איראן וכאן

כאיראני וכמוסלמי הוא שימש במשך שנים אופוזיציה לוחמנית לשלטון האייתולות האיראני | היום, כיהודי ישראלי, הוא מנסה לחולל הפיכה במולדתו באמצעות תרבות והסברה | החלום של עו"ד ד"ר דניאל דנה הוא להיות השגריר הישראלי הראשון באיראן

 

על שולחנו של עו"ד ד"ר דניאל דנה תלוי דגל איראני גדול. הוא מתגעגע לאיראן, מולדתו, "זו המקורית, שלפני המהפיכה". קירות משרדו הירושלמי משמשים עדות חיה לאיש ולפועלו. תעודות הצטיינות מלימודיו באיראן, תעודות הוקרה, מהצבא ומהמשטרה האיראנית, מדליות ותארי אליפות בשלל תחומי ספורט, ותצלומים משותפים עם נשיאי המדינה ושרים. בצידו השני של המשרד מסודרים בארונות עשרות ספרי אמונה וקבלה לצד כתבים פרי עטו העוסקים בהסברת היחסים בין ישראל לאיראן. מבחינתו זוהי משימת חייו.

 

השאיפה: להיות אייתולה

דניאל דנה נולד ב-1945 בשם ג'משיד חסאני, בן למשפחה מוסלמית דתייה ופשוטה שהתגוררה בשהרוד שבצפון מערב איראן. הוריו עבדו בחברת הרכבות הלאומית של המדינה. בילדותו תלו בו תקוות רבות. "הוריי עשו כל אשר יכלו כדי להקנות השכלה גבוהה לי ולכל אחיי, ואני הרגשתי מחויבות לרצות אותם ולא נחתי לרגע. אבא שלי דרש ממני להוציא ציונים גבוהים וכל הזמן דחק בי ללמוד ולא להתפשר על בינוניות. כיום אני יודע שהלחץ שהופעל עליי היה לי לתועלת. את התשוקה שלי להצליח בלימודים ואת הדבקות במטרה אני חייב להם".

אחד מזיכרונות ילדותו המוקדמים של דנה נוגע בלימוד הקוראן עם סבתו. "עד גיל 15 הייתי מוסלמי מן המניין בהנחייתה של סבתי", הוא מספר, "היא תמיד עשתה את המקסימום כדי שאהיה אייתולה בעתיד. היא דאגה שאתפלל איתה כל בוקר, צהריים, אחר הצהריים וערב. ואני תמיד קראתי, דקלמתי וכתבתי את מקורות הקוראן. היא פעלה ככל יכולתה כדי ללמד אותי איך להיות ‘שהיד', נאמן לאלוקים כדבריה". סבתו נפטרה כשהיה בן 15. אז החלו להתעורר בתוכו הספקות האמוניים. "ככל שלמדתי יותר על העבר וההיסטוריה של איראן, הבחנתי שיש קונפליקט בין איראן והאמונות שלה ובין האסלאם". הוא לא קיבל תשובות לשאלותיו, ועם השנים הפך לאתאיסט.

בצעירותו היה דנה ספורטאי. בצד הישגיו הלימודיים הוא עסק במגוון ענפי ספורט וזכה במדליות ובתארים. הוא שירת בצבא האיראני ולאחר מכן עבד במשך שמונה שנים במשטרה האיראנית, שם היה צלף מצטיין. במקביל לעבודתו כשוטר השלים את התואר הראשון שלו במשפטים באוניברסיטת טהרן. בשנת 1972 נישא לגיטי, פסיכולוגית ומורה בבית ספר תיכון, אם שני ילדיו.

