כשנכנס יין רואים פעמיים עמודי חשמל ותמרורים, אבל סגולתה של השתייה בחודש אדר גדולה אף יותר. היא משנה סדרי בראשית ומשחקת בכפתורים של החיה הכי יציבה ביקום: הזמן
אדר ב’ הוא כמו מועד ב’. רגע לפני סיומו של זמן חורף, כשמתפתחת ההשלמה עם העובדה שאפילו מחצית מהתכנונים למחצית הראשונה של השנה לא מומשו, מפציע לפתע נס גדול בדמות חודש נוסף. בסופו של החודש יתברר שגם הוא לא נוצל ופסח אוחז בך כשאתה לוזר בדיוק כמו שהיית בראש השנה, אבל היי, אלו דאגות מוקדמות מדי. ייגמר הנס ונחזור להתבאס. בינתיים יש לנו חודש נוסף וזו חגיגה גדולה.
יהודי אפיקורס לתיאבון הקניט לאחרונה את החודש הנוסף שלנו, באומרו שמבנה שנת החמה של הנוכרים הגיוני יותר משנת הלבנה היהודית, שמפגרת אחרי הזמן ונדרשת להדביק את הפער עם שלושים ימים שלמים שנראים מלאכותיים. מבחינה עקרונית הוא צודק, אבל הוא לא הבין את הנקודה. יהודים הם עם נוירוטי, בדיוק כמו השנה שלהם. מבנה מסודר מדי זה לחלשים. אנחנו תמיד מספיקים פחות מאחרים, אבל בשונה מהאחרים לנו יש ניסים. בזמן שהם מתכננים את עצמם לדעת, אנחנו רצים אחרי עצמנו וברגע האחרון, ממש כמו בסיפורי צדיקים, לפני שהחיים יוצאים ממסלולם והשנה מתבלבלת לחלוטין, נשלח אלינו משמיים חודש שלם. אלכסיי העגלון דוהר כל הדרך מהכפר הקטן אל מז’יבוז’, הפריץ מת והיהודי חוגג.
אין זה מקרה שהחודש הנוסף שלנו הוא חודש אדר. מרחשוון לעולם לא יידע להכפיל את עצמו. האידיאה של מרחשוון בקושי מחזיקה חודש אחד, בוודאי שלא שניים. כסלו הוא חודש נהדר, אבל אחד מספיק. טבת לא באמת קיים ושבט, עם כל הפירות שלו, רגוע מדי מכדי לעשות ניסים. ניסן הוא חתיכת חודש עם יכולות, אבל ליבו הרחמן לא נותן לו להעביד אותנו בפרך פעם נוספת. אפשר להמשיך ולמנות אל כל החודשים, אבל הנקודה הובנה. החודש היחיד שמסוגל להפתיע והחודש היחיד שאנחנו רוצים שיפתיע, הוא אדר שלנו. כששותים רואים פעמיים עמודי חשמל ותמרורים, אבל סגולתה של השתייה בחודש אדר גדולה אף יותר. היא משנה סדרי בראשית ומשחקת בכפתורים של החיה הכי יציבה ביקום: הזמן.
בהנחה שהיהודי האפיקורס לתיאבון יקרא את הדברים, אפשר לשער מה תהיה טענתו של הנודניק. הוא יאמר שהכול אחיזת עיניים. הזמן לא עומד מלכת, והעובדה שהשנה שלנו מתוכננת להעניק לנו חודש נוסף מדי פעם, איננה יותר מחישוב שונה של אותן שנים שיש לכולם. שוב, מבחינה עקרונית הוא צודק, אבל לא הבין את כל הנקודה. הזמן יכול לנוע ככל רצונו, אבל כל עוד אנחנו בוחרים כיצד לפלח אותו, השליטה בידינו. כשמרוכזים במשימה שנמשכת שעה ולא מבחינים בה, שעה היא רגע קצר. כשממתינים לרכבת במשך שעה ומתבוננים בשעון כיצד היא חולפת לאיטה, שעה היא מנהרה שלא נראה קיצה. הפער שדורש השלמת חודש נוסף מתקיים גם בשנה הנוכרית, אבל הם יודעים שאם הם לא ידאגו לעצמם איש לא ידאג להם, ומקפידים להאריך ביממה חלק מהחודשים כדי להספיק אל היעד. היהודים סומכים על אביהם שבשמיים. הם חיים את חייהם, והקב”ה דואג לעבר להם שנה אחת ומצילם מהגזירה.
כל זה הוא חפירה אחת יותר מדי שנועדה להסתיר את ההתרגשות הבסיסית שלי מכך שפורים אוטוטו מתקרב. פורים הוא חג שאני מאוד אוהב. הוא נחשב לחג שמח. יכול להיות, אבל הוא לא חג עליז ומשעשע. הוא חג כבד. כבד טוב, לא כבד רע. התוועדויות המשפחה והחברים שנמשכות בין 24 ל-48 שעות רצופות הן חוויה ששווה לחיות בשבילה שנה שלמה. אפשר כבר להתחיל להתכונן. חודש פורים טוב שיהיה לנו.