר נפתלי בנט חידד ושאל: "אם היית בנעלינו כחבר קבינט, מה היית מחליט?". יעלון הבהיר לבנט: "הוא לא בנעליך", אבל דווקא כאן התערב ראש הממשלה נתניהו ודרש לקבל תשובה מתורג'מן, למרות התנגדות יעלון. וכך ענה תורג'מן: "בנעליי או בנעליך, חייבים להיכנס פנימה ולהשמיד את המנהרות".
תורג'מן לא הובא עוד בפני הקבינט באותם ימים. האיש שאמור לנהל בשביל צה"ל את הזירה הדרומית, להכיר אותה בצורה הטובה ביותר, לדעת את האיומים ולהמליץ על הפעולות, הורחק. הסברים ברורים אין. ראוי שסמי תורג'מן יידע שכל שר או חבר קבינט לשעבר, שתדרך לפני הדו"ח, ציין אותו לשבח. ראוי שיידע שבניגוד לכל המערכת הביטחונית, כולם זוכרים היטב את הערכתו, שהתבררה לימים כנכונה ביותר.
אש צולבת לכיוון בוגי
המסמך שניפק יוסף שפירא מרתק ומדאיג כאחד, אולם אחרי אינספור התדרוכים ששמעו הכתבים מכל אחד מהנוגעים בדבר מאז 'צוק איתן', פרסום הדו"ח לא חידש להם דבר. ההבדל היחיד הוא שכעת הדברים פורסמו ציבורית, אלא שספק כמה מאזרחי המדינה יטרחו להיכנס לאתר משרד המבקר ולחפש את הדו"ח.
ייתכן שכשמבקר המדינה כתב את הדו"ח שלו הוא באמת רצה להתריע על בעיות, להבהיר שיש צורך בהחלפת דיסקט בכל הקשור לפעילות של הקבינט. אלא שלמבקר הייתה בעיה קלה עם התזמון, כזו שהפכה את תוצאת פרסום הדו"ח לאומללה. המסמך שהוציא הפך לתחמושת בכלי נשק פוליטי.
לקראת פרסום הדו"ח עסקו הצדדים הניצים, חלקם פוליטיקאים בהווה וחלקם פוליטיקאים בדימוס עם רצון לחזור, בלספר לכל מי שהסכים לשמוע מה בדיוק היה ומי היה אשם. השיחות עסקו פחות בנושאי העומק ובסוגיה מה בדיוק צריך להיות תפקידו של הקבינט, ויותר במתקפות אישיות בניסיון להכתים ולעשות דה-לגיטימציה פוליטית.
לאור זאת יש משהו מפתיע בכך שבנט בחר שלא למתוח ביקורת פומבית על נתניהו בימים שלפני פרסום הדו"ח או אחריו. את עיקר האש שיוצאת מסביבת בנט ממקדים דווקא ביעלון, כשבין השניים היו כנראה לא מעט חיכוכים בישיבות הקבינט. כך למשל אחרי שנמצאו גופות שלושת הנערים הי"ד, פנה בנט לנתניהו וטען שישראל צריכה לצאת למבצע נגד המנהרות כמהלך ענישה לחמאס, צעד שלהערכת בנט יכול היה לקבל לגיטימציה בינלאומית. נתניהו, כך היה נראה, אהב את הרעיון.
בישיבת הקבינט שנערכה שעות ספורות אחרי השיחה של בנט ונתניהו הביאו צה"ל ושר הביטחון דאז הצעה להפציץ "הפצצה חריגה" מטרות מחבלים בעזה, או בעברית פשוטה – לעשות קצת רעש ותו לא. בנט שעשה חריש עמוק לקראת הישיבה התנגד להצעתו של יעלון והעלה את סוגיית המנהרות, כשלטענת מספר חברי קבינט זה היה הדיון הראשון שבו נערכה שיחה משמעותית על המנהרות. ראש הממשלה קיבל את דעתו של בנט והנחה את יעלון להביא תוכניות למיגור המנהרות, אולם שר הביטחון ביטל את דבריו של בנט שוב ושוב.
בנט לא שכח ולא סלח. גם נתניהו לא. האש שלהם כוונה, לעתים במילים ברורות ולעתים בצורה ניכרת יותר, נגד שר הביטחון לשעבר, מטרה נוחה ביותר. יעלון כבר מחוץ למשחק הפוליטי, ואם עלול להיות לו כוח כשיחזור, זה הזמן לסגירת חשבון. האש הצולבת של השניים מוציאה את יעלון חבול ביותר מהמסמך. התמונה העולה מהדו"ח היא שיעלון ניסה לבלום כל פעילות משמעותית נגד חמאס. תושבי עוטף עזה זוכרים כיצד לפני 'צוק איתן' התדלדלה האבטחה הצבאית על היישובים והונמכו משמעותית תקציבים לכיתות כוננות. הזיכרון הישראלי הקצר שכח, אבל המבקר זכר.
יעלון כמובן לא נשאר חייב. "דו"ח 'צוק איתן' הפך לדו"ח פוליטי", הגיב שר הביטחון לשעבר. "זהו דו"ח הבוחן היבטים חלקיים של מערכה מורכבת. הוא מתעלם משיקולים רחבים, משום שנפל שבי בידי פוליטיקאים אינטרסנטים שהזינו את משרד המבקר במידע מגמתי, וזיהמו את תהליך בדיקתו". כדאי לשים לב לרטוריקה. הליך הבדיקה "זוהם", כפי שגם את משפט אזריה "זיהמו". כל מה שלא נעים ליעלון לשמוע – הוא מזוהם. ההתחסדות הזאת תדבק בו ככתם. כשהסיפור ישקע, בדיוק כמו בכוס קפה שחור, יישארו רק המשקעים שיעידו שיעלון ניסה למתן את הפעילות הצבאית, ובמקביל לא הביא את איום המנהרות לידיעת השרים. מה שלא נדבק לנתניהו, יהפוך לכתם סורר וקשה להסרה על יעלון.