 

להתנקש בחומייני

שבועות אחדים לאחר שהחל דנה לעבוד כעורך דין, ושלוש שנים לפני המהפיכה, הוא עזב את איראן ויצא ללימודים בפריז. "היה לי קשר מיוחד עם המלכה פארה פהלווי. היא נתנה לי מלגה מכובדת ללימודים, מתוך רצון שאחזור לעבוד במשרדה ואעזור לה לשפר את המצב באיראן. לאחר שהוצאתי תואר שני הייתי חדור מוטיבציה לחזור למדינתי ולתרום מהידע שלי לקידום המולדת, אבל אז הגיעה המהפיכה האיראנית וטרפה את הקלפים".

כשהגיע לצרפת, הגיע לשם גם חומייני שצבר לעצמו כוח והשפעה בין השוהים האיראנים במדינה. הכריזמה שלו סחפה המונים. "הייתי בין הראשונים שזיהו את הסכנה הכרוכה בהשתלטות של חומייני על איראן. כבר ביום השני לשהייתו בפריז יצאתי להפגנה גלויה נגדו, מתוך ידיעה ברורה שמטרתו של בן השטן הזה להרוס את מולדתי". באחת הפעמים התעמת עם חומייני באופן אישי. "התפרצתי לאוהל שלו ואמרתי לו בפנים שהוא משקר לעם".

פעילותו האופוזיציונית נגד חומייני הובילה לנתק בין דנה ובין המשפחה של אשתו, זאת משום שאיברהים יזדי – שר החוץ הראשון של המהפיכה האסלאמית ושל חומייני – היה בן דודה של אשתו. היא החליטה ללכת בדרכו של בן דודה. "יזדי היה מתקשר אליי ואומר שתקופת השאה הסתיימה וכעת ניצב בפתחנו העידן החדש של חומייני, אבל כל הניסיונות מצד משפחתה המורחבת של אשתי להכפיף אותי לעידן החדש עלו בתוהו. בשום פנים ואופן לא הייתי מוכן להתכחש ללאומיות שלי ולזהות העצמית שלי".

כמה חודשים אחרי שדנה הגיע לצרפת, נאלץ השאה הפרסי לעזוב את איראן והגיע לארמון המלך חסן במרוקו כגולה פוליטי. דנה, שהרגיש בעצמו מנודה ובודד, נסע להיפגש עם השאה ורעייתו. "הייתי מאוד נסער ונרגש. סיפרתי להם על היותי הצלף הטוב ביותר באיראן והצעתי להתנקש בחומייני. תכננתי לירות בעצמי לאחר מכן, בלי שאצטרך לתת דין וחשבון על הקשר איתם. השאה לא הסכים איתי. הוא טען שהזמנים השתנו ואין סיכוי לפעולה כזאת. גם המלכה ששמעה את זה סירבה בתוקף לתוכנית. ‘תמצא אנשים שחושבים כמוך. תכתבו, תפרסמו ותעשו פעולות נגד השלטון אבל אל תתנקשו בחומייני. אנחנו לא טרוריסטים ואני לא מוכנה שתעשה מעשה כזה', היא אמרה".

עם שיבתו לפריז הוא פתח במסע הסברה אגרסיבי נגד המהפכה. המסעות האלה הולידו את הקמת ‘ג'וואן', ארגון שהוביל מאבק צבאי נגד ההפיכה באיראן. "הארגון מנה גברים ונשים, כולם סטודנטים חדורי מוטיבציה אדירה להוביל לשינוי המצב המעכיר. אימנתי אותם צבאית. במקביל יצרנו קשרים עם אנשי צבא מתקופת שלטון השאה במטרה לתכנן פעולות נגד השלטון".

 

מחיר אישי כבד

בפגישת סתר בין גנרל אריאנה ואדמירל ומפקד חיל הים האיראני לשעבר חביב אולאהי, נחשף דנה למידע מודיעני לפיו שלוש ספינות טילים עושות את דרכן ממספנות שרבורג שבמערב צרפת לאיראן, כשברקע מתנהלת במלוא עוזה מלחמת איראן-עירק. בהתכנסות עם יתר חברי קבוצת ג'וואן, הוחלט לצאת למבצע נועז ולהשתלט על שלוש ספינות הטילים במים הפתוחים.

