66. נשוי לרחל. אב לארבעה וסב ל-16. תושב נוף איילון. נשיא המרכז האקדמי לב
התחלה / פברואר 51', ניו-יורק, ארצות הברית. ההורים, שניהם אנשי חינוך, נדדו בין הקהילות היהודיות ולבסוף התקבעו על מיאמי, פלורידה.
שורשים בארץ / משפחת האם הייתה בארץ ישראל מ‑1934 ועד 1939. "סבי, הרב יוסף סגל, היה הרב הראשון של נס ציונה וחיבר כמה וכמה ספרים". אחר כך היה גם בחברון ובתל אביב. "הכרתי במכון ויצמן מדענים שלמדו מסבי אל"ף בי"ת".
לימודים / בית ספר יהודי מגן ועד י"ב. "זכיתי ללמוד בבית ספר שנוסד על ידי הרב אלכסנדר גרוס, מתלמידיו המובהקים של הרב מנדלוביץ', מייסד תנועת 'תורה ומסורה'. הם היו פורצי דרך שהבינו את החשיבות של חינוך יהודי". בבית הספר למדו יותר מאלף תלמידים, "וזו הייתה התשתית התורנית למאות אלפי היהודים שחיים היום בדרום פלורידה".
המוטו / במוקד בית הספר עמדה אמירה חזקה של שילוב תורה ומדע, שהיא נר לרגליו עד היום. "מצוינות בשני התחומים".
תנועת נוער / NCSY – תנועת הנוער של הקהילה האורתודוקסית, מכיתה ז' ועד האוניברסיטה. "לא היו הרבה בתי ספר יהודיים אז. עיקר מטרתה של התנועה הייתה החזרה בתשובה". מכיוון שזו הייתה תנועת הנוער היחידה, גם מי שהלך לבית ספר דתי הגיע אליה, "וכך אלה שהגיעו ממוסדות דתיים היוו דוגמה לאלה שלא". לתנועה הייתה השפעה לטווח ארוך. "כנוער הם היו מובילים. הבוגרים מנהיגים היום את הקהילה היהודית, וחלקם עלו ארצה".
החצי השני / רחל. כשהיה בתיכון השתתף בתוכנית של הקרן הלאומית למדעים, שבה תלמידים נכנסים לאוניברסיטאות לכמה שבועות כדי לחזק את תודעת המחקר והמדע. "התארחתי אצל המשפחה שלה בשבתות והם דאגו לי". מאוחר יותר הם למדו במקביל בישיבה יוניברסיטי, ונישאו לפני סוף התואר הראשון. רחל למדה אנגלית וספרות, ובמהלך השנים בעיקר ניהלה את ענייני הבית.
הברכה / ארבעה ילדים. שירה מתגוררת עם בעלה וששת ילדיהם בלוס אנג'לס, מחנכת בקהילה היהודית. דוד מתגורר עם רעייתו וחמשת ילדיהם בשיקגו ושניהם אנשי חינוך. יוסף מתגורר עם רעייתו ושני בניו בירושלים, בוגר המרכז האקדמי לב ועובד בסטארט-אפ. שרגא מתגורר גם הוא בירושלים, עם רעייתו ושלושת ילדיו, פסיכולוג.
כימיה / עם השנים הוא השלים תואר שלישי ופוסט דוקטורט באוניברסיטאות יוקרתיות בארצות הברית. האהבה לתחום צמחה וטופחה בבית הספר היסודי. "המורים נתנו לכל ילד להתפתח במה שהוא יכול להצליח. כבר בכיתה ה' ראו שיש לי יכולת במדעים, אז אפשרו לי להיכנס לשיעורים מתקדמים יותר, ומאז ועד סוף התיכון קיבלתי תוספת לימוד במדעים".
אלוקים בפרטים הקטנים / בתחילה התמחה בכימיה אורגנית, "חומרים שיש להם השלכות גם על ביולוגיה וגם על חומרים מתקדמים". במשך השנים עבר לתחום הכימיה של פני שטח, כלומר ננו-טכנולוגיה. גדלים של אחד חלקי מיליארד מטר, "לחומרים בגדלים האלה יש תכונות ייחודיות". השימושים הם מגוונים: "רפואה, ביולוגיה, כימיה והנדסה. זה פותח הזדמנויות מדעיות וטכנולוגיות שלא היו קיימות קודם". במשך 18 שנה היה איש סגל באוניברסיטה בקליבלנד, אוהיו.
קפיצות לישראל / במהלך הקריירה האקדמית היו שני שבתונים בארץ, והם שאפשרו מאוחר יותר את העלייה. "ב‑84'‑85' עשינו שנה במכון ויצמן. אני אסיר תודה לאנשי המכון שקיבלו אותנו כל כך יפה. זה שכנע אותנו שנוכל פעם לעלות לארץ". הפעם הבאה הייתה שמונה שנים מאוחר יותר, באוניברסיטה העברית. "בסוף אותה שנה חבר מבר-אילן ביקש שאתן לו קורות חיים. נתתי ושכחתי מזה. אחרי שנה הגיע הטלפון".
הטלפון / מראש המחלקה לכימיה, שבישר: "יש לך תקן". "עד אז לא חשבנו בצורה רצינית על עלייה לישראל. אבל עכשיו, כשאמרו לי שיש לי עבודה עם פחות או יותר אותם תנאים, קשה לסרב. במיוחד כשאתה יהודי מאמין שאוהב את העם היהודי ותומך במעשה הציוני".