עוד אחד שנמצא בחוץ ומתחמם על הקווים של המערכת הפוליטית, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, ספג ביקורת, שעלולה להיזכר לרעתו ביום פקודה. הנזק אמנם, פחות חמור מאשר אצל יעלון, אבל הוא קיים.
בנט בתפקיד המתריע
גם נתניהו, צריך לומר, לא בדיוק יוצא נקי מהדו"ח, עד שאפילו המבקר עצמו העז להשתלח בו באופן אישי שעות ספורות לפני פרסום הדו"ח, אירוע יוצא דופן לכשעצמו. התגובות מלשכת סביבת ראש הממשלה לקראת פרסום הדו"ח לא היו חכמות, וההאשמות נגד המבקר שיצאו מסביבתו לא עשו לו טוב. למרות זאת בשורה התחתונה הליקויים בעבודת הקבינט תוקנו בחלקם הגדול, כבר מזמן. שרים שהיו בקבינט באותם ימים ונמצאים שם גם היום מודים בכך. בנט שנאבק לא מעט כדי ליצוק יותר משמעות לדיוני הקבינט קיבל את מבוקשו כבר לפני כמה חודשים, ובכך עוקרה המשמעות של דו"ח המבקר.
גם הטענות שנתניהו לא מתייעץ עם השרים לפני שהוא מקבל החלטות, וחלק מהנושאים לא מגיעים לקבינט, לא מרשימות. אחד מחברי הקבינט לשעבר הודה בשיחות סגורות כי לראש הממשלה, יהיה מי שיהיה, יש את הזכות ולעתים גם את החובה המלאה להשאיר דברים מסוימים באיפול גם מהקבינט, כל עוד הוא דואג לטפל בהם. ולא מדובר באחד מאוהדי נתניהו.
לכן ההערכה הרווחת היא שלמרות שמחמאות הוא לא קצר, האשמה לא תדבק בנתניהו. המסמך הזה יתמסמס בציבוריות הישראלית. אמנם בעוד חודשיים נתניהו ייאלץ להגיע לוועדה לביקורת המדינה לדיון על המסמך, אבל הזיכרון הישראלי הקצר כבר יהיה במקומות אחרים לגמרי.
מי שיוצא המנצח הגדול מהעיסוק סביב הדו"ח הוא נפתלי בנט. הוא התריע, שאל והתעקש, הן בנושא הפעילות הצבאית ובעיקר בעניין המנהרות שהקבינט לא שמע עליו כמעט עד שבנט העלה אותו לסדר היום.
דו"ח בהמשכים
כמו רבים מדו"חות העבר של המבקר, זה הנוכחי ייזנח תוך שבועיים-שלושה. לפחות עד למערכת הבחירות הבאה, נותר בעיקר לנסות ולהבין לאן הולך צה"ל במערכה הבאה. "הלקחים המשמעותיים והאמיתיים ממבצע 'צוק איתן' כבר מיושמים בפועל – ביסודיות, באחריות ובשקט. לקחים אלו אינם מופיעים בדו"ח המבקר", אמר ראש הממשלה נתניהו וסיכם בעצם את הסיטואציה. המבקר ירה כדור ממחסנית פגת תוקף, שנתיים אחרי שכל המערכות כבר נמצאות מן הסתם ביישום ובבדיקה שלו, אחרי תהליך הפקת הלקחים ממבצע 'צוק איתן'.
צה"ל הספיק כבר לערוך תחקירים, ליישם מסקנות ולשנות דרכי פעילות רבות. ניתן להניח שדברים נוספים עוד ייעשו. הקבינט מתכנס היום הרבה יותר מבעבר ודן בנושאים אסטרטגיים באופן שוטף. הוא טרם התנסה במבצע צבאי או לחימה גדולה ומשמעותית בהרכבו הנוכחי, אבל לפחות שלושה מבכירי הקבינט מאמינים שפתיחת זירת לחימה בדרום בשנים הקרובות היא לא מופרכת כלל.
התהיות שמעלה המבקר לגבי סמכויות הקבינט שמעולם לא הוגדרו בצורה ברורה, לא עומדות להשתנות וכנראה שלא יוגדרו לעולם. למי שזוכר, היו שנים שבהן פעל לצד הקבינט גוף שנקרא המטבחון ובו היו מתקבלות ההחלטות המשמעותיות. הקבינט היה מקום של כבוד. במטבחון היו חברים שותפי הסוד שהשפיעו בזמן אמת.
וגם על המבקר עצמו יש ביקורת. ראש הממשלה אמנם מתח ביקורת על הדו"ח, אבל יציאה של המבקר למתקפה אישית נגדו נתניהו נתפסת כלא ראויה, בוודאי כשהציבור עוד לא שמע או ראה מה יש במסמך. גם ההשתהות של המבקר ראויה לתהייה. השבוע פורסמו רק שני חלקים מדו"ח 'צוק איתן'. יש גם חלק שלישי שעוד לא מוכן. כשירצה המבקר, ישלוף אותו והמבצע שוב יעלה לסדר היום. שנתיים אחרי, היה אפשר לסיים את הסיפור במסמך אחד, אבל כששם המשחק הוא כבוד ופוליטיקה, כל אחד מנסה לומר את המילה האחרונה.