את דרכם למשימה עשו בספינת דייג ששכרו מדייג מקומי, והתחפשו לקציני המשטר הימי הספרדי שמבקשים לעצור את הספינה לביקורת. "לאחר ההשתלטות על הספינה שיתפנו את הלוחמים שעל סיפונה בשאיפתנו לחולל שינוי באיראן. חמישה מלחים הצטרפו למאבקנו. את כל היתר, שתמכו בהפיכה והביעו מורת רוח מעצם השתלטותנו על הספינה, נאלצנו לקשור. כל ניסיונותינו לקבל הכרה וסיוע בינלאומי לא צלחו". רבות עבר על הספינה הזאת, כולל ניסיון לעגון במרוקו ולבקש את תמיכת השאה הגולה וסערה שפרצה בים ואיימה להטביע את כל מי שהיה בספינה.

"תקוותינו שצרפת, שהיוותה מעוז לאופוזיציה האיראנית, תסכים לקלוט אותנו אף היא התנפצה לרסיסים. צרפת דרשה כניעה מוחלטת ובתמורה הבטיחה שלא נואשם בפיראטיות". עם עזיבתם את הספינה הטמינו אנשי המחתרת פתקים במקומות שונים בספינה. אלה נשאו מסר לוחמני, מתוך תקווה שיימצאו על ידי החיילים האיראנים כאשר הספינה תגיע ליעדה.

דנה וחבריו לארגון לא אמרו נואש. הם המשיכו בניסיונותיהם להילחם בתוכניות השלטון בשיטות שונות. בין היתר חיבלו בהקמת מסגד גדול בצרפת בהשראתו של חומייני ופוצצו אותו. על פעולות אלה הוצאו נגדו שלושה גזרי דין מוות באיראן והוא דורג בין הבכירים ברשימת המבוקשים של השלטון.

הפעילות שלך גבתה ניתוק משני הילדים שלך ומאשתך לשעבר. זה מחיר ששווה היה לשלם אותו בשביל הגשמת חזונך?

"זו אכן שאלה כבדת משקל", עונה דנה ונראה כי לראשונה הוא בורר את מילותיו. "זה לא קל בכלל. דמיין שאתה כיהודי היית צריך לדעת שאתה נלחם בשביל המדינה שלך, בשביל הכבוד האישי שלך כנאמן למדינה, עד איפה היית מוכן להגיע? אני אישית איבדתי שני ילדים. שניהם מתגוררים היום בצרפת. הגדול, בן 45, הוא רופא, והבת שלי, בת 41, היא עורכת דין. כשעזבתי אותם הבן היה בן 12 והילדה בת 8. כמובן שהם לא סולחים לי ולא דוגלים בעמדה שלי. אני מבין אותם, אבל נלחמתי גם למענם, כי בסוף הם חלק מהעם. אני גאה במה שעשיתי ולא מצטער על כך. מבחינתי זו הירושה שלי אליהם".

 

לחזור למולדת כדי למות

ב-17 בספטמבר 1984 קיבל דנה את תואר הדוקטור שעליו עמל במשך שמונה שנים באוניברסיטת פריז. ימים ספורים לאחר מכן, בעת שהיה בדרכים בשליחות הפעילות נגד המשטר, הבחין ברכב ששועט לעברו במטרה להתנקש בו. דנה ניסה לחמוק אך לשווא. הוא איבד שליטה על הרכב והידרדר לתהום, חברו שישב לידו נהרג במקום והאישה שישבה במושב האחורי הפכה למשותקת. לדנה עצמו נשברו כמה חוליות בגב והוא היה מאושפז בבית חולים במשך תשעה חודשים.