ארצה עלינו / תגובות הסביבה לצעד הדרמטי היו מגוונות. "הקולגות שלי פירשו את זה כמשבר אמצע החיים". מנגד, הקהילה היהודית "הבינה את זה לגמרי. זו קהילה מאוד ציונית, הנהיג אותה הרב שוברט ספירו, שהיה בין היחידים מרבני ארצות הברית שעודדו עלייה באופן פעיל. מדי שנה עלו ארצה כמה וכמה משפחות".
בר-אילן / "אני מעריך ומוקיר את האנשים שם, שאפשרו לנו את העלייה לארץ". עד היום הוא מוביל שם מחקר. לפני ארבע ורבע שנים הייתה פנייה ממכון לב, והוא קיבל אותה.
המרכז האקדמי לב / "רציתי לפעול לטובת תורה ומדע פרופר. במכון לב כולם פחות או יותר שם, יש מחויבות לצד הדתי ולצד המדעי, הסטודנטים דתיים וכך גם האווירה והצוות".
השאיפות / להצליח להרחיב את המצוינות בתורה ובלימודים אקדמיים, ולהתרחב למקצועות שונים. בתחילת דרכו הדגיש המרכז את תחומי ההנדסה הכבדה. "היום יש כבר הנדסת תעשייה וניהול וחשבונאות, וגם לימודי סיעוד בין הטובים במדינה. אין תלמידה שלא מסיימת אצלנו לימודים עם הצעה או שתיים לעבודה". כיום יש מסלולי סיעוד לנשים ולגברים, וגם אישור ללמד לתואר שני במקצוע.
מיצוי הקיים / במרכז קיימת שנים רבות תוכנית הנדסת אלקטרוניקה. לאחרונה נפתחו בה מגמות חדשות, למשל מגמת מתח גבוה, "מתברר שיש צורך במהנדסים עם המומחיות הזאת". ויש גם כניסה דרמטית לעולם הסייבר. הראש תמיד יהיה בצד הפרקטי של האקדמיה, אבל בתוך ההגדרה הזאת יש ניסיונות להיפתח לכיוונים מגוונים, למשל "הרצון לייצר את הצוות הפדגוגי של מדינת ישראל בשנים הקרובות".
חינוך נפרד באקדמיה / "הסטודנטים שלנו מקבלים חינוך לא פחות טוב ממקומות אחרים. זה שרק גברים מלמדים גברים, לא פוגע בנשים שמלמדות נשים. אצלנו הנשים לא חוות אפליה, ועכשיו כשאנחנו הולכים לתקן את נושא המבנה הפיזי, יהיה להן קמפוס מכובד כמו של הגברים, אולי אפילו יותר".
זמן נשים / קמפוס הנשים מפוזר בין כמה בנייני משרדים בגבעת שאול. ביום ירושלים האחרון הונחה אבן הפינה לקמפוס חדש ומרווח, "עם תמיכה חזקה מהעירייה ומהממשלה". זה יהיה "קמפוס מתקדם לנשים שידגיש מקצועיות, טכנולוגיה, ניהול ומדע", ויושקעו בו מאות מיליוני שקלים. "הוא יחולל מהפכה בלימוד מקצועות הטכנולוגיה אצל נשים".
אם זה לא היה המסלול / לא רואה אלטרנטיבה. "אני קם כל בוקר ומודה לבורא עולם שזיכה אותי לעלות לארץ ולעסוק במדע ובהוראה. מכל הבחינות אני מרגיש מאושר ושזכות היא לי".
במגרש הביתי:
בוקר טוב / קם ברבע לחמש (!), "סדר לימוד בגמרא עם חברותא עד שש וחצי". לא דף יומי, אגב. "כשאני יוצא בשעה הזאת, אני מגיע לתפילה במכון לב בשבע".
מוזיקה / לא ממש, "בעיקר חדשות. רשת ב'".
שבת / "הזדמנות להתחבר לקהילה ולחברים. גם הילדים שבארץ מתארחים אצלנו מדי פעם".
אוכל / "לצערי הרב, הכול". ובכל זאת, "מעדיף דגים על פני בשר".
עתים לתורה / פרט ללימוד היומי בבוקר, יש שיעורים בשישי ושבת.
פנאי / בשנים האחרונות סייע לאמו שעלתה ארצה לפני 16 שנה ונפטרה לפני ארבע שנים. היום הם עסוקים בסיוע להורים המבוגרים של רעייתו, שגרים בחו"ל, ונמצאים שם לא מעט. "הפנאי הופך לתרגיל בכיבוד אב ואם".
אחזקת הבית / "לרוב נופלת על אשתי, שבשנים האחרונות לא עובדת מחוץ לבית, אז זה נראה לי הוגן".
מפחיד / "לעשות בושות לעצמי". חלק מהדחף להכין שיעור או הרצאה טובים הוא לעשות את המשימה על הצד הטוב ביותר. חלק אחר הוא החשש מבושות, "כך אני מתכונן טוב יותר".
דמות מופת / מנהל בית הספר של ילדותו, הרב אלכסנדר גרוס, "שחרת על דגלו מצוינות בתורה וגם בלימודי חול ומדע".
כשתהיה גדול / השאיפה היא "להמשיך במה שאני עושה, אני נהנה ויש לי סיפוק רב. מקווה שאמשיך לעשות דברים טובים".
לתגובות: ofralax@gmail.com