תקופה לאחר החלמתו נודע לו מידיד שבאיראן הוכרז פרס על ראשו. הוא הבין שהחבל הולך ומתהדק סביבו ודווקא אז גמלה בליבו ההחלטה לחזור לארצו. "חזרתי לאיראן על מנת לקיים את הגזר-דין מוות שלי, ידעתי שאני חי על זמן שאול ושלא רחוק היום שיגיעו אליי ויתנקשו בי. אם כבר למות, חפצתי במוות ההולם לוחם חופש, כזה שימשוך תשומת לב למאבק שלו הקדשתי את כל חיי".

ואולם, כשחזר למדינתו נוכח לראות שפסקי הדין לא מתממשים ושהוא חי כשווה בין שווים. "בממשל חשבו שאם ישמרו אותי חי וייתנו לי לעבוד כעורך דין ולחיות חיים נורמליים הם יוכיחו לכל ראשי האופוזיציה של איראן בעולם שהנה אפשר להיות אחד מראשי האופוזיציה, לחזור ולחיות חיים רגילים".

דנה מצא את עצמו במקום לא נוח. תומכי השלטון סברו כי שיבתו לאיראן נובעת מכך שהפסיק לפעול בשורות האופוזיציה. בעיני האופוזיציה האיראנית הוא נתפס כמשתף פעולה.

שלוש שנים ותשעה חודשים שימש דנה עורך דין באיראן. הוא טיפל בתיקים ובתביעות משפטיות של אסירים פוליטיים וחשף הרבה עוולות משפטיות. כל אלו הקימו עליו את המשטר האיראני. כשחשף בבית המשפט תיק אודות מעילה של 370 מיליון דולר אמריקני הקושר אליו מקורבים לצמרת השלטון, הוא הוציא את השלטון מכליו. בית המשפט החליט לדחות את המשפט לתאריך לא ידוע ודנה פתח בחזית מול השופט בטענה להשתקת הפרשה. בד בבד הגיעו איומים על חייו. הוא הבין שעליו להימלט מאיראן בדחיפות.

 

יהודי שהתגייר

דנה עזב את איראן וברח לאוסטרליה. כפליט פוליטי זכה למקליט מדיני שם. חלום שחלם ומפגש אקראי עם כומר נוצרי הובילו אותו להחלטה להתנצר. עם התנצרותו בחר לפתוח בחזית מול מאמיני האסלאם ולתרגם לפרסית את הספר ‘פסוקי השטן' של הסופר סלמאן רושדי, שעליו הוצא גזר דין מוות באיראן ועד היום הוא חי במחתרת.

הצעד הזה לא התקבל בברכה באוסטרליה, וכששהה בישראל, במסגרת מחקר אקדמי של כמה שבועות, נודע לו שמעמד הפליט הפוליטי שלו באוסטרליה מבוטל. "הטענה הייתה שאני מהווה סיכון לביטחון הלאומי של אוסטרליה. מאוד התקוממתי וכאבתי על העוול שנעשה לי. הערכתי שגורמים איראניים מעורבים בזה". ניסיונותיו להפוך את ההחלטה של הרשויות באוסטרליה לא הועילו. "היום, כיהודי מאמין, אני רואה את ההשגחה העליונה. הקב"ה גרם לי להישאר פה ולהמשיך את עבודתי בעד ישראל, כדי להכיר ולהתחבר אל שורשיי היהודיים שעד שלב זה היו עלומים".

מסכת חייו הסוערת ורצופת התהפוכות של דנה עברה עוד תפנית חדה, בעקבות בעיה רפואית ושמחה משפחתית. "יום אחד גיליתי כי רגלי השמאלית משותקת. הובהלתי לבית החולים שערי צדק, ואחרי סדרת בדיקות מקיפות פרופ' אידלסון קבע שאני סובל ממחלה שנקראת אנמיה טלסמיה. המחלה הזאת היא בעיה גנטית שנמצאת בעיקר אצל יהודים מהמזרח התיכון, וזה מדהים שהפרופסור לא ידע כלל שאני איראני. באתי אליו עם הניירת האוסטרלית שלי, והוא קבע על פי הממצא הרפואי שלי שלא רק שאני מהמזרח התיכון אלא בעל גנים יהודיים מזרח-תיכוניים".

את הגילוי השני הוא חווה שנתיים אחר כך. "ממש לפני מסיבת החתונה של אחי בארצות הברית, פגשתי את בת הדודה שלי, מצד אמי, מרים. היא סיפרה שלפני שאביה נפטר הוא החזיק את ידה ושאל אותה: ‘למה הפכת להיות נוצרייה?'. היא התפלאה מעצם השאלה. זה היה סיפור בן 32 שנה. ואז הוא הטיל את הפצצה: ‘תקשיבי טוב מרי, לא אמרתי לך את זה עד היום אבל אנחנו יהודים', היא הייתה בשוק טוטאלי". שם המשפחה המקורי של דנה הוא אבאייף. משפחתו הגיעה לאיראן מברית המועצות לפני כמאה שנים, מתוך רצון לברוח מהאידיאולוגיה של לנין. "בת דודתי באה אליי עם הסיפור הזה כשבאותו זמן הייתי בעיצומו של תהליך הגיור שלי. למרות שהוברר לי מעל לכל ספק שאני בן למשפחה יהודית אנוסה מאיראן, החלטתי להמשיך את תהליך הגיור. רציתי ללמוד, לדעת ולהבין יותר לעומק את המשמעות של התורה והמצוות לפני שאני נכנס ליהדות באופן רשמי".

בדיעבד מתברר שהקשר החזק של דנה לסבתו היה הסממן הראשון ליהדותו. "בילדותי סבתא שלי חינכה אותי שצריך להפריד בין בשר לחלב, לבדוק ביצים לפני שאוכלים אותן, ועוד כל מיני דברים כאלה שבעצם היו הלכות יהודיות, ולא היה לי מושג מה פשרם. חשבתי שזה מנהג אסלאמי כי ידעתי שסבתא שלי הייתה מוסלמית. שמחתי מאוד לדעת שכבר מילדות קיימתי מצוות בסיסיות ביהדות".

 

להסביר את ישראל לאיראנים

דנה (73) נשוי בשלישית למרינה, אדריכלית במקצועה. "אני משתדל לעשות כמה שאני יכול על מנת לשמור ולהתקדם בתורה ומצוות. אני מרגיש צורך וכמיהה להשלים פערים של שנים שבהן הייתי קשור לאסלאם ולנצרות ומנותק משורשיי היהודיים. כיום אני שומר שבת, תפילין וכשרות, אני שומע שיעורי תורה כל הזמן ומוסיף במצוות כמה שאפשר". "לאט לאט יגיע גם הזקן", אומרת בחצי קריצה אשתו מרינה תוך כדי הגשת כיבוד ושתייה.

ב‑1995 ייסד דנה את הארגון הבינלאומי לאחווה ולידידות ((PLIM שבראשו הוא עומד, אשר מאמין בהפלת השלטון האסלאמי באיראן באמצעות שינוי תרבותי ולא צבאי, ובשינוי הקשרים הישראליים-איראניים. הוא מסתובב בקהילות איראניות בעולם, מסביר על בעיות המהפיכה ועל הסכנה בממשל השולט היום באיראן.

כשאתה מנסה לשכנע את חבריך האיראנים שישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, איך הם מגיבים?

"אני מרבה להסביר עד כמה חשובה הידידות בין איראן לישראל ושזה אינטרס איראני יותר מישראלי. הם מבינים את העוצמה של ישראל, אבל השלטון הנוכחי זורה להם חול בעיניים. כשהם שומעים את האמת, רוב רובם של האיראנים שאני מדבר איתם מגיעים להכרה שאיראן צריכה להיות בקשר עם ישראל ושישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בכל המזרח התיכון. רוב האיראנים לא מודעים לזה, אבל יש לנו 2,700 שנות היסטוריה של קשר בין העם היהודי לעם האיראני, האם יש עוד שני עמים שיש ביניהם קשר כל כך יציב ואיתן במשך 2,700 שנה?".

במדינות ערב מכירים אותך כיהודי או כמוסלמי?

"אין לי מה להסתיר, כולם יודעים בדיוק מי אני לפני שאני בא, ואין סיבה להחביא שום דבר. אדרבה, אני מסביר להם שהקשר של איראן עם היהדות יביא להפחתת הטרור האסלאמי לא רק פה אלא בכל מקום בעולם ושהיהדות היא הדת הכי שוחרת שלום, שמאמינה שכולם נבראו בצלם אלוקים, וחיי אדם הם ערך עליון ומקודש".

כחלק ממאמצי ההסברה שלו בזירה הבינלאומית והשליחויות שהוא מבצע מטעם הממשלה, רקם דנה קשרים עם לא מעט אישים פוליטיים בכירים בישראל, עם נתניהו הוא נפגש כמה פעמים ועם שרים וחברי כנסת הוא נפגש באופן תדיר. דנה מציין שאכן עשה פעולות למען ישראל בהכוונת אישים פוליטיים בארץ ובראשם ראש הממשלה, אך "מטעמים מובנים" הוא מנוע מלהרחיב עליהן.

בעיניך ממשל טראמפ עשוי להוביל להפלת השלטון האיראני?

"אני מסתכל באור מאוד חיובי על פעולותיו לגבי איראן, ולמרות שבעולם מבקרים אותו, אני מאמין ויודע שהוא עושה את זה לטובת ישראל והעם האיראני. אנשים מבינים שארצות הברית נחושה להילחם בטרור, ושאיראן היא הגורם לטרור הבינלאומי. איראן, במצבה הנוכחי, מבינה רק את שפת הכוח".

איך אתה רואה את ביטול הסכם הגרעין עם איראן?

"אני לא מאמין שיש להם יכולת גרעינית משמעותית. הם בעיקר חזקים בדיבורים ובהטלת פחד על כל הסובבים אותם. גם ניסיון ההתבססות שלהם בסוריה נועד לכישלון, כפי שניסו לעשות בעבר בלבנון, בתימן ובאוגנדה. אינני מאמין שהם מהווים סכנה מוחשית לישראל. הסכנה האמיתית הוא הנזק המתמשך שהם עושים לעמם".

בעיניך נתניהו מתנהל נכון מול איראן?

"אני יודע שבארץ הדעות חלוקות. בשונה ממה שחושבים כאן, באיראן ממש אוהבים ומעריכים את ביבי וסומכים עליו ועל הפעולות שהוא עושה. לאחרונה הוא שלח לעם האיראני הודעות שקיבלתי עליהן משוב מאוד חיובי. בעיקר הדור הצעיר באיראן מתחבר אליו. סרטון המים שמדגים לעם האיראני כיצד למחזר את המים שהם משתמשים בהם וכיצד להציל את יבוליהם ולהאכיל את משפחותיהם מאוד פופולרי באיראן".

הפלת שלטון עוצמתי כמו איראן לא נשמעת לך כמו קלישאה?

על השאלה הזאת דנה עונה בנחרצות: "אני לא רק חושב שזה יקרה, אלא אני בטוח ויודע בוודאות שזה יקרה, זוהי רק שאלה של זמן. לציבור אין מושג עד כמה זה קרוב". את תחזיותיו מנמק דנה בקריסה הכלכלית המוחלטת במדינה, באחוזי האבטלה הגבוהים ובמפעלים רבים שלא שילמו משכורות לעובדים שלהם תקופה ארוכה. הוא גם מזכיר את ההתעמרות בסטודנטים שמרימים ראש ולא מפחדים. "לא ירחק היום וזה יגיע. החלום שלי הוא להיות השגריר הישראלי הראשון באיראן שאחרי המהפיכה".

yossefb770@gmail.com